חן פרחי

מחירי המיחיה לא עלו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, וקצב האינפלציה אפסי. אולי מדד המחירים לצרכן אינו משקף הכל בדיוק, אבל הוא נותן תמונה די טובה. כשהבת שלי נולדה, לפני 13 שנה, חבילת מגבונים בודדת עלתה 10 ש"ח ופחית סימילאק קטנה עלתה 33 ש"ח, היום הכל עולה בדיוק שליש. אנשים מצפים שהממשלה תהפוך להיות הבייביסיטר שלהם, ולא מבינים שהבעייה הגדולה ביותר שלהם היא העדר תכנון כלכלי. רוב הזוגות הצעירים מתחילים את חייהם במינוס גדול, שמקורו לרוב בשטויות כלכליות כמו טיול גדול למזרח ואחריו הפקת חתונה ראוותנית.

לדגם ה GLE המוזרק שנמכר כאן ב 87' היה לוח מחוונים שכלל מד סל"ד, נסה למצוא לוח כזה אצל שלמה סייג בבני ברק.

מאחר והמכשיר הוא סטריאו, אתה צריך למעשה 4 חוטים בלבד; ראשית, חובה למצוא את כניסת המתח למכשיר. המינוס הוא דרך האנטנה, לרמקולים ימין ושמאל יש חוט לכל אחד, ואילו ה 0 הוא משותף. למעשה, למעט חוט המתח, את כל השאר מתצא בדרך של ניסוי וטעייה.

אחד מזכרונות הילדות הראשונים שלי, היתה פיאט 238 כחולה שהתהפכה בכביש שמוביל מצומת חולון לאזור, ליד מקווה ישראל. המכונית היתה עמוסה בצל, והמטען התפזר לכל עבר, וכמובן שכולם עצרו לאסוף בצל..

אין בארץ לוטוס אומגה. האומגה הוצגה בסוף 86' כמחליפתה של הרקורד, ולטענת אופל הושקעו בפיתוחה למעלה מ 2 מילארד מארק. אופל רצתה לפנות לפלחי שוק גבוהים יותר מאלו שפנתה הרקורד, שכוונה בעיקר לקהל מבוגר. ההבדל המכאני העיקרי בין האומגה לרקורד היה במיתלה האחורי הנפרד שהביא לנוחות נסיעה והתנהגות כביש עדיפות בהרבה. האומגה דמתה מאד לרקורד, אך התגאתה במקדם גרר מעולה של 0.28 שהיה הנמוך ביותר בזמנו. בשנת 87' זכתה בתואר מכונית השנה. למרות התואר המרשים וההשקעה הגדולה, האומגה נחשבת לכישלון, ובדיוק במה שמכוניות גרמניות אמורות היו להיצטיין בו - איכות ייצור ואמינות. הלוטוס אמוגה הוצגה בשנת 90', לאחר ש GM השתלטו על לוטוס הבריטית. האומגה עברה תחת לוטוס השבחה רצינית; מנוע ה 3.0 6 צילינדרים בטור של אופל הוגדל ל 3.6 ונוספו לו זוג מגדשים, תיבת ההילוכים היתה בת 6 מהירויות ונלקחה מהשברולט קורבט. ההספק המירבי עמד על 382 כ"ס. מערכת המיתלים עברה אף היא השבחה תחת אשפי לוטוס, ובמקום מערכת ההיגוי הרגילה של האומגה, שכללה תיבה ותפוחים, הושתל מסרק הגה, צעד מאד לא שיגרתי. תא הנוסעים צופה בעור והמכונית הציעה פאר ואיבזור ברמה גבוהה. הביצועים היו לא פחות ממדהימים, עם תאוצה מ 0-100 תוך 5.5 שניות ומהירות מירבית של 270 קמ"ש, והיתה אף מהירה יותר מהב.מ.וו M5 בשעתה. הלוטוס אומגה הוצעה בצבע אחד בלבד - ירוק אנגלי כהה. בשנת 92' נפסק ייצורה, והיא הפכה לפריט אספנים בעל ערך גבוה מאד.

