Ctzvi

זה תלוי בעיקר בפאזה שבה ינגנו הסאבים

ועל זה נאמר: (פשוט נעתקו המילים מפי ) תתחדש!

אם כך אני מתנצל על הטעות. התבססתי על מה שנכתב בדיון הזה.

לא יודע אם הוא מתאים ל-88, אבל ל-880 ניתן לחבר גם מתאם ל-USB - חפש CD-UB100.

אאל"ט ניר (green monster) הזכיר לא מזמן שהקרוס של ה-99 מוגבל בכך שכל נקודת חיתוך משותפת לשני אלמנטים (למשל - נקודת ה-high pass של הוופרים היא גם נקודת ה-low pass של הסאב). זה קצת מגביל למען האמת - הרבה פעמים נרצה לקבוע נקודות חיתוך שונות לכל אלמנט. אם אתה לא מתכנן מערכת 4way - לך על מכשיר עם קרוס 3way שיאפשר יותר גמישות.

נתבקשתי ע"י קרוב-רחוק לספר את סיפורו. הוא סיפר לי כי הוא מיואש וחושב כבר למכור את הרכב, מאחר שישנה התרעה על תקלה במנוע שמסרבת להיעלם למרות טיפולים אין-ספור במוסכי היבואן. מאחר שיצא לי לקרוא בפורום הטכני הרבה דברים טובים על מוסך רון (וגם ראיתי כמה הוא עוזר בפורום) סיפרתי לו עליו והצעתי שיקפוץ אליו לפני שהוא מוכר את הרכב. לאחר כמה ימים קיבלתי טלפון נרגש והוא סיפר כי התקלה תוקנה. קיבלתי ממנו מכתב שהוא ביקש לפרסם ברבים וזהו תוכנו- לכל המעונין ברשותי רכב פולקסווגן שנת 2005. בחצי שנה האחרונה סבלתי מתקלות חוזרות ונשנות במנוע הרכב ,ע"י שתמיד נדלקה מנורת מנוע , לתומי הלכתי תמיד למוסך צ'מפיון בעיקר בירושלים וגם בתל אביב, כל פעם החליפו לי חלפים וחישנים שונים בסכומי עתק, ואפילו מיכל פחם (שמוסכים אחרים טענו שדבר כזה לא מחליפים לעולם, מקסימום מנקים וכו' המחיר ששלמתי כ-2400 ₪) הרגשתי בכל פעם היתה שאין להם מידי מיומנות וכנראה אינם יודעים באמת לקרוא את תוצאות המחשב אלא מהמרים, ושיטת החלפת החלפים היא השיטה הקלה והמשתלמת להם ביותר. כך קרה גם בפעם האחרונה שהומלץ לי להחליף מחשב משאבת דלק כיון שיש דליפה וחוסר יציבות של אדי הדלק (עלות הטיפול כ-2000 ₪ ), לא התפתיתי כמובן מנסיון העבר ,והחלטתי לפנות למוסכים אחרים שלא הרגישו ולא מצאו שישנה דליפה אבל שללו בודאות שאין בעיה במחשב משאבת הדלק כטענת צ'מפיון. אני כבר גמרתי בדעתי למכור את הרכב מרוב יאוש כיון שאין לי בפולסווגן עם מי לדבר והבעיה לא נפתרת, ולומר לקונה דברים כהוויתם. עד שמשהו אמר לי האם לא שמעת על מוסך רון בתל אביב מרחוב המסגר 31 שהוא הפרופסור של פולגסווגן סע אליו ותשמע את חות דעתו, נסעתי אליו, לאחר ששמע את כל ההיסטוריה הרגיע ואמר שיבדוק, ואכן כך היה הוא והעובד שלו ישבו ללא גוזמה מספר רב של שעות מול המחשב של הרכב (חלק מהזמן בנוכחותי עם הסברים מדויקים על התקדמות הבדיקה) כדי לאתר את התקלה כיון שלא נתקלו בכזו בעיה בעבר. לבסוף הצליחו למצוא שישנו חיישן שאינו פועל כראוי שהוא כנראה הבעיה ובנוסף ציר מסוים שהוא תוקע את החיישן. (ברצוני להדגיש שוב שהרכב היה אצלם יומיים וביומים אלו נסעו וניסו הרבה את הרכב כדי לאמת שאכן זוהי היתה התקלה.)לאחר ניקוי הציר והחלפת החיישן הוצא לי שלא אשלם על התיקון עד שאסע ברכב כמה ימים והתקלה לא תחזור על עצמה, בו בזמן שאין לי שום הכרות אישית עם רון ולידיעתכם, אכן רון צדק והבעיה נפתרה וכל זה בסכום פעוט של כ-800 ₪ חישן ועבודה גם יחד של יומיים וחצי, לדעתי מוסך רון ראוי לכל שבח ותהילה בנושא פולגסווגן והייתי ממליץ לכל יועצי השרות של צ'מפיון שיעברו קורס אצל רון לטובת שמם וכיס לקוחותיהם ואינני יודע אם עד היום שהוחלף לי כבר חצי מחלפי הרכב זה לא היה לחינם ואולי עם הייתי שומע על רון בעבר הייתי חוסך את כל זה . וע"כ תודה אהרן מירושלים אני בטוח שזה אמרו את זה אלף פעם לפחות לפני, אבל יש לי חשק לקנות פולקסווגן רק בשביל הטיפול של רון. בברכה, צביקי

