חן פרחי

אכן אתר יפה ומושקע שבהמשך יכלול תכנים מעניינים וכתבות של חברי המועדון. בזמננו יש חשיבות עצומה לאתר אינטרנט מושך ומעניין,מהסיבה העיקרית שהוא מהווה את "פניו" של המועדון בעולם,ולפחות מהחינה הגראפית הוא מיישר קוו עם הטובים שבאתרי מועדוני הרכב בעולם. יישר כוח ליאור!

חברת ווקסהול נוסדה בשנת 1903 ע"י מהנדס בשם אלכס ווילסון,שהיה בעל מיפעל לעיבוד מתכות. בסוף המאה ה 19 הוא החל לתכנן אב טיפוס של מכונית,ולצורך זה הקים את החברה. בשנת 1926 השתלטה GM האמריקאית על ווקסהול,ורכשה את כל מניותיה. קו החשיבה של קברניטי GM היה נכון-בריטנייה היתה מעצמה גדולה באותם ימים,בעלת תעשיית רכב מפותחת יחסית ורמת מינוע גבוהה ביחס,ועל כן ראו בשוק הבריטי הגלובלי שוק בעל פוטנציאל צמיחה ושיווק עצום. למהנדסי ווקסהול כמו גם למהנדסי אופל,ניתן חופש פעולה גדול יחסית,עם התערבות מינימאלית של בעלי הבית בארה"ב. אכן מכוניות ווקסהול דמו למדי למכוניות אופל של אותם שנים,אך עשו שימוש במיכללים שונים,כשבמיקרה ווקסהול הם תוכננו בבריטנייה. התחרות בשוק הבריטי מול בריטיש ליילנד,שהיתה חברה ממשלתית ובלתי יעילה באופן משווע,הקשתה מאד על ווקסהול,בייחוד בסוף שנות ה 60' ותחילת ה 70',ואט אט החלו מכוניות ווקסהול עושות שימוש במיכללי אופל,ניסגרה מחלקת הפיתוח,מה שקיצץ מאד בעלויות,ומשנת 80' מכוניות ווקסהול הפכו פשוט לאופל עם סמל שונה,ויועדו לשוק הבריטי בלבד. אפילו שמות הדגמים היו שונים-לקורסה קראו נובה,לקדט קראו אסטרה(הקדט 4 דלתות ניקראה בלמונט)לאסקונה קווליר ולרקורד ולאומגה קראו קרלטון. האופלים היחידים שנימכרו בבריטנייה היו המנטה והמונזה,שלא היו להן מקבילות מבית ווקסהול. לארץ יובאו מכוניות ווקסהול ע"י חברת המזרח,שתחום ההיתמחות העיקרי שלה הוא חיסול היצרנים אותם היא מייבאת...(אוסטין,רובר,אולדסומוביל,ווקסהול וסליחה עם שכחתי מישהו...). ואנקדוטה קטנה-בעלי חברת המיזרח היו יוצאי עיראק,וכך גם רוב העובדים בסוכנות ובמוסך המרכזי,מה שגרם למכוניות ווקסהול להפוך לחביבות במיוחד על יוצאי עיראק,שהרגישו "כמו בבית"... אגב,לויוה היו 2 גירסאות-גירסה בעלת 44 כ"ס וגירסה בעלת יחס דחיסה גבוה יותר שהפיק 54 כ"ס.

בסיירה 92' 1.8 הגה כוח היה אופצייה. המנוע שלה אינו הפינטו המפורסם אלה CHV בדומה לאסקורט של אותם שנים. המנוע יוצר בארה"ב והגיר מתוצרת ZF.

מחירו של גג חדש יקר מאד,סביב ה 8-9 K,לא כולל שמשה אחורית,שאינה פשוטה להרכבה. המנגנון החשמלי תקין אגב?

זה ניראה כמו הגה של אוטובוס ליילנד או משאית ליילנד ביבר. אני עוד זוכר את האוטובוסים האלו,ואת הנהג רוכן על ההגה ומסובב אותו 200 פעם כדי לפנות מרחוב ירושליים לשדרות העצמאות(בבת-ים...).

אני צריך אדוויל...נידבקתי לבוקסר,לא יודע למה. מה שכן,היתה למנוע ה 126 ביס מישקולת איזון גדולה. רעיון המאפרה הנודדת פשוט-המאפרה לא היתה מקובעת למקומה,ואפשר היה להעביר אותה מצד הנהג לצד הנוסע על ידי החלקתה. רעיון פשוט ונחמד.

נכון.איך הגעתי לבוקסר... ל 126 ביס היה מנוע בוקסר מקורר מיים.

הרעיון מוצה עד תום...

