falou

לא חושב שיש לך משהו אחר בכלל, אם אתה מחפש מכשיר לא גדול. המתחרה היחיד הוא הפיקסל 9A, שהוא גם קצת גדול יותר ואין לו תמיכה מקומית, אז הוא רק לחובבי הז'אנר (מי שרוצה להבין בסלולר ויודע למה דווקא פיקסל).

הניסיון מלמד שעל כל ציר שנופל, קם ציר אחר. אנחנו עצם בגרון ונישאר עצם בגרון. מה שהשתנה זו הגישה שלנו, שעברה מפיוס ל-בוא שנייה החוצה, רק רוצה לדבר...

לממונה יש בעיה לקבוע נתחי שוק, כי הלהיט של היום זה מה שלא נמכר מחר. תראה את מאזדה, למשל. סובארו, היסטורית. פעם הייתה פיאט... זה בייחוד נכון בשוק הנזיל של היום. ועדיין, אני חושב שחובה היה על הממונה לא להתיר ליבואנים קיימים לייבא רכבים סיניים, להוציא קטנים. או במינימום, לחייב אותם להכניס שותף נוסף בחברה בה אין להם שליטה (דומה למה שעשו צ'מפיון, אבל עם פחות שליטה), שזה גם לא אידיאלי, אבל יותר טוב מכלום. כך אפשר לפתור את בעיית פריסת השירות של יבואן חדש קטן, עם מתן אתנן ליבואנים הקיימים, שיש להם את התשתית. מה שעשו עד עכשיו זה פשוט לתת לאותם שחקנים לשנות את ההיצע בשוק, בלי להגדיל את התחרות.

אפילו ערוץ 12, שלא יגיד ישירות מילה טובה על ביבי, לא מתאר את השתלשלות הדברים כך. נהפוכו, הוא מתאר שיתוף פעולה בו התפיסה של ביבי משכנעת את טראמפ לתקוף, על הראש של חלק משמעותי בבייס שלו. לא יודע מהיכן הבאת את התיאוריה הזו, בטח בהתחשב שהתקיפות מתחלקות בערך שווה בשווה ושיש דיווחים ספיציפיים על למה תקפו מתי שתקפו ואיך חילקו את העבודה. ועל מה מבוססת ההערכה? כי כל מה שאנחנו יודעים, ברמה ההצהרתית, אומר בדיוק ההפך. נ.ב. ייתכן ולא דייקתי לגבי המעורבות של האמריקאים בתקיפות

זו לא אותה כוונה, זו לא אותה תוצאה (התוצאה לא "זהה" , זה לא אותו תהליך. ושים לב, אני כתבתי שלא רק מבחן התוצאה קובע אלא גם איך הוא נתפס, כהצלחה או כישלון. כשנתנו בארה"ב הקלות לאמהות חד הוריות, הכוונה לא הייתה לסייע לאבות לנטוש. בנוסף, הפגיעה במוסד הנישואים לא הייתה בכוונת מכוון של שלטון. מדובר בשני תהליכים שונים בתכלית. ברור שלמילים יש משמעות, אבל מי שקובע מהו "ימין", בהגדרה, זה הכלל (הציבור). כמו שכלל הציבור קובע מי יכולה להיות דוגמנית. והוא לא קובע מיהו מכונאי... אתה לא מגדיר ימין או שמאל לפי איכות הדעות, אלא לפי ההתמקמות במפה הפוליטית בזמן מסויים (או בימי המהפכה הצרפתית, בהתאם למקום הישיבה בפרלמנט). אם אתה מגדיר לפי איכות הדעות, אז בן גוריון היה, בסוגיות מסויימות לזמנו, "ימין". זכר או נקבה זו הגדרה ביולוגית. מי מגדיר ימין או שמאל עובדתית? המחלקה ללימודי מדעי המדינה?!

