falou

5% הנחה שברו את השוק...

שימוש בלבנים נועד לאפשר צבירה של חום ולאחר מכן שחרור איטי שלו, ובכלל, שמירה על חום קבוע יותר. הבעיה העיקרית של גריל גז היא חוסר היכולת לשמור אותו בטמפ' נמוכות יחסית, לצלייה ארוכה ואיטית יותר של בשר. בנוסף, לבנים מונעות התלקחות ושריפה של הבשר מאש של שומן מתלקח. זה דומה לשימוש בפחמים דחוסים, שבוערים לאט יותר. בצד החיסרון אני מניח שאי אפשר להפסיק צלייה/חימום במכה אחת. וכמובן, ללבנים לוקח זמן להתחמם. אני מציע פשוט לחלק את הגריל לחצי עם לבנים וחצי בלי, וללמוד לשחק עם מידת החום והצלייה בין הצדדים. כך אפשר, למשל, לתת מכת חום לנתח/סטייק בהתחלה (או בסוף) להשחמה מהירה בצד החשוף, ואז להעביר ללבנים להמשך (או ההפך). אני עובד כך עם גריל פחמים, אבל העיקרון הוא זהה. צריך קצת זמן תרגול והבנה של עוצמות החום בין הצדדים, אבל כך תהיה לך מקסימום גמישות לבשרים שונים. למשל, קבבים הם לרב מאוד שומניים וצריכים צלייה חזקה ומהירה. כביכול, לא מתאים ללבנים. אבל אם הצד של המבערים מתחיל לבעור משריפת השומן, אתה יכול להעביר לצד של הלבנים. בקיצור, ללמוד לשחק בין שני האזורים. זה קצת מורכב, כי לבנים לא מתחממות או מתקררות מייד, אבל לומדים עם הזמן כמה חום בכל צד (בהתאם לבשר), עם/בלי מכסה, לעלות בגובה (אם יש לך קומה שנייה), ושאר המשתנים. זה בייחוד נוח אם אתה עושה, למשל, קבבים לצד נתח שלוקח יותר זמן.

שוב. אין שום אפשרות להסיק כלום ברמת היצרן או המותג. כמות הדגמים, תתי הדגמים והשינויים התכופים בחומרה, קונפיגרציות ושאר שינויים בין שנה לשנה לא מאפשרים לקבוע. תוסיף לזה פרופיל שימוש שונה של משתמשים שונים (משתמש בבית לעומת מסתובב הרבה בחוץ, למשל), וברור שאין מקרה או מקרים מלמדים על הכלל. לדוגמא, להורים שלי יש לנובו בסיסי שעובד כבר לפחות 8 שנים, ואני לא מאמין שהוא עוד סוחב... מה זה מלמד?! כלום. יש לי Dell Latitude בן 9, עם שבר בכיסוי המסך שעוד עובד. מה הקשר בינו לבין Latitude חדש?! כלום. הוא בכלל עוד עשוי מפלסטיק. בהתחלה עבד כמחשב שלי, עכשיו הוא מחשב של טלוויזיה. מה אפשר ללמוד מזה על כלל מחשבי Dell לדורותיהם?! כלום. וכו' בעיקרון, עדיף יותר יקר על יותר זול ועדיף איכות בנייה של סדרות עסקיות על סדרות זולות יותר. יופי. הכללה שלא מאוד עוזרת. אפילו בתוך סדרות "עסקיות" יש פערים גדולים, למשל, בין סדרת E לסדרת T של Thinkpad. ההבדל באיכות הבנייה (והמחיר בשל כך) - גדול מאוד, גם אם החומרה הבסיסית (מסך/מעבד/זיכרון) זהים. אז איך בוחרים? מחפשים ביקורות על הדגם הספיציפי שהולכים לקנות.

8. אבל מה זה משנה?! מדובר על כשל בתכנון, ותכנון של מחשב מתחיל שנתיים בערך לפני יציאתו לשוק. גמישות החומרים ושבירות הפלסטיק. כבר מזמן למדו שהסדרות העסקיות של כרטיסים גרפיים הם סוגשל תרמית, ושמחשבי גיימינג זולים בהרבה יכולים לספק את הביצועים הנדרשים. רואים את זה הרבה, למשל, בתחום הדנטלי. אבל זה עניין אחר. או HP. עד פי 3 לאותה צירוף של לוח אם/מסך. ההבדל הוא בשלדה, קירור, מחברים וכו'.

