חן פרחי

עוד כמה תמונות ממני, עד שצוות הצילום המקצועי ייכנס לתמונה, תרתי משמע.

שבנו לפני מס' שעות מאילת, כן, זוגתי הפתיעה אותי בשנית, והפעם טסנו בהרכב משפחתי מלא. היה כיף גדול, למרות שדע היתבעסתי מהעובדה שהוולבו נשארה עדיין אצל הפחח להרכבות אחרונות.. כרגע החברים בדרכם חזרה, באיזור מצפה רמון. נאחל להם נסיעה טובה ובטוחה, ומה שבטוח שרשמים, חוויות ותמונות לא יחסרו !

ברגעים אלו ממש דווחתי בדיווח "חם" תרתי משמע, שהכל תקין, פחות או יותר, וכרגע השיירה פונה לעוקף באר שבע.

אלעד, אתה ענק ! לאות הזדהות אתך, אני אבצע את כל מה שאתה עושה למעני ! לא רק שאלבש בגדים צהובים, אני אפילו מחליף את שמי לביורן אולבאוס, משנה את כתובתי במרשם האוכלוסין מראשל"צ לגטבורג מערב ומדבר שוודית רהוטה ושוטפת עד מועד ההשקה.

שישי הבא, בלי נדר. בינתיים, מלאכת ההרכבה נימשכת - כפי שציינתי בהודעותי הראשונות, הקליפסים שמחזיקים את פסי הקישוט היו יבשים יותר מעצמותיו של הרצל, ונישברו בעת ההוצאה. חיפוש אינטנסיבי העלה חרס, ורק במחסני היבואן תמצא ישועתי. טלפון מהיר למאיר, ויש שתי בשורות - הטובה שיש כאלו קליפסים במלאי, הרעה שכל אחד עולה 20 ש"ח(!), ואני זקוק ל 70. צאו וחשבו. לבסוף, ניקנו הקליפסים דרך צד שלישי בהנחה גדולה, והנזק קטן לסכום תלת ספרתי.

חברים יקרים, דרך צלחה ונסיעה נעימה ובטוחה לכולכם. כולנו תקווה שתגיעו למחוז חפצכם בשלום ותהנו מהבילוי בעיר הדרומית. מצפים לשובכם ביום א' בכיליון עיניים, וכמובן מצפים לתמונות וחוויות !

ובה בעת ממשיך ראובן להרכיב את המכונית, בשאיפה לסיים הכל מחר.

היום שלחתי את אבא שלי להביא ממתקים ושאר מגדנות עבור אנייטה. הוא שב ובאמתחתו זוג פגושים במצב יפה, פנסים אחוריים חדשים, בקליות איתו חדשות מלפנים ושעון זמן פועל.. קיבלתי בעסקת החבילה זוג פנסים קדמיים חדשים לגמרי, והם הוחלפו, ובאותה הזדמנות הוחלפו הנורות להלוגן.

הטויוטה MR2 הוצגה בשנת 84', והעיתוי לא היה מקרי. באותה שנה הוצגה הפונטיאק פיירו האמריקאית, שהיתה אמורה להיות מכונית ספורט זריזה ובעלת התנהגות כביש טובה עקב מיקומו המרכזי של מנועה. בפועל, הפיארו היתה כישלון מהדהד, וטויוטה מצאה עצמה מתחרה בעיקר בפיאט X1\9 שהיתה חלשה בהרבה ויקרה בעשרות אחוזים מהטויוטה. ל MR2 המקורית היה מנוע 1.6 בעל גל זיזים עליון כפול והזרקת דלק, מה שהעמיד את הספקו על 112 או 130 כ"ס, הרבה מעל 85 הכ"ס של הפיאט. התנהגות הכביש היתה מעולה ומהנה, והשילוב עם המנוע המצויין יצר מכונית מהירה למדי. בסוף 89' הוחלפה ה MR2 במכונית שהיתה גדולה וחזקה ממנה, רק חבל שהקסם אבד.

