falou

כמו כל דבר, הטכנולוגיה בסדר, השאלה איך משתמשים. בזמן הקצרצר שהייתי באפליקציה, הכרתי בלי בעיה. גם אין בעיה לעשות שיחה ראשונית, ולהגיע לדייט עם אדם סביר. הבעיה שאני מזהה אצל רב אלו שאני מדבר איתם קשורה יותר לאיך הם מציגים את עצמם ואיך מתנהלים בדייט. למשל, אישה חמודה שלא מבינה למה תיבת הדואר באפליקציה תמיד מלאה, שאי אפשר לסנן. התמונה: עושה גלגלון בבקיני זעיר בים. התיאור: לא זוכר את המילה, אבל מתאר מישהי שלא מתייחסת בכלל למראה חיצוני, רק הפנימיות רלוונטית. אממה, בתשאול קצר: לא תצא עם מישהו נמוך, שמנמן, מעדיפה שרירי, וכו'. מה שרוצה: משפחה. אחותי... מה שאת מוכרת לא יביא לך את הקונים שאת רוצה...

קודם כל, זה לא, בטח לא לאורך רב הסרטון לא קשה למצוא ציון דרך על הגדר מימין ולספור עד שתיים. דבר שני, שתי שניות זה מרחק המינימום. דבר שלישי, הוא עדיין מהיר מהרכבים בימני. לבסוף, עוד יש רכבים לפניו שמכתיבים את המהירות בה הוא עוקף, ולא מעט זה שהשמאלי מיועד לעקיפה לא אומר שכל רכב בימני צריך לפנות את הנתיב למי שרוצה לסוע יותר מהר מהתנועה. הסקודה זה עוד נסיך של אמא שחושב שהכביש של אבא ושכולם צריכים לפנות לו את הדרך.

קודם כל, לא מבין בעולם הדייטים, הייתי שם מעט. מכיר סיפורים מצויינים, מכיר כשלונות ארוכים של שנים. לא יודע להגיד מה עובד למי ולמה. יש כמה דברים בסיסיים שכן כדאי לעשות. דבר ראשון, להראות טוב. לא דוגמן, אבל כן לעשות כושר, כן לשמור על מקסימום נראות טובה ואסתטיות. קודם כל, זה ייתן לכל אחד תחושה טובה וביטחון משופר, וזה ישתקף החוצה. ונודה, יש דברים שבאפליקציות הם בעיתיים, וזה ידוע. גבר נמוך - בעיה. יש אפליה ברורה נגד גברים נמוכים. זה לא אומר שלא הכרתי כמה רב שגלים שהיו נמוכים, אבל אפליקציות זה המקום שהם מופלים בו. כל אחד צריך למצוא את הפלטפורמה שהוא יכול להיות בא חזק יותר. אם זה ריקודי עם... אז שם, לדוגמא. דבר שני, לא להיות ממורמר. אין דבר יותר דוחה מאדם ממורמר. אם מישהו מרגיש ממורמר בחייו, אז קודם כל צריך לעבוד על זה. הנטייה להיות לא מרוצה כרונית הם גם עניין של אופי בסיסי/גנטי. אני לא מתיימר להבין בזה, אבל זו אבחנה שלי, אף אחד לא אוהב אנשים חמוצים. אם החיים של מאן דהוא חמוצים, צריך קודם כל לסדר את החיים. וכן, זו אולי משימת חיים, לא משהו שפותרים מהיום למחר. אני נוטה לחשוב שאם פסיכולוג, אז לא פרודיאני. אין זמן לשיחות עמוק וניתוח טראומות. עדיף מישהו יותר תכלס, מגישת אדלר או יותר נוטה לטיפול CBT. אולי קואצ'ר... לא מבין מספיק. מישהו שעוזר להציב יעדים ברי השגה, לא מלטף, שמרגישים איתו התקדמות, אפילו קטנה, כל הזמן. דבר שלישי, להתייחס למערכות יחסים עם נשים כמו ניסיון להתחבר עם מישהו סתם כך. כמו שמנסים להכיר קולגה בעבודה. נימוס בסיסי זה מקום טוב להתחיל איתו. הכרות ראשונית מתעניינת, גם. אולי אילו מיומנויות שאפשר לעבוד עם קואצ'ר, איך לנהל שיח נעים, קשר עין, שפת גוף... בטוח שאפשר ללמד את זה. דבר רביעי, מניסיון החיים שלי - להמנע מקשרים מיניים גרידא. יש מעט מאוד אנשים שפגשתי שאני חושב שהתעסקות ביחסי מין ללא קשר נוסף לא צילק את היכולת שלהם לנהל קשר שלם. אני לא אומר שכל מערכת יחסים צריכה להיות זוגיות ארוכת טווח וכל זיון חד פעמים הוא טעות, אבל מי שמתאמן על סיפוק רגעי, בסוף יודע רק את זה, אם הוא עושה את זה מספיק זמן. הכלל: אל תזיין את מי שאתה לא רוצה לבלות איתה את הבוקר אחרי. ולבסוף לבסוף - דבר אמת. אל תנסה לעשות מעצמך מה שאתה לא. אין דבר שיותר קונה אנשים אחרים מכנות. זה נותןו תחושה שאתה בטוח בשני, וזה קונה. זה לא אומר לשפוך את כל סיפור החיים האישיים בדייט ראשון. זה כן אומר, פשוט, לדבר אמת. אלא אם... "The most important thing in life is to always be yourself. Unless you can be Batman, in which case, always be Batman."

