Pika007

מחוץ לסין איפה שאפשר לטחון ספקולציות על קונספירציות ממשל- משהו כמו 124 חולים. 0 מתים. אני חושב שעם תרחישי יום דין ומה שלא יהיה אחכה לוירוס קצת יותר "בשרני". בנוגע ל war profeteering... הרבה יותר מדי עבודה, קצת מדי רווח הקטע הזה של המסיכות, אבל אם זה מה שעושה לך טוב וכיף, שיבושם לך. מהסרט על pandemic הייתי יוצא, הטיפול של כל המדינות בהן התגלו מקרים (וגם כאלו שלא) היה כל כך מהיר וחזק, שלמען האמת זה מפתיע גם אותי.

בואו נדבר על עוד משהו- בנק הדואר. לא פחות ממרתיח. תנאים בפועל שלא רשומים בחוזה פתיחת החשבון (הפקדה? 5 שקלים. משיכה? 5 שקלים. מישהו אחר הפקיד לך לחשבון? 5 שקלים.) אין טלפון אחד ליצור איתם קשר, אבל הכי גרוע- ממשק האינטרנט פשוט הולך לישון בסביבות 11 בלילה, נסיונות לכניסה אחרי זה צולחים פעם אחת מתוך 15 נסיונות. מה לא ניסיתי, מחשב אחר, חיבור אינטרנט אחר, דפדפן אחר, רק כדי לוודא שהבעיה לא אצלי. גם במהלך היום הכניסה לחשבונות לא תמיד עובדת, בממוצע במשהו כמו 1 מ 3 פעמים שאני מנסה. יש יותר זמן בו אני לא מצליח לגשת לחשבון שלי מאשר זמן שבו אני כן. ואיך אמורים להסביר את זה לאנשים שסה"כ מבקשים ממני להעיף מבט אם העברה שהם עשו נכנסה כבר? זה דבר שאמור לקחת שניה בכל חשבון בנק נורמלי. מעבר לתפקוד הדואר כמערכת דואר, זה די מדהים איך הם מצליחים להיות פח בערך בכל שירות אותו הם מציעים.

יש דבר שנקרא חסינות עדר. אפילו אם אין לך 100% מחוסנים באוכלוסיה- כאשר אדם לא מחוסן "מוגן" בטבעת של מחוסנים, כלומר האנשים שהוא בא איתם במגע מחוסנים, הסיכוי שלו להידבק קטן עד לרמות של כמעט לא קיים, הרווח בין לא מחוסן ללא מחוסן גדול מאוד. כל עוד אין דוגמאות קיצוניות כמו גלי ההגירה שהגיעו לאירופה, לא תהיה "התפרצות", אלא אולי אדם חולה או 2 במקרה הגרוע, נגיד שהמחלה הגיעה ללא מחוסן- הקפיצה ממנו אל הלא מחוסן הבא לא קלה בכלל לנגיף, ולכן אם בכלל תצליח לעבור הלאה, המספר הסופי יהיה זעום. וכך אכן היה במשך שנים. עד שטרנד האנטי-חיסונים התחיל לתפוס, וההתפרצויות הן מאוד ממוקדות בקהילות של הלא מחסנים, עם מעט מאוד זליגה החוצה. שומעים כל פעם בחדשות על אותם המוקדים בדיוק. במידה מסוימת, זו אחת ההוכחות הטובות ביותר שרק אפשר לבקש ליעילות חיסונים.

מתחיל ב "אם" ממשיך בספקולציה שלא מגובה ממש ומקנח במשהו עם ניחוח של קונספירציה. פחות או יותר פגעת בול ב 3/3 טקטיקות של זריעת פאניקה מכוונת, למרות שבמקרה שלך- אני לא מאמין שעשית את זה בכוונה בכלל. אנני פשוט לא מבין למה דווקא הסיפור הזה התיישב לך בראש כ"כ חזק. זה כמעט כאילו אתה רוצה לראות את ההתנפלות וההיסטריה שמגיפה המונית תגרום. לארגון הבריאות העולמי וה CDC יש לא מעט משאבים מעבר לסטוק של אמאזון. הם ממש לא "אזובי קיר".

