חן פרחי

ובנוסף, הופיעה היום כתבה במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות על האינדיאן האדום. כבוד לאופנוע המדהים וכבוד גם לזאב טנדט, איש יקר ומיוחד, ששיפץ אותו במו ידיו, והתוצאה פשוט מרנינה !

קפיצים ניגמרים בעיקר במכוניות שנסעו במעמס גבוה בחלק גדול מהזמן, מוניות למשל. אם אתה לא רוצה להכנס להוצאה גבוהה, אתה יכול להוסיף הגבהות גומי מתחת לתושבות הקפיצים, וכך תגביה את חלקו האחורי ב 3-4 ס"מ שיפצו על עייפות הקפיץ.

...וגם השרשור הדי הזוי הזה טס לאן שהוא צריך. לנעילה.

למכונית היתה פגיעה באחת מקורות האורך. אין לזה השפעה בטיחותית אך יש לכך השלכה מיסחרית - ביום שתרצי למכור את המכונית תיתקלי בקשיים. לא חסרות מכוניות טובות בשנתונים הללו ואין טעם להתפשר על מכונית שעברה תאונה.

לדאצ'יה לוגאן אין גירסה אוטומטית, ובילעדיה אין טעם אפילו לנסות לייבא אותה. ללא מחיר זול באמת - כישלונה מובטח.

והכי חשוב - שושקע'ס הגיעה לביקור ! המיני הפתוחה הזו פשוט חמודה להפליא, וביחד עם המיני המקסימה של טלגלאפו והכסטפה משנת 85' היוו תפאורה הולמת למיפגש המהנה. בשל תקלת תקשורת מצערת לא הגעתי למפגש הבכורה של מחוז השפלה, אבל המפגש ברעננה היה תחליף הולם מאד. ותודה לגידי אשכנזי בשם בני שליו על ביצת ההפתעה - חםפנצח (זו דרכו להודות לו..).

לב.מ.וו סידרה 3 באותם שנים (E30) היה גיר אוטומטי 4 הילוכים מתוצרת ZF הגרמנית. זהו אותו גיר ידוע לשימצה ששימש וסירס אירופאיות רבות בנות תקופתה - סיטרואן BX, פיג'ו 350 ו 309, פורד סיירה ועוד. כיול הגיר בב.מ.וו היה מוצלח יותר והפגיעה בביצועים לא היתה קריטית. בכל מקרה, בדוק את הגיר ביסודיות, בייחוד את מצב השמן שבה - הוא צריך להיות אדמדמם ובעל ריח אופייני. להזהר משמן גיר שחור ובעל ריח שרוף (מזכיר בריחו בשר על האש..).

הב.מ.וו E32 שכונתה סידרה 7 הוצגה בספטמבר 86' והחליפה את סידרה 7 הקודמת שהוצגה ב 76' וניקראה E23. ה E32 חלקה מיכללים רבים עם קודמתה, שהיתה מכונית מצויינת לתקופתה, והציעה לראשונה אופצייה למערכת ABS. בשנת 92' נוספה אופצייה למנוע חדש בנפח 3.0 V8 עם 218 כ"ס שניקרא M60 והציע ביצועים עדיפים בהרבה ופעולה נעימה יותר. באותה שנה נוספה אופצייה למנוע גדול יותר מה 3.5 הטורי, וניפחו היה 4.0 וכונה 740. בגרמנייה היא התחרתה בהצלחה בסידרה S , ודווקא בשנת 91' החלו מכירותיה לעלות בעיקביות בעיקר עקב מידותיה המיפלצתיות של המרצדס S החדשה - W140, שהיתה מכונית מוגזמת בעליל. ייצורה נימשך עד סוף 94' ואז הוחלפה שוב. למחליפתה קראו E38. לכל דגמי הסידרה היה גיר אוטומטי של ZF בעל 4 הילוכים והגה כוח בשיטת התיבה ותפוחים, בעל יחס העברה ארוך של 3.8 סיבובים מנעילה לנעילה. קצת קשה להסביר, אך בניגוד לדגמי מרצדס השונים, מכוניות ב.מ.וו לא ממש הצליחו להפוך לקלאסיקות ברבות השנים, ולמרות שהיו מכוניות מצויינות הן פשוט לא שרדו את הזמן. נקווה שזו שלך תצליח יותר שמור עליה, היא ראוייה לזה.

המוניות שניזרקו לים היו הצ'קרים בגילגולן השני בארץ. הצ'קר מרתון שיובאו לארץ בשנות ה 60' ותחילת ה 70' צויידו במנוע דיזל מצויין של פרקינס והיו אמינות מאד. בתחילת שנות ה 80' היה ניסיון חוזר לייבא אותן לארץ ע"י חברת פלדמן, וגם הן צויידו במנוע V8 של GM 5.7 דיזל. המנוע הזה הוצג לראשונה בקדילק סביל שהוצגה בתערוכת פרנקפורט 79'. זה היה מנוע מנוע בנזין שפשוט הוסב למנוע דיזל ללא שום חיזוקי מיבנה שמחוייבים עקב לחצי עבודה ויחס דחיסה גבוה פי 3. התוצאה - טלטלים שפרצו את בלוק המנוע, ראשים סדוקים, גלי ארכובה שנישברו עוד כהנה וכהנה. בגילגולו הבא ניפחו עלה ל 6.2, והוא תוכנן מהיסוד הפעם. האביר הצבאי עשה בו שימוש, מוצלח למדי אגב.