הפיאט פנדה שהוצגה בשנת 80' היתה מכונית מיני פשוטה וזולה לייצור,מוצבה מתחת ל 127 ויועדה בעצם להחליף את ה 126 שיוצרה בפולין. הפנדה היתה אמורהלהיכנס לנישת המכוניות הזולות באמת כמו רנו 4,סיטרואן דיאן ושות. כלומר,לא רק חסכוניות אלה גם ניראות כאלה. פיאט באותה תקופה היתה מצוייה במצב לא סימפטי(בערך כמו היום...)ההיצע שלה כלל דגמים מיושנים כמו ה 131 וה 132,ה 127 שהחלה להיזדקן,וגם התיקווה הלבנה,הריטמו,איכזבה בנתוני מכירות חלשים. פיאט היתה זקוקה לדגם צעיר וזול שיתבסס על מה שיותר מיכללים קיימים,וזולים ככל שניתן. העיצוב נעשה ע"י ג'יוג'יארו,תוך הקפדה על מישטחים ישרים ככל הניתן,על מנת להוזיל עלויות. אפילו השמשה הקדמית היתה שטוחה לחלוטין. גם העיצוב הפנימי היה מינימליסטי אך צעיר,ובעל מיבנה מודולארי שאיפשר שימוש פונקציונאלי במושב האחורי. בפנדה אגב,הוצגה לראשונה המאפרה הנודדת,שנדדה גם לאונו... מבחינה מכאנית היתה הפנדה די דומה ל 127,כשהמנוע העיקרי היה ה 903 סמ"ק,שמתחתיו היו הפנדה 30 בעלת מנוע בוקסר 2 בוכנות שנילקח מה 126,והפנדה 34 בעלת מנוע 843 סמ"ק שנילקח מהפיאט 850. חטיבת ההנעה והמיתלים הקדמיים ניקחו מה 127 מאחר והיו טובים דיים,אך המיתלה האחורי כלל סרן "מת" שניתמך ע"י קפיץ עלים בודד,שוב,כדי להוזיל את עלויות הייצור. המכירות היו מצויינות למן הרגע בו הוצגה,כולל בשווקים "קשים" כמו גרמנייה. בשנת 83' פיאט החליטה להגדיל את קשת הדגמים,והציגה את הפנדה 4X4,כשפיתוח מערכת ההנעה הכפולה נעשה ע"י שטייר-פוך האוסטרית. על מנת להתגבר על תוספת המישקל גדל נפח המנוע ל 956 סמ"ק,וההספק עלה ל 50 כ"ס. בנוסף,היתווספו רמות גימור גבוהות יותר כמו S,ודגמים בעלי צביעה מיוחדת. תמיחת הפנים הראשונה של הפנדה היתה בשנת 86',אז הוחלפו המנועים המיושנים במנועי הפייר המודרניים בנפחים שנעו בין 750 סמ"ק ל 1000,ומאוחר יותר עם הצגת הגירסה האוטומטית,גם ל 1100. גם העיצוב הפנימי שודרג,והחשוב מכל,המיתלה האחורי הפרימיטיבי הוחלף במיתלה מודרני שבנוי בצורת האות אומגה,מה ששיפר מאד את היתנהגות הכביש ונוחות הנסיעה. הפנדה יוצרה עד שנת 2003',ואז הוחלפה בפנדה החדשה. היבוא הסדיר של הפנדה החל ב 82,והמכירות לא ממש הרקיעו שחקים,בלשון המעטה,וקירטעו עד סוף 83',או אז הופסק היבוא.

גם אם קיים סיכוי תיאורטי,לא כדאי לקחת סיכון,מפני שחלק מגזי הפליטה רעילים,בייחוד חד תחמוצת הפחמן. ובנוסף,ספק אם "שיפור" מעיין זה מעלה את הספק המנוע.

בעיקרון שיפור מערכת הפליטה מבורך מבחינת העלאת ההספק,רק הבעייה ש"שיפור" מסוג זה עלול לגרום לחלק מגזי הפליטה לחדור לתא הנוסעים,ובחורף,כשהחלונות סגורים,זה יכול להיות מסוכן! שיפורי מערכת פליטה עושים רק במכון שמיועד לכך.

הדיון נינעל. תמשיכו בה"פ.

הדייהטסו קורה בגירסתה המוכרת לנו הוצגה ב 86'. לפני כן היתה הקורה בעלת מנוע 600 סמ"ק שהציעה ביצועים והתנהגות כביש מעוררות רחמים. הסליקה המקורית בהחלט יכולה להיחשב כמכונית קלאסית,מאחר וברוב האספקטים היא היתה טובה בהרבה מהקאפרי או האופל מנטה,ובמגזיני הרכב המובילים בעולם היא היתה מנצחת אותן בקביעות. להונדה היה יתרון גדול על שאר היצרנים היפנים האחרים-היה לה ניסיון עצום בייצור מנועי אופנועים שיכלו לטפס לסל"ד גבוה ולשלב אמינות גבוהה יחסית. מנוע ההונדה 1.3 הפיק 93 כ"ס,הספק מכובד לכל הדעות גם בקנה מידה של ימינו. הונדה השקיעה משאבים רבים בפיתוח מנועים בעלי בעירה ענייה,כדי לכבוש את השוק האמריקאי שסבל מתקנות זיהום אוויר מחמירות.