לא. כי במערב המדיניות היא לא נכפית. בשנות ה-30 וה-40 היה מכבש של המפלגה ההקומוניסטית שקרא לנשים לעזוב את הדומיין הביתי ולצאת לעובד. לגבי מצב המשפחה הגרעינית במערב (תוך הבנה ששינויים תרבותיים שנובעים מתהליכים חברתיים שונים מהותית מאידיאולוגיה שנכפית ע״י שלטון שנשען על כוח) - יש לך ספק שיש כרסום מהותי בחשיבות ויציבות המשפחה הגרעינית במערב? אין ספק שיש, אבל זה תהליך שהוא לא זהה לכפיה הקומוניסטית (גם אם לפעמים זה אותם אידיאולוגי שמאל אנטי סוציאלים שדוחפים את השינויים. עדיין אין להשוות שינוי עם רובה שלטוני לשינוי שנובע מהאקדמיה של מדעי השומכלום באונ׳...) במערב, הסטטיסטיקה של גירושים והורות חד הורית היא די ברורה. גם די ברור שעיקר הסובלים מההתפוררות הזו אלו המעמדות הסוציו אקונמיים הנמוכים (עשירים מתגרשים פחות וגם סובלים פחות מההדרדרות הכלכלית שבאה בעקבות גירושים). וכן, חלק מזה זה בגלל יישום הטבות ומדיניות חברתית שזירזה תהליכים אלו, אבל אי אפשר להגיד שהייתה כאן כוונת מכוון. כלומר, כשנתנו הטבות מפליגות לנשים חד הוריות בארה״ב, אף אחד לא עשה זאת במטרה שיהיו יותר... אבל זה היה מבחן התוצאה. דבר אחד מאוד ברור, ילדים שגדלים עם זוג ההורים הביולוגים שלהם - קל להם וטוב להם יותר, והם מצליחים יותר. כמו שברור שאחוז ההתעללות בתוך המשפחה גדול מאות מונים בקרב הורים חורגים. ויש כמובן את אחוז הגברים הגרושים מקרב המתאבדים. זה לא בא לאמר שכל חד הורית פירושה כישלון וכל גירושים הן האופציה הפחות טובה. אבל זה כן אומר שבגדול, עדיף משפחה שנשארת כזו, לכל הנוגעים בדבר, וכל מודל אחר צריך להיות מדוע ליתרונות של המשפחה הגרעינית ולנסות לגשר על הפער. אני חושב שאנחנו במרכזו של תהליך הפוך, שבא כן להתייחס לבעיתיות של חיי הנישואין והמשפחה, ולתת לאתגרים שהם מציבים תשובה בלי לעודד פירוק, הגשמה עצמית לפני הכל וכו׳. אפשר לראות את זה אפילו בדחיפה לנישואי גייז, שזה בעיקר ניסיון למסד את מה שפעם היה לעומתי לאורח החיים השמרני. אפשר לראות את שינוי הפארדיגמה של ההסתכלות על זוגיות ארוכת טווח בעבודה הפופלרית של Esther Perel, בפופלריות הגואה של John Delony, כמובן אצל Jordan Peterson, ובמידה רבה בפועלו ש Jonathan Haidt נגד צריכת מדיה חברתית אצל ילדים, כשהוא טוען שהתפוררות הערכית של מוסדות שמרניים יצרה וואקום שהמדיה החברתית נכנסה דרכו. לא זו לא. רק שמהו אדם זו הגדרה ביולוגית עובדתית, ומהו ימין זו הגדרה חברתית, בגדרה. אז החברה מגדירה הגדרות חברתיות. אתה, למשל, לא קובע אם אתה יפה או לא יפה. מה שאומרים אנשים קובע אם אתה יפה או לא. אבל מה אומרים אנשים לא יכול להפוך אותך מזכר לנקבה.

