חן פרחי

בוא נעשה קצת סדר. רנו היתה חלוצת המשתמשות בגיר אוטומטי במכוניות אירופאיות, והסיבה לכך פשוטה - רנו בהיותה חברה ממשלתית, הונחתה למצוא פתרון לנכים רבים ממלחמת העולם השנייה שלא יכלו לנהוג במכונית ידנית, ולכן הקדישה משאבים רבים לצורך פיתוח תיבה אוטומטית מלאה. לדופין האוטומטית היה ממיר מומנט והחלפת ההילוכים היתה אוטומטית לחלוטין. ב RO80 היתה תיבה חצי אוטומטית שכללה ממיר מומנט שבעצם החליף את המצמד, וגיר ידני בעל 3 הילוכים. הזינוק היה כשל מכונית אוטומטית, והחלפת ההילוכים בוצעה ע"י הזזת מוט ההילוכים, שבראשו היה מתג שהפעיל מצמד שאיפשר החלפת הילוכים ללא חריקות. התיבות החצי אוטומטיות הללו היו נפוצות מאד במכוניות אירופאיות רבות - פיאט 850 הידרוקונברט, חיפושית, סימקה 1100 וסיטרואן GSA ו CX. גם לפיג'ו 404 היתה גירסה חצי אוטומטית שעשתה שימוש באותה נוסחה מוכרת. ב 68' הוצגה ה 404 האוטומטית, ואז הופסק ייצורה של הגירסה החצי אוטומטית. אמנם הסידור היה נוח לנהיגה, אבל החסרונות היו לא מבוטלים - פגיעה ניכרת בביצועים בשל ממיר המומנט והמחסור בהילוך, צריכת דלק גבוהה יותר והתחממות השמן בממיר המומנט באם נסעו לאט מידי בהילוך גבוה. הדבר הקרוב ביותר לגירים הרובוטיים של ימינו הוא הגיר החצי אוטומטי של הסיטרואן DS, אבל ניתן לאריוס להרחיב עליו את הדיבור, מאחר והוא מכיר אותו "קצת"..

מן הסתם, גם בארץ מכוניות השכרה מתחילות את חייהן עם 0 ק"מ.. מכוניות ששימוש להשכרה נמכרות לרוב לאחר שנה וחצי-שנתיים לכל היותר, מאחר ומטבע הדברים הן עוברות חיים קשים יותר מרכב החכר שנהג בו אדם בודד, ולכן הוא מוחזק 3 שנים מלאות.

הסיבה העיקרית היא המחירים הנמוכים שהן גובות עבור עסקאות הליסינג, בייחוד לגופים גדולים. מה בדיוק אמורה לעשות חברת ליסינג עם שברולט אוואו שהוחזרה מצה"ל אחרי 3 שנים ו 170K ? אם הם ישתמשו בשמנים האיכותיים ביותר, ירכיבו צמיגי מישלין ויעשו דיטיילינג למכונית כל שבוע, כסף הן לא ירוויחו, וזו כידוע מטרתם הראשונה.

גם הליאונה המשפחתית נמכרה עם מנועי 1.3 ואפילו בגירסה אוטומטית.