לא קשור לדוקטורט. בסופו של דבר זו התרשמות אישית אנקדוטאלית. יצרני הניידים מייצרים כ"כ הרבה דגמים ותתי דגמים, שבאמת אי אפשר להכליל. לכולם יש דגמי נפילה. אני זוכר, סתם דוגמא, דגם של ThinkPad (מותג מוערך) שהדגם עם הכרטיס הגרפי לא היה מהיר יותר מהדגם עם הכרטיס האחוד, בגלל בעיית התחממות ספיציצית. אני גם זוכר את דגמי ה-ThinkPad Edge, שהתעטרו במותג אבל היו באיכות נמוכה. להוציא אפל, ששומרת על איכות בנייה ברמה גבוהה בכל הדגמים (ועדיין גם לה יש נפילות, כולל תקלה של פסים על המסך, בגלל קונקטור לא מוצלח), השוני בין הדגמים והסדרות השונות כ"כ גדול, שבאמת אין להכללות משמעות. מה שכן בדקתי זה שאכן לאסוס אין כמעט נוכחות בשוק ה-Corporate, אבל זה לא בהכרח לאיכות כמו לערוצי הפצה ופריסה של תמיכה. אתה יודע כמה רמות שונות של ThinkPad יש?! שנפרדות רק על איכות בנייה, כמעט או על חומרה שאיננה מפורטת במפרט? בסופו של דבר יש שלושה דברים שמייקרים מחשב, איכות בנייה, איכות מסך ומעבד. בסדר הזה. (אולי עכשיו, עם התייקרות ה-RAM, אז הוא עלה בדירוג)

זה סכום לא משמעותי. לא יודע איך בודקים אמינות גורפת, אבל על מה אתה מסתמך? אני לא יודע כמה אפשר לסמוך על ביקורות ב-Amazon...

מחשבי Asus הם זולים יותר יחסית למתחרים? או שאתה מתייחס ספיציצית לסדרות הזולות?

להוציא את האיירפודס, שחסרים אפליקציה עם אקולייזר, לאחרים יש אפשרות להתאים את הסאונד לטעם של המאזין ולהקלטה, עם האקולייזר של אפליקציית האוזניות. כמובן גם שינוי באטמים יוצר הבדל גדול, בייחוד לבאס (ושינוי בבאס משפיע על כל תחושת הסאונד. כלומר, לפעמים עודף בגבוהים הוא למעשה חוסר בנמוכים...). הרבה עוסקים בסאונד של אוזניות ומתעלמים מזה שלהקלטות/מיקסים שונים גם יש סאונד שונה. יענו, לפעמים ההדגשה בבאס היא בכלל בהקלטה... כך או כך, אין שום סיבה להיות תקוע עם ברירת המחדל של האוזנייה (אלא אם אתה תקוע עם איירפודס). בפיקסל שהיה לי התקנתי אפליקציה של אקולייזר גלובאלי, שהשפיעה על כלל הסאונד שיוצא מ-BT. זה דרש התקנה עם Sideload של תוכנה, אבל עבד מצויין, כשהיה לי פרופיל שונה לאוזניות ולסטרימינג למערכת. באייפון לא בדקתי, לא יודע אם בכלל יש אופציה כזו. וכמובן שלאייפון אין High Res בסטרימינג. זה בטח לא כל כך משנה באוזניות שיש לי (זולות), ואת מלאכת הסטרימינג בבית אשאיר לפיקסל (שכרגע עושה מילואים אצל מישהו ששבר את הטלפון שלו).