לא. זה איך שקומוניזם מגדיר את עצמו. גם לנאצים היו הגדרות יפות לתפיסת העולם שלהם. אבל אם אתה רוצה לדעת מהו דבר, מאדם בודד עד ארגון, תסתכל על מה הוא עושה ואיך הוא מגיב לתוצאות, לא מה הוא מספר על עצמו ומעשיו. כשאתה מריץ את ניסוי הקומוניזם שוב ושוב ושוב, בתרבויות שונות מתגלה טבעו האמיתי. זו תיאוריה למימוש רצח המוני בקנה מידה גלובלי. כל דבר אחר זה דיבורים שמכסים על הטבע האמיתי של תיאוריה המוטיבציה של מאמיניה עשה חיפוש על מקורם ומצבם של יתומים במדינות קומוניסטיות זה לא היה המצב לאורך ההיסטוריה. בכל מקרה, ברוסיה הסובייטית היתה בעיה של ילודה נמוכה, שהמשיכה הרבה מעבר לנפילת הקומוניזם. הקומוניזם המקורי פעל באופן ברור לפירוק התא המשפחתי, עידוד יציאת נשים מהבית לעבודה, חיים קומיונאלים, גירושים קלים והפלות נגישות. כמובן שהנאמנות למפלגה באה לפני נאמנות למשפחה. עם השנים מגמות אלו השתנו, כי המציאות הייתה חזקה מיכולת של המדינה לכפות את רצונה, בדומה לחוסר היכולת לבטל את הכנסייה. אבל אם עוסקים בתיאוריה, זו לגמרי התיאוריה, ואת ההצלחה שלה בהבנת צרכי ילדים ניתן לראות בקורבנות בתי היתומים של מזרח אירופה. ברור שיש. הן לקוחות מהפרלמנט הצרפתי של אחרי המהפכה. בוודאי מאוד ברור, סטטי, עכשיווי ורלוונטי... יש הגדרות, וכשהן לא תואמות את העובדות, הן שגויות (או כבר לא נכונות). אם העדר קורא לעצמו ימין, אז הוא הימין. אתה גם יכול לשאול אם אתה קורא לעצמך פרה ובאים לחלוב אותך, האם זה אומר שאתה פרה? כלומר, שימוש באבסורד שלא מעוגן במציאות אפשרית כניסיון לקרוא תגר על הגדרה שמעוגנת בעובדות, זו פרקטיקה משעשעת. אבל העובדה היא שאף אחד לא יכול לקבל כסף לאורך זמן כמכונאי על זה שהוא מערבב שמן עם מים. אבל אם ביבי קורא לעצמו ימין והוא בשלטון כימין כ״כ הרבה זמן עם כ״כ הרבה תמיכה, זה אומר שהוא מייצג את מה שעכשיו הוא ימין. כי מה זה ״ימין״ ומה זה ״שמאל״, קובעת המציאות החברתית/פוליטית, לא המציאות המדומיינת והתיאורטית של זה או אחר.

טכנית. אבל צריך במעמד שני הצדדים ובאישור מנהלת הסניף...

לא הבנתי מה קשור. שוב זו קואליציית ימין כי הם מכרו את עצמם ככאלו והציבור בחר בהם ואישר שהם אכן מה שהם אומרים שהם. לכן מה שהם זה ימין. אתה חושב שימין זה משהו שכנראה בעצם... אין. מה שאין - אינו. מה שיש זה מה שהוא ימין. דה פקטו.

אם מישהו משלם לך על דוגמנות, אתה דוגמן. אם חבר כנסת אומר שהוא ימין ומצביעים לו והוא נבחר והוא מקבל על זה משכורת - אז הוא הימין. זה לא הוא קובע, זה הבוחר קובע. זה ההבדל בין תיאוריה למציאות. לך יש תיאוריה מה זה חבר כנסת ימני, אבל במציאות... מה שיש זה חברי כנסת ימנים. עובדה.