האם יתכן שהמקדח לא היה מיועד לקידוח במתכת? לעבודה כזו אתה צריך מקדח בי-מטאל טוב (כזה למשל) - לא עסק זול בשביל שני חורים. הדבר הכי חשוב בעבודה עם מקדחים כאלה הוא עבודה במהירות נכונה. רוב המקדחות הידניות עובדות במהירות הרבה יותר מדי גבוהה - מה שמוביל להתחממות מהירה של המקדח (ואולי זה מה שקרה אצלך). מהירות הסיבוב המומלצת לחיתוך בעזרת מקדח בי מטאל בפלדה רגילה היא בסביבות 70-80 מטר לדקה (זה נתון שאני מכיר ממסורי בי-מטאל שעובדים על עיקרון חיתוך זהה). אפשר לחשב ע"פ קוטר המקדח מה הסל"ד הרצוי. אם יש לך אצבע מאד יציבה, אפשר לנסות להשתמש במקדחה רגילה עם לחיצה חלקית על ההדק, רק קח בחשבון שלחיצה מיותרת והמקדח יחוסל שוב. בנוסף למהירות נכונה רצוי תמיד להשתמש בנוזל קירור, למרות שעם מקדחה בעלת קצב איטי קבוע ניתן לקדוח פלדה בעובי כזה גם ללא נוזל קירור. במקרה שאין לך מקדחה כזו - זה יכול למנוע תאונות מצערות. אם אין לך גישה לנוזל קירור יעודי אתה יכול לאלתר בעזרת שמן צמיגי יחסית, מים וטיפת סבון כדי לקשור בינהם (השמן צריך להוות כ-10% מהנוזל). שיקשוק רציני ולקדוח תוך כדי שאתה מזליף מדי פעם מעט נוזל.

אני משער שאתה מתכנן לקדוח הרבה חורים בהיקף ואז לחבר אותם. אתה צריך מקדח בדרגת קושי מתאימה ועם השחזה טובה. מקדח HSS יעשה את העבודה. אם אתה ממש רוצה להשקיע קנה מקדח קובלט (ההשחזה גם תישמר יותר טוב לאורך זמן). מקדח קטן יחדור את הפח מהר, אבל יש לעבוד במהירות סיבוב גבוהה ולהשתמש במעט נוזל קירור או שמן חיתוך כדי לשמור על המקדח. בכל מקרה כדאי להזהר מאד לא לחדור עם המקדח עמוק מדי כדי לא לפגוע בחיווט או במנגנון החלון. אני קודח דרך חתיכת דלרין (פלסטיק קשיח) בעובי המתאים ומשאיר אותה על המקדח, כך שרק כמה מילימטרים מקצה המקדח חשופים. חתיכת mdf או עץ תעשה את אותה עבודה.

