Ctzvi

אני לא ממש בקיא בהבדלים בין המורלים (נדמה לי שנכתבו כבר הררי מילים על כך בפורום). קצת מוזר - אתה אומר שאהבת את ה-JBL שהיו לך, אבל לא אוהב טוויטרים חדים. לטעמי, הטוויטרים של JBL הם פשוט סכינים מלובנות. לאור זה, יכול להיות שהטוויטרים של מורל יהיו קצת רכים מדי לטעמך. לגבי המידבאס - אני אהבתי יותר את ה-JBL (בעיקר אחרי בידוד שתמיד מומלץ). הרבה יותר מורגש בתחום המיד-באס ויותר פאנצ'י. כמובן שיש אנשים שמעדיפים את המורל. כסט שלם המורל מדוייק יותר, גם לטעמי. רמקול 6.5 אינצ' 'ירד' נמוך יותר מ-5.25 ולכן בכל מקרה תקבל יותר באס מקדימה (ושוב - בידוד יתרום בצורה ניכרת). ולסיכום - לך תשמע בעצמך

הבנתי הבנתי. למפגש הבא אני אגנוב את המצלמה של הבוס - olympus e1

הייתי רק לשעה קלה, אבל בהחלט היה אחלה מפגש. בעניין הפיתות - הזהרתי שאני מאחר, אולי הייתי צריך להיות יותר ברור. יוסי - אני עוד לקחתי קילו חומוס חזרה הביתה הפלוקינג בהחלט נראה מעולה! באתי רק כדי לשמוע L3 ולהחליט סופית לגביו. הרכב של אליקו בהחלט עשה את העבודה (ה-L8 מפחידים פשוט). המיקום מצויין ונראה לי שהוא ישמש אותנו היטב בימים חורפיים יותר

מה זאת אומרת? למדוד כמה ס"מ ולחלק ב-2.54. 10 אינטצ' - בסביבות 25 ס"מ. 12 אינטצ' - בסביבות 30 ס"מ.

התיבה שתקבל עם הסאב היא לאו דווקא מקורית. כל חנות יכולה להצמיד איזו תיבה שהיא רוצה לסאב ולקרוא לה ככה. לפעמים התיבה יכולה להיות בגודל לא מתאים או באיכות בניה נמוכה. הרבה פעמים, דווקא תיבה 'לא מקורית' שבנויה בהתאמה לסאב ולצרכים תהיה עדיפה. אם אתה רוצה להרגיש את הסאב, הייתי הולך על ה ground zero. ההרץ עלול להיות עדין מדי, מה גם שהוא מגיע בתיבה אטומה (יותר דיוק, פחות עוצמה). ה-GZ מגיע בתיבת פורטד מקורית (באמת), נשמע מצויין (לטעמי כמובן) ולא חסרה לו עוצמה. כדאי בהחלט לשמוע בעצמך כמה אופציות.

אני מסכים בנוגע למברג ארוך ובעל ידית טובה (סיגנט מומלצים מאד). דווקא על מברגה, ביט ארוך מקנה פחות שליטה מכיוון שיש לו נטיה 'לזרוק'. עם כל אהבתי לכלים של דוולט, אני שומר אמונים למברגת 'הפיצה' של מקיטה. אבל היא בהחלט דורשת יותר שליטה. הכובד בהחלט עוזר למי שאין נסיון - כלי כבד יבטיח לחץ מינימלי. מצד שני כלי כבד עלול לגרום יותר נזק במקרה של בריחה. חשוב מאד להקפיד בכל זמן ההברגה, על אחיזה של המברגה בניצב בדיוק לכיוון ההברגה. רוב הבריחות שראיתי בחיי, קרו כתוצאה מהפעלת לחץ קטן מדי על המברגה והברגה לא ישרה. ברגע שאין מספיק לחץ, הביט בורח מתוך הבורג ונזרק הצידה (מה שגם עוזר לטחינת ברגים וביטים). זה מוביל אותי לנושא מאד חשוב - שימוש בביט הנכון. רוב האנשים נוטים להשתמש באותו ביט לכל סוג/גודל בורג. ביט נכון יקטין מאד את הסיכוי לבריחה. בהחלט מומלץ, בתחילת ההברגה, להחזיק ביד השניה את הביט והבורג ביחד לתמיכה (למי שאין לו עור עדין מידי ). עוד נושא בעייתי הוא 'הברגת יתר' שדווקא קל מאד לבצע עם כלים גדולים וחזקים. צריך לדעת מתי לעצור כאשר הבורג כבר תפוס. מהרבה נסיון (שכולל כמה חורים בידיים) - אפשר לכתוב ספר שלם על מברגות.

