חן פרחי

הימנית היא פולקסווגן קרמן גיהה TYPE 34, האמצעית היא פורד קורטינה MK1 והימנית נראית כמו אולדסמוביל קאטלאס סיירה מסוף שנות ה 80'.

ללא ספק, העיסקה הזו מגעילה יותר מעיסקת ג'יבריל שבה הוחזרו למעלה מ 1000 מחבלים תמורת 3 שבויי צה"ל ממלחמת לבנון הראשונה. החמאס למד והפיק היטב לקחים, ולמד שאיתנו מדברים רק בכוח ורק במיקוח, ועיסקת טננבאום בה שולם מחיר גבוה עבור 3 גופות וסוחר סמים עלוב נתנה להם רוח גבית. מבחינת החמאס מדובר כאן בהישג אדיר, הישג שהחזיר תנועה שרמת התמיכה בה הלכה ופחתה, לתנועה שהורידה את ישראל על בירכיה, ולימד את כל העולם הערבי שעם ישראל מדברים רק בשפה הזו. חבל רק על המאמץ בלכידת הרוצחים המתועבים הללו, שרק חיכו לאירוע כזה על מנת לקצר את עונשי המאסר שלהם. ולמען הסר ספק, גם אם היה מדובר בבן שלי לא הייתי תומך בעיסקה כזו. אפילו הבן שלי לא שווה מאות הרוגים פוטנציאליים מחלאות האדם האלו. בושה וכלימה למדינת ישראל.

כמובן שזה נאמר בצחוק, ולא פעם טענתי שבמקום להלחם בטחנות רוח, יש צורך פשוט לעלות את מהירות הנסיעה המירבית המותרת בכבישים טובים, שבהם המהירות המותרת לא השתנתה מאז 73'.. בתקופה האחרונה חלה תזוזה בנשוא, אם כי לא מספיקה, ולזה אנו צריכים לשאוף. וזה אפשרי בהחלט, צריך רק לללחוץ במקומות הנכונים.

אני פשוט נוסע בוולבו 73' שלי. רמת הרעש מעל 90 קמ"ש בלתי אפשרית בעליל, וכך אני גם מוגן לחלוטין מכל מצלמות המהירות ואקדחי הלייזר, גם מגלה שיש לנו ארץ יפה,גם נהנה ממבטי הנהגים החולפים ובסוף מגיע לרמזור ביחד עם אלו שעקפו אותי במהירות..

הבעייה במצלימות הגאטסו היא פריסתן הרחבה, מה שיהפוך את הנסיעה להאצה-האטה-האצה וחוזר חלילה, עיניין מתיש למדי. אני כבר מצאתי את הדבר שיציל אותי מאימת מכמונות המהירות.

הקונטסה 900 ו 1300 נעלמו כשם שנעלמו בתחילת שנות ה 80' רוב מכוניות שנות ה 60'. בתחילת שנות ה 80' הורדו מיסי הקניה על מכוניות שנפח מנוען קטן מ 1300 סמ"ק בצורה חדה, וביחד עם עליית רמת החיים, גרמו לאנשים רבים להמיר את ה "טרנטות" הישנות במכונית חדשה, לרוב סובארו 1300. האפקט שהושג היה דומה לזה של תוכנית הגריטה, רק פי כמה וכמה. אני זוכר כנער צעיר קונטסות, פיאט 600 ו 850 ופרינצים זרוקות בהמוניהן ברחובות הערים, ומגרשי הגרוטאות העירוניים היו פשוט מלאים בהן.

נראית נהדר, שמורה ומקורית. הדור השני של הגולף GTI צוייד במנוע 1.8 שנלקח ישירות מהדגם הקודם, יחד עם תיבת ההילוכים בת 5 מהירויות. המנוע סיפק 112 כ"ס וגמישות נהדרת, ואמנם המכונית היתה פחות מהירה מהדור הראשון, אך הציעה ביצועים מצויינים ותאוצות ביניים טובות. הדור השני של ה GTI הציע לראשונה מרכב 5 דלתות, מה שהפך אותה לשימושית בהרבה, ואופצייה להגה כוח. אבל מצד שני, חסידי ה GTI המקורית טענו שהמכונית "התברגנה" מידי ואיבדה את החדות של הדור הראשון, מגמה שהמשיכה גם בדורות הבאים של הגולף, עד אשר הפכה מקומפקטית חמה ל GT בורגנית. הדור השני של ה GTI נהנה כמו כל דגמי הגולף מתא נוסעים איכותי, איבזור משודרג ומושבים נוחים ועוטפים. משנת 87' הוצעה הגולף עם אופציה למזגן מקורי, כמו זה המותקן במכונית הזו. הגולף GTI יובאה לארץ ביבוא סדיר משנת 83', ועל אף מחירה המופקע בעליל נמכרו כמה יחידות כאלו. באותה שנה הוצגה גירסת ה 16 שסתומים של המכונית, ועם הספק של 139 כ"ס היא הפכה למהירה באמת, אם כי אני בספק אם נמכרו בארץ דגמי 16V.