אין לי אלא לחזק את מה שנאמר מעלי. למען האמת, נראה לי שבחנויות רגילות לא תמצא את מבוקשך. חפש חנויות רציניות שמתמחות בכלי עבודה (תוכל למצוא כאלה בכל איזור תעשיה) או חברות שמשווקות ציוד ריתוך (כמו פז-ארק,זיקה וכו'). רק תזכור לא לרוץ לקנות את הכבל הכי זול שאתה מוצא. כמו שאמרו מעלי - גם בתחום הזה לא חסר זבל סיני. ודיוויד - 50 ממ"ר זה כבר כמעט 0 גייג'

בשיטוטי בפורום אשר עוסק בסאונד נתקלתי במאמר הבא - Audibility of a CD-Standard A/D/A Loop Inserted into High-Resolution Audio Playback מדובר בניסוי עיוור אמיתי (double blind test) שנערך על קבוצה גדולה של נבדקים. הניסוי בודק האם ניתן לזהות ממיר A/D/A (אנלוג-דיגיטל-אנלוג) באיכות דגימה של 16bit/44.1kHz אשר מוכנס לנתיב של אות המופק מנגן בעל קצב דגימה גבוה (SACD או DVD-A). בשורה התחתונה - אחוז הזיהוי הוא 50% בדומה להטלת מטבע. המצב היחיד בו יש הבדל נשמע לאוזן הוא בשקט מוחלט (הנגן לא מוציא אות), כאשר האות מוגבר הרבה מעבר לרמת האזנה נורמאלית וסביבת ההאזנה מאד שקטה - במקרה כזה ניתן לשמוע את רצפת הרעש הגבוהה יחסית של האות שעבר המרה באיכות CD. אבל נראה שאין צורך לקבור את הפורמטים המתקדמים כל כך מהר. לקראת סוף המאמר הם נוגעים בנושא מעניין - רוב החומר שמגיע בפורמט SACD או DVD-A (במקור) נשמע יותר טוב (ואפילו הרבה יותר טוב) מרוב החומר שמגיע בפורמט CD. הם נשמעים טוב יותר גם כאשר האות 'משונמך' כמו בניסוי. כנראה שזה נובע מצורת עבודה שונה בהפקה עצמה - אין צורך להתאים את המוזיקה למגוון רחב של מערכות ברמות איכות שונות ואין את הטיפול האכזרי שעובר כל אלבום של מוזיקה פופולארית בימינו - דחיפת האות לשיאים מגוחכים, תוך כדי קימפרוס אכזרי ומחיקת כל זכר לדינמיקה. למעשה חומר שהוקלט באיכות הפקה טובה, ישמע מצויין בין אם הוא מגיע על CD ובין אם הוא מגיע על מדיה 'מתקדמת' יותר. קצת חומר למחשבה (ורק אל תתחילו לי מלחמות)

זו בעיה מוכרת. הרבה דיבוריות BT, גם אם הן מזהות את המכשיר כמקור מדיה, עדיין מצריכות משום מה שיגיע אליהן אות מונו (אני לא יודע אם זה כך גם בדיבוריות שמתחברות למערכת ויודעות להוציא סטריאו). בדיבוריות האלה, אותות סטריאו עדיין ישמעו מהרמקול הפנימי של מכשיר הסלולר. אני מתחרפן מהעובדה שאני לא יכול לשמוע את ההוראות ב-waze בצורה נורמאלית (ה-S2 החביב, עד כמה שהוא מכשיר מוצלח, לא מצטיין בעוצמת הרמקול). ישנן אפליקציות אשר הופכות את האות למונו בחיבור BT (חפש mono במרקט), אבל מקריאה זריזה של ביקורות נראה שעדיין אין פיתרון יציב לעניין. כמובן שאם מישהו מכיר פיתרון, גם אני אשמח מאד לשמוע עליו. צביקי

אני מצטרף להמלצה על WURTH. מנקה מצויין ולא מחרב את עור הידים (והוא גם ידידותי לסביבה).

רק לזכור שבכל זאת - מגבר חזק יותר מעבר לגבול מסויים, ישרוף את הרמקול באותה קלות.