איזה יופי! תתחדש

point of view - נראה שכבר עשית את הבחירה שלך בכל מקרה, אתה קונה מכשיר מצויין שיוכל לשמש אותך בכל סטאפ בעתיד. אין 'אמת אבסולוטית' מה הדבר הנכון לעשות. חלק מהקניות הכי טובות בחיים שלי (כמו שתי הגיטרות שלי), היו החלטות מהבטן יותר מהחלטות שכליות. דרגסטר - אני בטוח שזו לא אשמתך ו'ירשת' את התורה משאר חובבי מערכות ביתיות, שמפרנסים הרבה חברות שצוחקות עליהם מאחורי הגב (הכל בידידות ). מהיכרות שלי, רוב האודיופילים הביתיים מבינים מאד בעלוני פירסום ונתונים 'על הנייר'. מצד שני, ההבנה שלהם בנוגע לסאונד ואקוסטיקה בעולם האמיתי (והעולם הדיגיטלי בתוכו), קצת פחות חזקה. 99% מהמערכות הביתיות היקרות שנתקלתי בהן, נמצאו בחדרים שלא הושקעה בהם שניה של מיטוב אקוסטי. במקרה הטוב יחסית קונים קיט ומדביקים על הקירות - אקוסטיקה אינסטנט. המערכות היחידות, שכן עשו עלי רושם בסופו של דבר, הן אלה שבהם הושקעו באקוסטיקה סכומים שמשתווים לעיתים לעלות הציוד. ממש לא מדובר על 'פתרונות אקוסטיים יחסית זולים וקלים לישום'. אתם לא רוצים לדעת כמה עולה שעת עבודה של יועץ אקוסטיקה טוב. ברכב, אין שום דרך לבצע מיטוב שכזה (אלא אם כן אתם אוהבים לנהוג בלי חלונות) - ואני לא מתכוון לבידוד, אני מתכוון לכל השאר. הבנת אותי לא נכון בעניין החיקוי ואולי גם אני אותך בעניין ההדמיה. הדמיה מבחינתי (בעולם האודיו, כי יש גם רנטגן ו-MRI) בכלל קשורה לסינטזה ויצירת מקור צליל, לא בעיבוד שלו. אמרתי שיש אפקטים שמחקים מכשירי 'ברזל' מסויימים כדי להשיג צבע מסויים. זה לא אומר שתמיד נשתמש באפקט כזה. להפך - כדי לשמור על צליל 'מקורי' כמה שניתן, עדיף להשתמש בעיבוד דיגיטלי, דווקא מכיוון שהוא 'חסר צבע' יחסית. סאונד מאולץ? אי אפשר להתייחס בכלל לאמירה כזו. עוד מילת קוד של הכת כנראה וכן, ראיתי מערכות ביתיות עם עיבוד דיגיטלי. במערכת מבוססת CD/DVD אין שום סיבה לא להשתמש בעיבוד דיגיטלי לפני המרה לאנלוג. כל מגבר ביתי - גם אם הוא עולה עשרות אלפי דולרים - שיש בו כניסה אופטית, מבצע עיבוד דיגטלי. ובעניין יחס העלות לשאר הרכיבים - גם כאן זה תלוי מה אתה קונה. לשלול הפיכת פאזות דיגיטלית כי אפשר להפוך פיזית? בוא נהיה רציניים. אם עכשיו אני מקליט בקיובייס שני ערוצים ולוחץ לאחד מהם על כפתור הפיכת פאזה - הפאזה מתהפכת. היא לא זזה קצת. היא לא מחכה למישהו. היא מתהפכת. לשיטתך - במקום לחיצה על העכבר, אני אמור להחליף כבל לאחד המיקרופונים.