פייק ניוז שפל. (שים לב שזה ערוץ קטן עם מעט סאבסקרייברז, והוא כיבה תגובות) הנאמר לא תואם לכתוביות. א'- מאיפה המספרים האלו? (ומה הקריטריון של "ברמה של 1 ל 2 אנשים" וכדומה? מוזר עד מאוד) ב'- גם אם הם נכונים לחלוטין, זה לא משנה את השורה התחתונה של הפוסט שלי.

בטח שהם מתמלאים עד אפס מקום בזמן "שפעת חורף רגילה" שפעת היא מחלה לא קלה בכלל, עם סיבוכים שיכולים להיות נוראיים ואפילו מוות (שמת לב מה קורה פה החורף?), נפוצה בהרבה ומדבקת בהרבה מהקורונה. בתכלס היא צריכה להפחיד אותך הרבה, הרבה יותר. היא כבר פה ובתפוצה רחבה. האם התחסנת ודאגת שכולכם סביבך יהיו מחוסנים? האם אתה מסתובב עם מסיכה? האם אתה נמנע ממגע עם אנשים? מה לעזאזל נדבקת לקורונה ומאיזו סיבה על פני אדמות אתה מתאמץ לזרוע פאניקה שלחלוטין אין לה סיבה או ביסוס? כן, יש נגיף מסוג חדש. כן, יש מאמצים נרחבים למנוע הדבקה רחבה ולפתח חיסון על מנת לצמצם ולהכיל את האפקט, זה היה קורה עבור כל וירוס חדש. לא, אין שום סיבה לפאניקה, יש לוירוס סיבוכים- אבל לא נראה שקשים במיוחד, מרבית הקורבנות נכון לרגע זה שייכים לקבוצות של בעלי מחלות לב ומערכת חיסונית חלשה (וגם אם לא נתחשב בעובדה הזו- 2.5% תמותה. לא בדיוק אבולה...)

לא יאומן כי אינעלראבק. ביליתי כמה שנים טובות שם, הכל מתפרק (יש לי מייל מסמסטר ג' על חלקים מהמבנה שכמעט נפלו על תלמידים וסגירת רחבה לכמה שבועות בגלל זה), אפס תקצוב. בשנה ומשהו מאז שעזבתי בנו 2 סדנאות חדשות, שיפצו את כל הכיתות, תקציבי הפרויקטים שולשו, ועכשיו גם עושים שיפוץ חוץ. מדהים. גשר יהודית החדש דווקא יפה, אבל למה בלבן? לא רק שזה לא מתאים למראה הסובב- במידה ולא יחדשו את הצבע כל שנה או פחות, הגשר מעל כביש סופר פעיל ומפויח יקבל גוון הרבה פחות סימפטי מהר מאוד. חבל, צבע כהה יותר היה פותר את הבעיה בלי להקריב מהעיצוב ה (לדעתי) מוצלח. זה שאין צל.... טוב נו, היינו על הנושא הזה 2 עמודים. לא חושב שזה ישתנה בעשורים הקרובים.

יש סיכוי טוב שכלים נטענים יעבדו שיגעון וללא בעיות- במיוחד אם מדובר במנועי בראשלס. אין שום דבר במנוע בראשלס שיכול להינזק ממים למעשה.

