falou

אחרי שאתה יודע מה זה, אתה יכול להתעלם...

1. אתה מגדיר את Gemini כ-אסיסטנט 2. מפעיל אותו. 3. בוחר באפשרות "Ask about screen" 4. כותב: what is the dot in the top right of my screen, next to the time. או מגגל את המשפט ומקבל את התשובה שאם זה אפור ובסמסונג זה אומר שיש לך הודעות מהאפליקציה או שהיא מבקשת מיקום.

לא בקשתי מאמר. חשבתי שאתה יודע משהו ספיציצי שכתבת: לא חיפשתי להפריך, רציתי ללמוד. אני חושב שדמוקרטיה מבוססת על העובדה שאף גורם או מוסד לא מסוגל לגרום יותר מדי נזק לבדו, אבל זה דיון אחר.

לא ממדינות, ממקרים בהם הריבית נקבעה משיקולים פוליטיים ויש דעה מבוססת שזו הייתה טעות. ולהפך. טורקיה מעולם לא הייתה דמוקרטיה במובן המערבי, כי הצבא תמיד יכול היה לבטל את תוצאות הבחירות (ועשה כן). אני לא בקיא בכלכלה הטורקית, אבל לארדואן היו שנים רבות של הצלחה כלכלית מאז עלייתו, אז צריך לבסס את הטענה שזו מדיניות הריבית שדירדרה את הכלכלה. בכל מקרה, אי אפשר ללמוד מטורקיה למדינה דמוקרטית. מצופה שמצופה. בו נהיה במציאות. הנגיד תלוי במדיניות הדרג המדינה למינויו ומקצועית, מתאים את מדיניות הריבית למדיניות הממשלה (תקציב). הם עובדים ועבדו בתיאום, לפחות מסויים. הם תלויים זה בזה מקצועית. אז אני אחדד: השאלה היא, האם נכון לקחת גורם אחד במדיניות הכלכלית ולתת למינוי מקצועי לאפשר לנהל אותו במנותק או באופן לעומתי לשאר המדיניות הכלכלית. אתה טוען שכאשר זה לא כך, המדיניות הכלכלית הכוללת נפגעת. ואני בקשתי דוגמאות (לא כי אני לא מסכים, כי זה מעניין).

אני מתכוון לדוגמאות ממדינות "מתוקנות". ארגנטינה היא ניהול כלכלי כושל של עשרות שנים וטורקיה מעולם לא הייתה באמת מדינה דמוקרטית. השאלה היא: האם זה נכון וטוב או האם זה עדיין נכון וטוב. נ.ב. אני לא מאמין ב-ללא התערבות גורמים פוליטיים. כל זמן שהמינוי הוא של גורמים פוליטיים, הם מעורבים. מעבר לזה, ברור שהפולטיקאים מעורבים, גם אם (לכאורה או שלא) הם אינם מסוגלים להחליט עבור הגורם המקצועי. מדובר במערכות (אוצר, מחוקק, בנק מרכזי) שאמורות לעבוד באיזשהו תיאום. הרי התקציב הוא פוליטי, והתקציב הוא מרכיב מרכזי במדד, שגם בהתאם לו נקבעת הריבית וכו'.

אשמח מאוד לדוגמאות. זה תמיד מעניין לראות מה עדיף בשלטון, נציגי הציבור או מועצת חכמים (והאיזון בין השניים).

איך הסופר שאתה קונה בו אתה כן מבין את כל המכניקה הכלכלית שלו עובדת, ורק זו תעלומה לא ברורה?

אני יודע שהעניין הוא הדיוטות נטו... לא דייקתי, הנה נתונים יותר מפורטים. https://9to5mac.com/2025/04/23/iphone-16-pro-is-the-surprise-loser-in-apples-recent-sales/ עדיין אחוז המכירות של המכשירים היקרים מול הזולים יותר (כולל דגמי שנה קודמת), די מפתיע.

