Ctzvi

הפיוניר הנ"ל הוא לא מונובלוק אלא מגבר שני ערוצים, שמחובר במקרה הזה בגישור. הוא לא יציב בגישור של 2 אוהם! הדרך היחידה לחבר כרגע בלי לגרום נזק לסאב או למגבר היא ב-8 אוהם. הדרך היחידה לשנות את המצב היא להחליף מגבר (למונו שיהיה מן הסתם יציב ב-2 אוהם) או להחליף את הסאב לכזה בעל שני סלילים של 2 אוהם או אחד של 4 אוהם. לגבי כבלי המתח - כבל המינוס חייב להיות לפחות באותו גודל כמו כבל הפלוס, אבל לא זה מה שישנה כאן.

סחטיין על הפרוייקט איתמר רק לי זה נראה מוזר שאתם מתדיינים על מעבר תדרים בכבל מתח? לעניות דעתי, כל הדיון הזה קשור יותר לכבלים של רמקולים. אני אשמח כמובן אם מישהו יחדד את הנקודה הזו. למי ששאל על משחה טרמית - כדי לקרר את רכיבי ההגברה במגבר, מצמידים אותם לגוף המגבר עצמו, אשר מתפקד כ- heatsink (צלעות קירור). ישנם גם מגברים שבהם יש צלעות קירור יעודיות בתוך המגבר אשר מקוררות ע"י מאווררים. כדי ליצור מעבר חום יעיל - בין רכיבי ההגברה וצלעות הקירור - משתמשים במשחה טרמית אשר לה תכונות מצויינות של העברת חום. הבעיה היא, שלאחר כמה שנים, המשחה מאבדת מתכונות העברת החום שלה ויעילותה פוחתת. לכן מגברים ישנים עלולים לסבול מתופעות של התחממות יתר (וכמובן שגם מגברים חדשים, בהם השתמשו במשחה זולה או שהיא נמרחה בצורה לא יעילה). כמו כן, המשחות אשר מיוצרות בימינו, הרבה יותר יעילות מהמשחות הישנות (בטח אלה שהיו בסביבה כשהמגבר הנ"ל יוצר). מנסיון רב ב- overclocking של מחשבים - ההבדל בין משחה פשוטה למשחה טובה יכול להיות משמעותי מאד. הרוקפורד שלי (שעובד בגישור של 2 אוהם) נטה להכנס לפרוטקשן עקב התחממות ומאז החלפת המשחה ל MX-3 התופעה הפסיקה לחלוטין.

תתחדש. זו בעיה מוכרת בקליאו B וברוב המקרים אכן מדובר בחיישן תקול.

אני אחלוק את ההתנסות האישית שלי, יש מצב שהיא רק תבלבל את מי שרוצה עצה בעניין אני נוהג להוציא את הפאנל תמיד (הדאגה אצלי ממקור גנטי, אוי אברוך). יום אחד נכנסתי לבית של חבר עם הפאנל ביד. הכלבה שלו, ששמחה מאד לראות אותי, קפצה עלי והעיפה את הפאנל על הרצפה (הוא אמנם היה בתוך הקופסה שלו, אבל נשלף ממנה בקלי קלות). כתוצאה מהנפילה, נשבר החלק בפאנל שמאפשר לנתק אותו מהמכשיר. אמנם, בעזרת מברג קטנטן ומעט אקרובטיקה יכולתי לשלוף את הפאנל, אבל בהחלט התעצלתי. כמובן שלא עבר שבוע והרכב שלי נפרץ מתחת לבית (ממש מתחת לחדר שלי, קומה ראשונה על עמודים). שמעתי את הרעשים, אבל כשהגעתי למטה כבר היה מאוחר מדי. לפי אופי העבודה (והעובדה שלא נגעו אפילו בבגאז'), אני משער שמדובר בנרקומן שראה פאנל מעניין והחליט לפרוץ. עניין של מזל רע (ובשכונה בה אני גר מזל ממש רע). אז מה אנחנו לומדים מהסיפור - במקרים נדירים, הוצאת הפאנל גורמת בעצמה לגניבת המכשיר