אתה צודק. לא הייתי מודע שקרסו (פריסבי) קנו את מוטו, שהיא אכן שחקן משמעותי, אבל בשוק שקטן בהרבה משוק הרכב. העניין הוא שהשחקנים בשוק הרכב, אצל חלקם העיסוק ברכב הוא רק מחלק מכלל העיסוקים של הקונצרן, מה שנותן להם עוד כוח. לגבי "תחילה של שינוי"... אני מקווה שיעשו רוורס ויגבילו את היכולת של יבואנים קיימים לייצג יצרנים שהם חדשים בארץ, בעיקר הסיניים. אני חושב שזה חבל מאוד שיבואנים קיימים הסיטו את המכירות שלהם ליצרנים חדשים, במקום שיהיו שחקנים חדשים בשוק, ושהצרכן יהנה מיותר תחרות על מחירים, שירות ובעיקר - עלויות אחזקה.

זה קרה במהלך המלחמה. ישראל מעולם לא אמרה שזה נעשה בכוונה ותמיד דבקה בגירסה שזו הייתה טעות בזיהוי. הטענה שהאמריקאים יזהירו את מדינות ערב... איזו מדינה בדיוק? כמו בד"כ בדברים האלו, אנחנו לא יודעים מה באמת עמד מאחורי התקיפה, אבל העובדה היא שהאמריקאים לא עשו מזה רעש גדול, מה שאומר שאו שהגיע להם (והם יודעים את זה) או שזו באמת הייתה טעות בזיהוי. בניגוד לסיפורים האחרים שהבאת, זה לא משהו שלא היה ידוע וגלוי

זו קלישאה בעלמא. באותה מידה יכולת לכתוב שזו המוטיבציה לממשלה יותר קסומה כי זה יותר טוב. מה זה אומר בכלל "קטנה" ואיזו דוגמא יש לך לזה? למה את חושב שעל ממשלה קטנה אין הפעלה של לחצים פוליטיים? שורה תחתונה: מה שכתבת על אינטל, אין לו גיבוי במציאות כל יצרני הרכיבים האלקטרוניים בארץ נהנים מהטבות כאלו או אחרות. הטענה שיותר טוב בלי, אין לה בסיס. זה פשוט לא קיים בשום מקום על הגלובוס לך תראה איך טאיוון הפכה מיצרנית צעצועי פלסטיק למעצמת צ'יפים. בפועל ממשלות (ולא רק, כל הזרוע המבצעת, שרובה לא נבחר) מנהלות מדיניות כלכלית לפי מגוון שיקולים ולחצים. זה דמוקרטיה ועל זה אמר צ'רצ'יל שזו שיטה מחורבנת, מלבד כל האחרות אפשר לטעון שיש איזו שיטה קסומה/קטנה אחרת בה דברים מתנהלים אחרת, מעצמם, אבל זו פנטזיה. אל תשכח גם לקנות בזול ולמכור ביוקר. גם מומלץ מה זה משנה?! אתה בדקת פעם איך ההתערבות של מכון התקנים באירופה קובעת אילו מתחרים יכולים להכנס בשוק וכמה זה עולה? וכמה צריך לשמן את מחליטי התקנים כדי להשפיע על כך? למה, אתה חושב שבמכון התקנים באירופה ושאר קובעי התקנים, שם יושבים אנשים חכמים וזכים וחופשיים מכל שיקול ולחץ, מועצת חכמים טהורה שמחליטה עניינית בלבד?

שוב, אין "תעשיית היי טק". זה שם רחב מדי. נתת דוגמא את אינטל ואמרת שהתעשייה של ייצור שבבים ורכיבים אלקטרוניים בארץ תסתדר בלי הסיוע. בפועל, כולם מקבלים סיוע וכולם פעילים בשדה הפוליטי כדי לקבל סיוע. כי ככה המערכת עובדת, כולם פועלים בתחום הכללים ומנסים לשנות את הכללים, לטובתם (לא לטובת הכלל). זה המשחק. ויש כאלו שמצליחים להטות אותו יותר לטובתם. אין מקסימום בחיים.

"היי טק" זה שם כללי מדי. כמה חברות בארץ מנהלות פיתוח וייצור ברמה של אינטל? יש את טאוור ואפלייד מטריאלס, ככה מהזכרון, שגם זכו וזוכות להטבות. תביא דוגמא לחברה עם ייצור בארץ שלא זוכה להטבות... ברגע שיש שלטון, יש אינטרסים של קבוצות לחץ באמצעים פוליטיים לשנות את חוקי המשחק לטובתם. זה... חלק מהמשחק. אתה מכיר מקום/מדינה שמועצת מומחים/כלכלנים מנהלת את כל השווקים שם בצורה אופטימלית? אין חיה כזו. יש פנטזיות של אוטופיה, אבל כמו הגדולה של הקפיטליזם היא שהוא לא עוסק באוטופיות. נ.ב. מה זה "בטיחות" אם אני מגדיר חוקי נגישות לנכים, למשל, שנהנות ממנה מס' חברות שמספקות את השירותים הללו (כי היה להם לובי), זה טוב או זה רע?