לא אצלי... אבל מה היתרונות?

ברור, ברור... העניין הוא שארגונים גדולים מהסוג שציינתי חושבים על עובדים במונחים של ״אמצעי ייצור״. פעם עבדתי בחברה קטנה יחסית והצעתי להם לשלם יותר ולמצוא עובדים קבועים, שסוג העבודה שם מתאים להם יותר, ולחסוך את העסקת הסטודנטים, עם השכר הנמוך והתחלופה הגבוהה. לא התקבל. ב-DNA של הארגון היחס לעובדים היה פחות אישי, לא כ״כ טוב, וככה זה נראה. מצד שני, עבדתי בחברה שכן התעקשה על שימור, גם במחיר כלכלי ו/או תפעולי מסויים, אבל ברגע שהפכה לבורסאית ונמדדת במדדי שוק ההון, נאלצה בכל זאת לשחרר עובדים וותיקים ופחות יעילים. אומנם בתנאים יפים, אבל עדיין, כל זמן שהייתה פרטית והיחסים בין הבעלים לעובדים היו אישיים, השיקולים היו אחרים. בקיצור... זה מורכב.

כי הוא רוצה משהו כמו פתק פיסי על המחשב . אם כבר משתמשים באפליקציה, למה לא להשתמש באחת שרצה גם על המחשב וגם על הטלפון וגם מאפשרת לנהל מתי היא מציקה עם המשימה, והאם להציג את המשימה שמגיעים ללוקיישן מסויים וכו׳ ועוד וכיוצב.... מחפש משהו פשוט.

קח את ההודעה שלך, כמו שהיא. העתק לאחד מכלי ה-Ai הנפוצים. תקבל כמה אופציות.

כמה סיבות כלליות (כי לא אמרת איזו חברה) 1. חברות מוציאות למיקור חוץ פעילויות שהן לא תופסות כמעלות ערך. כלומר, אם החברה לא חושבת שהיא יכולה לתת ערך מוסף ללקוח לעומת המתחרים בתחום מוקד השירות, עדיף לה להוציא את זה למיקור חוץ, ולהתמקד, ניהולית ותפעולית, היכן שהיא כן יכולה ליצור ערך. כלומר, אם עובדי השירות אינם מומחים ובסה״כ פועלים בסדר פעולות מובנה, קל להוציא את זה לצד שלישי. 2. שירות לקוחות זה תחום עתיר כ״א, כך שיש המון תחלופת עובדים והתעסקות סביב זה. עדיף להשאיר את זה לחברה שזה העיסוק שלה. 3. בכלל לא בטוח שמיקור החוץ יקר מלהחזיק את הפעילות בתוך החברה. לחברת מיקור החוץ יש יתרון לגודל בתחום. יכולת להסיט עובדים מפעילות אחת לשנייה, לדוגמא (כלומר, בבוקר העובד תומך בחברה א׳, אחהצ בחברה ב׳), איחוד משאבים באותו מקום וכו׳, שלחברה עצמה יהיה יותר יקר לממן פעילות כזו רק לעצמה 4. בדוחות הכספיים מיקור חוץ נרשם כהוצאה בסעיף ״הוצאות״ ולא בסעיף ״שכר״, מה שאומר שמדדי אנליסטים מסויימים, שמחשבים תפוקה/עלות יחסית להוצאות השכר, משתפרים. 5. עובדים בשכר יוצרים לחברה התחייבויות לטווח ארוך, בטח אם קיים וועד שמקשה על פיטורים. יש עוד... נ.ב. אתה מכיר חברה, למשל, שמעסיקה את המנקים שלה? אותו היגיון. אתה בא מפרספקטיבה של עסק קטן. עסקים גדולים, כאלו שהם לא מבוססי הון אנושי חזק ובביקוש (היי טק) ושתלויים בשולי רווח קטנים, פחות נוטים להתחשב בעובדים. זה טבעו של הביזנס, העובדים קלים להחלפה והחיפוש אחרי הגרוש גורם להם להיות פחות מוטי כ״א, ובעיקר... כמה שהעסק יותר גדול הוא מתנהל בצורה פחות חברית/אנושית. מכיר את הפרקטיקות האלו ממישהי שעבדה כך כסטודנטית. כשפנו כמה מהעובדים להסתדרות, הם פוטרו. יכול להיות שההסתדרות מעדיפה את היחסים עם מעסיקים מסויימים על פני הגנת העובדים? לכאורה? לך תדע...

