Tzvika-Pick

אגב, במסגרת מתיחת הפנים של שנת 2014 הוסר שוב הכינוי אקו משמה של המיקרה.

סט צמיגים לרכב הזה עולה משהו כמו 800-1000 ש"ח והוא צריך להחזיק משהו כמו 3 שנים בשימוש סביר. כך שזה לא מה שצריך לשנות לחלוטין את החישובים שלך. רפידות בלמים זה משהו שתלוי מאוד באופי השימוש שלך.

הדגמים הממש ישנים (כמדומני מלפני 1988) הגיעו עם מנועים שונים וישנים. משם ועד 1993 הגיע מנוע TU שדי דומה למנוע שרץ עד הסוף, רק בלי מערכת הזרקה. הדגמים המוזרקים הגיעו ב-1994 ומשם המנועים זהים עד סוף הדגם. שים לב שבחלק מהשנתונים יש מנועים עם בלוק ברזל ובחלק עם בלוק אלומיניום, אם זה משנה לך משהו.

כל מה שבגירה כתב פלוס - יש לך באזור את גן הפסגה / גן המדרון / איך שלא קוראים לו - נוף מדהים לכל חוף הים של תל אביב עם אחלה בריזה בערבים. משם אפשר לרדת לאזור נמל יפו, שנהיה קצת מסחרי בתקופה האחרונה אבל לפחות יש שם גלידה טובה. אם אתם מיטיבי לכת אז משם יוצאת טיילת דרומה לאורך כך חוף הים של יפו. כמובן שאפשר גם לחתוך צפונה, לעבור את צ'ארלס קלור ולהיכנס למסיבה טובה בקלרה שעל חורבות הדולפינריום, תלוי מה הקטע שלכם.

הרכב מוגבל לנהג + 3 נוסעים. לגבי המחיר - הרכב מעולם לא שווק בישראל באופן תדיר אז אין מחיר רשמי. אני כן יכול להגיד שלפני איזה שנה, אולי שנה וחצי, שאלתי מישהו בלובינסקי (שכאמור מייבאת את אותו הרכב, עם סמל של פיג׳ו) למה הם לא מוכרים אותו בארץ. הוא ענה לי: ״כמה אנשים לדעתך ישלמו מעל 100 אלף ₪ לרכב עירוני קטן עם טווח נסיעה של 80 קילומטר ובלי סוללה מתחלפת?״ כשעניתי לו שכנראה לא הרבה, הוא השיב: ״אז עכשיו אתה יודע למה אנחנו לא מייבאים אותו״.

אם אתה עם ראש פתוח תישאר עם הסיריון. בתקציב שלך לא תמצא רכב אוטומטי הרבה יותר טוב בלי הרבה מאוד פשרות. ל-206 האוטומטית יהיה הרבה יותר כוח ונוחות אבל שלא תגיד שלא אמרו לך - זה יבוא לידי ביטוי בעלויות אחזקה גבוהות יותר. סיאט איביזה זאת מכונית נהדרת, למי שמסתכל על הקנקן ולא במה שיש בו (או אין בו, במקרה של איביזה אוטומטית משומשת).

אין השכרה ב-100₪ ליום בעונה הזאת, שהיא העונה הכי חמה בשוק ההשכרה. וגם אם כן, בהשכרה כזאת יש הגבלה של 100 קילומטרים ליום. הלוך חזור לטבריה זה לפחות 250 קילומטרים, אז תוסיף לחשבון שלך גם קנס של שקל ומשהו לכל קילומטרים כפול 150. לפותח השרשור - סע ברכבך הפרטי, איך שלא תסובב את זה השכרה תעלה לך יותר. רוצה לחסוך? יש אוטובוס אגד שיוצא מתחנה מרכזית תל אביב לטבריה כל חצי שעה. אין יותר זול מזה.