הבעיה הגדולה עם פוקושימה היא לא האסון עצמו- אלא ההתנהלות הבעייתית אחרי שהוא קרה. יפן זה בהחלט לא תקן אוטומטי לאיכות, ובערך אף אחד מהסקנדלים (למעט אסונות מרובי נפגעים) לא מגיעים לחדשות בארץ. זו במקרה אחת המדינות שאני הכי מעורה ביומיום שלה, שם כל פרק זמן מסוים, והיכרות עמוקה עם התרבות שם (על שלל הצדדים הדפוקים שלה, בדיוק כמו זה שגם להסתרת תוצאות האסון בפוקושימה) ועם זאת, צריך להסתכל על הכל אובייקטיבית: לא משנה כמה תתכונן וכמה תעשה overbuilding ומה שלא יהיה, אין מוכנות של 100%. תחנת הכוח בפוקושימה פעלה 40 שנה ללא שום בעיה (כן היו מספר תקלות קטנות, לא משהו שגרם לאפשרות סיכון ואחרי מעקב אחר הנהלים התפעול חזר לשגרה), ותוכננה לעמוד ברעידות אדמה וגלי צונאמי, היא חטפה לא מעט כאלו, במהלך חייה נחשפה ללא מעט רעידות של 7+, וגם 2 של 8.3, מה לעשות- 9.1 והצונאמי העוקב היו סף השבירה. אין דרך להתכונן לדבר כזה. בכל התיעוד ההיסטורי והמודרני שיש לנו של רעידות אדמה רשומות רק 5 כאלו אי פעם, כאשר האחרונה באיזור יפן בעוצמה דומה התרחשה ב 1707. אין לי אפילו דרך לתאר לך מה כמות האנרגיה שמשתחררת באירוע כזה. פצצות אטום זה צעצוע ליד הכוח של רעידת אדמה. "המערכות בשדה אמורות לתפקד באופן מינימאלי במצב כזה" איזה מצב, של טייפון (להזכירך, טייפון זה פשוט שם להוריקן בפסיפי) שובר שיאים לפרצוף? אין יותר מדי תקדימים או דוגמאות למצב כזה, להגיד "אמור" זה קצת מוזר. המוניטין הכללי של השדה בהתמודדות עם סופות טוב, הוא לא הושבת מעולם עד טייפון ג'בי. בפעם הראשונה שהקירות הסובבים לא היו גבוהים מספיק כמו להתמודד עם הגלים, נאמר כמו תמיד- היה אפשר למנוע את זה. אבל אתה יודע איך זה, hindsight is 20-20. נזקים היו אחרי שבועיים, אבל לא כאלו שמונעים את תפעול השדה, והוא חזר לתפקוד מלא. השאלה שצריכים לשאול היא האם הופקו לקחים, והאם תשתיות החשמל עדיין רגישות להצפה במידה ויקרה שוב מצב כזה. מה לעזאזל קשור עניין השיקוף, ובכלל- מה הקטע בניטפיקינג פה? הפואנטה היא ששדה על אי מלאכותי זה דבר שנעשה יותר ויותר בעולם, בהצלחה גדולה, הוכח כפתרון יעיל ביותר, ובמדינה כמו שלנו לא רק שזה עשוי להיות הפתרון הטוב ביותר- התנאים לבניה של כזה גם נוחים יותר מהרבה מדינות אחרות שכבר עשו את זה.

באמת שלא מבין מה הפוסט הזה בא להביע. 1- אין לנו פה טייפונים, לא רעידות אדמה, וקרבת החוף רדודה. ישראל היא יעד די אידיאלי לאי מלאכותי. 2- מספר שדות תעופה על איים מלאכותיים ביפן- 5. מספר טייפונים כל שנה ביפן- לפחות 10. מספר שדות תעופה על איים מלאכותיים ביפן שעדיין פעילים- 5. הטייפון בוידאו הוא החזק ביותר שהכה באיזור קאנסאי ב 30 השנים שקדמו לכך, והוא הכה ישירות בשדה. (במקרה הייתי ביפן באותה תקופה, אם כי לשמחתי באיזור אחר. חמקתי מ 2 טייפונים באותו טיול) רואה את התמונות המפחידות האלו של ההצפה והכל? אחרי יומיים השדה חזר לתפקד, אחרי 5 מסלול אחד חזר לפעילות, אחרי שבועיים לא הייתה עדות שקרה משהו. אף טייפון אחר מעולם לא גרם לסגירת השדה, אז פעם אחת ב 20 שנה, נראה לי די נסבל. תוקן. מבחינה מציאותית, זה לא יפריע לשום אסדה. המרחק מהחוף שונה לחלוטין גם. אבל זה יציק בעין למי שעלול לחשוב "וואלה, יש מצב שיש פה עשירית האחוז לעוד מאגר גז, צריך מהר לקנות בזול את זכויות החיפוש" ותכלס לא צריך KIX, זה שדה ענק. משהו חד מסלולי במתכונת של NGO או טיפה יותר גדול מ UKB די והותר, שארבע-מנועיים למיניהם ינחתו בנתב"ג.