זו באמת הזדמנות טובה להזכיר לאנשים לרענן את המשחה הטרמית במגברים ישנים. החומרים האלה מתייבשים ומאבדים מתכונות הולכת החום שלהם לאחר כמה שנים (בטח במגברים ישנים שמשתמשים בחומרים פחות מודרניים). מומלץ מאד, למי שמסוגל טכנית - לפרק את המגבר, לנקות טוב את שיירי החומר בעזרת אלכולוהול, ולמרוח שכבה של משחה טרמית טובה (למשל arctic). המגבר יודה לכם

אני יכול להעיד על עצמי שיש לי עין די טובה, אבל בלי קנה מידה התמונה לא עוזרת. אין לך בסביבה שום מטר/סרגל שאתה יכול למדוד איתו? (ולחלק את התוצאה ב-2.54 כדי לקבל מידה אינצ'ית)

השאלה הזו עלתה פעמים רבות בעבר. אז שוב - לא. בכיוון נכון של הגיין (קרא כאן ב-faq כיצד) אין שום חשש גם אם מדובר בהספק כפול. בכיוון לא נכון כל מגבר יכול לחסל רמקולים. בניגוד למה שאנו נוטים לחשוב, עם מגבר חזק (אבל לא חזק מדי) יש סיכוי נמוך יותר לפגיעה ברמקולים מאשר עם מגבר חלש (אנחנו מוציאים מהמשוואה את אלמנט העיוות). ישנה אפילו נוסחה מתמטית שקובעת האם המגבר חזק מדי או שבטוח לעבוד איתו. הנוסחה נותנת לנו את הבדלי העוצמה בין המגבר לרמקולים ב-db, כאשר כל הפרש קטן מ-3db יהיה בטוח לעבודה. אם תרצו אני יכול לחפור קצת ולמצוא את הנוסחה המדוייקת.

כונן ה-USB מזוהה ע"י מערכת ההפעלה כשני כוננים שונים - אחד מכיל את המידע ששומרים על ה-DOK והשני את קבצי המערכת של U3. אתה פירמטת פרטישן אחד והשארת את זה שמכיל את תוכנת ה-U3. כדי להסיר אותה (ולהפוך את ה-DOK לבעל פרטישן אחד) אפשר להשתמש בכלי החינמי הזה.

זו לא כניסת ה-aux - זה חיבור למתאם שליטה מההגה. כמו שאמרו, ה-aux הוא כניסת RCA (יש לך ארבעה זוגות - שלושה זוגות של יציאות + כניסת aux).

הנה חוברת ההתקנה של 776 - הצבעים זהים.