אתה צריך להבדיל בין סוגי אקולייזרים. אקולייזר גרפי - התדרים שניתן להנחית/להגביר קבועים והסטנדרט ברדיו דיסקים הוא בדרך כלל 7-9 תדרים (מה שנקרא one octave equalizer). אקולייזר פרמטרי - לכל band ניתן להגדיר איזה תדר יונחת/יוגבר ואת רוחב ההשפעה (ה-Q). אקולייזר כזה מאפשר שליטה גמישה יותר ומצריך פחות איזורי עבודה (ולכן תמצא ברובם רק 3-4 bands). ההבדל היחיד בין שני המכשירים (חוץ מטיפה קוסמטיקה) הוא השליטה ב-ipod - ה-785 יודע להתממשק עם ipod דרך ממשק ה-USB שלו. ה-775 מצריך תוספת חיצונית.

אם אינני טועה, ישנו ספריי יעודי לניקוי בית מצערת אשר אינו פוגע בחיישנים - בניגוד לספריי קרבורטורים.

גם אני החלפתי לפני יומיים חיישן חמצן והיום ממיר קטליטי. אמנם מדובר בקליאו B, אך אולי ניתן להשליך מכאן למקרה שלך. אני אציין שההחלפות התבצעו על סמך נתונים ברורים מבדיקת גזים וחיישנים (ולכן לא הוחלף חיישן האויר בכניסה שאינני זוכר את שמו - הוא נמצא תקין). לאחר החלפת הממיר, הופיע ריח חריף ובמהלך בדיקת הגזים הערכים 'השתגעו' ועלו וירדו חלופות. כמו שצביקה ציין מעלי - החשד המיידי נפל על מערכת ניהול המנוע. המוסכניק הסביר לי, כי יתכן והמחשב עדיין מנסה לפצות על תערובת בעייתית, מכיוון שהוא עדיין מתייחס לערכים של החיישן הפגום (שכנראה היה פגום זה זמן מה). לאחר ביצוע איפוס למחשב (דריסה של הנתונים עם נתוני יצרן מקוריים) כל התופעות הנ"ל נעלמו והמנוע עובד בצורה חלקה. יתכן שמדובר במקרה דומה.

וכאן מגיע מה שסאונדמן דיבר עליו - לתת דגם מדוייק. זה היה חוסך לכולנו הרבה 'פורפרות'. ZX12D2 הוא דגם בעל שני סלילים של 2 אוהם! D2 = dual 2ohm בחיבור טורי אתה מקבל 4 אוהם שזה בדיוק מה שאתה צריך כדי לנצל את ההגברה שלך. לגבי הטוויטרים - כדי להנחית אותם שים אותם על 3- (מינוס 3).

אני אמנם מסגר, אבל ממש לא רתך מקצועי אני משתמש רק ברתכות ה-CO שלנו - משחק ילדים במושגי ריתוך. אני לא ממש מכיר כבלים ספציפיים, אך לפי הנתונים היבשים של היצרן מדובר בכבל איכותי בהחלט. אתה יכול להשתמש בו ללא חשש. רק שים לב שכבל רתכת עלול להיות פחות גמיש מכבל יעודי, מה שיקשה על ההשחלה.

וואלה, באמת מזל שאני ירושלמי. חבר'ה - קצת הגזמתם.

כבל חשמל הוא כבל חשמל. ההבדלים (ולאו דווקא בין כבל רתכת לכבל שמיועד לרכב) הם בשטח החתך האמיתי, כמות המוליכים, החומר ממנו עשויים המוליכים ואיכות הבידוד. אתה יכול למצוא כבלים טובים וכבלים גרועים משני הסוגים. אני רק יכול לציין בתור מסגר, שכבלים לרתכות עובדים לרוב בתנאים הרבה יותר קשים מאשר כבלים ברכב. אצלנו למשל ישנן רתכות בעלות duty cycle גבוה (מה שאומר שמרתכים איתן ללא הפסקה במשך רוב היום) והכבלים מעבירים באופן קבוע אמפרג' גבוה מאד (לעיתים מעל 200 אמפר). הכבלים נפרשים ונגללים מספר פעמים ביום, שלא לדבר על עגלות כבדות שרומסות את הכבלים אם הם במקרה בדרך. כבל מאיכות ירודה היה מבעיר את כל הסטודיו. לכן - כבל רתכת מאיכות טובה ושעומד בהצהרות הזרם יכול לשמש לכל אפליקציה, גם בסביבת הרכב.