זהו הדירוג הלגמרי אישי שלי. 1. אוסטין מיני - הסיבות פורטו בתשובה הקודמת שלי. 2. ריינג'-רובר המקורי - ה SUV המודרני הראשון בעולם. כלי שמיזג יכולת שטח של ג'יפ (המקורי) עם נוחות של מכונית סאלון. 3. לוטוס קייטרהם סופר 7 - מכונית ספורט מדהימה, שבזכות משקל קל הציעה ביצועים של מכונית על ממנוע פורד סטנדרטי. 4. יגואר E TYPE- עיצוב מושלם ששולב בביצועים מעולים (והתנהגות כביש בינונית..). 5. MGB - אם כל הרודסטרים ואמא הרוחנית של המאזדה מיאטה. מכונית ספורט שהיתה זולה ומהנה כאחד. 6. אסטון מרטין DB 5 - עיצוב מדהים, תיכנון הנדסי מיתקדם וביצועים והתנהגות ברמה הגבוהה ביותר. 7. אוסטין מיני מטרו - לא היתה אלא שידרוג מודרני של המיני המקורית, ומהנה בדיוק כמוה, רק עם איכות חיים משופרת. 8. רובר SD1 VITEES - מכונית סאלון גדולה אך חזקה ומהירה בצורה יוצאת דופן לתקופתה. 9. לאנד רובר דיסקאברי - למרות שהיא היתה זולה מהריינג', היא נישארה לאנד-רובר אמיתית;זוג סרניים חיים ומרכב אלומיניום. 10. בנטלי טורבו R - כמו רולס-רוייס סילבר ספאר, רק עם ביצועים של מכונית ספורט טובה.

המיני המקורית לא רק שהיתה המכונית הבריטית הטובה ביותר שיוצרה מאז ומעולם (אם לא ניתייחס לאקזוטיקות כמו אסטון מרטין, TVR או מורגן), אלא שהיא המכונית החשובה ביותר שהוצגה אי פעם. הגדולה שלה היתה בקוטנה, בתיכנון הנדסי מיתקדם שהציב, לראשונה את המנוע לרוחב תא המנוע (כשהגיר נמצא מתחתיו והשתמש באותו אגן שמן), מרווח פנימי מדהים ביחס לגודלה בשל שימוש בגלגלים קטנטנים ותיכנון מיתלים שיצר לה התנהגות כביש של קארטינג. לגבי המכוניות הגרועות ביותר - לרשימה יש להוסיף גם את הטריומף סטאג V8, אוסטין מאסטרו וטריומף 1300 בעלת ההנעה הקדמית (זו שכונתה כאן "טריומף פח"). רק חבל שבכתבה עצמה נפלו די הרבה טעויות; ההילמן אימפ כלל לא תוכננה להתחרות במיני אלא בסימקה 1000, פיאט 850 ו N.S.U פרינץ 1000 - היא ניבנתה בדיוק באותה קונספצייה שלהם. המוריס איטל לא היתה אלא מוריס מרינה שעברה שינויי עיצוב שבוצעו בסדנתו של ג'יוג'יארו האיטלקי. מבחינה מכאנית היא היתה זהה לחלוטין למקור - מוריס מרינה. הטריומף אקליים לא היתה אלא הונדה באלד שיוצרה בבריטנייה ברישיון ע"י טריומף, והיתה מכונית לא רעה כלל, לפחות לתקופתה.

מזל טוב ועד 120 ! הרבה בריאות ואושר. מאחלים - כל משפחת פרחי לדורותיה וכמובן גם "הצוללת הצהובה". והכי חשוב - מהיום את יכולה להרשם כאספנות...

בצע חיפוש. אם משהו לא ברור, חזור הנה ממוקד.

כן, שווה את התמורה, כתלות במצב המכונית, כמובן. בכל דיגמי הסיוויק היה הגה כח. הסיוויק הגיעה בשני רמות גימור - DX הפשוטה שכללה מזגן והגה כוח ו EX שכללה את כל האיבזור החשמלי המקובל, צלחות לגלגלים ופגושים ומראות בצבע הרכב. ABS לא הוצע אפילו כאופצייה.