אכן, בהחלפה של כבל ממש זול לכבל טוב יותר, יהיה הבדל. אבל! בהחלפה של כבל טוב בכבל שעולה פי 10 ממנו, לא תשמע שום הבדל (אלא אם תצפה לשמוע הבדל - ראה פסיכולוגיה של השמיעה, אוטו-סוגסטיה וכו') . לגבי טכנולוגיות עם הגיון בריא - בידוד שמאט את האות זה הגיון בריא?! (וזה כביכול מה שהפטנט הזה בא 'לתקן') את החברות הגדולות לא מעניין אם יש הבדלים בסאונד או אין. הם מעוניינים בכסף שלכם. אם הם היו רוצים, הם היו יכולים להוכיח את העניין בקלילות - אפשר להעביר אות דרך כבל ללא ה-DBS הזה ואת אותו אות, רק בפאזה הפוכה בכבל עם הטכנולוגיה שלהם. במידה ואכן יש הבדלים בין הכבלים - בסיכום של שני האותות ניתן יהיה לכמת ממש את הבדלי הסאונד (מכיוון שכל השאר יתבטל). זה עניין מאד פשוט והוא תמיד מספק הוכחות חותכות! עכשיו תנחשו למה החברות האלה לא מבצעות ניסויים פשוטים כאלה. ואני באמת ממליץ בחום לכול 'אודיופיל' באשר הוא להכנס לאולפן הקלטות רציני. לא תמצאו שם כל מיני DBS וחוטי כסף. כל מה שתמצאו שם זה כבלים מאוזנים (ורק בנקודות 'קריטיות' מבחינת רעש) שמטבעם דוחים רעשים לחלוטין, מחברות מוכרות (klotz,mogami וכו') שעולים במקרים הכי גרועים עשרות שקלים למטר (ובטח שלא מאות ואלפים) ומחברים של נויטריק (שדווקא כן מכילים לעתים מתכות יקרות כמו כסף - אבל שוב, נקודת חיבור היא נקודה בעייתית מבחינת רעש). וסתם אנקדוטה - באולפנים גדולים, את כל החומר שהוקלט דיגיטאלית ב-0.0000001 אחוזי עיוות וכו' מסכמים בסופו של דבר על טייפ מגנטי. למה זה? האוזן שלנו לא אוהבת צליל ללא שום עיוותים (וזו פסיכולוגיה שמיעתית שמשותפת לכל בני האדם באשר הם). הטייפ מכניס עיוותים שנעימים לאוזן שלנו (מה שאנשים קוראים לו "חום"). תקראו בכתבה הזו את הפסקה האחרונה ("בזכות העיוות"), מפי אדם עם נסיון של יותר מכולנו יחד. (הנה אדי - הייתי חייב לך ). בחייאת . תפסיקו את המרדף הזה אחרי אחוזי עיוות אפסיים. אתם מנסים לעמוד בסטנדרטים שגם באולפנים הגדולים בעולם לא עומדים בהם, כך שתכל'ס מבחינתכם מה שפגום הוא המקור ואתם בתוך רכב!! כמו שנימי אמר - רצפת הרעש בתוך רכב (גם אחד לא מונע - ומי מאיתנו מפעיל את המערכת בלי להניע?) גבוהה בצורה שהופכת את כל העניין לחסר כל משמעות (שלא לדבר על כך שהוויברציות של המנוע גורמות לרעידות ברמקולים, מה שמקפיץ את אחוז העיוות הסופי בכל מקרה). האמת שאני לא יכול לומר לכם מה לקנות או לא לקנות, אבל הייתי שמח לקצת פחות מיסיונריות בעניין. ואני קורא לזה מסיונריות כי אלה אמונות שלא מבוססות על שום עובדה. מי שרוצה פתרון אמיתי ופשוט למניעת רעשים ברכב - צריך להפוך את הקו שלו למאוזן. זה לא צריך להיות אפילו עניין של מאות שקלים (אני יכול למצוא תוך שניה סכמות של מעגליים פסיביים לקו לא-מאוזן/מאוזן וחזרה ויש כמובן גם פתרונות מדף כמו zapco symbilink). זה פשוט מסכם הכל החברות האלה משתמשות בפסודו-מדע כדי לדחוף לנו מוצרים שאנחנו ממש לא צריכים. הסיבה שיש אנשים שמעידים על הבדלים, היא פסיכולוגית! אם רוצים הוכחה אמיתית אפשר להשתמש בשיטה שהזכרתי קודם. זה בדיוק כמו שמעשנים נשבעים שהם יכולים להרגיש בטעם בין סוגים שונים, אבל במבחן עיוור תמיד נופלים (ואני מדבר לצערי מהרבה נסיון ). זה בדיוק כמו שבמבחן עיוור שעשו בארץ לפני כמה שנים, רוב המשתתפים הצהירו שהם מעדיפים קוקה-קולה, אבל במבחן ציונים עיוור - RC קולה נבחרה לטעימה ביותר! ושוב לחזור כמו מנטרה - סוגסטיה סוגסטיה סוגסטיה. יאללה אני מחכה למטח החוזר