מעלים לא מעט את האופציה של אי מלאכותי, ולדעתי- בהתחשב בעובדה שלמעט הנגב בישראל יש 0 קרקע לשדה תעופה בינ"ל (אחרי שעברנו על למה נבטים, חיפה ורמת דוד כולן לא באמת אופציות טובות וידרשו תהפוכות, במידה ובכלל מצליחים לשכנע את תושבי האיזור), זה יהיה הרבה יותר קל ובר ביצוע. העובדה שהים התיכון ממש לא עמוק ומאוד רגוע בקרבה יחסית לחוף מפשטת את האתגר בצורה מאוד משמעותית. חיבור למסילת החוף יהיה קל, וזה לא ידרוש להפוך סדרי עולם במקומות שכבר קיימים. שמישהו בר דעת ירים טלפון ליפנים ויחתום איתם על BOT ל 25 שנה.

הגישה ממזרח לא בדיוק חסומה, אבל בשביל להימנע מטיסה מעל בתי זיקוק, ניתן מאוד בקלות לבצע גישה מהים. גישה לנחיתה היא דבר הרבה יותר פשוט מהמראה, המשקל של המטוס נמוך הרבה יותר, מרחק נחיתה קצר יותר ממרחק המראה כך שרוח זנב מהווה פחות בעיה. הגישה להמראה אל הים היא נגד הרוח, אז הכל יופי טופי. ניתן לבנות טרמינל גדול בהרבה על שטח הנוכחי וחלק מהעתודה שמסביב, רק שאני בספק שזה אי פעם יקרה. דובר בהתחלה על הארכת המסלול ל 2400 מטר (מספיק לכל צרי הגוף- בפועל 2100 מספיק, אקסטרא עבור נחיתות עם רוח זנב), עלו התנגדויות מנמל חיפה, כל הסיפור עדיין בריב, התכנית הנוכחית מדברת על אורך כולל של 2100, מתוכם 1900 זה המסלול עצמו (עוד 200 איזורי דיצ'ינג) רמת דוד ממש לא נמצא מרחק יריקה מתל קשיש- אין גישה מפה לשם. אתה צריך לנסוע דרך מחלף ישי, לצאת ימינה לכביש 77 החדש, לנסוע ליקנעם, ואז תגיע לתל קשיש. דרך לא קצרה. הדרך מרמת דוד אל רמת ישי ומחלף ישי בחלקה הלא קטן חד נתיבית, ובחלקה דו נתיבית. רק במחלף ישי הכביש מתרחב לרמה שיכולה באמת להעביר נפח נוסעים כלשהו. מסילת העמק היא בדיחה די עצובה כרגע, בסיס רמת דוד אכן נמצא קרוב לכפר ברוך. מסכים שהאיזור מטונף ומגעיל- זה יתרון חלקי, אין מגורים צמודים ולא מפריעים יותר מדי לאנשים. המסלול הפעיל (צפון דרום בגדול) בשדה רמת דוד מספיק לצרי גוף מכל סוג, ממריאים משם הרקולסים ובעבר גם 707 פה ושם, אז זו אכן לא בעיה. הגישה מכיוון צפון בעייתית (רכס הכרמל מכיוון טבעון), מדרום פנויה למדי. בכלל, כל הדיון הזה הוא ספקולציות, גם הנכדים שלי לא יראו פה שדה תעופה בינ"ל חדש באחד המקומות האלו.

חבילה שנחתה בארץ ב 14 לדצמבר הופיעה היום סוף סוף במעקב, כנראה שאחזה בזיו פניה בימים הקרובים. ארה"ב ישראל- יומיים בתוך ישראל- חודש. זה מטריף אותי כל פעם מחדש.