אני אנסה לעשות קצת סדר - כעיקרון על פי החוק במדינת ישראל הטעינה של כל רכב חשמלי חייבת להתבצע דרך עמדת הטענה מנוהלת. בטר פלייס ז"ל סיפקה עמדות טעינה כאלו, אבל גם אחרי שהיא פשטה את הרגל עדיין יש חברות שמספקות שירות כזה. עלות התקנה של עמדה כזאת היא בסביבות ה-5000 ש"ח חד פעמי והיא מתחברת לקו החשמל הביתי הפרטי. מוסיפים לך עוד מאמ"ת בלוח השעונים שמתחבר לעמדה. כמובן שאם אתה גר בקומה 17 והרכב חונה בקומה מינוס 3 אז עלות ההתקנה תהיה גבוהה יותר מאשר מישהו שגר בבית פרטי והחניה מטר מהארון חשמל. אבל... את רוב הרכבים החשמליים אפשר להטעין גם דרך שקע חשמל ביתי רגיל בפרוטוקל שנקרא mode2. כאמור זה לא חוקי במדינת ישראל וליבואן הרכב אסור לספק לך כזה כבל. כמובן שאם תשיג בדרך לא דרך כבל מתאים ותחבר, זה יעבוד. זה גם מה ש-car2go עשו ברכב שלהם, וזה לא הרכב הראשון שראיתי שמוטען ככה. לא מזמן נסעתי באיזו קיבוץ וראיתי רנו פלואנס ZE של בטר פלייס ז"ל שמוטענת באותה השיטה. כנראה שזאת גזירה מטופשת שהציבור כבר הבין שאין סיכוי שהמדינה באמת תצליח לאכוף. הכבל הזה נראה ככה: רק שבארץ השקע הימני הוא "שקע כוח כחול", חד פאזי 16 אמפר. לפי מה שאני רואה הסוללה ברכב היא של 16 קוט"ש. מחיר קוט"ש חשמל הוא 65 אגורות כך שעלות טעינה מלאה של הרכב היא בערך 10 ש"ח. הרכב נמכר בשוק הפרטי באירופה אבל לא נמכר בארץ באופן סדיר. עלו לכביש רק כמה רכבים בודדים, לדעתי בעיקר כרכבי ניסוי של היבואנים (יש רכב זהה של פיג'ו ועוד אחד זהה של סיטרואן). השעון השמאלי הוא מד הדלק, או למעשה מד הסוללה. השעון הימני מראה כמה קילומטרים נותרו לך לנסיעה והוא גם שעון trip ואודומטר (הדבר הזה שסופר את הקילומטראז' הכללי של הרכב) כמו ברכב רגיל. יש כפתור קטן באמצע לוח השעונים שמחליף בין המצבים אבל פחדתי ללחוץ עליו. זאת אומרת, היה לי הרבה הרבה הרבה יותר חשוב לראות כמה קילומטרים נשארו לי מאשר כמה קילומטרים עבר הרכב. באמצע יש שעון מהירות דיגיטלי ומסביב השעון עם ה-ECO. בשעון הזה אתה יכול לראות כמה הנהיגה שלך חסכונית. כשהמחט בטווח הירוק זה סימן שאתה נוהג בצורה חסכונית. כשהמחט במצב הכחול זה אומר שהסוללה נטענת בעזרת בלימת המנוע. למשל אם אתה מזהה רמזור אדום רחוק לפניך, אתה יכול להוריד את הרגל מהגז ואז הרכב מתחיל לבלום את עצמו כשהבלימה הופכת לחשמל ומוסיפה לך עוד טיפה חשמל לסוללה. בידית הילוכים יש גם מצב B שמחזק עוד יותר את בלימת המנוע, למשל אם היית אמיץ במיוחד והחלט לנסוע מירושלים לתל אביב.

הבעיה היא לא הטווח שיש לך אלא הטווח שאתה חושב שיש לך. נניח שאתה עושה כל יום מסלול של 20 קילומטרים הלוך חזור לעבודה - על הנייר iMiev כזאת יכולה להתאים לך. אבל דווקא ביום שהכי תצטרך את האוטו, נניח כדי לקפוץ אחרי העבודה לאמא לאכול שניצלים, הרכב יאכזב אותך. ביום שתקבל איזו הודעת זימה בפייסבוק ותרצה לקפוץ לראשון לבדוק במה דברים עסקינן - תחשוב פעמיים כי וואלה חזרת מהעבודה ב-18:30 ועכשיו רק 20:30, אולי הסוללה עוד לא טעונה ואז איך תעשה "ויברח"? כמה פעמים בשנה זה קורה? כנראה שלא הרבה. אבל באופן פסיכולוגי זה משפיע. כשאני חושב על זה גם מהבחינה של car2go - אם אני לקוח שמקבל את הרכב בנקודה מסוימת, איך אני יודע מראש כמה קילומטרים יש לי? במקרה הזה היה לי די ברור שאף אחד לא נסע ברכב ב-12 שעות לפני אז הסוללה בטוח טעונה. אבל במצב רגיל, שאני נכנס לרכב שלפני שעה מישהו החזיר אחרי שנסע איתו לפתח תקווה? אללה ירחמו, פתח תקווה, עם הארובה ומעבר המוות...