לא הבנתי, למה אתה מתכוון? ההיתממות היא בעיקר מהעמדה הפסאדו סוציאליסטית שאתה מציג. מה הקשר ל-חמדנות? וולט מספקת מותרות, לא מוצר צריכה בסיסי. אף אחד לא תלוי בשירות הזה. אפשר לוותר, אפשר להזמין ממישהו אחר. זה שירות פינוק נטו. איזו סיבה יש לתמחר אחרת, רק בא למאן דהוא לקבל את הפינוק שלו ביותר זול? רגע, אז הם חמדנים או רק מנסים לעבור לרווחיות?

הכי חופשי שיש. אפשר לקנות את אותו שירות במקום אחר, בזול יותר. מה רע?

יש אפשרות לייבא את שני הגדלים או שיש שינוי שנובע מהיצרן? אנשים קונים בלי מחשבה ובדיקה, וזה לא משנה אם זה שמפו או סלולרי או אוטו, כי קונים על בסיס מותגי ולא על בסיס רציונאלי.

לא צריך ללכת רחוק כדי לזהות התנהלות שאפשר לכנות אותה "פסיכופטית" של ארגונים. למשל, הפרקטיקות שהיו נהוגות אצל אנשי מכירות השטח של Hot (וגם קראנו על סיפורים כאלו כאן בפורום, על איומי סרק וניצול קשישים). ועדיין, מדובר במודל שוק (לא רק העסקה, כל השוק) חדש, שמציע יתרונות וחסרונות. זה תפקידו של הרגולטור (שתמיד מתערב אחרי הנעשה, מטבע הדברים) להסדיר את היחסים בשוק, כך שיהיו הוגנים. אבל מכאן ועד לצפות לעוד פרשת אפשטיין (איך זה קשור?) או מיידוף כי... ככה. זה לא אוחז במציאות. יש כאן יותר מדי שחקנים ויותר מדי מידע שזורם כדי שזה יישאר מאחורי חומת שתיקה (שאתה הנחת אוטומטית שקיימת, ואני מניח שאינה אפשרית).

דרך אגב, לא בפעם הראשונה...

יכול להיות. זה לא מעיד כלום על האותנטיות של הנכתב. בדיקה מהירה הראתה שברדיט יש למודרטור חופש לבחור מה למחוק, והוא לא מחוייב לבדיקה מהותית. לא בדקתי את הכללים של הקבוצה. עוד יש מקום לעיתונאות רצינית בימינו... מעשרים שנה של מודרציה בפורום הזה, כבר נתקלנו בהכל מהכל, מפרסומים שקריים של משתמשים ועד איומי עסקים שחטאו, וכל מה שבין לבין. הכל יכול להיות. זה mode נכון לימינו, ובכלל.

תודה. סתם כתבתי משהו לא מבוסס. עניין אותי לראות מי ייבדוק את זה... יש נתונים שונים מניתוחים שונים שקבעו האם המודל הזה הביא ליותר תאונות או לא, ככה שאין תשובה חד משמעית. הנקודה שלי היא שהתרשמות היא לא עובדה. כמו שנוהגים לאמר שנהגי מוניות נוהגים ביותר פראות, בעוד סטטיסטיקת התאונות שלהם, לנסועה, היא מאוד נמוכה. נ.ב. יש לי במגירה גם סקרי שביעות רצון של שליחי וולט, אם הדיון ימשיך להיות רגשי במקום עובדתי...