בוקר טוב. כולנו שמחים שהחברה שרבים חשבו לרגע שנקלעה לקשיים, שבה לפעילות סדירה. תודה על ההשקעה וההתמדה.

נקודות התורפה העיקריות של ה B3 היתה, בנוסף לעיצוב, ביצועים חלשים, בעיקר בגרסת ה 1.5 ותא מטען מגוכך בגירסת ה 5 דלתות. גם עיצוב הפנים היה רחוק מהמקובל בימינו, וזה היווה מתכון בטוח לכישלון במכירות. האימפרזה החדשה נראית העתק מוקטן של ה B4 החדשה, וזה ממש לא לחיוב - ה B4 הקודמת היתה מכונית נאה וייחודית. נקווה רק שנוחות הנסיעה, הנכס העיקרי של ה B3 תישאר טובה גם בדגם החדש.

הרנו 5 1.4 היתה מכונית נחמדה מאד לזמנה, אמינה למדי ופשוטה לתחזוקה. המילה 5 VELOCIDADES אומרת בספרדית - 5 הילוכים. חלק מהמכוניות הגיעו בשעתו עם מזגנים מקוריים וחלק בהתקנה של אלכס אורגינל, שעשה עבודה טובה סה"כ. זמינות החלפים עדיין טובה, בעיקר בצד המכאני, שלמעט המנוע זהה לרנו אקספרס. אם אתה "בונה" על שימוש יום יומי אינטנסיבי, חפש מכונית חדשה יותר. אם יש לך כוונות לשמר אותה שנים ארוכות, בנסועה נמוכה יחסית ולא מאומצת, לך על זה.

למיטב זכרוני אלו היו קואופרטיבים, כדוגמת "שלב", שעוד כילד אני זוכר את המאקים הירוקים שלהם.

וישנה גם האפשרות שאני חוזר ומציע אותה שוב ושוב - העלאת המהירות המירבית המותרת בכבישים מתאימים, בתאום עם משרד התחבורה והמשרד לבטחון פנים. בשנה האחרונה הועלתה המהירות המירבית המותרת במספר כבישים, וזו התחלה מעודדת בהחלט, צריך רק לדאוג להחיל אותה על עוד כבישים ראויים. יחסית לשרי תחבורה קודמים, ישראל כץ קשוב יחסית ומביע דעות הגיוניות, כך שבפעולה נכונה אפשר בהחלט להגיע לתוצאות. עתירה לבג"ץ נגד המדינה שאוכפת את חוקיה ? נדון לכשלון מראש.

הפולונז יובאה לארץ ע"י רוברומן, שהיה לו חנות חלקי חילוף לב.מ.וו ברח' בן אביגדור פינת המסגר. בשנת 93' זכיתי לנהוג ברכב המבחן; מה אומר ומה אגיד, חוויה מוטורית מסוג אחר. מנוע מרעיש עולמות, גיר בלתי אפשרי, איכות של עולם רביעי ונוחות נסיעה של נגמ"ש.

ואם כבר נגענו במרצדסים הצה"ליות, הן שירתו בפיקוד צפון בלבד, בבסיסי התובלה בטירה ובצנובר ברמת הגולן. ללבנון היו נכנסות שיירות של מרצדסים בלבד, ולדברי הנהגים, שחלקם היו אזרחים עובדי צה"ל, הן "סחבו" הרבה יותר טוב מהמ.א.ן.

היה אחלה מפגש, מה גם שהוא הגיע לאחר יומיים של בליסה אין סופית ומסעות דילוגים מאירוח לאירוח. שמחנו לפגוש את חברינו הצפוניים, והבטחנו להם ביקור גומלין בהקדם האפשרי. למרות שהתמונות הן לא ברמה של שלי (ג'קלין), זה בכל זאת יותר טוב מכלום.. שבוע טוב לכולם.