כן, האמת שיש אחלה מזגן.

בשבוע שעבר קיבלתי טלפון מנציג של Car2Go - "זוכר שנרשמת אצלנו לניסוי של הרכב החשמלי? אז יש לי יומיים פנויים בשבוע הבא, מתאים לך?" פתחתי את היומן, וואלה מתאים. "אני צריך לנסוע לאור יהודה ביום שני, תשמור לי את הרכב" הסיבוב שלי ליום שני (כלומר להיום) היה די רגיל - איסוף של הרכב בתל אביב, נסיעה לכפר שמריהו, משם לאור יהודה ואז חזרה לתל אביב. לא משהו שיטריד רכב בנזין רגיל, אפילו לא מכונית מיני הכי מעאפנה שיש בשוק. מקסימום יהיה צורך לתדלק, לא ביג דיל. אבל עם מיצובישי iMiev זה דורש תכנון מראש. לפי הפרוספקט של Car2Go שקיבלתי במייל טווח הנסיעה של הרכב הוא "בין 50 ל-70 קילומטרים". ערב קודם אני פותח Google Maps ומתכנן את המסלול למחר - בין 53 ל-58 קילומטרים. זה הולך להיות גבולי אני מגיע לרכב שחונה בחניון תת קרקעי בתל אביב, מחובר אגב לשקע טעינה רגיל בלי עמדת הטענה מנוהלת ובלי בטיח הסוללה טעונה, המחשב מראה טווח נסיעה של 88 קילומטרים. יש לי סיכוי להינצל... אני חותך מזרחה ועולה על דרך נמיר צפונה. במפה ראיתי שדרך נמיר קצרה יותר מנתיבי איילון ואני קצר בקילומטרים. את רוב הדרך לכפר שמריהו אני מעביר בהכרות עם תא הנוסעים. תכלס הוא נראה קצת כמו תא נוסעים של רכב רגיל וקשה להבחין שמדובר ברכב חשמלי. הפלסטיקים דקים, קשיחים וזולים, אבל אז אני נזכר שהרכב הושק כבר בשנת 2009 ועוד מיצרן שהביא לנו את תא הנוסעים ה"מפואר" של האטראז'. בסך הכל די נחמד פה, חוץ מההגה. הרכב קטן וצר, אבל ההגה ענק. זה מרגיש כאילו במיצובישי נתקעו עם מלאי גדול במיוחד של הגאים של פג'ארו ופשוט דחפו את מה שהיה במחסן. אני מגיע לכפר שמריהו, 66 קילומטרים נותרו על השעון ובערך 3/4 סוללה. זה עוד עלול להצליח, הניסוי הזה... בחניה תופס אותי לשיחה בחור חביב. "אין לזה סיכוי, לרכב החשמלי הזה. היום כשאפשר להוציא ממנוע בנזין 30 קילומטרים לליטר, מי צריך את זה?" - הוא אומר לי. יש משהו בדבריו, למרות שבגדול הוא טועה. אין לי ספק שרכב חשמלי יהיה רכב העתיד ובעוד 10 או 20 שנה מנועים חשמליים יסובבו את הגלגלים של המכוניות שלנו. השאלה היא רק מה יספק את החשמל לאותם המנועים, כי סוללה עם טווח כזה כמו שיש במיצובישי iMiev בטוח לא תספיק. הגיע הזמן לצאת מכפר שמריהו לאור יהודה. אני שם waze, אין לי חשמל להתברברות מיותרת. ה-waze מוריד אותי לאיילון דרום, שיהיה. קטע הכביש בין שבעת הכוכבים לגלילות פתוח, אפשר להרביץ. אבל אני זוחל אחרי קשקאי אפורה, 80 קמ"ש גג, מתקמצן על החשמל. יש לי תחושה שהרכב יכול לתת עוד, אבל נראה לי שממש חם בחוץ ולא בא לי להיתקע בלי חשמל. פול טריילרים וסמי טריילרים עוקפים אותי אבל אני בנתיב הימני, גג 90 קמ"ש. הגעתי להתחלה של כביש 1. אני נדבק לתחת של הסמי טריילר, קראתי פעם שזה משפר את התנגדות הרוח. נהנה לי מהנוף, כלומר מהפרסומות שעל התחת של הנגרר. מי זה סילגי? רק שבמחלף גנות הסמי-טריילר חותך נתיב אחד ימינה. רעד קל מתחיל לעבור ברכב - אוי לא, רוחות צד!! :shock: אין ברירה. אני נושם עמוק, נותן בגז. סליחה, בחשמל. מאיץ למהירות שיא של 103 קמ"ש ועוקף לאט לאט את המשאית. פששש, זה וולוו FH החדש! אחלה משאית. עוקף את המשאית ועובר ימינה, הגעתי למחלף גנות. מי שמכיר את הירידה מהמחלף הזה לכיוון אור יהודה יודע שיש שם סיבוב חד מאוד תוך כדי עליה חדה שדורש האצה נדיבה כדי להשתלב בתנועה. אני נותן לחיצה והרכב מאיץ ממש ממש יפה. רק שאז אני קולט שירד לי עוד פס במד הסוללה, אז אני מפסיק להאיץ בדרך החזרה מאור יהודה לתל אביב אני כבר מרשה לעצמי לנסוע בכיף. יש עוד 50 ומשהו קילומטרים על השעון ואני יודע שהנסיעה חזרה לתל אביב היא בקושי 30 קילומטרים. סוף סוף אפשר להאיץ בפול גז, בכיף. והרכב הזה נותן! תאוצות ביניים מרשימות ביותר. אני הראשון שיוצא מהרמזור של דון ויטו, לפני קיה ריו סדאן ותוך כדי שאני משאיר אבק לטוסון בנזין. כמובן שאין שום רעשי מנוע אבל תכלס זה לא כזה תורם, עדיין יש רעשי צמיגים ורוח ורעש מהפתחים של המזגן, כך שהשקט אינו מופתי. ברמזור של הספארי אני מגלה שיש שני פתחי אכסון ליד יציאות המיזוג הקיצוניות, קלאסי כדי לשים שם את הטלפון עם ה-waze. הגעתי חזרה לחניון, 33 קילומטרים נותרו על השעון. יכולתי לתת יותר בגז ואולי גם סתם הלחיצו אותי עם טווח הנסיעה של המכונית. האם הייתי קונה אחת כזאת? לא בטוח. הפשרה נראית לי גדולה מידי וגם כמכונית שניה בבית מיצובישי iMiev דורשת יותר מידי תכנון קדימה. וכרכב השכרה? אולי הייתי מסכים לשקול לקחת iMiev במקום מיקרה או פיקנטו, אבל רק אם המחיר היה נמוך משמעותי מהמחיר של האחרות. אחרת, כבר עדיף לקחת רכב בנזין ולא להסתכל כל רגע כמו משוגע על מד הסוללה צולל.

