חן פרחי

אתם יודעים כמה שנים פרס רוצה להקים מפעלי רכב בארץ? בערך מאותה נקודת זמן שהוא רצה להיות ראש ממשלה,קרי הרבה מאד שנים,וגם הסיכויים לכך די דומים... בחזוני אני רואה את ראשי G.M,פורד וטויוטה מגיעים לארץ הקודש,שידועה כמעצמה מוטורית,ומיתחננים שיאפשרו להם לבנות מפעלים כלבבם! עוד חלום באספמייה מבית מידרשו של פרס.

בעיקרון,אם האלטרנטור תקין וטוען היטב,חצי שעה של נסיעה ללא צרכני זרם מופעלים תטעין אותו היטב.

לדגם שהגיע לארץ היו רק 80 כ"ס ו 2 שסתומים לצילינדר.

8 שסתומים. מנוע זהה לזה של המזדה 323 ודמיו,רק הראש שונה. לספייה ליאו 1.8 יש 16V.

ראשי ערים באים,ראשח ערים הולכים,אבל הווספה לעולם נישארת!

הפאבייה 8V צויידה במנוע בעל גל זיזים תחתון,שהיה הגדלה של המנוע הוותיק(מאד)ששימש את הפייבוריט והפליסייה. ביצועיה של הפאביה הזו סבירים,והמנוע גמיש וחסכוני יחסית.

ליטל,שמחתי מאד לפגוש אותך לאחר מכן במיפגש "שלנו",וסוף סוף יכולתי לקיים את ההבטחה שלי.. היית אחלה,ואני חייב לציין שאת מצדיקה את הכינוי שלך!

VELOCIDADES,הילוכים בספרדית.

STI בפיג'ו היה בסך הכל רמת גימור שכללה ריפודי עור וקישוטים דמויי עץ. הכינו הוצמד למכונית לאחר מתיחת הפנים שנערכה לה ב 93'.

אחד שכן הגשים את חלומו היה באסל אסד,הבן של ואח של. הוא מצא את מותו במכונית זו,בישורת ארוכה אי שם בסורייה.

טוב,בכל זאת היה לה סרן אחורי במבנה Z שב.מ.וו עשו בו שימוש ב E36 שהופיעה ב 91',ומרכב מחומרים פלסטיים מרוכבים,שאם היה מיושם בייצור סידרתי אכן היה יכול לחולל מהפכה. רק שלמרבה הצער,עלות הייצור של החומר הפלסטי היתה גבוהה יחסית,ולכן הרעיון נינטש. אפרופו תיקון תאונות-צבע הרכב היה טבוע בחומר הפלסטי ממנו יוצרה המכונית,מה שהפך אותה למאד קשה לתיקון וצביעה.

ראשית,ברכות על הרכישה ה"חדשה". הטריומף הארלד הינה מכונית חביבה למדי וקלה יחסית לתחזוקה,הן בשל זמינות חלפים סבירה והן בשל מיבנה מכאני פשוט יחסית. לפני 10-15 שנה היא היתה הפופולארית בין מכוניות "כמעט אספנות",מאחר והיתה הזולה והפשוטה מבין המכוניות הפתוחות,וזמינות החלפים היתה מצויינת,מאחר וברחבי הארץ היו זרוקות עשרות סוסיתות נטושות(כרמל דוכס ו 60\13). נקודות רגישות-גיר די בעייתי שסבל מתיכנון גרוע,מה שגרם לשחיקה מאד מהירה של הסינכרונים,כך שגם שיפוץ מלא לרוב אינו מחזיק מעמד זמן רב. מיתלה אחורי קטסטרופלי,בעל קפיץ עלים רוחבי,ציריות בעלות מיפרקים מאד רגישים,מיסבי סיכות(!)בגלגלים האחוריים שדורשים סבלנות של מודט הודי על מנת להרכיב אותם ובוקסות מיתכלות במהירות במיתלה הקדמי. בהצלחה!

...והיא גם עשתה שימוש במנועיה ותיבת ההילוכים של ה 626,כך שרב הדומה על השוני. הפיאט קופה היא לא דוגמא טובה,מאחר ולמעט הריצפה,היא לא שאלה הרבה מיכללים מהטיפו\דדרה\אלפא 155.

על מה אתה רוצה בדיוק רוצה לדבר איתו,על מכונית שייצורה הופסק ב 97?

ה MX6 היתה סה"כ גירסת הקופה של ה 626 ולא ממש מכונית עצמאית,כמו ה MX5. אמנם ה MX3 היתה מבוססת במידת מה על ה 323 המישפחתית,אך רב בה השוני על הדומה.

מזל טוב ענק וכפול לאחים לבית ל ! עד 120(כל אחד בניפרד,כמובן)הרבה אושר,נחת,בריאות ואהבה.

אז היו לה 87 כ"ס,ומנוע 12 שסתומים.

כנראה היתה 1.3,שממנה נימכרו מעט יחסית.

87 כ"ס. חבל שלא יובאו בזמנו הגירסאות המוזרקות של הלאנסר(105 כ"ס) וה GTI בעלת 125 כ"ס.

איזה סלט עשית.. מדבקות הסופר הוצמדו למחליפת הלאנסר שיוצרה החל מ 89',אך מאחר והיבואן פיקפק בסיכויי הצלחת המכונית החדשה לחלוטין,בשל ההיתייקרות הטיבעית,הוחלט להמשיך ביבוא הלאנסר הקודמת,שאכן היו לה 12 שסתומים(וגם שיפור בהספק-87 כ"ס במקום 75 בדגם הישן יותר). ובניגוד למה שחושבים,העדר לא בדיוק קנה,ודוקא הסופר לאנסר נימכרה הרבה יותר טוב,ובשל המלאי הגדול עימו היתה "תקועה" כלמוביל,הם נאלצו למכור את המכוניות בהנחה ניכרת.

ישנם שני דגמים-LE ו SE בשנים האלו. ההבדלים הם כמובן באיבזור;ל SE יש חישוקי סגסוגת,תצוגת מהירות שמוקרנת על גבי השמשה הקדמית,מושב נהג חשמלי ועוד.

ולמי שעוד לא שם לב,זו אותה המכונית.. האונו הלבנה שייכת כנראה לבעלי הבית.

הכינוי פול אוטומט היה מקובל במודעות למכירת רכב בשנות ה 70',וכלל לרוב "אוטומט-פאואר-מזגן",והיה מוצמד בדרך כלל לאמריקאיות או לוולבו.

יפחת,לא יעלם. הקורטינה הינה מכונית רכה יחסית ובעלת זוויות גילגול תלולות. ברור שבולמים קשים יותר ישפרו את המצב,אך הקפיץ עדיין ישאר רך יחסית. מחירים?מחר,בה"פ.

יהיה הרבה פחות רך והרבה יותר מרוסן. המחיר יהיה פגיעת מה בנוחות הנסיעה-לא נורא.