גל לוי, בעל רנו סופר 5. כאשר השעונים "חולים" רק לאוו ספידומטרים הולכים!!! אני מאד אוהב שברכב שלי הכל תקין ומקורי, בעצם מי לא?. גם שמדובר בדבר הקטן ביותר והמאד חשוב השעונים!!!. חשובה לי המקוריות והדיוק ללא קומבינות או קיצורי דרך ברנו שבבעלותי כבר 13 שנה שהשעונים עשוים מה שעולה בדעתם , השעון דלק אהב לרקוד לפי הקצב של מנורת הווינקר הימנית, השעון טורים חשב תמיד ש2000 סל"ד זה המקסימום שהמנוע יכול לתת (צודק בכל זאת רנו 5 ) . והגרוע מכל היה השעון מהירות שסבל מפרקינסון מאד קשה. וחישוב קילומטרים ...... אייך לומר בעדינות , לא היה הצד החזק שלו כאשר היה מקפיץ בכל קילומטר כמה עשרות קילומטרים. ככה חינו בשלום הרנו שלי ואני קרוב ל13 שנה. שאחת לכמה זמן שמנו את פעמינו ולא מעט מכספנו אצל "מומחים" בעל שם עולמי שהם הם הדבר האחרון ואיתם הישועה, כך לפחות חשבתי. ותמיד בכל פעם מחדש כאילו כלום מסיבת הריקודים של שעון הדלק נמשכה ואפילו שעון החום הוזמן למסיבה . ובין טסט לטסט היה נראה שהרכב עשה עוד 100000 קילומטרים. כאשר הצטרפתי למועדון החמש היה כבר רכבי יפה ומדוגם וכל עוד לא הנעתי אותו ניתן לומר שהכל היה מושלם (לא מסובך כל השעונים על 00) ואז ללא התרעה נתקלתי באישה מדהימה שבמה שעשתה את ליבי כבשה!!! (לא להתבלבל זה לא מכתב אהבה!!!) שמתי לב שבכל יום שישי נגשים אליה חובבי רכבים ומדברים איתה על שעונים ברכבים שכבר מזמן לא קיימים . ולתדהמתי כל שעון שנופל לה ביד חוזר לעבוד ומיד!!! השעונים שאותם היא מייצרת אלה שכבר לא ניתן למצוא בשום מקום, ולוחות השעונים שאותם היא משחזרת וברגע מוחקת מהם את סימני השנים. השאירו אותי פעור פה ועד מהרה הבנתי שני דברים הראשון והחשוב ביותר היה שסוף סוף מצאתי את אשר חיפשתי כל השנים וצריך להגיע ומהר! לבית המלאכה שלה בת"א. כאשר הגעתי לשם לא האמנתי . קודם כל בקבלת הפנים החמה והביתית , הרמה המקצועית שלה ושל העובד איתה משה. הנכונות לשתף ולהסביר מה נעשה ואייך. והכל בצורה רגועה ונינוחה כבשה את ליבי. יותר מהכל השעונים כולם בפעם הראשונה ב13 השנים של הזוגיות שלנו (אני והרנו) חזרו לעצמם לא דיי בכך שאפילו את המסך עמלה סיגל לשחזר ועשתה עבודה מדהימה. אין ספק , בתי עסק כמו של סיגל כבר מאד קשה למצוא, שלא נדבר על הרמה המקצועית הגבוה מאד . והלא מתפשרת!!! אז בקיצור שאתם בסביבת תל אביב והשעון קצת מזייף אל תתבלבלו לאוו תיכנסו , מהניסיון שלי לא תתחרטו! ואתם ודאי שואלים את עצמכם מהו הדבר השני שהבנתי. ובכן לפני כ8 שנים אני התקשרתי לאוו ספידומטרים וביקשתי לדבר עם האחראי . ענתה לי סיגל, וחשבתי שהיא צוחקת עלי ומה היא בכלל מבינה בשעונים תהיתי באותה שיחה. ולכן מראש פסלתי את המקום. טעות מצערת וכואבת זו עלתה לי בלא מעט כסף ולא מעט זמן !!!. בקיצור סיגל תודה רבה על הכל ישר כוח ושתמשיכי לחולל ניסים בשעונים. מכל הלב תודה רבה!!!

אף אחת. הסטיישן הספורטיבית הראשונה היתה כאמור הרליאנט סימיטר ואחריה הופיעה הוולבו P1800ES שהיתה מעין סטיישן, והיתה ספורטיבית בערך כמו הוולבו 144 עליה התבססה. הבאה אחריהם היתה הוולבו 240 סטיישן טורבו, שלפחות היתה מכונית מהירה למדי, ואחריה דגמי האוונט S של אודי, שהציעו ביצועים ברמה של מכונית אקזוטית.

לאיזו מדינה אירופאית יש את הוצאות הבטחון של ישראל ? שיעורי המס על עבודה אינם גבוהים מאשר באירופה, גם שם יש מע"מ ומיסים עקיפים. מצבינו הכלכלי לא טוב, הוא מצויין לפי כל פרמטר, האבטלה נמוכה יחסית והמגזר הציבורי סביר בהיקפו. לבוא בטענות קל, לנהל מדינה קשה יותר. קראתי את תוכניתה הכלכלית של הגב' יחימוביץ', מה אומר ומה ומה אספר, הראש הסתחרר מכל הטוב שהיא עומדת להרעיף עלינו. איזה גן עדן מחכה לנו ! לא רק שאני אשנה את הצבעתי, אני אמלא את כל המעטפה בפתקים של "אמת" !

הרלאינט סימיטר SE5 היתה הספורט סטיישן הראשונה בעולם. מנוע V6 של פורד 2.8 ומרכב פיברגלאס קל הניבו ביצועים מצויינים, ואפילו היתה אחת כזו בארץ.

נראה שיש צורך לרענן את הנהלים על בסיס יום יומי, אחרת אין שום הסבר מדוע מיתקיימים דיונים בשרשור מכירת רכבי אספנות ! אתם יותר ממוזמנים לפתוח דיונים, אבל לא בשרשור הספציפי הנ"ל.