שברולט סוניק סדאן משווקת בישראל מזה כשלוש שנים וזה ממש לא דגם חדש.

הכי חסכוני שיש זה מיצובישי פוסו קאנטר היברידי, אבל היתרון בצריכת הדלק הוא בעיקר בקווי חלוקה עירוניים.

לא כתוב. התקן לא מחייב את היצרנים לפרסם את הנתון הזה. מה גם שזה מאוד תלוי בסוג הארגז שאתה מרכיב על המשאית. אם זה עוזר לך אז במיצובישי פוסו קאנטר 4X4 עם ארגז פתוח, נסיעה משולבת ובלי הרבה מטען אני מדדתי בערך 6.5 קילומטרים לליטר. בפועל אני מניח שעם מטען וחלוקה עירונית זה יהיה כמובן הרבה יותר גבוה.

אף אחד מהרכבים האלו לא מציע צריכת דלק טובה באופן יוצא דופן או צריכת דלק גרועה באופן יוצא דופן. עם הרכב הכי חסכוני בקטגוריה הזאת אתה תגרד את ה-11 קילומטרים לליטר בממוצע ועם הרכב הכי פחות חסכוני אתה תגרד את ה-10 קילומטרים לליטר בממוצע. גג שבגג אם תבחר באיזו קורולה רובוטית תגרד עוד קילומטר לליטר פלוס מינוס. לדעתי רוב הרכבים שאתה מוצא מ"ליסינג פרטי" הם רכבי ליסינג תפעולי שמוכרים לך סוחרי מדרכה, שגילו דרך חדשה לדוג פרייארים ברשת. הלוואי ואני טועה, אתה מוזמן להוכיח לי (ובעיקר לעצמך) אחרת ולהשיג אישורים מחברת הליסינג שהאיש שעומד מולך אכן החזיק ברכב בליסינג פרטי. לדעתי לא תצליח להשיג אישור כזה.