הפער בביצועים לעומת מיתחרותיה היה גדול, גדול מאד אפילו. עיקר ההנאה מהסיוויק היתה מרמת הביצועים שלה, שעד היום נחשבים לטובים בקבוצתה. המזגן יעיל כמו בכל מכונית יפנית. נקודות רגישות? בעיקר מצב המרכב (היסטוריית תאונות) ומצב המנוע והגיר. בדוק שכל האיבזור החשמלי (בגירסת ה EX) פועל מאחר וכאן התיקונים יקרים יחסית. אין בעייה של זמינות חלקי חילוף, אם כי הם אינם זולים.

הסיוויק מהשנים האלו היתה היפנית הראשונה שהציעה מנוע חזק ששודך לגיר אוטומטי לדוגמא, ובניגוד לשאר יבואני היפניות בשנים האלו, הונדה לא הביאו לכאן את הגירסאות הנחותות בעלות המאייד, אלא את הגירסה המוזרקת והחזקה. למעט השילוב המעולה של מנוע וגיר, הסיוויק היתה מכונית די ממוצעת, שברבות השנים הסתבר שאמינותה מצויינת וגם איכות הייצור היתה טובה, כך שהן שרדו יפה את השנים (שלא כמו המיצובישי לאנסר או הדייהטסו אפלאוז). בכל מקרה בדוק אותה בקפדנות, רובן המכריע של המכוניות הללו די שחוטות. הגירסה הידנית נוסעת כמובן טוב יותר, ותיפעול התיבה והמצמד מעולים, ובנוסף היא כמובן חסכונית יותר.

לאבי והמשפחה. שלא תדעו צער עוד. משפחת פרחי.

כנראה שההצתה מעט מוקדמת מידי. אם הציצולים מופיעים רק בזמן מאמץ ניכר, אך תשנה כלום, בייחוד אם הצילצולים לא מופיעים בצורה של הרעשה ארטילרית. כיוון הפלטינה בשרייד 1.3 מסובך יחסית, ורצוי שיעשה אותו בעל מקצוע שמכיר את הרכב.

הרנו קליאו 1.4 מכונית טובה בהרבה מהפונטו - יש לה מנוע 1.4 מעולה, אולי הטוב מסוגו, עם 98 כ"ס, ביצועים טובים, התנהגות כביש מצויינת ונוחות נסיעה טובה. גם התחזוקה לא מאד יקרה, כל עוד לא "נופלים" על מכונית שהוזנחה.

תופעת העשן הלבן לאחר התנעה קיימת כשהמנוע מיתעייף, והבעייה היא בטבעות האטימה (רינגים) שלא אוטמות היטב וגורמות לשמן להגיע לתאי השריפה. התופעה ידועה ומוכרת ונדונה כאן כמה פעמים.

הבעייה במנועי הקורולה נבעה מכשל תיכנוני, ללא קשר לשנת הייצור ולארץ המוצא. ה RUNX סבלה מאותם מחלות ילדות של הקורולה הרגילה - חיישנים שכשלו, ממירים קטליטיים שנפחו נישמתם מוקדם, סעפות יניקה מרעישות, וגולת הכותרת כאמור מנועים ששבקו חיים מהר מאד. אם אתה ממש "נעול" על יפנית, מאזדה 3 תיתן תמורה עדיפה, ולהבדיל מהקורולה היא מהנה לנהיגה.

תאמין לי שבדקתי. אף אחד לא עומד לשנות כלום, ואם תהייה חלילה בעייה, זו תהייה בעייה מכיוון ה "ירוקים" שבינתיים אין להם כוח פוליטי. אין טעם לחיות בחרדה מתמדת, לאף אחד אין אינטרס לשנות כלום, נכון להיום.

לפי מה שידוע לי, לא מתוכנן שום שינוי בעתיד הנראה לעיין בכל הנוכע לתקנות רכבי אספנות. למרות פרשיות העבר, נכון להיום אין טעם לחיות בהרגשה שבכל רגע עלולות להתרגש עלינו אסונות קשים מנשוא. מצד אחד תוקפים את מועדון ה 5 על שקפא על שמריו, ולעיתים בצדק, אך מצד שני מה מצפים כולם? שאבי נוף יישב כל היום במשרד התחבורה ויזום שינויים רק בשביל להגיד "עשינו" ? כיום המצב בהחלט משביע רצון, כשהשיטה של "תיסוף זוחל" היא המתאימה ביותר לכוחם של האספנים בארץ.

כי זה לא מקובל. בדיוק מאותה סיבה ישראל הניחה לנפשם של עבד אל כרים עובייד ומוסטפא דיראני. אם סמיר קונטאר ישוב לעסוק בטרור, ישראל תדאג לסגור איתו חשבון. ברוב חכמתנו דאכנו להפוך את סמיר קונטאר לאיש המסוכן ביותר שנאסר כאן אי פעם. להזכירכם, שיחררנו גם את קוזו אוקאמוטו שרצח עשרות אנשים חפים מפשע בנתב"ג ב 72'.

צודק. גם מנוע ה 2.0 הוא V6 ויש לו 140 כ"ס. מנוע זה זכה כמה פעמים בתור מנוע השנה בארה"ב.