זה לא מעשה פלאי, כתוב למה הוא הוסר - fake post שוב, זו לא הייתה הנקודה. אם ההעסקה היא חוקית היא, בהגדרה, לא פוגענית. אני לא הזכרתי משטרה או הסטטיסטיקות שלה. אני אומר ש קביעה שרב שליחי וולט רוכבים בפראות יותר מאחרים היא לא עובדה, היא התרשמות ללא בסיס.

לא זו הייתה הנקודה, האם ההעסקה חוקית או לא. בשנות ה-80' היה סיפור דומה על השליחים של דומינוס, בגלל התחייבות המשלוח תוך 30 דקות או פיצוי כספי. כשבדקו סטטיסטית גילו (1) שהשליחים של דומינוס לא עשו יותר תאונות מהממוצע ו-(2) לא היה שינוי בשיעור התאונות שלהם לאחר שבוטלה ההתחייבות. כלומר, מה שכתוב למעלה הוא התרשמות גרידא, לא עובדה.

יש בזה אמת, ולכן עובדים בארגונים גדולים, יש להם נטייה גדולה יותר לקבל החלטות לא מוסריות ואפילו לא חוקיות. קודם כל, כי אין להם מגע ישיר עם מי שסובל מההשלכות וגם כי לרב הם לא יישאו בהשלכות של פעולה נגד החברה, בטח לא לטווח הארוך. בדיוק בשביל זה צריך רגולטור. אבל בשביל לטעון משהו עובדתי צריך ראיות. אז אני שמעתי. זה אנקדוטאלי, אבל יצא לי לדבר עם שני שליחי וולט, בחור צעיר וחוזרת בשאלה בגילאי ה-40, שההעסקה בוולט עוזרת להם מאוד כלכלית. עם מי אתה טרחת לדבר על זה? זו גישה מאוד סובייטית, אשם עד שהוכח אחרת... ומהעדר הגיון בהאשמה להמצאות ציוריות כמיטב מסורת הדמגוגיה.

אפשר להגיד את זה על פקידים, היא לא פקידה. היא גם לא "עובדת מדינה". היועץ המשפטי לממשלה זה מוסד שיש הליך למינויו ולפיטוריו ויש לתפקיד סמכויות בלתי תלויות. תתייחס למציאות ולמה שכתבתי, לא לפנטזיה, כי זה לא משנה כמה פעמים תכתוב את זה, היא לא "פקידה". היא ממונה בהלך שנקבע. ההתנהלות שלה לא כפופה לא למשרד המשפטים ולא לממשלה, בהגדרה. לממשלה יש זכות לפטר אותה, בהתאם לנהלים מוגדרים ובכפוף לחוק, וכפי שלא ניתן לפטר אף אחד באופן שרירותי, גם אותה לא. ובית המשפט, שתפקידו לדאוג להתנהלות תקינה, קבע את מה שקבע לגבי פיטוריה. ועדיין, היא לא פקידה ותפקידה הוא להיות לעומתית לממשלה, בהתאם לשיקול דעתה. במילים אחרות, אולי יש מי שרוצים שהיא תהיה כפופה לממשלה - אבל הייעוץ אינו כפוף לממשלה. זה הולך לשני הכיוונים והממשלה תוקעת את המנהל התקין גם היא, ובכוונת מכוון. זה בדיוק המקום בו בית המשפט מתערב וקובע מי מתנהל כחוק ומי לא.

היא לא "פקידה", היא הייעוץ המשפטי לממשלה, שזה מוסד עם אחריות ותפקיד מהותי בדמוקרטיה הישראלית. אפשר להתדיין על מהות והרכב התפקיד, אבל אי אפשר לטעון שהיא בסה"כ מינוי תפעולי של הרשות המבצעת. היא לא. היא מוסד עם עצמאות מובנית בתפקיד. לכן היא לא צריכה להתפטר.