תארגנו השקה, אני אגיע

וכעת לתוצאה הסופית ! לאחר הייבוש הועלתה המכונית על גרר וחזרה לראובן הפחח להרכבות.

אני שוב כאן. אתמול הותזה המכונית בפילר ושופשפה היטב, והיום בבוקר היא נצבעה, בשעה טובה ומוצלחת.

אוטינגר הינה סדנא גרמנית שהציעה מנועי 16V לגולף עוד לפני שפולקסווגן ייצרה אותם רשמית. פולקסווגן ניתקלו בבעיות הנדסיות רבות בעת פיתוח ראש מנוע בעל 4 שסתומים לבוכנה, מה שאמור היה להוסיך "פלפל" לגולף GTI שהיתה בעלת 12 כ"ס בלבד. לאחר שהוצג מנוע ה 16V בעל הספק של 139 כ"ס בידי פולקסווגן, חדלה אוטינגר להציע את האופצייה הזו.

ג'ון פלייר ספיישל, סיגריות אנגליות שהגיעו בקופסה עגולה לרוב. שנים רבות ליוותה חברת הסיגריות הבריטית את מירוצי הגרנד פרי כספונסר של לוטוס.

לאחר שלא עידכנתי אתכם מס' ימים, קוראי היקרים, שמחתי לשוב ולעדכן. תהליך ההכנה לצביעה נמשך זה היום השלישי ברציפות, וברגעים אלו ממש היא מותזת בפילר, כשהשאיפה היא לצבוע אותה מחר בבוקר, לאחר שהגוון הסופי יקבל את אישורי.

המכונית האמריקאית הראשונה שהיה לה מפתח משותף לדלתות ולמתג ההתנעה, היתה השברולט קאבליר של 95'. לקראת סוף שנות ה 80' עברו מרבית היצרנים האירופאיים לשימוש במפתח בודד משותף. אגב מפתחות, פורד אירופה החלה להשתמש מסוף 86' במפתח בעל צורה מיוחדת, שבה נעשה שימוש עד ימינו.

נתון מעניין הוא מיקומה של יונדאי כסגניתה של מזדה מזה זמן רב. בעזרת שיווק נכון וצי דגמים רחב יחסית, הצליחה יונדאי להפוך משחקן שולי בשוק הרכב לגורם משמעותי. עיקר ההצלחה של יונדאי נובעת מהחדרה מצויינת של ה I10 הקטנה שפתחה פלח שוק חדש - מכוניות מיני - ומהצלחתה של ה I30 CW שהפכה סוף סוף את מכונית הסטיישן למשהו לגיטימי..

אחר שהצבעי מרח פוליאסטר היכן שנדרש, שופשפה המכונית שפשוף ראשוני גס, ומחר היא תשופשף ידנית בצורה עדינה יותר ותותז בפילר ולאחר מכן בקומפקט פיר. ביום א', אי"ה, תצבע המכונית לאחר שאני יאשר לו את הגוון הסופי.

היום החל הצבעי לעבוד על הוולבו במרץ רב והחל בהכנות לצביעה.

היום הועלתה הוולבו על הגרר ונישלחה אחר כבוד לפנחס הצבעי. אתמול עוד השלים הפחח את ה"פינישים" האחרונים הקטנים - וממחר מתחיל הצבעי לעבוד על המכונית. בברור עם מחשב הצבעי, גוון 107 המקורי של וולבו נראה צהוב מידי ודי רחוק מהגוון המקורי, לכן כנראה נערבב צבע של יונאי גטס המכונה "צהוב בני ל" עם הגוון המקורי, ונראה שהתוצאה תהייה טובה. רואבן הפחח החליט להרכיב את השמשות, לאחר שצבע את מסגרותיהן בצבע מיוחד לאחר הפחחות. לדעתו אין שום חשיבות אם הצביעה תתבצע עם השמשות או בלי השמשות, קיבלתי את דעתו. מחר יועלו תמונות מהליך ההכנה לצבע.