אני מסכים שחשוב לדעת את הדגם המדוייק של הסאב. אבל - במידה ומדובר ב-DVC החיבור היחיד שמתאים למקרה הנ"ל הוא חיבור טורי ולא משנה הדגם המדוייק של הסאב (יקבל בסופו של דבר 4 אוהם או 8 אוהם בהתאם לדגם המדויק).

זוג "12 בתוך הדש? עם רמת הטירוף עד עכשיו, כלום כבר לא יפתיע אותי.

אתה קצת מבולבל. ננסה שוב: ההספק עולה כשמורידים התנגדות. כשאתה עובר מ-4 ל-8 אוהם אתה עולה בהתנגדות ולכן ההספק ירד.

נראה טעים - תתחדש לאדי כבר יש תעודה מאיגוד הפולנים העולמי (אני גם חבר אז יש לי מידע פנימי ).

אם אין הבהובי אורות - הייתי נמנע מלהתקין. ויקרא, ויחכם ויבן כי הכל בבל"ת של יצרני הקבלים וירא כי טוב ויחסוך את הכסף

הגעתי הביתה ויש בידי את הנתונים מטופסי הבדיקה. לפני תיקון השבר בקונוס: בסרק- סל"ד סרק: תקין 760 CO: תקין 0.02 בסל"ד גבוה- סל"ד: תקין 2500 למבדה: לקוי 1.083 CO: תקין 00 חום מנוע: תקין 82 מעלות לאחר תיקון השבר: בסרק- סל"ד סרק: תקין 860 CO: לקוי 1.35 בסל"ד גבוה- סל"ד: תקין 2500 למבדה: לקוי 0.865 CO: לקוי 5.46 חום מנוע: תקין 87 מעלות (כתבתי בהודעה הקודמת שהלמבדה הייתה גבוהה בבדיקה השניה - מסתבר שטעיתי והיא הייתה נמוכה). אין בידי טופס בדיקה לאחר תיקון החיישן מכיוון שחסכו ממני תשלום על עוד בדיקה וביצעו אותה ללא שעון עצר מופעל. אני אזכיר שבבדיקה האחרונה הלמבדה הייתה 1 עגול וה-CO ירד באיטיות מ-1.00 לסביבות 0.60. ברור לי שכל הסימנים מראים על ממיר גמור, אך הייתי שמח לקבל תשובה לשאלותי לגבי השתלשלות העניינים ומה גרם לנזק לממיר (בן שנתיים וקצת יש להזכיר). אני פשוט לא רוצה להגיע למצב שבו ילך עוד פעם החיישן ובעקבותיו הממיר. תודה שוב וסליחה על התגובה הכפולה.

אתה קצת מבולבל מה שאני אמרתי ומה שאתה הבנת זה אותו דבר. התנגדות קטנה = מורידים התנגדות יותר עוצמה = ההספק עולה עכשיו תקרא שוב את מה שכתבת

מנסיון עם המוצר הזה בדיוק - הסטיק עוזר קלות לשריטות ממש לא עמוקות (מאיות מ"מ). על שריטות עמוקות יותר, כמו זו שאתה מתאר, אין לו שום השפעה. הדרך היחידה להעלים את השריטה, אם היא אכן מגיע לצבע הבסיס, היא תיקון צבע אמיתי - מילוי, ליטוש וצביעה מחדש. במקרים כאלה מומלץ לצבוע מחדש את כל החלק (דלת, כנף) ולא רק את השריטה מחשש להבדלי צבע.