ה 280E היתה הבכירה והיקרה בדרת ה E שכונתה W123. ה 280E הוצגה בשנת 80', ועד אז ה 250, שגם לה היה מנוע 6 בוכנות, היה הדגם היקר והמהודר בסדרה. בארץ יש לפחות שתי מכוניות כאלו, ולפני שנה עמדתי לרכוש כזו, באותו צבע, שנת 84', רק שמצב המכונית היה בכי רע, הן פנימי והן חיצוני. לוח המחוונים שלך אינו מקורי, מאחר וב 280 היה מד סל"ד שבתוכו שכן שעון הזמן. לדגם זה מנוע בעל גל זיזים עליון כפול ו 177 כ"ס, ומהירותו המירבית נשקה ל 200 קמ"ש.

תודה על הסקירה והתמונות היפות ! לאסטרה יש אחות כמעט תאומה - השברולט קרוז טורבו, ומבט אל פנים המכונית מגלה רכיבים רבים משותפים.

עם נראות לא סוגרים גרעון של 40 מילארד ש"ח. מעניין מי האמין לנתניהו ערב הבחירות שלא יעלה מיסים או ליאיר לפיד שהבטיח שמעמד הביניים לא יהפוך לכספומט. לדבר ולהפליץ באמבטיה לא עולה כסף.

למיטב זכרוני ה 127 ספורט 1.3 הגיעה לארץ רק כדגם 83' ואולי בודדות בסוף 82'. ל 127 ספורט היה מנוע זהה לזה של הריטמו 75 סופר, ועם 75 כ"ס ותיבת 5 הילוכים היא הציעה ביצועים מכובדים למדי. זכורה לי דוושת התאוצה המחוררת, א-לה-פרארי ומשענות הראש הייחודיות.

מאחר ומערכת האיוורור בפיאסטה אינה מתאימה לשימוש במזגן, זכורה לי יחידה פנימית די מגושמת בעלת 3 פתחים. קשה לי להאמין שתמצא כזו יחידה מפירוק, וזו הבעייה הגדולה ביותר. היו לא מעט פיאסטות ממוזגות בשנים הללו, רק קח בחשבון שהמזגן יהווה מעמסה לא מבוטלת על המנוע. לשיקולך.

המכוניות הגדולות של פיאט היו תמיד המכוניות הקטנות שלה. הבעיה שמכוניות קטנות שולי הרווח נמוכים יחסית, ולכן פיאט מעוניינת למקסם את הצלחת ה 500 ככל הניתן, וזה ההסבר לשלל הגירסאות שבו היא מוצעת. התפיסה שריבוי דגמים מגבירות את המכירות שלטה בעולם הרכב בסוף שנות ה 60' ותחילת ה 70', כשהיצרנים האמריקאיים שכללו אותה לדרגת אומנות.

הנושא היחיד שבו עלינו לפעול הוא העלאת מהירות המותרת, צעד שהתחיל בו השר כץ כבר בקדנציה הקודמת, ועליו להמשיך, עד שמהירות הנסיעה תגיע, פחות או יתר, לסטנדרטים אירופאיים, בכבישים מתאימים, כמובן.

כל הכבוד לפיאט. איך הם מצליחים לסחוט עוד כמה טיפות מהלימון (המוצלח) שנקרא פיאט 500.

בניגוד למרבית המקרים, דווקא במציאות טינה נראית הרבה יותר טוב מאשר בתמונות. ההכנה לצבע והצביעה עצמה בוצעו ברמה גבוהה מאד, והתוצאה פשוט מרהיבה. המזגן מקרר היטב, לוח המחוונים נראה יפה יותר מאשר יצא מהמפעל (שאפו לסיגל !) וגם הארגז מדוגם להפליא. מחכים להשקה.