שניכם צודקים. וטועים. כי האמת היא באמצע. בלי שלטון אין הגדרה ואכיפה של חוקי השוק, ובלי חוקים -אין שוק. (כאן ספריאל טועה, בלי שלטון אין שוק מונופוליסטי, פשוט יש כאוס בו החזק מכתיב וקשה לעשות עסקים, כי אין אמון בלי כללים נאכפים. רואים את זה בשוק הפשיעה, לדוגמא). ושמופי צודק, בתוך הכללים, כל שחקן חופשי לקבל החלטות. ויש שווקים מנוהלים יותר או פחות ע"י השלטון.

אתה צודק. תמיד יכול להיות רכיב קריטי, אפילו באמת חומר הגלם, שמשנה את כל הדינמיקה של שרשרת האספקה. אני מתדיין מתוך שעשוע, לא מתוך ידע עמוק בנושא

אתה שואל אם יש הבדל בין לקבל אוטו חדש לבין לקבל טיפול רפואי אחרי תאונה שקרתה לך?! חושב שכן... הגזענות זה רק חלק ממה שהוא אמר. הקטן.

תמיד אפשר להמציא איזו קונספרציה מורכבת בשביל להצדיק כל פוזיציה, אבל הלכת ממש מרחוק, אם אתה עוד אומר שביבי יוצא טוב מהעניין...

מה שעוד מעניין זה שהמפרסם של הדברים הוא מי שמואשם בתדירות בהיותו שופר של ביבי, עמית סגל...

במסגרת הדיון על משרות אמון אני רוצה לברך את ביבי על המינוי של המקורב זיו אגמון. היכולת שלו לבחור אנשים שהם בשר מבשרו, מרשימה. ומרשים עוד יותר מה הם חושבים עליו. מעניין אם זיו אגמון משקף את מה באמת ביבי חושב על בעלי בריתו וחברי מפלגתו או שביבי לא יודע לגייס מקורבים או שפשוט אחרי מספיק זמן לידו הם הופכים לשונאיו (ע"ע איווט, שקד, בנט וכו'). אם דיברנו קודם על ראש הממשלה כמנכ"ל, מנכ"ל שכל אנשי האמון שלו לא סובלים אותו... זה אומר עליו משהו. ודרך אגב, זה גם מלמד על רמת הזנות של מקצוע היועצים הפוליטיים. הם מוכנים לייעץ לכל אחד, לא חשוב מאיזה צד, כל זמן שהוא משלם. אידיאולוגיה אין בזה.

זה עובד בכל תעשיית האלקטרוניקה (מחשבים, מצלמות, סלולרי, טלוויזיות ועוד ועוד). זה קיים בתחום הרכב, אבל בד"כ אצל כל יצרן בנפרד. אתה מדבר על רעיון אחר, מזמן אחר. בפועל שוק הסלולר הוא מודלרי, אבל אתה לא מרכיב לבד, אתה בוחר ממגוון גדול מאוד של מכשירים שהיצרן מרכיב, אבל כל הרכיבים הם גנריים (להוציא את אפל). והוא שאני אומר, ברגע שמערכת ההנעה, הרכיב הכי מורכב, הופך להיות הרבה יותר פשוט, הרכב הופך למוצר הרבה פחות מורכב. לדוגמא: https://he.wikipedia.org/wiki/רי_אוטומוטיב https://www.icar.co.il/רכב_חשמלי/REE_הישראלית_מציגה:_3_פלטפורמות_חשמליות/