כמו שאמרו, דבר ראשון תגיע למפגש ותשמע כמה מערכות. זה יעשה לך קצת סדר לגבי הדרישות שלך - מה זה מדוייק, מה זה חזק, מה זה חזק ומדוייק ומה מכל אלה אתה רוצה. כמובן שתוכל להתרשם מרמקולים שונים. לגבי הסט שיוסי ציין - מחיר המחירון שלו בארה"ב הוא 3500$ אבל בהחלט מדובר באחד הסטים הטובים בעולם. הכוונה הייתה שאין לאלפיין סט שיהווה שיפור לעומת מה שמותקן אצלך כרגע, חוץ מהסט הנ"ל. כמובן שישנם רמקולים מצויינים של חברות אחרות במחירים שפויים יותר. כמובן שאתה יכול להתקדם בשלבים - דבר ראשון בדיקה שהמערכת מכוונת כראוי (אני מתאר לעצמי שישנם מגברים במערכת). כצעד שני הייתי משקיע בבידוד, מה שיוציא מהרמקולים המקוריים את המקסימום ויהיה בסיס טוב לכל התקנה בעתיד. כדאי לבדוק מה נתוני ההגברה הנוכחיים. יתכן שמגבר חזק יותר ינצל את הסט הקדמי בצורה טובה יותר. זה תלוי כמובן ביכולת ספיגת ההספקים של הרמקולים המקוריים. אם הווליום שחסר לך הוא רק בתחום הנמוך, אתה יכול להתקין מונו וסאב ולהשאיר את כל השאר. לגבי הצעות המחיר שקיבלת להתקנה - מה היא כוללת? לא כדאי לחסוך כאן, מכיוון שבלי התקנה טובה גם ה-F#1 לא ישמעו במיטבם חשוב למצוא מתקין שמכיר רכבים כאלה. חבל להישאר עם קליפסים שבורים בדיפונים בגלל מתקין שלומד את הרכב על חשבונך. אתה מתכנן להשקיע סכום נכבד. אני מציע לך ללמוד טוב את הנושא ע"י קריאה בפורום (תתחיל מה-FAQ בראש העמוד הראשי). חבל שתרוץ להתקין רכיבים, שלא ישפרו בכלום ואולי אף יגרעו מאיכות המערכת.

החישוב פשוט מאד - כאשר מגבר עובד בגישור בהתנגדות של X אוהם, כל אחד משני הערוצים המשתתפים בגישור עובד ב-X/2 (חצי X). בגישור של 8 אוהם כל אחד משני הערוצים עובד ב-4 אוהם. מאחר והמגבר מוצהר 100W ב-4 אוהם לכל ערוץ, הגישור הנ"ל יתן לנו 200W (פשוט מכפילים את העוצמה המוצהרת של ערוץ אחד). סתם לצורך הדוגמא - באותו מגבר, גישור של 4 אוהם, משמעו שכל ערוץ עובד ב-2 אוהם. המגבר מוצהר 150W ב-2 אוהם לערוץ ולכן בגישור נקבל 300W. לגבי האם המגבר יציב - אין בעיה לעלות בהתנגדות. ההתנגדות המוצהרת (4 אוהם בגישור) היא ההתנגדות המינימלית של המגבר וכל התנגדות גבוהה יותר לא תגרור שום בעיות (להפך - המגבר 'יתאמץ' פחות).