אני לא הבנתי אם ניר התכוון למה שכתבתי על TC. בכל מקרה, אני לא חושב שהבעתי זלזול באף אחד ואם כן כמובן שאני מתנצל. אני אשאל על נושא סירוס הצליל לכאורה בפורום של אקט ונראה מה המומחים יגידו. יש שם אנשים שנשמו אקוסטיקה עוד כשאנחנו לא היינו בתכנון. זה ששרשור עוזב את הנושא המקורי זה לא דבר רע בהכרח. זו דרכם של פורומים, ואני יכול להעיד על עצמי שכאן בפורום למדתי הרבה דווקא משרשורים מהזן הנ"ל. הדבר נכון שבעתיים כאשר השרשור הוא לא שאלה אלה סוג של הצהרה או נסיון הסבר. ואדי - אני חייב לך תשובה לגבי הפיכת הפאזה (למרות שזה לא נושא השרשור וגו') הרבה מאיך שאנחנו תופסים מרחב שמיעתי, קשור להבדלי פאזות שנובעים בהכרח מהבדלי תזמון. בוא נקח מצב בו אתה יושב במרחק שווה מהרמקולים ואנחנו מנגנים בכל ערוץ גל סינוס של 100Hz (מחזור שלם כל מאית שניה) באותה פאזה. אם נאחר ערוץ אחד ב-2.5 אלפיות השניה, נקבל הפרש פאזה של 90 מעלות (רבע מחזור). אם נאחר ערוץ אחד ב-5 אלפיות השניה (חצי מאית השניה = חצי מחזור) נקבל הפרש פאזה של 180 מעלות (וביטול מלא). והנה השוס - זה עובד גם לכיוון השני! במקרה הנ"ל אם נסיט את הפאזה ב-90 מעלות (מה שקורה למשל בקרוס פשוט מדרגה ראשונה) האפקט הפסיכולוגי שיתקבל יהיה הפרש תזמון של 2.5 אלפיות - למרות שלכאורה לא ביצענו שינוי על ציר הזמן. אם נסיט את הפאזה ב-180 מעלות (ע"י הפיכה פשוטה של פלוס ומינוס באחד הרמקולים) נקבל הפרש של 5 אלפיות אבל לא נשמע אותו בגלל אותה התאבכות מלאה שים לב שוב שהחישוב שהבאתי בדוגמא מתייחס לגלי סינוס וישיבה במרחק זהה ולכן הוא מאד פשוט. אני משער שעם מוזיקה אמיתית (שמכילה אינספור אורכי גל) החישוב שונה מהותית. אבל הדו-כיווניות עדיין קיימת - שינוי בתזמון גורם לשינויי פאזה ולשינוי תפיסת המרחב, בזמן ששינוי פאזה מתורגם לשינוי בתזמון וגם כמובן בתפיסת המרחב. ומה קורה ברכב? - הפיכה של הפאזה באחד הצדדים תתבטא פסיכולוגית כשינוי בתזמון ובמיקום - ובמקרים רבים תפתור חלק מהבעיה שנובעת ממרחק לא שווה בין הרמקולים. אני לא יודע מה המצב אצלך, אבל ברגע שבו התחלתי לעבוד עם TC שמתי לב שאני צריך להחזיר את שני הרמקולים לאותה פאזה מבחינת החיבורים שלהם. זה הגיוני לחלוטין, מכיוון שאת התיקון אני מבצע בעזרת שינוי בתזמון ואין לי צורך בתיקון נוסף ע"י שינוי פאזה פיזית ברמקול (שלמעשה מוסיף עוד שינוי בתזמון).