גם אני קיבלתי כזו בעיסקת ליסינג תפעולי. והאמת, הופעתי לטובה. הסוניק חולקת פלטפורמה משותפת עם האופל קורסה וגם מנועה די דומה, אך יש לה תיבה בת 6 הילוכים, מעצבנת במצב אוטומטי ויעילה בשימוש ידני. בניגוד למרבית המכוניות היום, לסוניק 1.4 יש הגה כוח הידראולי, 2.7 סיבובים מנעילה לנעילה, מפתיע בהחלט לטובה. צריכת הדלק סבירה בעיר וסבירה + מחוץ לעיר. במחיר שבו היא מוצעת כיום היא מהווה עיסקה מצויינת.

6 הילוכים טיפטרוניק.

אני מניח מן הסתם שזה נאמר בצחוק. אבל בכל זאת, איפה מרצדס היום ואיפה אלפא, שלא לדבר על לנצ'יה. חבל.

הם לא חיים בסרט, הם משולים לאדם שנולד עיוור. המשטר הטוטליטרי בצפון קוריאה מונע מהאזרחים גישה לאמצעי תקשורת מערביים באופן מוחלט, והם פשוט לא מבינים שאפשר לחיות אחרת. בנוסף, צפון קוראיה סובלת מאקלים בעייתי ומשנות בצורת רבות, ובשנים רעות פשוט אין להם מה לאכול, תרתי משמע, ולמיטב הבנתי טילי נו דונג אינם טעימים.. שיעור תמותת התינוקות הוא מהגבוהים בעולם, בשל תזונה לקוייה של האמאות. מאחר ותושבי המדינה חסרי דת, האלוהים שלהם הוא המנהיג, ומגיל צעיר מלמדים אותם שהוא מורם מעם, ויתרה מכך, הוא גם לא עושה את צרכיו לעולם ! תכלס, הם רוצים אוכל ודלק, זה הכל.

תתחדש, ובהצלחה בשיפוץ ! ההבדל העיקרי בין ה GL ל GSR היה במנוע. ל GSR היו זוג מאיידים כפולים שחוברו בטור והספק מכובד של 93 כ"ס, שהניעו מכונית קלה יחסית. בניגוד לדגמי הקופה הבסיסיים של היצרנים האירופאיים כמו המנטה 1.2 או הקאפרי 1.3, למכוניות הקופה היפניות הקטנות היו ביצועים טובים יחסית.

שבת שלום לכולם !

.....

המשך תמונות.

המשך תמונות, ושימו לב לאלגרו סטיישן שהגיעה. מכונית במצב מדהים, ואפילו הסטיקר "שמש וים בחוף בת ים 1979" עוד מופיע על שמשתה הקדמית.

חברי מפגש השפלה והאורחים הרבים שהגיעו, חגגו היום יום הולדת לקובי קליין (קובי הגדול) וקבלת פנים צנועה וביתית למרצדס שלנו. שורה ארוכה של כוכבים משולשים כיבדו את המצטרפת החדשה בנוכחותן ואירחו לה חברה ראוייה. לאחר מכן התכנסנו בבית הקפה להרמת כוסית לרגל יום הולדתו של קובי קליין, איש יקר וחבר אהוב, והתברר שגם אלי יעקובי חוגג יום הולדת ממש באותו יום. מזל טוב ושפע ברכות לשניהם !

שנים רבות תואר מכונית השנה אינו גורם להתרגשות יתרה, בלשון המעטה. אפילו הסטיקרים לשמשה האחורית הפסיקו להופיע בשנים האחרונות, כך שגם ארגומנט שיווקי של ממש אין כאן. הפולו זכתה בתחרות בשנת 2011 בשל השילוב TSI+DSG, ודי בצדק. הגולף MK7 לא חידשה מאום, למעט הפחת משקל די מכובדת, וממש לא ברור מדוע הגיע לה לזכות, בייחוד מול הצמד טויוטה\סובארו, שלפחות הפגינו מקוריות רואייה לשמה.