מאיך שמדינות קומוניסטיות התייחסו למשפחה וסדרי העדיפות של הפרט, היחס שלהם לילדים יתומים, וכו'. בקבוצה הראשונה, דגניה, אכן נוהל הדיון, האם תינוק שייך להורים שלו או לכלל הקבוצה. כך שההכרח והצורך לתפקד היה, אבל פירוק המשפחה הגרעינית כבסיס של החברתי, כולל הקשרים בין הורים לילדים והחינוך לנאמנות וערבות הדדית בתוך המשפחה קודם כל, כל זה הוא חלק מהאידיאולוגיה והמתודה הקומוניסטית. כל אחד בקואליציה הזו, להוציא חרדים, אומר על עצמו שהוא ימין, אז זו קואליציה ימנית. אני לא קונה את התפיסה של: אבל יש לי בראש איזה דמות ו/או אידיאולוגיה של מה זה ימין "אמיתי" ורק מי שקרוב למציאות המדומיינת, זה ימין. אם הרב בכנסת אומר על עצמו שזה ימין, ולזה מצביעים המצביעים שלהם, אז בימינו זה ימין. דה פקטו. זה הכי ימין שהמערכת הפוליטית מסוגלת לייצר עכשיו, ולמען האמת, די פושר אידיאולוגית. שרבין והשמאל עלו לשלטון בניינטיז, הביאו מהלך ענק ששינה מציאות - אוסלו. לא נכנס לכן/לא טוב/רע... עובדה. מהלך טקטוני. מה... איזה מהלך מהותי עשתה פה ממשלת ימין בכלל, מאז הסכם השלום עם מצרים? אה, כן, נכון. זה בגלל היועמשית והאליטות וההוא שאם לא היה מת באלטלנה... אם לא היו מחזיקים אותם, היינו היום משכשכים רגליים בפרת.

ברור. בגלל זה זו אידיאולוגיה שמבוססת על היכולת לשים אקדח לרקה, בשביל שלא תעזוב וגם שתספר רק כמה טוב. ודווקא חדורי האידיאולוגיה היו הראשונים שקיבלו כדור. אחריהם באו כל הסטאלינים למיניהם, שלהחזיק באקדח עושה להם רק טוב בנשמה. כי זה מה שקורה באידיאולוגיות שדורשות נשק ליישום. בסוף מי שמחזיק את הנשק תוקע כדור לאידיאולוגים ולוקח את השלטון. הקיבוצים עבדו כל זמן שהיה מעט, והאנשים היו תלויים זה בזה לקיום. אבל קומוניזם פר אקסלנס זה אף פעם לא היה, כי קומוניזם זו אידיאולוגיה כלל חברתית, לא מוגבלת יישובית. גם בקיבוצים, ברגע שנוצר עושר, השיתופיות ירדה פלאים. זה בלי להכנס לפירוק המשפחה הגרעינית, מסיבות אידיאולוגיות, שיצרה נזקים בגידול הילדים. היום אנחנו יודעים, משפחה גרעינית היא הבסיס של חברה בריאה. כל פעם שמנסים מגלים שאין פטנט אחר. למרות שאני עדיין מנסה לשכנע את הזוגה, כמו שאומר שאולי מהפרלמנט, שגם שלוש זה מספר יפה...

אני אוהב להניח שמה שחשוב זה לא מה אומרים אלא מה עושים ומבחן התוצאה. האידיאולגים הקומוניסטים דווקא היו מרוצים מהתוצאה שהשיגו, מה שמלמד שמטרת האידיאולוגיה היא לא מה שנאמר ונמכר, אלא מה שהושג בפועל. אם תרצה, הפער בין הברושור למוצר. מכרו אוטופיה, בעצם רצו אינקוויזיציה. קומוניזם היה תמיד, לדעתי, גיהנום בהגדרה ובתיאור. תיאור כלל היחסים בחברה האנושית בפריזמה של כוח ושליטה. לא פלא שהגיע לזוועות, כי זו אידיאולוגיה שהבסיס שלה הוא קנאה ומרמור. רק מזכיר שבקבוצה הראשונה נוהל דיון ער האם התינוק הראשון שנולד לחברי הקבוצה שייך לכלל הקבוצה ולא להוריו... ועדיין הקיבוצים נעדרו מרכיב קומוניסטי מרכזי, ההכרח להישאר בשיטה. רובנו קומוניסטים בתוך משק הבית שלנו, עם הקרובים לנו. ככל שאתה עולה בסדרי הגודל, אתה צריך יותר כדורים בראש של יותר אנשים, כדי שאפשר יהיה לשתף פעולה. אבל אנחנו סוטים.