לטריומף "פח" תמיד היו מנועי טריומף, גם ה 1300 וגם ה 1500. שניהם סבלו באותה מידה מתיבות הילוכים גרועות, וזה לא נבע מחוסר התאמה למנוע אלא מתיכנון סינכרונים גרוע. הטריומף 1500 יוצרה במיוחד על מנת למנוע תחרות לקונטסה 1300, נשמע הזוי אבל אמיתי לחלוטין.

כנראה שכחת את הטנדר פולונז FSO שיובא לכאן ב 94' לתקופה קצרה, על מנת להתחרות בהצלחתו המפתיעה של הטנדר סקודה. הקאיה עוד איכשהוא שרדה את השנים, הפולונז נעלם מהכבישים כבמטה קסם, וטוב שכך.

כבעל וולבו כמעט 6 שנים, אני מסכים עם כל מילה. למעט איבזור קוסמטי שהוא קצת יותר קשה להשגה, כל חלק מכאני שניזקקתי לו עד היום הושג בקלות - צינורות מים, אטמים, צלבים ועוד. למרות המראה הכבד והלא מפתה, הוולבו 144\244 מומלצות בהחלט בתור מכוניות אספנות למתחילים, וגם עלויות התחזוקה יהיו נמוכות יחסית.

קאיה סרס, טנדר בעל תא בודד שיובא לארץ ע"י עופר-אבניר בשנת 90'. לסרס היה מנוע דיזל 2.2 והנעה אחורית או הנעה כפולה. זה היה הרכב הראשון שיובא לארץ מדרום קוריאה.

לצערינו, עשית כמה טעויות "קלאסיות" שאני מניח שלו היית מיתייעץ עם בעלי ניסיון היית נמנע מהן. 1. קנית את המכונית ללא בדיקה של מבין עיניין. 2. קנית מכונית לא נוסעת ולא מניעה - הפריבילגיה הזו שמורה לבעלי ניסיון ומביני עניין בלבד. 3. בחרת בעלי מקצוע שלא אוהבים או לא מחוברים לנושא. כל אלו, בנוסף לחוסר הניסיון האישי שלך הובילו למפח נפש ולהפסד כספי, וחבל.

הלגונדה היתה כשלון גדול של אסטון מרטין, שעד אז יצרה אך ורק מכוניות ספורט, והחליטה לעשות כמעשה מזארטי ולייצר מכונית סאלון ספורטיבית, כדוגמת הקוואטרפורטה. הלגונדה היתה מכונית מכוערת, גדולה ומגושמת, הביצועים היו בינוניים למדי והתנהגות הכביש היתה כשל אמריקאית ממוצעת, בשל המיתלים הרכים וסרחי העודף הענקיים. אבל ללא ספק גולת הכותרת היה תא הנוסעים שכלל לוח מחוונים דיגיטאלי שנראה היי טק כמו מחשב כיס מתחילת שנות ה 70' וריצד כל העת מול עיני הנהג. המכירות היו נמוכות ובסיכומו של עיניין הלגונדה רק פגעה בתדמיתה של אסטון מרטין.

גם משאיות התובלה של צה"ל, המ.א.ן 240 והמרצדסים יוצאו מישראל לעיראק דרך ירדן, למעט מספר מועט שלהן שנותרו בימח"ים. כל המשאיות הללו עברו שיפוץ די מקיף לפני מכירתן, שנעשתה באישור ממשלת גרמניה, שתרמה לנו אותן לאחר מלחמת יום כיפורים.

אותו דביל שהאמין שהלגונדה, מכונית סאלון כעורה עם לוח מחוונים שנראה כאילו נלקח ממאורת משחקי וידאו בדיזנגוף, תצליח..

ברובן המוחלט של המכוניות בימינו, לוח המחוונים מבוקר אלקטרונית, מה שאומר ששעון החום תמיד יעמוד בנקודה מסויימת ללא תזוזה ממנו בשום מצב. במקרה של תקלה די מהר המחוג יגיע לקו האדום, בדיוק כמו נורה.

הפיאט 147 פנורמה נמכרה כאן גם ב 86'. מעניין שבניגוד למקור האיטלקי, המכוניות הברזילאיות לא החלידו, כנראה בשל מיגון פח עדיף, מאחר והן היו מיועדות למדינה לחה וחמה (ברזיל).