חד משמעית. הייתי רווק בשלהי גילאי השלושים כמה חודשים, וזה נכון. הרגשתי להיט... גם מניסיון חיים מאוחר יותר. מודה, רב השנים אני בזוגיות ארוכה, ומאמצע שנות העשרים בערך הייתי לבד אולי חצי שנה. מניח שזה מזל. זוגיות לא נמדדת בזה שהיא נמשכת לנצח. גם בתוך זוגיות ארוכה, הזוגיות משתנה, ואין זוג לפני ילדים חי את אותה זוגיות שהייתה לו לפני, לדוגמא. החוכמה זה לדעת להתאים את הזוגיות לשינויים (יש פה בעיקר חכמת הבדיעבד). כמו כל דבר בחיים, יש דברים טובים ויש דברים רעים ולפחות גם עם האקסיות יש לי יחסים טובים, אז כנראה היה בסה״כ טוב. בסופו של דבר, בזוגיות, בייחוד עם ילדים, העניין הוא לחיות לא רק בתוך עצמך ועם עצמך ולמענך, אלא ההפך. לקום בבוקר ולא לחשוב שאתה הדבר העיקרי בחיים של עצמך. זה נותן פרספקטיבה, קונטרה, ותכלית. זוגיות ומשפחה, זה לא בשביל עצמך, זה בדיוק ההפך, זה בשביל לא להיות בתחת של עצמך כל החיים. זה בעיקר. לגבי דייטים, לא יודע... לי זה היה די קל. העניין הוא לנסות להכיר, וזה אומר בעיקר להקשיב. רב האנשים, אם תקשיב להם, הם יספרו לך דברים מאוד מעניינים על עצמם. לא צריך לבוא לדייט בתחושה שיש יעד. נהפוכו. אין יעד. הדייט, ההכרות, היא התכלית בפני עצמה. אבל זה אני. אנע עארף מה זה רלוונטי לאחרים...

נהגת בסדר גמור. הוא האידיוט.

ביד2, שווה. אבל אתה יודע, בלמי דיסק בגיל הזה זה אוברקיל מיותר. גם הצמיגים מוגזמים. אבל... למה לא?! אחרי זה אפשר למכור הלאה.

אלו אכן אופניים מוגזמים... אבל אחלה.

רק להעיר שאופניים זה לא אוטו. לא צריך 'מוסך יבואן'. כל מכנופאן (שמבין) יכול לטפל בכל זוג אופניים. כל הרכיבים המשמעותיים הם OEM. החנות של טרק גוררת מס אשכנזים, ותמיד עדיף מערכת יחסים טובה עם המכנופאן הקרוב לביתך