גם אז לא היה. וגם הנוסטלגיה זה לא מה שהיה פעם. רפול הקים את "צומת". ב-88' רפול (הלכתי לבדוק) היה שווה שני מנדטים. היום זה לא קרוב לעבור אחוז חסימה. כלומר, מה שאתה תומך בו, לא יכול אפילו לנסות לעבור למבחן המציאות. זה יותר אוסף של משאלות לב, מאשר משהו שייקרה במציאות. אבל דווקא בבחירות לאחר מכן (92'), הביא הישג. 8 מנדטים! מתוכם, אחד גונן שגב (סוחר סמים ובוגד לעתיד) אחד אלכס גולדפרב ואחת אסתר שלמוביץ שעברו מהימין האמיתי והפוליטיקה ברמה גבוהה, להצביע בעד אוסלו תמורת משרות (ומיצובישי אחת, שיש הטוענים שהייתה בעצם טויוטה). אחרי זה הימין האמיתי מת, ולא חזר להסתובב יותר ביננו. כנראה שבאמת הנוסטלגיה זה לא מה שהיה פעם...

יש את התיאוריה או המציאות שאנחנו רוצים שתהיה מה שאנחנו חושבים שהוא צריך להיות "ימין", ויש בפועל. הפנטזיה שלנו זה דבר אחד, אבל מה שיש לנו היום בשלטון זה ימין בפועל. זה כמו הטענות של חובבי הקומיניזם, שבעצם מה שהשלטון קומיניסטי הביא (במגוון מדינות ותרבויות שונות) בעצם מעולם לא היה קומוניזם "אמיתי". אם רק היו נותנים לקומוניסטים "אמיתיים" לנהל את העניינים, או אז הייתה מגיע האוטופיה המקווה. אני מחובבי ז'אנר הפנטזיה, אבל אנחנו חיים במציאות. במציאות, קומניזם זו תיאוריה שמביאה לקטל המוני, אוסלו מייצג תפיסת מדיניות שלא מביאה שלום ומזרח תיכון חדש אלא לאינתיפאדה, וממשלת ימין זה... זה מה שאנחנו רואים שקורה בפועל עכשיו. אלא אנשי המחנה וזה מה שהם מסוגלים לייצר.

לא התייחסתי לפרסונה. הבאתי את שמו רק כתיאור לאיזו חקיקה אני מתכוון

האלו?! זה רדיו...? מוגש כשירות לציבור:

בשביל זה צריך לקחת את הרכב למכון בדיקה, מטעם הקונה, ולראות אם הם מאתרים תיקונים מהותיים ברכב.

לא. ראיתי את הקטע על הסיפור הזה. אני גם לא כתבתי בשום מקום על המוסריות של שטייף בכללותה. אני מאמין גדול בהמנעות משבירת כללי המשחק, כמו שאני מאמין גדול בהמנעות ממהפכות. טוב, בטווח הקצר בינוני, לא יוצא מזה. אני גם חושב שהמוטיבציה העיקרית של השלטון הנוכחי בהגבלת מערכת המשפט נובע מהרצון להשתין חופשי ממקפצות, בתרבות פוליטית שחסרה את ה-It is not done, הבריטי. ועדיין. דעתי היא שסרבנות היא חציית קווים אדומים.