שד"ת ברמת דוד הוא לא דבר ריאלי אלא אם קודם פתיחת השדה יהפכו פה את התשתיות בכל הישובים ליד, הכפלה של אינספור קטעי כביש, ולהבין איך לעזאזל מביאים תחבורה ציבורית בצורה יעילה על כבישים בתוואי לא הכי נוח. אבל מעל לכל- רמת דוד בעמק יזרעאל, שהוא.... עמק. מצמצם בענק את מספר מסדרונות וכיווני הגישה(פחות מ 2 ק"מ ליד מיקומו הנוכחי של רמת דוד נמצא הכרמל בשני כוונים, וההר עליו שוכנת נצרת בכיוון שלישי, ממש צורת ח'), ומשטר הרוחות הפכפך ובעייתי. (חלקית עקב הימצאות אותם הרים) נבטים, כאמור, באמצע שומקום. שתי אופציות לא ממש טובות, הסיבות להתעקשות הן תשתית חלקית שאפשר קצת לעשות לה קניבליזציה וזמינות אדמה או תשתית חלקית שאפשר להתבסס עליה. חבל שסכסוך על שטח מנע את הארכת שדה התעופה בחיפה לכזה שיוכלו להמריא ולנחות סילוניים צרי גוף, בעידן ה A320NEO ודומיו (שלא להזכיר XLR), היה ניתן להגיע מחיפה לכל פינה באירופה, ליעדים באפריקה (זנזיבר פופולרית....) או אם חברה כלשהי תפעיל קו long and skinny- גם להודו. הגישה היא מהים ואל הים, לא עובר לאף אחד מעל הראש. תחנת חוצות המפרץ של הרכבת במרחק יריקה של ממש. בהתחשב בכך שמרבית התנועה מישראל היא עדיין לאירופה, זה לא סתם גימיק- אלא דבר שיכול להוות הקלה משמעותית על נתב"ג מצד אחד, ומוקד נחיתה שימושי באמת לאירופאים מצד שני. שדה רמון? טוב נו, אולי יהיה אפשר להפוך אותו למסלול קרטינג או משהו

עזוב את היותי חובב תעופה. בכל שדה בו ביקרתי אנשים יושבים ליד הגייט מול החלון ושותים את הקפה שלהם בזמן שמסתכלים על הפעילות, פה ושם אולי גם שולפים פלאפון לצלם, ולא מדובר על חובבי תעופה בכלל. זו חלק מהאווירה של שדה תעופה, יצא לי לפתח שיחות עם אנשים בנושא, גם בנתב"ג אגב עם זרים שחוזרים הביתה. באיזורים שאתה מציין רואים מעט טאקסי ופה ושם נחיתה, אצלם בפעם הבאה שאני שם (בקרוב) על מנת להמחיש. עניין מקומות הישיבה- יש שאלה קצת קריטית, האם אתה טס מנתב"ג בעיקר ברחבי גוף או צרי גוף? זה משנה מאוד, טיסות קצרות לרוב זוכות לגייטים קטנים, שבהם המחסור העיקרי במקומות ישיבה. כן תמיד אפשר לצעוד אל קצה הזרוע, שם כמעט תמיד יש מקום לשבת. שדות בהם הסידור משותף לפי קבוצות למעט חברת הבית- כמעט כל שדה באסיה, שארל דה גול, וינה, פרנקפורט, איסטנבול, ועוד רבים. מעבר התשאול הראשוני בנתב"ג עם דרכון ביומטרי אכן מהיר. הקיר הגדול הוא בשיקוף, בעיקר בתקופות עומס. הקומה השניה היא כבר מסדרונות הנוסעים החוזרים, לא ניתן להוסיף להיכל הראשי עוד קומה. ההיכל גם נקי מעמודי תמך, אז שימוש בחלל מעל הרחבה המרכזית לא כזה אפשרי.

