שלום
ידידי, עורך דין צעיר וישר דרך, החליט למכור את רכבו - יונדאי גטס 07.
הרכב טופל בקפידה ייקית משהו, במוסך מורשה יונדאי, כל שנותיו.
ניתן לראות בקבלות שלא נחסך שקל מהרכב, והחשבוניות המנופחות מעידות על גישת "קחו את הרכב ותעשו מה שצריך. תודיעו לי בסוף היום כמה יצא".
והנה הגיע לו הקונה המאושר. ניהלו משא ומתן קצר על הסכום [כ3500 פחות מהמחירון], נחתם זכרון דברים, הועבר כסף, הועברה בעלות, ונפרדים כידידים.
על הדרך הדגיש מר עורך דין שהוא בור לחלוטין בענייני מכונאות, ואף הפציר בקונה לקחת את הרכב לבדיקה, אך הקונה סרב.
בזיכרון הדברים הופיע הסעיף הבא: "הקונה מצהיר כי הוא רוכש את הרכב as is".
כעבור שבוע, טלפון נזעם: "שיקרת / גנבת / תוריד ת'כיפה"!
???
"לקחתי את הרכב למוסך באבו גוש, ושם נאמר לי שעלי להחליף רפידות בלמים מקדימה. אני דורש השתתפות של 275 ש"ח"!
עד כאן סיפור הדברים.
כמובן שאני אמרתי לו שהוא אדיוט אם הוא משלם גרוש, אני מכיר את רכבו היטב והאמינו לי שמדובר בפראייר ששילם למוסך מורשה יונדאי חמישית מערך הרכב בכל כניסה למוסך. שטף את הרכב אחרי שנחתם הזכרון דברים, ותידלק פול טנק. סתם בשביל ההרגשה הטובה.
להערכתי הרוכש מצא לו מישהו לסחוט ממנו את הטנק דלק הבא.
מה אתם הייתם עושים?
איזה אחריות יש למוכר רכב בן 9, כשהקונה לא רצה לקחת את הרכב לבדיקה לפני הרכישה, והקונה אף חתם שהוא לוקח את הרכב as is, ולבסוף התברר שיש להחליף רפידות בלמים [אפילו לא תקלה. סתם בלאי שוטף]?