בשני המכשירים יש USB. בשני המכשירים יש הכנה ל-BT ויש צורך בתוספת חיצונית. ההבדל היחיד הוא שה-785 שולט באייפוד בחיבור ישיר לכבל ה-USB. ה-775 מצריך אביזר נוסף.

נא לא להכניס לי מילים לפה, תודה

אני חושב שניר סיכם מצויין את עניין הכדאיות. לגבי אנלוג ודיגיטל (ולא לקחת שום דבר אישית! ) - התחושה שלי היא שחסידי האנלוג מפחדים מ'עיבוד יתר' של האות ולאו דווקא מהשימוש עצמו בציוד דיגיטלי. את זה אני יכול להבין - הרבה פעמים, עצם העובדה שלאנשים יש פתאום אינסוף כלים בידיים, גורם להם לרוץ להשתמש בכולם בלי מעצורים. אני כבר למדתי את הלקח עם הגיטרה וקיבלתי לא מזמן תזכורת מהמערכת ברכב. צריך רק לזכור שגם מישהו עם eq אנלוגי של 31 ערוצים יכול - בצורה 'טבעית וחמה' כמובן - לחרב את הסאונד לחלוטין. אבל, אם לא זה העניין - אולי זה דווקא הפחד מ'עודף נאמנות למקור'? לדוגמא TC - בעולם הדיגיטאלי, הוספת השהיה לערוץ מסויים, לעולם אבל לעולם (אלא אם כן מדובר בתכניתן באמת רע) לא תשנה את האות עצמו. מדובר באותם אפסים ואחדים שמגיעים בהשהיה. לעומת זאת, אם תרצו לבנות מעגל השהיה אנלוגי - אין שום ספק שתשפיעו בצורה זו או אחרת על האות. עיבוד אלקטרוני אנלוגי, 'צובע' את הסאונד במידה זו או אחרת ולא משנה מה נעשה. נתתי את הדוגמא של TC מכיוון שהיא יחסית פשוטה וקיצונית, אבל זה נכון לכל עיבוד - EQ, קרוס וכו'. מדובר באותות חשמליים. אם תשתמש בנקודה מסויימת במעגל בקבל קרמי במקום אלקטרוליטי, תקבל סאונד שונה למרות שהמעגל מבצע את אותה עבודה לכאורה. אולי הסאונד ישתפר בעיניך ואולי לא, אבל ה'צבע' קיים בשני המקרים. דווקא העיבוד הכירורגי הזה, הוא שגורם לאנשים מסויימים לטעון שהעולם הדיגיטלי 'קר' וחסר צבע. הם פשוט שוכחים שניתן 'לצבוע' גם אות דיגיטלי בקלות ולכן יש כל כך הרבה אפקטים וירטואליים שמחקים מכשירים אנלוגיים על כל גווני הצבע שלהם. הכל עניין של כתיבת האלגוריתם הנכון. ושלא תחשבו שאני 'חסיד דיגיטלי' כזה גדול, אני בדיוק באמצע הכל עניין של שימוש נכון במקום הנכון.

סלמת'ק תגיד, מערכות החימוש של רפא"ל?