זה בדיוק מה שאני מתנגד אליו. ברגע שאתה מוציא את המשחק מהשדה הפוליטי אתה מדרדר את ההתמודדות למלחמה טוטאלית. כל המהות של המגרש הפוליטי היא שהוא מגביל את הריבים לתחומי המגרש. עכשיו, אני מבין ששינוי השיטה, כפי שלוין מקדם, הוא ניסיון לשנות את כללי המשחק הפוליטי, וזו בעיה מהותית. ועדיין, לדעתי, עדיף לכולם להשאיר את המחלוקת על כללי המשחק בתוך תחומי המגרש, בין הקבוצות, כי אם זה לגיטימי לקחת את הכדור ולהגיד "אין משחק", אז ההתמודדות עוברת למלחמת הכל בכל במגרש החנייה של האיצטדיון. וכאמור, זה רע לכולם.

אוקי. אז זה לא שהועבר לה איום מרומז. הוא בא אישית ואיים. הוא גם שחקן בעולם הזה, אז טופל במסגרתו. זה לא שהיא הביאה עבריינים, סטייל טופז, לטפל במישהו מחוץ לעולם הזה שהפריע לה. מוסרית, לא רואה בזה בעיה.

לא נכון. אפילו ממש ממש לא נכון. לדוגמא, הורדת המכסים על יין בשנות ה-90', לא רק שלא פגעה בתעשייה המקומית, היא הקפיצה את כל השוק והתעשייה קדימה, והעלתה צריכה. בגלל זה שינויי מיסוי צריך לבצע ואז לעקוב אחרי ההשלכות. מה בדיוק אני אמור ללמוד מזה ואיך זה קשור? ההבדל הוא שאחים לנשק (1) טוענים שלא עודדו סרבנות (וזה לא מדויק) ו-(2) הם ארגון פוליטי שמציג את עצמו כארגון שהוא קודם כל ארגון נדבני, וגם זה לא מדויק. מה עושים "בצד השני" לא מעניין. אני לגמרי בעד סרבנות מצפונית , כל זמן שהמסרב מוכן לשלם את מחיר, באישית. אתה כותב מתוך הפוזיציה האמונית, ש-"המהפכה המשפטית" היא לא לגיטימית, חברתית, ולכן כל פעולת מחאה כקונטרה היא בהכרח לגיטימית. אני חושב שהיא חלק מהפוליטיקה הישראלית, ולא מהווה "פירור של המרקם". זה כי אני גם מכיר בבעייתיות המאוד גדולה של התנהלות בית המשפט העליון, במקרים מסויימים, ועוד יותר, הפרקליטות. כלומר, עם כל ההתנגדות שלי לצעדים שלוין מקדם, אני מבין שהם תגובה לתגובה לתגובה... שצמחו מתוך בעייה מבנית בסדרי השלטון בישראל. ברגע שכל עימות פוליטי הופך להתנגשות הכל בכל, כולם מפסידים. ראית את הראיון? הוא בא אליה לבית ואיים עליה בפנים. שישתגל.

הפלת הצו הזה היא, לדעתי, צעד נכון, עניינית. יש פה סוגיה כלכלית שמשפיעה על ציבור רחב ושכבה שלמה בכלכלה הישראלית. זה לא רק עניין של הוזלה גרידא, וזהו. ההוזלה הזו (כמה שאני נהנה ממנה...), יש מי שנפגע ממנה. מדיניות מיסוי לא יכולה להיות מנותקת מההקשר הכללי, ולא שר האוצר לבדו צריך להחליט על מדיניות כזו, באופן גחמתי ופופוליסטי. הדרך הנכונה לנהל מדיניות מיסוי זה לעשות שינוי, לחשוב מה הולך להשתנות לטובה ומה לרעה, ולחזור לבדוק את ההשלכות לאחר פרק זמן, כדי להחליט סופית. בעיני גם זו כנסת מתפקדת כמו שצריך, שפועלת לא לפי חלוקה של קואליציה ואופוזיציה, אלא בהתאם לעניין.