אני מסכים לגמרי לגבי TC, פשוט הגבתי לכותרת השרשור ולגבי העניין של סירוס הסאונד - אני אמשיך את הקטילה שהתחיל אדי. ראשית, time-correction כשמו כן הוא - תיקון על ציר הזמן. כאשר הדבר נעשה בעולם הדיגיטאלי (וזה נעשה כך בשלל אפליקציות כבר מאז שנות השמונים) אין שום השפעה על המידע, פרט לתזמון! (כמובן שאפשר להתווכח על המרות וכו', אבל לצורך העניין נצא מנקודת הנחה שאנחנו מדברים על המרה איכותית). מי שמנגן בגיטרה חשמלית, מכיר אולי את ההבדל בין אפקט דיליי אנלוגי "חם" (למעשה "מעוות בצורה משביעת רצון") ובין דיליי דיגיטאלי "קר" (למעשה - נאמן לחלוטין למקור). ולתופעות שמתרחשות כאשר משנים תזמון בין רמקולים - אני חושב שיש הרבה חוסר הבנה בכל מה שקשור לפאזות בין שני מקורות סאונד. למעשה - הפרשי פאזות הם הפרשי זמנים! אני לא ארחיב כאן יותר מדי על פאזות כי יש מספיק חומר בנושא, אבל הפרשי פאזות נמדדים במעלות. המדידה היא מעגלית מכיוון שמדובר בגל שחוזר על עצמו במחזוריות קבוע (cycles). בתור המחשה - שני רצים שמקיפים איצטדיון באותה מהירות אבל מתחילים בשתי נקודות שונות. הפרש הפאזות בינהם הוא למעשה הפרש הזמנים בין המעבר של שני הרצים על פני נקודה קבועה במסלול. מהירות הריצה שלהם מקבילה לתדר של גל הקול (למעשה המהירות שלו). הבדל של 180 מעלות הוא היפוך פאזה (חצי מחזור של גל הקול) בעוד הבדל של 360 מעלות 'מחזיר' אותנו לכאורה לפאזה נכונה אבל בתזמון לא נכון (מחזור שלם, או בדוגמא של הרצים - אחד מהם מוביל בסיבוב שלם). כאשר אנו משנים לאט את התזמון בין הרמקולים (או את נקודת הישיבה שלנו) אנחנו גורמים לשלל תופעות שקשורות בהבדלי פאזות (שתורמות גם לשינוי התפיסתי שלנו לגבי מיקום במרחב). אמנם, האפקט הברור ביותר מתרחש כאשר יש היפוך מלא (ואז כל צליל זהה בין הצדדים נעלם - למעשה האמצע של תמונת הסטריאו שלנו) אבל ההשפעה קיימת לכל אורך הדרך, פרט כמובן למצב בו אין הפרש פאזות כלל. אמנם, זה נחמד מאד לדבר על פאזה אבסולוטית בין שני גלים, אבל המצב הזה אפשרי רק בגלי סינוס בעלי אורך גל קבוע! ועכשיו לעולם האמיתי- אני ארשה לעצמי לצוטט את ראובן מנשרוף מהפורום של אקט (חייבים רישום עם מייל אמיתי, מי שיכול שיקרא הכל כאן) שהוא למעשה האדם שהקים את אקט מוזיקלי וגם הקים רבים מהאולפנים בארץ (בקיצור בנאדם שמבין 'טיפה' בסאונד)- סתם דוגמא של "טריק זול" מעולם האולפנים - כאשר רוצים לתת "נפח" מדומה לגיטרה: מכפילים את הערוץ, מסיטים מעט על ציר הזמן את הערוץ המוכפל (יחסית לערוץ המקורי) ומבצעים לו היפוך פאזה (עניין של לחיצת כפתור בתוכנת העריכה). בצורה כזו מתקבל ביטול חלקי של אמצע התמונה ואנו שומעים גיטרה אשר "מקיפה" אותנו מאחר שאנו שומעים אותה בעיקר מהצדדים ובהפרשי תזמון בין הצדדים. בכיוון לא מדוייק של TC יהיו הבדלי פאזות, מה שעלול להישמע ממש לא טוב במקרים מסויימים: למשל בדוגמא שהבאתי לטריק עם הגיטרה, אם נקזז בעזרת TC בדיוק את הזמן שבו הסטנו את הערוץ המוכפל - הגיטרה תעלם לחלוטין! (זו הסיבה דרך אגב שזה נחשב טריק זול ובעייתי מאד). אבל - במקרים אחרים זה דווקא יכול להשמע מצויין. למעשה חלק מהעומק והרוחב שאנו מייחסים לבמה, עלול להווצר דווקא מהפרשי פאזות ולא מכיוון מדוייק ללא שום ביטולים. אולפן הקלטות למשל לעולם לא ינסה להיות "מושלם" מכיוון שצליל שכזה (ללא שום החזרים,הפרשי פאזות וביטולים) נשמע לנו "קר" ולא טבעי. למעשה כל האולפנים האגדיים בעולם הם כאלה, מכיוון שסך כל "הבעיות" האקוסטיות שהם מציגים משווה לצלילים שמוקלטים בהם אופי שנתפס בעיננו כנעים לאוזן (או איך שתרצו לקרוא לזה - חם/מתוק/טבעי/סגול עם נקודות). אם ניקח את הרמקולים "הכי טובים בעולם" עם המגבר "הכי טוב בעולם" ונשב מולם במרחק שווה אבל בחדר מת אקוסטית (ללא שום החזרים) אנחנו ממש לא נהנה - למרות שמה שאנחנו שומעים "נאמן לחלוטין למקור". רכב מציג סביבה מאד בעייתית מבחינת החזרים ובליעה של גלים והיא מצריכה המון ניסוי וטעיה (בבית למשל, אפשר לחשב הכל מתמטית מעצם מידות החדר ולבצע תכנון אקוסטי מקדים). אבל - אני בטוח שניתן להגיע לתוצאות מעולות מבחינת במה, כאשר מצליחים, כמו באולפן מוצלח, לגרום לסך הבעיות להישמע טוב. זה דורש כמובן התעסקות אינסופית בפאזות,מיקומים,כיוונים ונפחים - ולכן רובנו מעדיפים להשתמש פשוט ב-TC. ולסיכום: מה שמסרס את הסאונד הוא כיוון לא נכון לסביבה הספציפית - כמו כל כיוון אחר בנתיב הסאונד. החל מהגיינים וכלה בסלופים. וחידה לסיום - בהודעה שלי מסתתרת הסיבה שבגללה הפיכת פאזה לרמקול אחד, מביאה לפעמים לשיפור במירכוז הבמה. בואו נראה מי באמת הפנים.