אנחנו טסים מאותו נתב"ג? זה שהקימו בו אוהל (!!!) לאיזור צ'קאין כי "אין מספיק מקום", ואז משאירים 30-50% מהעמדות לא מאוישות בכל רגע נתון? "המרחקים בו קצרים"- כן. וזהו. ארשום בקצרה את הבעיות של נתב"ג מבחינתי. 1- הצ'קאין למזוודות דבילי, הדלפקים והמערכת בנויים ככה שכל חברה עושה צ'קאין אך ורק לעצמה, בניגוד למספיק מקומות בחו"ל שדלפק אחד משרת מספר חברות תעופה במקביל, מה שמאפשר פיזור יעיל יותר של אנשים. במקום, נגיד, 3 בריטיש, 3 טורקיש, 3 איירפראנס- יש 9 שפשוט משרתים את כולם. (לא ספציפית החברות האלו, זה לפי הסכמי תעופה כמובן) 2- הבידוק הבטחוני ושיקוף התיקים אחרי הצ'קאין למזוודה הוא אנדרלמוסיה, איכשהו תמיד צורת הברירה של אנשים משתנה, והחלפת עמדות באמצע התהליך (מה שגורם להחלפת תור אנשים שלם למקום אחר!) הוא דבר שבשגרה. 3- הבעיה הגדולה מכל, תכנון צורת השדה ופיזור השירותים השונים שבו. איזור הדיוטי פרי והחנויות קטן מדי, ולא מסוגל לספק מענה לתקופות העמוסות של השנה כבר מ 2014- שלא לדבר על היום. השדה נבנה ללא אפשרות להרחבת הרחבה המרכזית, תכנון לוקה ביותר. הזרועות בנויות כך שלא ניתן למקם בהן חנויות, כך שמי שלא הולך לגייט שלו רגעים לפני הקריאה האחרונה לבורדינג (90% מעמישראל) ברחבה המרכזית שהופכת לרועשת וצפופה- והזרועות ריקות. רוב שטח השדה למעשה יושב ריק. למרות שהוא ריק, איכשהו עדיין אין מספיק מקומות ישיבה ברוב הגייטים, בהם יסתפקו מעל 150 איש העומדים לעלות לטיסה ב 12-20 מקומות ישיבה. באף שדה אין מקומות ישיבה לכולם (חוץ מאיסטנבול, הולי שיט איזה שדה), אבל לא נתקלתי בשדה בו היחס גרוע מ 1:10. בגייטים בקצה הזרועות מספיק מקומות ישיבה. מבנה השדה בצורת זרועות שלוחות ממעגל מרכזי גורם שלא ניתן לראות שום דבר מהחלונות, למעט את הזרוע השניה, ואולי נוף חלקי לאיזשהו מטוס שבמקרה חונה בגייט המתאים, הראות אל הגייטים לא טובה. יש 0 ראות אל המסלולים שנמצאים רחוק, מזרוע C ניתן לראות נחיתות על מסלול 12/30, אבל רק בצורה חלקית- רוב הקיר שפונה אל המסלול תפוס ע"י שני גייטים פלוס מחיצה מרכזית גדולה שתופסת שטח של חלון. על ראות מהזרועות האחרות אין מה לדבר. כדובדבן על הקצפת, הצללת הזכוכיות נעשתה ע"י ציפוי מוזר עם נקודות שחורות במקום ציפוי כהה, כך שאם מקרבים את הפנים אל החלון לא ניתן לראות החוצה היטב- ובהחלט שלא ניתן לצלם. מנסים לתפוס המראה על מסלול רחוק עם מצלמה וזום? תשכחו מזה, הנקודות יהפכו לענקיות. איכשהו, נתב"ג הוא שדה תעופה, אבל לא ניתן לראות בו נחיתות והמראות, ובקושי ניתן לראות בו מטוסים. אני לא מבין איך היה ניתן ליפול בכל הסעיפים ככה, מהרכבת אל המטוס אתה תגיע, אבל בלי שמץ מהקסם והכיף שמאפיין שדות תעופה כמעט בכל פינה אחרת בעולם, אפילו את השדות הלא-הכי-שיגעון בעולם שסובלים מהבעיות שלהם. העצבים על הפקידים הדוחים בשארל דה גול מתחלפים מהר מאוד בתחושה נעימה שיושבים ליד גייט מול חלון בגובה 3 קומות לפחות ומקבלים ראות נפלאה בזמן שמסביב שקט, ואפשר גם להעיף מבט בחנות או 2 שליד, הן לא רחוקות. (כל מה שאמרתי לא כזה גרוע לעומת השדות הגדולים בארה"ב שהם לגמרי על הפנים, אז אני מבין למה אין לך תלונות לנתב"ג) מה שכן, מגדל הפיקוח של נתב"ג- אחד היפים. עתידני, מגניב, נראה למרחקים, אלמנט שיגעון במקום הבינוני הזה.