דבר ראשון, לפני שיבוא מנהל גדול ומפחיד - אין צורך בשני שירשורים. אני מבין שמצאת את הנקודה הבעייתית ע"י העלאת נקודת החיתוך עד שהויברציה נעלמה? קצת על מה שכנראה קורה אצלך כדי שתהיה בעניינים - ככל שהתדר אותו מנגן הרמקול נמוך יותר, הוא צריך להזיז יותר אויר. מה קורה כשהרמקול לא מקובע למקום היטב? הרמקול שלך דוחף אויר. ככל שהוא דוחף חזק יותר - התנגדות האויר עולה. בשלב מסויים (למעשה - מתחת לתדר מסויים) התנגדות האויר תהיה מספיק גדולה כדי 'להתגבר' על הרמקול. במקום להזיז עוד אויר הרמקול יזיז את עצמו (במידה והוא לא מקובע היטב) או את המשטח שאליו הוא מחובר (במידה והוא מחובר לפלסטיקה למשל). וכך אתה זוכה במנת ויברציות וזימזומים הגונה וגם מאבד הרבה מאותם תדרים נמוכים. האם הרמקולים האחוריים מורכבים גם כן בדלתות? מהן אותן 'תושבות מקוריות' שעליהן אתה כותב - האם הן חלק מפח הדלת שפונה לפנים הרכב, או שהן חלק מהפלסטיקה של הדיפון? מה הוא אותו 'חומר איטום מקורי' שכתבת עליו בשירשור השני? היכן בדיוק הוא מודבק? במידה והרמקולים מחוברים לפלסטיקה ולא ישירות לפח - זו בעיה בפני עצמה. החוק הראשון בהתקנת רמקולים, הוא חיבור כמה שיותר יציב לדלת עצמה. הדרך הטובה ביותר היא התקנה על גבי טבעות mdf אשר מחוברות ישירות לפח הדלת. בלי קשר להתקנת הרמקולים, רשרושי דיפונים היא בעיה נפוצה. הדרך הפשוטה ביותר לטפל בהם, היא לפרק את הדיפון ולהרכיב אותו חזרה כשמאחוריו חתיכת ספוג דקה (אבל מספיק עבה שתיצור מעט לחץ על כל חלקי הדיפון). אישית, הייתי מחפש ספוג עמיד באש - בכל זאת, אין צורך לסכן את עצמנו אבל עדיין - אין מה להשוות לבידוד רציני וטוב.

אולי כדאי לערוך הצבעה ודיון נפרדים בנושא מנגל כן/לא כדי לא ליצור כאן עומס בשרשור. עד אז - אני דווקא מעדיף מפגש בלי על האש. עם כמה שזה נחמד והחבר'ה אחלה, לא בא לי להתברבר שעות כדי להצליח לשמוע כמה מערכות. בכל מקרה אני מגיע ומביא חומוס (2-3 קילו) ופיתות מאבו-גוש. אבל - אם בכל זאת יתפתח עוד מפגש על-האש יש סיכוי טוב שאני אגיע מאוחר. מקווה לשמוע כמה שיותר L3/4 ובעיקר את אלה שעובדים 'חצי אקטיבית' עם הקרוס של הקלארוס.

דווקא לא ממש. תראו איך נראים החיבורים לרכב במגברי סאנדאון

הויכוח הזה מיותר מעיקרו. צריך לדעת מה מעדיף הבנאדם. אם הוא לא ממש סגור על עצמו - הדרך הכי פשוטה בשבילו 'ללמוד' מה הוא מעדיף היא להגיע למפגש ולשמוע מגוון סטאפים. הערת אגב לגבי אינסוף הסגנונות בתוך טראנס (ולא רק) - זה כבר נהיה מגוחך לחלוטין. אני מכיר את הנושא דווקא מכיוון המטאל וגם שם יש כל הרבה ז'אנרים ותתי-ז'אנרים שאפשר להשתגע. יש אחלה סרט תעודה בנושא - אני תמיד נקרע מצחוק כשעץ הסיגנונות שם הולך ותופח לאורך הסרט. מזכיר לי - פעם אמרתי למישהו שאני אוהב פרוגרסיב-מטאל. כשנכנסנו לרכב היה בפנים דיסק של opeth. הוא מסתובב עם פרצוף חמוץ ואומר לי בשיא הרצינות 'אחלה דיסק אבל זה בכלל פרוגרסיב דת'-מטאל'. התגובה שלי כצפוי היתה - "?ok, but who gives a f**k".