יש לי רדיו Tivoli, המקורי. שימש בזמנו כרדיו פלוס רמקול נייד שהייתי מחבר אליו דיסקמן. הקטע שלו היה אמור להיות נוסטלגי, אבל למעשה הדבר היחיד שעשה שונה זה שכל התיבה הייתה חלק מהרמקול, ועשויה מעץ. כל השאר היה מאוד פלסטיק, בסופו של דבר, ונעדר את הפרטים הידניים שברווז דיבר עליהם. הצליל נטול גבוהים, קצת יודגש בבאס, אבל הקליטה הייתה באמת מעולה. אבל בימינו, מכשיר מיותר. אפרופו עץ, אני בבקתת נופש שיש בה את אחד הרמקולים של House of Marley, חלק קדמי מעץ (פריק, דרך אגב...) . מנסה לשחק לקהל על הנוסטלגיה לפעם, עם עץ, פלוס מסחור סלבריטי שהתפגר (גם הוא לא היה חזק בעובדות מדעיות, וזה הרג אותו) יש שני דרייברים מיד באס ושני טוויטרים, ושום כמות עץ בעולם לא תשנה את העובדה שזה נשמע כמו תחת. כמות העודף באס תחתון בלתי נסבלת, גם בווליום נמוך. אולי אולי אולי אם זה מנגן לא בין קירות, זה יכול להיות טוב. ואנשים קונים... חרשים כולם. בעיני נוסטלגיה מתועשת, כזו שלוקחת קונוטציות ומלבישה עליהן מוצר שנעדר את האיכויות האסתטיות שברווז דיבר עליהן, זה כ"כ טיפשי.

לא, לא... אתה רוצה להיות מסוגל לנהוג על הנעה אחורית כמו שצריך, אתה צריך ללמוד. אתה יכול ללמוד נהיגה לבד, בדיוק כמו שאתה יכול ללמד את עצמך טניס. זה גם ייראה ככה. זה גם לא ״יום הדרכה״. תחסוך את הכסף על השיפורים, תלמד לנהוג בלי בקרות, במקום לשחק בכאילו, עם הדרכה מקצועית. ו-200 כ״ס זה יותר ממספיק להתחלה. המגבלה היא לא הכוח, המגבלה היא היכולות שלך. אני אומר לך מראש, זה או זה או שהאוטו יגיע בסוף למעקה/קיר/מדרכה. אם יהיה מזל, יהיה רק ספין שיסתיים על הכביש. (או שהבקרות תשארנה לעבוד ותמשיך לנהוג על הנעה אחורית, אבל בכאילו).

זה ברור. אף לא טוען שבעיות השראה הן לא אמיתיות. אבל כל דבר שהוא יותר ממה שמשתמשים בו באודיו מקצועי כדי לפתור בעיות מוכרות, זה חרטא. יא.... אנשים עם שמיעה של בני 70 פלוס שומעים הבדלים בין אינטרקונקטים בהתאם לאחוז הכסף בחוטים... היום אפשר למדוד, לא צריך לנחש.

כן... באודיו זה כבר הפך לסוגשל כת, בו המאמינים רוצים שיעבדו עליהם. אבל הולך ופוחת הדור. קודם כל, אודיו מצויין נגיש היום במחירים זולים (בדיוק כמו טלוויזיות זולות). דבר שני, רמקולי BT החליפו את הסטריאו הביתי במונו נגיש. וזול. לא. זו כבר ממש סטייה שגובלת בסאדו-מאזו.

1. העובדה שהאוקראינים עומדים על הרגליים, בפני עצמו, לא נותן להם כלום. זה הישג צבאי, אבל הישג צבאי ללא דיבידנדים אחרים, הוא כישלון. נניח והמלחמה תמה מחר. האם האוקראינים הריוויחו משהו שלא יכלו להרוויח ללא המלחמה? 2. זה לא נכון שבכל מלחמה שני הצדדים מפסידים. ארה"ב הרוויחה ממלחמת העולם השנייה, בענק. בסופו של דבר, גם היפנים, למרות שהפסידו. ישראל הרוויחה בענק ממלחמת ששת הימים (ואני טוען שגם ממצב הלוחמה התמידי, עד כה יצאנו נשכרים). מה הפסידה בריטניה ממלחמת פוקלנד?! לא חסרות דוגמאות. זו קלישאה יפה, אבל היא לא נכונה.

הביטוי הוא "צדיק באמונתו יחיה" יענו, לא כל אמונה מצדיקה חיים... שעון יקר הוא תכשיט. התכלית שלו היא להראות. יש בזה הגיון. כבל שלא עושה כלום וקונים אותו כי חושבים שהוא עושה משהו, זו הונאה עצמית. זה כמו לקנות שעון יקר מתוך אמונה שהוא דווקא כן יותר מדוייק.

סבבה, עד שאתה מוצא אלפי דולרים על הבדלים מדומיינים...