כמו שציינתי- השדה עצמו זוועה. הנגישות אליו- דווקא מעולה (ביחס למדינת ישראל). יריקה מכביש 6, גישה מהירה לכביש 1 וכבישי האורך, הסתעפות קרובה לכבישים משניים, רכבת כבדה עד הפתח. 9/10.

את הלקח שלי למדתי. נסיעה לנתב"ג- ברכבת נסיעה בחזרה- לדאוג מראש לסידור. בניגוד לשדה עצמו, שיש לי תלונות עליו מפה ועד פאלאוואן, המיקום והנגישות אליו עשר, אז לא קשה למצוא סידור חלופי

המכס לא ערוך בגרוש לטפל בכמויות כאלו, ואם העיכוב של בלאק פריידיי עד הקריסמס היה חודש-חודש וחצי, העיכוב ואיבוד החבילות אחרי המעבר ל 100% טיפול של המכס יהיה פי 5 מזה. מצב דומה לשל איטליה בגדול

ממשק בכל שפה בעולם: LTR ממשק בעברית: RTL. לא מצליח למצוא את עצמי בכלל. בנוסף, בעידן המכשירים החכמים שגם מתממשקים עם כל מיני אביזרים, צריך שגם תהיה תאימות, ועברית... זו לא עדיפות ראשונה עבור רוב היצרנים.

יש פה אנשים שמגזימים לצד אחד, אתה לגמרי מגזים לצד השני. עסק פרטי (ועוד כנותן שירות) שונה לחלוטין ממפעל ותעשיה. כן, נפלה טעות, זה היה בתום לב- אבל זה לא פוטר את היצרן מאחריות. בשביל זה יש במפעל תקנות עבודה, בקרת איכות, ועוד שלל אמצעים שתפקידם למנוע מקרים כאלו. אז יש להתמקד במה שקרה בפועל- נפלה טעות, אך לא נגרם נזק. אז פונים אל החברה ומיידעים אותם- לא דרישות ולא איומים, סה"כ מיידעים. מהנסיון שלי עד כה כל חברה שמייצרת מוצרי מזון תשלח מכתב התנצלות וזיכוי כלשהו או תלושים למוצרים שלהם- ב 100% מהמקרים עד כה, גם בנדיבות. למרות שאנחנו במדינת ישראל, נראה שיש לחברות פה מודעות גבוהה לחשיבות בקרת האיכות. במידה והיה נגרם נזק גופני (שהוא לא שריטה חיצונית שמלחימה אחרי יום)- תום לב או לא, שהיצרן ישא בהשלכות ויציע פיצוי הולם.

"היי דני, אני רואה שאפילו בקצב העבודה הרגיל שלנו אנחנו עמוסים עד מעל הראש והמתקן במודיעין באיזה 120% תפוסה ככה שיש קצת עיכובים .........רוצה לחתום חוזה הפצה עם חברה שגדולה מאיתנו ב 1000 מונים ולהכפיל את מספר החבילות שדורשות מיון?" "חחחחחחחחחחח כן" האשמה היא לגמרי של הדואר ולא של אף אחד אחר. אין דבר כזה "לקוח כל כך גדול שאתה לא יכול לעבוד איתו". החוזה הזה לא צץ מהאוויר, חברה הגונה הייתה סוגרת הסכם מראש, שבמסגרתו תקופת היערכות, אולי גם בונים "מודיעין 2" מעט קטן יותר שנועד לטפל אך ורק באתרי קומרס ענקים (אמאזון/עליאקספרס). אמאזון זה לא "שבתאי את פישנזון נט בע"מ", זו חברה שניתן לסמוך על החוזה איתה כהכנסה עתידית ולהשקיע מראש כספים בהתאם. למעשה זה היה רק מועיל לדואר, התעיילות המערכת תוביל רק לרווחים. אם הדואר היה מתייעל הוא היה נוגס בגדול גם בשוק השליחויות התוך-ארציות העסקי, מה שכיום מתנהל עם חברות כמו צ'יטה/יופיאס, ושם ההכנסה היא גדולה. אבל לא, עדיף להתנהל כמו מפגרים ולהיכנס למשבר אחרי משבר, שהנוכחי ממש מביא את הדואר לסף קריסה.