קצת סדר: בצד המגבר - רוב מגברי המונו מבצעים בכל מקרה סיכום של האות משתי הכניסות. לעומת זאת מגברי שני ערוצים ויותר - אשר משמשים להגברת סאב בגישור - לא מבצעים סיכום (אלא אם כן ישנו סוויטצ' יעודי לעניין). בצד ה-HU - במכשירים בהם ישנה יציאה יעודית לסאב, ניתן לרוב להגדיר עבודה בסטריאו או במונו ביציאה זו. כאשר מגדירים את היציאה למונו, הצליל מסוכם, כך שכל אחד מהערוצים מוציא אות זהה לשני. לסיכום - כדי לעבוד עם כבל RCA אחד (ללא פיצולים ושטיקים), יש צורך ב-HU בעל יציאה יעודית לסאב אשר מוגדרת על מונו וגם מגבר שמבצע סיכום לשתי הכניסות. עד כאן התיאוריה. בפרקטיקה, אין יותר מדי משמעות לעניין מכיוון שרוב הכבלים מגיעים בתצורה כפולה.

איי כמה כבר טחנו את הנושא. יש התקנה בסיסית ויש 'התקנה בסיסית'. אם אין צורך בבניות ושאר ירקות, אז זו התקנה בסיסית. אבל - אתה יכול לשלם בזול על התקנה כזו ולאכול אותה בגדול. עדיף להשקיע כמה מאות שקלים (כמה שיותר לכיוון האלף) על התקנה בסיסית טובה, ע"י מתקין שבאמת מתייחס אליך ולעבודה ולחסוך הרבה כאבי ראש בהמשך (שלא לדבר על עזרה בכיוונים והצעות לעניין). רודי - המחירים של יוסי שאתה חושב עליהם קשורים כבר להתקנות מורכבות בהרבה. ממה שהבנתי יוסי לוקח סכומים סבירים ביותר עבור התקנות בסיסיות ולא מאבד שמץ פדנטיות ויש גם את רוני וישראל שלפי הבנתי מגיעים אליך לביצוע ההתקנה (תקנו אותי עם אני טועה כמובן).

סאנדאון חדש יהיה הרבה מעל התקציב - אתה יכול לראות כאן את כל המחירים. אם בכל זאת אתה יכול למתוח את התקציב, תבדוק עם אליקו אם נשארו לו מגברים מהדור הקודם (100.4C). לגבי הסאב - בתקציב שלך (עם מתיחה קלה אולי) אתה יכול לחפש JL W3 משומש. אין מה להשוות בכלל לקיקרים ולהייפוניקס. רק תזכור שאתה צריך למצוא אחד כזה בהתנגדות סופית של 4 אוהם.

לא כ"כ פשוט לצערי. לפני ההדבקה, אתה צריך לגזור את הסקאיי כך שהוא יצור מעטפת מדוייקת לקורה. תחשוב שהקורה היא משטח תלת מימדי ויריעת הסקאיי היא שטוחה. בזמן ההדבקה יווצרו ביריעה איזורים 'כפולים' ואיזורים שכלל לא נוגעים בקורה. אתה צריך מישהו עם ניסיון בלקיחת גזרות - אני משער שכל רפד שתגיע אליו עם הקורות והסקאיי יוכל לעזור לך.

ברוב המגברים ההתראה על פרוטקשן היא בעזרת לד בצבע אחר מזה שמסמן פעולה נורמאלית. האם אתה בטוח שהמגבר עובד ולא נמצא בפרוטקשן מרגע ההדלקה?