כמכונית, ה RUNX רחוקה מלהיות מבריקה, וברוב התחומים היא נופלת מהמאזדה 3 ובוודאי מה I30. אבל כמו בכל עסקה שמתבצעת, תמיד יש את הפרייאר שמוכן לשלם ואת המוכר שמעוניין למקסם את מוצרו. ב 60K אפשר לקבל I30 פרטית, שמציעה בטיחות עדיפה בהרבה, ביצועים טובים יותר ומרווח פנימי עדיף. אבל שוק הרכב תקוע בסטיגמות מימים עברו, ונגד זה אין הרבה מה לעשות, זולת לא לשלם מחרים מופקעים על מכוניות שלא שוות זאת.

מי שהחלה את טרנד הסטיישנים החמים היתה וולבו. בתחילת שנות ה 80' הוצעה ה 240 טורבו גם בגירסת סטיישן, ובשנות ה 90' הוצעה ה 850 T5R שהיתה מכונית מהירה מאד. עד היום סטיישנים מהווים אחוז גבוה ממכירות וולבו.

הן כן יכולות להכנס לתחום "מציאה" מאחר והן מעניקות תמורה מעולה לכסף, ואחזקתן אינה יקרה בהרבה, אם בכלל, משל משפחתית 1.6 ממוצעת. כל זה נכון כמובן אם המכונית שנבחרת עברה חיים קלים והיא אמינה בבסיסה.

גם התמא, כמו לא מעט מכוניות אירופאיות בנות תקופתה, סבלה קשות מהתיבה האוטומטית של ZF שסירסה כל מכונית בה היא צויידה, למעט מכוניות ב.מ.וו בה היא כויילה שונה. גם האלפא 164 V6 סבלה ממנה, והזינוק מהמקום היה די מביך. במתיחת הפנים של 94' שופרה התיבה, ותגובותיה היו טובות בהרבה. אגב מומנט, גם מנוע ה TS של ה 164 היה מת לחלוטין בסל"ד נמוך.

אולי תאיר את עיני ותסביר לי מה היה כמעט זהה באלפא 164 והפיאט כרומה ?! מבחינה דינאמית, קרי שילבו של נוחות נסיעה והתנהגות כביש, התמא היתה הטובה ביותר ואחריה האלפא 164. לזכות סאאב עמדו מנועי טורבו מעולים ומתקדמים ועיצוב פנים מקורי. הלנצ'יה היתה האלגנטית ביותר, בדיוק כפע שלנצ'יה צריכה להיות, ונהנתה משילוב מעולה של נוחות נסיעה והתנהגות כביש מעולה. אגב משותף, הסאאב 9000, הפיאט כרומה והלנצ'יה תמא השמתשו בדלתות זהות.

התשובה מצוייה בשירו האלמותי של מאיר אריאל, מחלק המוסר והשכל. "לפיכך מוסר השכל; מי שנדפק פעם אחת לא יכול להגמל מזה"

ההספקים שונים מאחר ובאותם שנים מכוניות שצויידו בממירים קטליטיים הפיקו הספקים פחותים בצורה די משמעותית, שלוותה בירידה במומנט. אגב ויקיפדיה, בכל מה שנוגע למכוניות, היא שורצת טעויות.

מנוע ה TC הוצגב בתחילת 67' ושימש את ה 124 ספורט וספיידר, כמו גם את ה 125. ה 124 הוצעה ב 3 נפחי מנוע - 1438 סמ"ק, 1608 סמ"ק ומאוחר יותר 1756 סמ"ק. אותם מנועים שימשו את הלנצ'יה בטא שהוצגה ב 72', לאחר שעברו הסבה לשימוש בהנעה קדמית. בשנת 76' הוצגה גירסת ה 2000 של המנוע, יחד עם מתיחת הפנים שנעשה ב 132, ושנה מאוחר יותר קיבל המנוע מערכת הזרקת דלק כאופציה. בסוף שנות ה 70' הוצגה גירסה מוקטנת של מנוע ה TC בנפח 1300 שהופיעה בלנצ'יה בטא ובפיאט 131. מנועי ה TC הופיעו גם בפיאט טיפו ובלנצ'יה דדרה, וכאן חזרו לנפח הקלאסי, 1756 סמ"ק. גירסה מוגדשת שלו הופיעה בלנצ'יה דלתא HF, שסיפקה 140 כ"ס מכובדים. בתמא כלל המנוע זוג גלי איזון, למען השגת פעולה חלקה יותר. גירסת הטורבו של התמא הציעה הספק של 166 כ,ס, שצמח ל 185 כ"ס בגירסת 89' ו 205 כ"ס מ 92' ומעלה, מכובד ביותר גם במונחי ימינו. בשנת 95', עם הצגת הקאפה נותר מנוע הטורבו בלבד, בעוד שמנועיה האחרים היו מהסדרה המודולארית בעלי 5 בוכנות, ועם תום ייצורה של האלפא 164, שגרסת הטורבו שלה צויידה במנוע הזה, הוא ירד מפסי הייצור.