אני רק אזכיר את מה שאמר ניר (מפלצת ירוקה) בשרשור הקודם בעניין (וכהרגלו הוא אמר זאת בצדק)- אין קשר בין TC, איקולציה ושאר ירקות ובין הגברה אקטיבית/פסיבית. ניתן לבצע חיתוך פסיבי לכל אלמנט בנפרד לאחר העיבוד (bi-wire וכו').

אין ממש בעיה עם המיקרופון של האייפון. מיקרופון מדידות יעודי יהיה בדרך כלל מסוג אלקטרט - בדיוק סוג המיקרופון שקיים בטלפונים, דיבוריות, מיקרופונים פשוטים למחשב וכו'. כמעט כל אלקטרט יעשה עבודה לא רעה במדידות RTA, אבל צריך לזכור שבלי כיול של המיקרופון (בדיקת גרף ההענות שלו ושימוש בנתונים אלה בתוכנת ה-RTA) גם מיקופון יעודי 'יזייף'. אחרי שיש לך תוצאות, צריך לדעת מה לעשות איתן. הנטייה הטבעית של אנשים היא לשאוף לגרף הענות שטוח ככל האפשר. זה טוב למערכות רפרנס (מוניטורים בחדר בקרה של אולפן, או רכב שמשתתף בתחרויות שבהן ניתן ניקוד על כך), אבל קצת פחות מוצלח למי שרוצה להנות מהמוזיקה כאן אפשר לקרוא על כיוון די טוב להתחיל ממנו. שים לב שהחלק לגבי הבאס קצת שונה ברכב - הרול-אוף יהיה בתדר נמוך יותר, בגלל cabin-gain. אחד הדברים הכי חשובים מוזכר בסוף העמוד (במידה ואתה עובד אקטיבית) - לפני EQ צריך לנסות לתקן את גרף ההענות בעזרת שינויים בקרוס אובר! שיהיה בהצלחה

אם אפשר בבקשה לתקן אותך- קח מצבר 60A של וורטה. להנעת הרכב הוא מסוגל לספק זרם רגעי של 540 אמפר. כל כבל שיקצר ברכב, יגרום למפל מתח שיגיע לזרם המירבי שיכול המצבר לספק. מכאן שכל פיוז (אלא אם כן הוא של מאות אמפרים) ישרף מיד בכל קצר שכזה. אז נכון - הפיוז מנתק מיד את הכבל המקצר, אבל בעבודה רגילה הוא מגן על הכבל מהתחממות. סיפור מהחיים - ריתכתי פעם באמפראג' מאד גבוה, עם רתכת שבדרך כלל מרתכים בה בזרם נמוך יחסית. לא עברו מספר דקות וכבל האדמה של הרתכת (שסוגר מעגל עם החלק שמרתכים) החל לנזול ממש. אז כמו שנאמר כאן - בסביבת הרכב זהו מתכון לאסון. מהפוסט שלך מישהו עוד עלול להבין שמכיוון שסך הזרם שצורכים המגברים (שהוא בדיוק התקין בטנדר האמריקאי העצום שלו עם האלטרנטור המפלצתי שלו ושני המצברים המנדטוריים) הוא 150 אמפר, רצוי שזה הפיוז שהוא ישים על הכבל 8 גייג' המסכן שהוא תקע שם