כמו שאני רואה את זה יש לך בגדול שלוש אופציות די דומות - פורד פוקוס סטיישן, יונדאי i30cw וקיה סיד סטיישן. שלושתן די דומות מבחינת מרווח פנים, אמינות וצריכת דלק. פשוט תחפש את שלושתן ותבחר את זאת שתמצא במצב הכי טוב במחיר הכי טוב.

אני נסעתי נסיעה משולבת בדגם טרום מתיחת הפנים (אמור להיות קצת פחות חסכוני מהדגם שאחרי מתיחת הפנים), איפסתי את המחשב, כיביתי את ה-Start&Stop, מזגן על 21 מעלות ולא נהגתי בצורה רגועה. קיבלתי 6.5 ליטר ל-100 קילומטרים על המחשב.

המדחס מפסיק ומפתחי האיוור ממשיך לצאת אוויר קריר, אבל בכמות קטנה יותר. אגב אלפא, במיטו TwinAir יש את ה-Start&Stop הכי "ידידותי" שפגשתי - הוא זוכר את המצב המבוקש גם אחרי כיבוי הרכב. כך שאם כיבית את המערכת פעם אחת בתחילת הקיץ, לא תצטרך לכבות אותה שוב לאורך כל הקיץ בתחילת נסיעה אלא רק כשיפסיק להיות חם. אני לא מבין למה לא עושים שינוי תוכנה בכל הרכבים שמגיעים ארצה ומוסיפים את האופציה הזאת.

במקרה יצא לי לנהוג על אינסייט 2011 לפני שבוע וזה מה שזכור לי שעשיתי כשנכבה לי המזגן ברמזור הראשון. אם יצא לי לנהוג בה שוב אעדכן. בכל מקרה, גם אם מדובר בהזזת הידית למצב S וגם אם מדובר בלחיצה על כפתור בכל התנעה, ברור שזה לא נוח. מצד שני, גם לקבל צריכת דלק של 1:9 במאזדה 3 זה לא ממש נוח לכיס. השאלה היא מה עדיף וכל אחד יעשה את השיקולים שלו. בתכלס, כשלא שורר כאן גיהינום של יולי-אוגוסט או בערב כשנוסעים לבד ברכב אפשר להסתדר גם כשהמזגן נכבה מידי פעם.

במקרה כזה אפשר ללחוץ על הכפתור הירוק שנמצא בצד שמאל של לוח השעונים וכיבוי המזגן העצירה יפסק באותה הנסיעה. עדיין תקבל משהו כמו 16 קילומטרים לליטר, שזה עדיין טוב מרוב מכוניות הבנזין בשוק.

וזה באוף טופיק כי... ?

http://www.carsforum.co.il/vb/member.php?121567-%D7%92%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%98

תגדיר בבקשה ״מכונית טובה״. בשבילי סוזוקי קרוסאובר היא לא מכונית טובה כי אי אפשר לרדת איתה לשטח. בשביל חברי פורום אחרים סוזוקי קרוסאובר היא לא מכונית טובה כי אין לה מנוע טורבו. אבל יש לא אנשים שעבורם סוזוקי קרוסאובר היא מכונית נהדרת, כי הם מחפשים רכב פשוט, עם מוניטין אמינות טוב, צפי לסחירות עתידית טובה, מחיר נמוך יחסית למתחרים ומעט פוזה של ג׳יפ.

האמת היא שבאופן מפתיע כל הרכבים שציינת מתאימים לדרישות שלכם. אני הייתי בוחר בקורולה או בסיד סטיישן, אבל היתרונות שלהן על פני המתחרות האחרות הן בפרמטרים שלא הוזכרו אצלך ברשימה (למשל, ביצועים).

מעניין, תודה. מלבד מלא ניידות שחוטות יש שם לנד קרוזר עם מעט קילומטרים, היילקס ויגו מלוקק עם איזה 80 אלף קילומטרים בלבד ואאודי A6 עם מספר רישוי מ-1 ו-300 אלף קילומטרים על השעון.