מישהו פה ציין איזה מייל או מספר של מנכ"ל הדואר לפני אלוהים יודע כמה עמודים, בא לכם לחלוק שוב? 3 חבילות שמאוד הייתי שמח לקבל ותקועות בסטטוס השקר "לא התקבל בארץ עדיין" למרות שיש לי את מספרי הטיסה עליהן היו.

אני חושב שהעניין הוא הפוך- המרחב הציבורי נטוש כי תוכנן להיות כזה. חסר צל, חסר כבישי אופניים, חסר רציפות מדרכות, מיעוט ברחבות ומקומות כינוס, תמהיל לא ברור של מטרת איזור כזה או אחר. בוא נגיד שאכן כל אוכלוסיית ישראל מחרימה את הרחוב. מה עם התיירים? ישראל משווקת את עצמה מאוד מאוד חזק כיעד תיירותי, פרסום מפה ועד תימן גם בחורים הנידחים ביותר בעולם, שילמו ל LOT הפולנית הון עתק כדי להכניס למערכת הבידור שלהם פרסומות לתל אביב. עזוב את זה שמה שתוכנן בעבר לא כולל טיפת מחשבה על הצללה- מה עם מה שתכונן בעת המודרנית, אחרי שישראל כבר החלה לשווק את עצמה כיעד? (20 שנים האחרונות) זה לא שיש שיפור או תזוזה לכיוון שיפור בנושא. חוץ מזה שאין שום תירוץ "לתכנן רע", במדינה לוהטת כמו שלנו, צל הוא הכרח, לא מותרות.

ערי ישראל באופן כללי לא מוצללות, אבל תל אביב זו פשוט תופעה. ברוב חלקי העיר אין מקום מוצל אחד להימלט אליו, נראה שהכיוונים שהבניינים מטילים עליהם צל תמיד מובילים אל אמצע כביש/שטח לא נגיש (רחבה לא נגישה בין בניינים וכדומה) אם לא הייתי יודע שזה פשוט מחוסר מחשבה, הייתי מתחיל לחשוב שזו מגמה מכוונת. כנ"ל כיכר דיזנגוף החדשה עם עניין הבוהק, המחסור המוחלט בצל גורם שאיפה שלא תעמוד בכיכר, העיניים שלך יקבלו טיגון. בעניין צבע הרחבות, יש בעיה- ככל שתבחר בצבע כהה יותר, הוא יתחמם יותר בשמש, ויעלה את הטמפרטורה הקרובה לקרקע. רחבה שחורה לדוגמה תיצור איזור כל כך חם שאף אחד לא ירצה להתקרב אליו. לרוב שיוצרים רחבה גדולה שכזו לוקחים בחשבון את כיווני האור, מאיפה אמור לבוא צל, ומה יש בקרבת הרחבה. צבע הרחבה וייעודה אמור להיבחר בהתאם. הייתי שמח לראות את תהליך קבלת ההחלטות של תכנון הערים בישראל. לשמחתי אינני גר בתל אביב- אבל אני לא מבין איך תלאביבי אמיץ כלשהו לא עשה לכולם שירות והאכיל את המפלצת באיזו לבנת חבלה. הכיכר המוגבהת לשעבר הייתה בעיקר מקום התכנסות ללכלוך ואיזה הומלס פה ושם. אני לא יודע מה המצב שם כרגע אחרי שהכיכר שוב ברמת הרחוב.