ביבי הוא לא "עובד" הוא ראש המערכת שהוביל קונספציה שגרמה שהובילה לטבח אוקטובר. בניגוד להשלכות של גוף כלכלי, שרווחים שבאים אחרי הפסדים יכולים למחוק אותם, אתה לא יכול להחזיר אנשים שמתו. למעשה מה שאתה אומר זה שבגלל שניצחנו בסוף את מלחמת יום הכיפורים, גולדה לא הייתה צריכה ללכת. אני אומר שכשיש כשל ברמה של טבח אוקטובר, האחראי הראשי חייב ללכת, לא חשוב כמה מוצלחים היו הצעדים שבאו אחריו, כי הרבה אנשים מתו בגללו. וזה בלי להתייחס למידת ההצלחה שלו אחרי, שאת זה אנחנו עוד לא יודעים לשפוט, כי אנחנו עדיין בתוך האירוע.

אני אגיד לך איפה הבעיה. עקרונית אפשר לאמר שנותנים למישהו שמתעסק במחלוקות בין אנשים להיבחר על ידם, בהסכמה, שהוא ידון בעניינם. כמו מגשר אזרחי. אממה... מה זה אומר "בהסכמה" במגזר החרדי?! חרדי שייסרב לבוררות דייינית, מה יהיה דינו החברתי? מוקצה! הלחץ החברתי שם גדול. גם היום רבנים דנים, בלי סמכות רשמית, בסיכסוכים אזרחיים (כמו גם שעבריינים עושים לפעמים), כי החברה החרדית אוהבת לפתור את הבעיות שלה בבית. אבל עכשיו ההחלטות שלהן יהיו מחייבות, מבחינת החוק, ותיווצר מערכת שפיטה מקבילה, עם סמכות ושיניים, שעובדת לפי עקרונות ששונים ממערכת השפיטה של המדינה. זה דומה לטריבונלים של טיפול בבעיות של זכויות אזרח שיש בקנדה, למשל. פותחים מערכת מקבילה, שמבוססת על מערכת אמונית מקבילה ללא סטנדרטים של מערכת השפיטה. אחלתי לחרדים בהצלחה.

אתה מתייחס לאנלוגיה שאני לא התייחסתי. אני הקבלתי את המודלריות של תהליך הייצור/הרכבה, אתה מתייחס לסוללה ומהות המוצר עצמו. אין קשר. זו נקודה מעניינת, האם מוצר יכול להפוך למודולרי (מורכב מרכיבים גנריים, כאשר היצרן רק מבצע אינטגרציה) כאשר מדובר במוצר שנמכר בכמות קטנה יותר ובמחיר גבוה יותר. צריך לחשוב על זה...

למה אתה מתחמק? שאלתי אותך, לא את כלל ציבור הבוחרים. אתה מביא כל מיני אמירות אנקדוטליות על האחריות של זה ושל האחר, ומי כשל שם או פה, אני שואל אותך על ביבי, למה אתה מסרב להביע דעה?

אבל אני אומר בדיוק הפוך, שעלות הייצור של רכב חשמלי נמוכה יותר. אולי לא העלות השולית מול רכב בנזין שכבר בייצור הרבה זמן, אבל כעיקרון, כי הרכיב הכי יקר ברכב הוא המנוע, מכונית חשמלית תהיה זולה יותר לייצור. זה לא רלוונטי לדוגמא שנתתי. לא אמרתי ששוק הרכב הוא כמו שוק המעבדים, אמרתי שמנוע חשמלי יהפוך להיות רכיב יותר גנרי, כמו מעבדים. זו אכן נקודה מעניינת. ברור שככל שהרכב גדול וכבד יותר הגודל והמשקל של הסוללה הופכים להיות מגבלה רצינית יותר. בינתיים. כן. כי אותו מנוע ואותה סוללה יוכלו לשמש מס׳ דגמים של מס׳ יצרנים, שלמעשה יהפכו להיות אינטגרטורים של חלקים. כמו ש-Dell לא מייצרת שום חלק במחשב שהיא מוכרת לך. אבל מנוע הבעירה החשמלית מיצה את יכולת השיפור שלו, לעומת תחום הסוללות, שמושקע בפיתוחו הרבה כיום. ושוב, מנוע מוגבל ליצרן ולמספר דגמים מוגבל. סוללה זה רכיב יותר גנרי. משמעותית? בכמה המנוע הזה עדיף על קודמו?