אני לא חושב שאפשר להתווכח עם זה. זה מתחיל מהעטיפה וה-Art Work שלה, האינסרטים, ההתעסקות הפיסית עם התקליט והפטיפון. ברור. נוסטלגיה לריחשושים אין לי , בזמנו זה היה בדיוק סוג הבעיות האינהרנטיות לטכנולוגיה שניסינו להמנע מהם בזמנו... הדיון היה לגבי הסאונד, האם הוא מתקיים כשבעצם ממירים את הצליל של התקליט למדייה דיגיטאלית, ובייחוד ה-Burger, שמעביר סאונד BT באיכות ירודה. בדקתי את העניין קצת, ויש סיבות למה דווקא בגלל המגבלות הטכניות, הסאונד של התקליט נשמע יותר אטרקטיבי באספקטים מסויימים (בגלל הדגשת המיד וכו'). אם לתקליט עשו מאסטרינג שונה מלדיגיטל, זה גם יכול ליצור הבדל שיבוא לידי ביטוי גם לאחר המרה לקובץ. אבל, וזו טענתי העיקרית, הסאונד של תקליט הוא אופייני יותר למוסיקה שעשו לה מאסטרינג שכוון להיות מנוגן בתקליט, ופחות קשור למדייה עצמה. שוב, זו הטענה העיקרית השנייה שלי. ההרגשה שלנו נתונה לסוגסטייה. אם יש משהו שמחקרים הוכיחו זה שאם אתה יודע מה מחובר, אתה לא מסוגל לשפוט את הסאונד פר-סה. כלומר, אם אתה טוען שאקולייזר אנלוגי נשמע יותר טוב, הוא גם יישמע לך יותר טוב... אתמול העוזרת נתקה לי איזה חיבור. חברתי מחדש. אני מאזין למערכת אחרי זה, ומשהו נשמע לא מאוזן. גם ככה אני בחדר לא סימטרי בעליל, אז תמיד יש את זה, במידה מסויימת. אני משכנע את עצמי שאני סתם פרנואיד. אבל ... משהו "לא יושב נכון". אחרי איזה חצי שעה שאני מזכיר לעצמי שאני סתם OCD, עליתי על שבמהלך בדיקת החיבורים, הזזתי את הסוויץ' ברמקול אחד למינוס 2db בגבוהים. הזכיר לי שהזוגה לשעבר שלי הייתה משחקת עם סוויצ'ים דומים ברמקולים אחרים שהיו לי. בוחנת כמה זמן ייקח עד שאני ארגיש שהסאונד לא כתמול שלשום...

וואללה?! אני יודע מה אני הייתי עונה לו...

תודה על העדכון. אני גם ממליץ ללכת למשאבי אנוש ולתת להם להתמודד מול הספק.

זה לא נושא השרשור

תגיד לי, מה אתה מצפה שהוא ייעשה בזמן לחימה, יציג את עמדת הקו האחרון שלו במו"מ?! ברור שהוא כל הזמן יגיד שהוא ישחרר שטחים ויילחם עד הסוף, בטח ובטח כל זמן שהכוחות עוד נלחמים. אני לא חושב שהוא יצא מזה "ליצן"...

מיצינו. נחכה לבשורות טובות על סוף טוב מפות"ש

בוינה יש גם רכבת נוחה לשדה.

דקה של לראות את מאי גולן מתראיינת אצלו (או בכל מקום) וגם אני בטוח. לא רק בטוח שהממשלה מכשול, אלא שכל האנושות זה לא מי יודע כמה הצלחה... אם מאי גולן מתראיינת אצלו, אז שאף אחד לא יספר לי שמנהלים את ההסברה שלנו.

התאמה של מושב זה עניין אינדיווידואלי. אם לא נוח עם מה שנקנה, צריך להתחיל לחפש... גם מתאים. פה זה בולם קל, שמתאים לעיר. לא יודע כמה הוא אפקטיבי, אבל האופניים לא כבדים. מה שמיותר (שוב), זה המעביר הקדמי, אבל לא נורא. תנוחת הרכיבה קצת יותר "ספורטיבית" והם מתאימים יותר גם לרכיבות כושר. עניין של העדפה.

לא כ"כ בולם בסיסי, שלא כ"כ עוזר בשיבושים קטמיל. גם בירידת מדרכות, המשקל הקל של המזלג, כמו תנוחת הישיבה שפחות רוכנת על הכידון, יפצו על העדרו. אופני גראבל הם עם תנוחה רוכנת קדימה. בטח פחות מתאים לרוכבים פחות מנוסים. צ'מע, אני לא סטייליסט... אם כי למארין יש גם עם רמה (top tube) גבוהה. המושב המקורי של המארין טוב דיו. לא ממליץ על מושבים רכים, ככלל. זה טוב לחמש דקות, אח"כ זה עוצר את זרימת הדם.