הניסאן סדריק הזו מייצגת די נאמנה את התפיסה היפנית ששלטה מסוף שנות ה 60' ועד אמצע שנות ה 80',שבה המכוניות היפניות חיקוי דהוי ומקושקש של מכוניות אמריקאיות בנות תקופתן. זה היתבטא בקישוטי ניקל לרוב,תאי נוסעים בעלי שלל מדפים ומגירות עם קישוטי ניקל ופורמייקה ועוד. מכוניות יפניות שזכו להגיע למעמד של קלאסיות ממש אינן מרובות-דאטסון Z240,טויוטה GT2000,טויוטה סליקה דור ראשון ואולי גם מזדה קוסמו.

אם אתה "בונה" על הקורטינה כמכונת נהיגה,בשל ההנעה האחורית שלה-שכח מזה. סה"כ הקורטינה היתה מישפחתית גדולה ופשוטה,בעלת ביצועים בינוניים,היתנהגות כביש מחרידה,נוחות נסיעה די מבחילה,מרווח פנימי לא מזהיר וצריכת דלק גבוהה. מבחינה מכנית,הקורטינה MK5 זהה לקורטינה MK3(מהדגמים בעלי מנוע הפינטו),שהוצגה בשנת 71',ונחשבה לסבירה בזמנה,בתחילת שנות ה 80' זה כבר לא הספיק. הסיירה שהחליפה אותה היוותה שיפור אדיר,והציעה היתנהגות כביש ונוחות נסיעה בליגה אחרת לגמרי מהקורטינה. בכלל,כל דגם שפורד החליפה תמיד היווה שיפור אדיר מקודמו-האסקורט 81'(אריקה)לעומת הברנדה,הטרנזיט של 86' לעומת קודמו,הסקורפיו לעומת הגרנדה ואפילו הפוקוס לעומת האסקורט.

דווקא נימכרו לא מעט מוניות מרצדס ידניות. וכפי שציינתי קודם,הגיר הידני במרצדס הוא לא תענוג גדול,עם מהלך ארוך ודביק,כך שבמקרה דנן עדיף גיר אוטומטי.

הספיידר שלך משנת 73' אמורה להיות 903 סמ"ק עם 52 כ"ס. הספיידר עם מנוע 850 מחוזק היתה הדור הראשון,כך שזה לא רלוונטי לגביך. כנראה שהמנוע שלך נילקח מ 127\אוטוביאנקי ג'וניור.

בטוח שמנוע שלה לא נילקח מפיאט 133 מפני שהיה לה מנוע 843 סמ"ק ששימש גם את הפיאט 850 הרגילה(ואת הדור הראשון של הפיאט פנדה). כנראה שהמנוע נילקח או מ 127 או מאוטוביאנקי,כשההבדל העיקרי בינהם הוא בסעפת היניקה,שבספיידר היא בעלת מאייד וובר כפול,מה שהעלה את ההספק ל 52 כ"ס.

פנה למוטורס מדיק בא"ת רחובות. שיפצתי אצלם כמה פעמים מנועים וראשים והעבודה היתה מצויינת ובמחירים נוחים.

איזה ידית אתה מחפש? ידית הפתיחה החחיצונית יוצרה משנת 72 והילך,ידית הפתיחה הפנימית משנת 66' והילך.

עורבא פרח,אגב. עדיף -לא מיני ולא מקצתיי..

לא ולא.. ה C AMG נקראה C 36,וגם הוא יוצר בייצור רגיל ע"י מרצדס ועבר הסבה בסדנת AMG. ואגב גיר,בשנתונים האלו,הגיר הידני של מרצדס היה רחוק מלהיות תענוג גדול,וגם ההיגוי של סידרת C הקודמת היה נקודת התורפה העיקרית שלה.

המרצדס שנהג עלייה היתה סה"כ C 280 רגילה לחלוטין. ה C AMG צויידה במנוע 3.6 עם 280 כ"ס,והיתה אוטומטית בלבד גם ל C 280 היו ביצועים טובים,אך בינה לבין ספורטיביות אין הרבה קשר,אם בכלל. סמלי AMG לא נחשבים יקרים יחסית...בדיוק כמו סמלי ה M.

מזיז לי מאד! אי לכך ובהתאם לזו אני מציע 2 פיתרונות מאד הגיוניים;נקווה רק שהוועד החדש יאמץ אותם! פיתרון ראשון הוא פשוט לבוא בדרישה לאוניברסטת תל אביב להרוס את הקמפוס הצמוד,כך שבשטח שייהרס יוכלו להגדיל את החניון,ובא לציון גואל. עוד קמפוס פחות קמפוס,העיקר שתהייה חנייה לכולם! פיתרון שני הוא פשוט להעתיק את החניון לחניית מכון התקנים הגדולה בהרבה. את בעיית בית הקפה אפשר לפתור בצורה פשוטה למדי;מבנה בית הקפה ינוסר ויועתק בשלמותו ויועבר כלאחר כבוד למרכז חניון מכון התקנים. את בתי הטמפלרים בקירייה הזיזו?אין סיבה שאת בית הקפה לא יוכלו להזיז... נקווה שבכך תיפתר אחת ולתמיד בעיית החנייה!

12345