שלום חברים יקרים אני באמצע תהליך של תיקון ליקויים במערכת הפליטה של רכבי - קליאו B שנת 99 מנוע 1.4 ידני. התהליך עוד לא הסתיים וחשבתי להתייעץ איתכם על השתלשלות העניינים עד כה. אני מתנצל מראש שאין בידי נתונים מדוייקים (טופסי הבדיקה לא בסביבה). נתוני פתיחה - כל מערכת הפליטה (ממיר,דוד מרכזי ודוד אחורי) הוחלפה מיד לאחר קניית הרכב (לפני שנתיים וחדשיים). מנוע הוחלף לפני כ-14 חדשים. הרכב נכשל בטסט (לפני שנה) ולאחר החלפת חיישן חמצן עבר עם ערכים אופטימליים. בעבר הקרוב (מספר חדשים) הייתה ברכבי בעיה בחיבור סעפת הפליטה לצינור שמוביל אל הממיר הקטליטי. הקונוס בקצה הצינור נשבר, מה שגרם לבריחת גזים רצינית. תיקנתי את הבעיה (או לפחות כך חשבתי) ע"י יצירת קונוס שהולבש אל תוך הקונוס הישן. לפני הטסט התחילו שוב רעשי בריחה מכיוון החיבור הנ"ל. בטסט הראשון הרכב נכשל על ערך למדה גבוה (1.073), מה שהיה די צפוי (פשוט התפללתי שהמזל יאיר לי פנים ). ניגשתי לאגזוזן והוא תיקן את הבעיה ע"י חיתוך של הקונוס הישן מקצה הצינור וריתוך של קונוס שלם. בעת התיקון הוא הראה לי שבנקישה על הממיר נשמעים רעשים של חלקים זזים בתוכו והזהיר אותי כי יתכן והממיר בסוף ימיו. שאלתי האם יתכן שהחלק שנשבר מהקונוס נפל לתוך הממיר והוא אישר שאכן קיים סיכוי סביר לכך. לאחר התיקון הרכב נכשל שוב - ערך למדה גבוה (אינני זוכר את הערך המדוייק - הוא היה נמוך מהבדיקה הראשונה אך עדיין גבוה מהמותר) ו-CO מעל 5.0% (זו לא טעות כתיב!). כמובן שהחשוד המיידי היה חיישן החמצן. לאחר החלפה של החיישן ערך הלמדה עומד על 1 עגול אך בסרק ה-CO מתחיל בסביבות 1.00% ויורד עם הזמן ל-0.60% (בבדיקה ארוכה יותר מחצי הדקה של הטסט). בחיבור סורק נמצא כי כל חיישני ניהול המנוע תקינים. נאמר לי שהחיישן התקול (מה שגרם לפליטת הרבה מאד CO כבר תקופה מסויימת) בצירוף חתיכת המתכת שמסתובבת בממיר, גרמו לפירוק שלו ולכן יש להחליף אותו. מקריאה כאן בפורום הבנתי שאכן, ערך למדה של 1 וערך CO שיורד עם הזמן (פעילות איטית של הממיר) מצביעים על ממיר תקול. יש לציין שבשלושת הבדיקות הממיר היה חם כנדרש. רציתי לשאול- א. האם הגיוני שהממיר סיים את חייו מהסיבות שנאמרו למעלה? ב. מה יכול לגרום לחיישן חמצן לסיים את חייו תוך שנה בלבד? תודה ולילה טוב, צביקי

אין סיבה לפתוח נושא חדש. השאלה הזו חוזרת על עצמה בלי סוף - סאב בעל שני סלילים של 4 אוהם (התנגדות סופית של 2 או 8 אוהם) ומגבר שיציב רק ב-4 אוהם בגישור. האפשרות היחידה לחיבור בלי לגרום נזק לסאב או למגבר היא חיבור טורי של 8 אוהם (במדריך למשתמש - עמוד 6 למעלה מימין). חיבור של סליל אחד עלול לגרום נזק לסאב - האיור בעמוד 8 מתייחס לסאב בעל סליל אחד בלבד (DVC - שני סלילים, SVC - סליל אחד). אתה אמנם לא תספק לסאב את מלוא העוצמה, אך לפחות תשמור על הציוד. במידה ואתה כן רוצה לנצל את הסאב תאלץ לקנות מונו (או להחליף לסאב בעל התנגדות סופית של 4 אוהם) - אין כאן פתרונות קסם.

אני מבין מהשאלה שלך שיש לך כניסת AUX. לצערך, אין חיה כזו 'כבל USB ל-AUX'. יש צורך ביחידה שתדע לקרוא את המידע ולהמיר אותו לאות אנלוגי. כדי לחבר דיסק-און-קי למערכת שלך אתה זקוק למתאם כזה או כזה (בהתאם לסוג המערכת המותקנת אצלך). המתאם מתחבר לכניסת ה-changer ביחידת הראש וכך יש לך אפשרות לדיפדוף בין שירים/תיקיות מהמערכת המקורית.

אני לא בטוח שהמגבר השני באמת חזק יותר. סתם ממבט בסוניק אלקטרוניק - הראשון הוא דגם ישן יותר, שאינו מיוצר יותר. הוא מוצהר 4x60 ובעל שני פיוזים של 25A. השני הוא הדגם הנוכחי. אפשר לומר שהוא המחליף של ה-cs60.4. גם הוא מוצהר 4x60 ובעל שני פיוזים של 20A. לפי הפיוזים אפשר להעריך שבפועל המגבר הראשון חזק יותר (אני מבסס את דברי על המאמר שמובא כאן).