שנות ה 80' ניפתחו, עבור מרבית היצרנים, בהיסטריית החסכון בדלק. בניגוד לימינו, שחיסכון בדלק מושג ע"י דיזלים חזקים ויעילים או ע"י טכנטולוגיה היברידית, החסכון בדלק, לפחות תיאורטית, הושג באמצעות ספויילרים מגוכחים שדאגו להוריד את מקדם הגרר לערכים נמוכים יותר, הילוך חמישי ביחס העברה בידיוני, יחס דחיסה גבוה במנוע, מה שתיאורטית העלה את הניצולת שלו, שימוש במדי חיסכון בדלק - אקונומטרים וכמובן כניסת הדיזל למכוניות קטנות יותר. האובססיה לחיסכון בדלק הולידה כמה מוטציות די משעשעות כמו האוסטין מאסטרו LE שהיתה לה תיבת הילוכים של פולקסווגן 3+E, מה שהפך אותה בעצם למכונית בעלת 3 הילוכים מעשיים, דגמי דיזל מחרידים של VAG בעלי הספק מרטיט של 55 כ"ס, דגם ה GTC של הרנו 9 שהיה לו יחס דחיסה של מנוע דיזל (כמעט..) וכדומה. בחילת שנות ה 80' עברה בהדרגה כל תעשיית הרכב בעולם לשימוש באוטומציה בהרכבה, קרי עבודת רובוטים. בתקופה זו השקיעו יצרני המכוניות סכומי כסף עצומים בהקמת מפעלים חדשים או בהסבת מפעלים קיימים לעבודת רובוטים, מה שהתבטא לרוב בשימוש חוזר במיכלולים ישנים במכוניות חדשות - הרנו 9 והסופר 5, כמו גם האלפא 33 הינן דוגמאות מצויינות. לקראת אמצע שנות ה 80' גוועה לאיטה האובססיה לצריכת דלק רשמית נמוכה, והמוטציות הללו פינו את מקומן למכוניות שהציעו ביצועים טובים בהרבה מהעבר, וגל שלם של מכוניות "חמות" נולד - אונו טורבו, רנו 5 GT, לנצ'ייה דלתא HF, ריטמו אבארט ועוד.

האמת, אני בהתלבטות קשה.. סה"כ הגוונים די דומים ואין מרחק רב בינהם - נראה מחר בהדמיית מחשב אצל הצבעי ואז נחליט. כללית, אני מרוצה מאד מהעבודה, ראובן הוכיח שמילה שלו זו מילה, כל מה שסיכמנו בעל פה בוצע, הוא התחיל את העבודה לפני שבועיים ויומיים ולא עזב לרגע את המכונית עד שסיים אותה.

זהו, לפני שעה קלה היסתיים שלב הפחחות - השמשות הורכבו ובוצעו "פינישים" אחרונים לפני שתועבר המכונית אל הצבעי. למזלי הטוב, גומיות השמשות היו במצב מדהים,וכל שנדרש היה ניקוי יסודי ומריחת סיליקון להגנה.

אתמול פורקה השמשה האחורית וחלונות הצד,ודווקא שם היתה מעט חלודה אך לא רקבונות של ממש.

לאחר כמה ימים ללא עידכונים חמים מהשטח, שבתי ובאמתחתי שלל תמונות תקריב מהתקדמות העבודה. הבשורה הטובה היא שמתחילים לראות את הסוף, ואם לא יהיו תקלות של הדקה ה 90 תועבר מחר המכונית לצבעי. דווקא מתחת לשמשה המצב היה טוב בהחלט ובאותה הזדמנות נפתחו גם פתחי הניקוז, מה שימנע התפשטות חלודות עתידיות.