לפי היכרות עם מוצרים של jbl ו-infinity (שניהם תחת תאגיד הרמן) - סיכוי טוב שמדובר באותה גברת בשינוי אדרת. אני מנחש שלא יהיה הבדל משמעותי בינהם - אבל תמיד כדאי לשמוע ולהחליט. כרגיל ההמלצה היא לשמוע גם את המורל.

אם כבר בעניין ריפים עסקינן - קצת על איך לבצע ריפ טוב ל-mp3 ולמה לא לסמוך תמיד על הורדות. בדרך כלל כאשר אנשים מורידים מוזיקה בפורמט mp3 הם יחפשו איכות כמה שיותר טובה - הדבר מתורגם להורדת קבצים בעלי קצב דגימה X ומעלה (כאשר לרוב 192kbps מהווה את הרף התחתון). נושא שמתעלמים ממנו הוא איכות האלגוריתם אשר מבצע את ההמרה. בתמונה שמצורפת למטה ניתן ליראות את מסך ההגדרות של תוכנת cdex (שבה אני משתמש לצורך ריפינג - חינמית ומומלצת דרך אגב). סימנתי באדום את אפשרויות הבחירה הנוגעות לעניין. למעשה ההגדרה קובעת כמה קשה יעבוד האלגוריתם שמבצע את הדחיסה. אם עושים לתוכנה 'חיים קלים', היא תבצע דחיסה 'טיפשה' ללא התייחסות לצורת הגל מבחינת שיאים, רגעי שקט ושאר ניואנסים. התוצאה היא צליל 'מקומפרס' שמאבד הרבה מהדינמיקה המקורית. בקביעה על איכות גבוהה - האלגוריתם מנסה להתייחס לכל ניואנס ולשחזר אותו גם בתוצאה הדחוסה. ההפסד היחיד הוא עליה מזערית בגודל הקובץ הסופי וזמן עיבוד ארוך יותר - שני עניינים זניחים לחלוטין עם כמויות האחסון וכח המיחשוב של ימינו. כאשר מורידים קבצי mp3 אין דרך לדעת על אלו הגדרות נעשתה הדחיסה. אני ביצעתי השוואה של קבצים שהורדתי מול קבצים שביצעתי להם ריפ 'חכם' וברוב המקרים הריפ שלי ניצח (צריך לבדוק על כמה חברים, אולי אני לא מספיק אובייקטיבי). בכל מקרה - בפעם הבאה שאתם מבצעים ריפ ל-mp3 - זיכרו את ההגדרות האלה.

ע"פ התרשים שצירפת, נראה שמטרתו העיקרית של החומר היא מניעת מעבר של גלי קול - כאשר בועות האויר שבתוכו מהוות חוצץ. בבידוד אקוסטי לרכב, המטרה הראשונה במעלה היא הוספת מסה לפח הרכב, כדי למנוע רזוננס ואיבוד אנרגיה כתוצאה מתנועת המתכת. לכן - החומר הזה דומה בשימוש שלו לחומרים כמו dynaliner ומוצרים דומים של סקונד סקין והוא לא מהווה תחליף לחומרים כמו dynamat extreme ו-damplifier pro. הצעתי - השתמש בחומר יעודי לבידוד אקוסטי 'פרופר'. אם אתה יכול להשיג את החומר הנ"ל בחינם בכל מקרה - לא הייתי פוסל שימוש בו בנוסף לחומרים היעודיים כדי לקבל סביבה שקטה יותר מרעשים חיצוניים. אני משער ששימוש בחומר באיזור הרצפה למשל, ישקיט הרבה רעשי כביש. התוצאה יחד צריכה להיות מעולה (מניעת רזוננס + חסימת רעשים חיצוניים), אבל מדובר בהרבה עבודה.

אז למעשה אין לך שום צורך לחבר ב-1 אוהם! בהנחה שכל סאב מוצהר 400w rms - אתה זקוק למונו שמספק כ-400w ב-4 אוהם (כדי לחבר סאב אחד) וכ-800w ב-2 אוהם (כדי לחבר שני סאבים).