לעניין שטייף... לא יפה. אבל... אחלה. אולי הייתה מספיקה יד כבדה על הכתף, אבל גם בעולם העברייני יש קודים של התנהגות ויש נורמות של טיפול, ושטייף שוחה בעולם הזה מעצם תפקידה, לטוב ולרע. מישהו פה מצר על זה שפוצצו את "החתול", שבא לאיים על עיתונאית, אם חד הורית? לגבי "אחים לנשק", טוב היה אם היו חוזרים בהם מההצהרות טרם הטבח (סליחה, התקומה...), כי המסר היה ברור, גם אם לא גרר פעולה ממשית מצד הציבור (ולדעתי לא מהדברים שעודדו את חמאס). ולא, זה לא לגיטימי לקרוא לסרבנות, כי זה מפורר את ערך הערבות ההדדית, שהוכח שהוא נחוץ. וכן, זה כן לגיטימי להגיד שהם ארגון לא נייטראלי פוליטית, ולא, זה שומדבר מזה לא מבטל את הטוב שהם כן עושים. אבל הם ארגון פוליטי, לעומתי לשלטון, שעיקר פעולתו היא לטובת הכלל, אבל גם לטובת החלפת השלטון. כל זה יכול להיות נכון בו"ז, כולל השבחים והביקורת, והמחלוקת. תמיד שהזוגה מתפלאה שאיזה מאן דהוא מתנהג באופן לא עקבי (פעם רוצה לחזור לגרושתו, פעם מנאץ אותה), אני תמיד מזכיר לה שאנשים הם לא דבר אחד, אחיד ושלם. הם גם יכולים להיות דברים מנוגדים בו"ז. בני אדם זה דבר מורכב, וחבורה שלמה של אנשים, על אחת פי כמה וכמה. אדם חושב צריך להיות מסוגל להגיד: פה אני מסכים. שם אני מתנגד, כאן... אין לי דיעה מגובשת. לא צריכים לבחור צד באופן דיכוטומי.

השאלה היא, האם הרגולציה תותאם ליכולות של היצרניות המקומיות, כי זה לא מספיק שסטלנטיס החליטה שהיא לא טובה בייצור רכבים חשמליים, אם השוק יילך לשם. לאן השוק יילך תלוי גם ברגולציה וגם בתנאי הסחר מול סין. אירופה עוברת התפכחות כואבת מהמדיניות האנרגטית שלה, שהפכה אותה לתלויה בגז רוסי, סוללות סיניות (אנרגיה "ירוקה" צריך לאחסן לזמנים בהם אין שמש/רוח), שהשאירה אותה חשופה למקורות חיצוניים, וייקרה את עלויות החשמל. דרך אגב, ייקור החשמל הוא גם מנוע צמיחה של מכוניות מבוססות מנועי בעירה פנימית... הן לא שולטות באירופה. נתח השוק שלהן עלה משמעותית, אבל הן עוד רחוקות מלהיות רב השוק. השוק האירופאי, בינתיים, עדיין מגלה העדפה לתוצרת מקומית (גם מסיבות רציונאליות של רשת מבוססת של תמיכה לוגיסטית ומוסכים), ורב הצמיחה הסינית באה על חשבון טסלה (גם אם לא רק). בארץ הייתה להן שנתיים של עדנה, אבל עכשיו השוק סובל מעודף היצע ומחירים צונחים (אם כי מראש הם היו גבוהים). קראתי סברה שהבעיה בתפוצת מכוניות חשמליות נעוצה בקושי של חלקים גדולים ממשקי הבית להתקין עמדת טעינה. לא יודע על אילו מספרים זה מבוסס, אבל זו טענה מעניינת. בינתיים, כאמור, החשמליות סובלות מעודף היצע, והשוק מתחזק יותר פלאג אין הייבריד, בגלל שהן עדיין נהנות מהטבת מס (למרות שספק כמה טורחים לטעון אותן). עם זאת אין ספק שמכוניות חשמליות מתאימות לארץ, מבחינת מרחקים/טווח. מבחינת התקנת עמדות טעינה ביתיות... לא יודע. זה מכשול.