אי אפשר להחיות מותג ש "מת" מעל 15 שנה, בדיוק כפי שאי אפשר להחזיר לחיים נפטר. עולם הרכב המשיך הלאה גם בלי לנצ'יה, וימשיך גם בשנים הבאות. לנצ'יה נקנתה ע"י פיאט ב 69', ולמעשה מאז נאלצה להשתמש במה שיותר מיכלולי פיאט, וכאן הוכיחה לנצ'יה את גדולתה. עם כל הכבוד לאינטגרלה האגדית, היא התבססה על שלדתה הדפוקה של הפיאט ריטמו, שלנצ'יה חוללו בה ניסים ממש, וגם התמא היתה המוצלחת, לפחות דינאמית, במשפחת הטיפו 4.

ה V6 של אלפא הופיע במתחית הפנים האחרונה שבוצעה ב 92', לארץ לא הגיעו מכוניות כאלו. התמא V6 שהיתה שייכת לרמי אונגר היתה אוטומטית. מנוע ה 2.0 קיבל ב 89' גלי איזון, מה שסייע לו להפגין פעולה חלקה יותר. העץ שהיה בתמא של 89' היה רוזווד והגיע מאפריקה. תמא פרארי (8.32) אני לא בטוח שהגיעו לארץ, אבל ישנן שתי תמא טורבו עם פנים זהה. הקאפה זכתה להצלחה פחותה בהרבה, בעיקר בשל התחזקות מיתחרותיה, הגרמניות בעיקר. בשנת 95' הוצגו הב.מ.וו E39 והמרצדס E החדשה, ומולן לא היה לקאפה מה להציע, וכך למעשה נגזר גורלה. התמא לדעתי ייצגה בצורה המדוייקת ביותר את לנצ'יה - אלגנטית, מהודרת אך ספורטיבית ובעלת נשמה. עצוב לראות לאן הגיעה לנצ'יה היום.

וכמובן שישנה גם הנקודה המקומית; התמא יובאה ע"י חברת טלקאר לארץ בתחילת 86' והוצעה בגירסת ה IE 2.0 וה V6. בשל תמחור לא נכון, נמכרו מעט מאד מכוניות כאלו, וחלקן מצא דרכו לחברות השכרה (!). למיטב זכרוני יובאה לפחות V6 אחת, ששימשה את רמי אונגר, מנכ"ל טלקאר. העברת סוכנות לנצ'יה לידי סמל"ת, שתימחרה נכון את המכונית, ומתיחת הפנים שעברה ב 89', שיפרו מאד את המכירות, והמכונית נמכרה בכמויות מכובדות בהחלט. בשנים אלו יובאו ה 2.0 16V והטורבו, כשדגם ה V6 לא יובא הפעם. שנות השיא של התמא היו 92' עד 94', ולראשונה היתה לוולבו 740\940 אופוזיציה צעירה ואלגנטית. הדגמים שנמכרו ב 94' צויידו בכרית אוויר לנהג. זכורה היטב תמא ירוקה מטאלית שנשאה לוחית רישוי צבאית, ושימשה את אהוד ברק כשהיה רמטכ"ל. סך הכל הצלחת התמא היתה די מפתיעה, בהתחשב במוניטין הרעוע של היצרן, אך תמחור נכון ופנייה לקהל חובבי הרכב עשו את שלהם.

לאנ'ציה תמא - סקירה היסטורית קריאה מהנה ושבוע טוב.

תודה זוג הצלמות שלנו, ל' ולי שהעבירו את חווית ההשקה המרשימה, בצורה מרשימה לא פחות. ברכות לאחים שינה על הכלה היפיפיה, והרבה תודה לכל בעלי הסיטרואנים שהגיעו וגדשו את המגרש, כמו גם לחברי המפגשים האזוריים - ירושלים, השפלה והשרון. שבוע טוב לכולם !

לדעתי, המילה "קצה שלדה" במכונית בת 12-13 ומעלה אינה רלוונטית עוד, ובוודאי במכונית בת 15, שסביר להניח שהיד הבאה שלה תהייה מגרש הגריטה הקרוב.

ה 850 מכונית מודרנית ובטיחותית בהרבה מה 940, ששורשיה נעוצים בסוף שנות ה 70'. ה S70, שלא היתה אלא מתיחת פנים ל 850 זכתה לציון של 4 כוכבים במבחן NCAP, מה שאומר שהיא היתה נראית לגמרי אחרת בהשוואה ל 940.

פשוט מאד - היצע וביקוש.