חן פרחי

בכלל לא, צריך רק ללמוד את המתכון ממישהו שעוסק בזה. כמה שנים אני מכין פלאפל בבית, ויוצא מעולה, רק להכיר את הטריקים, והכל יוצא מעולה.

לפיאסטה XR2 דור ראשון היה מנוע KENT 1.6 בעל מאייד כפול שסיפק 84 כ"ס וביצועים נחמדים בהחלט. לדור השני של הפיאסטה XR2 היה מנוע CHV מודרני שנלקח מהאסקורט XR3 והיה בעל הספק מירבי של 96 כ"ס ותיבת הילוכים בת 5 מהירויות. למרות עדיפות הכוח והמנוע, כמו גם הילוך נוסף שהקנה שיוט שקט, הדור הראשון של הפיאסטה התנהג טוב בהרבה מהדור השני.

כמעט תמיד הולך יחד.

כל המכוניות החדשות, כמעט ללא יוצא מן הכלל, נראות זוועה לאחר התנגשות, גם במהירויות לא מאד גבוהות, מאחר ותא המנוע "נעלם" לעיתים כליל. אבל ההעלמות הזו הצילה את חיי הנוסעים ברכב, מאחר והיא ספגה את כל אנרגיית ההתנגשות. סאאב ווולבו היו חלוצות השימוש באזורי קריסה ומוטות הגנה בדלתות, אך גם המכוניות החדשות שלהם יתקפלו ויספגו את אנרגיית ההתנגשות, בדיוק כמו כל מכונית חדשה אחרת. גם מרצדס, למרות שמעולם לא התגאתה בכך, השקיעה רבות בבטיחות.

אין חיה כזו שנקראת סיירה קופה. זו פשוט סיירה 3 דלתות. הדגמים הראשונים סבלו מאיכות ייצור נמוכה, מה שגרם להם להתפרק למוות תוך שנים ספורות. הדור השני נהנה מאיכות ייצור עדיפה בהרבה, גם אם לא ברמה של האודי 80, למשל.

מלווה אותי מזה 7 שנים, סביר להניח שיוחלף באומגה חדש.

גם ה A112 נמכרה במדינות רבות תחת השם לנצ'יה. בארץ העידפו לקרוא לה אוטוביאנקי, בעיקר בשל התדמית הרעועה של לנצ'יה בשנות ה 70'. ה Y10 הוצגה במרץ 85', בתערוכת ז'נבה, כיורשתה של ה A112 שופעת האופי. דגם הבסיס השתמש במנוע ה FIRE החדש שהוצג גם באונו, מעליו היה דגם 1050 שהשתמש באותו מנוע ברזילאי ששימש את ה 127 ספורט דור ראשון, והדגם הבכיר היה הטורבו, שלמרות שלא היה מוזרק סיפק 85 כ"ס מכובדים. ל Y10 היה תא נוסעים נאה ומהודר, וגרסאות ה LX כללו חלונות חשמלים אפילו מאחור ולוח בקרה משוכלל, כמו גם ריפודים מהודרים. בשנת 89' הוצגה מתיחת הפנים של המכונית, בה הוחלף מנוע ה 1050 במנוע FIRE 1.1 מוזרק דלק, ואילו הדגם הספורטיבי שכונה GT עשה שימוש במנוע ה 1.3 של הלנצ'יה דלתא, הזרקת דלק ו 78 כ"ס. באותה הזדמנות נוספה למכונית גירסה אוטומטית שנקראה סלקטרוניק, שהשתמשה בתיבת ה CVT שנקנתה מפוג'י, יפן, והיתה זהה לתיבה של הג'אסטי, שכללה מצמד אלקטרומגנטי. ל Y10 היה מיתלה אחורי בתצרוה מעניינת, כשל האות אומגה, ופיאט אימצו אותו בעת מתיחת הפנים של הפנדה ב 86'. לארץ יובאה ה Y10 מתחילת 86' וזכתה להצלחה מכובדת, בייחוד זכורה גירסת ה FILA שהיתה לבנה כולה וכללה ריפודים אדומים. בניגוד לאונו, ה Y10 הפגינה איכות הרכבה נמוכה מאד, ומרבית המכוניות התפרקו למוות תוך שנים לא רבות. ב 93' פסק הייבוא, ואני עדיין זוכר מכוניות רבות שעמדו במחסני היבואן ברמת החייל ללא אוויר בגלגלים, ולבסוף נמכרו לחברות השכרה.

השיניים בגלגלי התזמון "נכנסות" די עמוק לשרשרת, על מנת למנוע מצבים של "קפיצת שן" במקרה של התרופפות השרשרת, ואני מאמין שגם במנוע הזה התכנון נעשה כך. כשלים במותחן השרשרת אופיינים ללא מעט מנועים שעושים שימוש בשרשרת, אבל קריעת שרשרת או כשל מוחלט של המותח הם נדירים.

ל E קלאס מהשנים האלו יכול כביש גבוהה מאד, אבל ספורטיבית היא לא. לעומת זאת, נוחות הנסיעה בה ברמה גבוהה בהרבה מזו של האלפא והאודי והיא מכונית נעימה מאד לנהיגה.

יש הבדל מהותי בין יציאה מתזמון לבין כשל במותחן, שגורם להתרופפות כללית של השרשרת ולמפגש בלתי נמנע של השסתומים והבוכנות. יציאה מתזמון מיתאפיינת בקידום או איחור של מחזור פעולת המנוע, וזה במקרה שמדובר בשן בודדת. קריעה פתאומית של השרשרת או כשל במותחן, ברוב המקרים אינם ניתנים לאיתור מוקדם.

איך בדיוק ? סריקת תקלות אמורה לגלות בעיות אלקטרוניקה, ואילו המותחן הוא מכאני לחלוטין. תקלה מסוג זה לא אמורה לקרות בשלב כה מוקדם בחיי המנוע, אבל הכל יכול לקרות. אין לך שום עילה לתבוע את צ'מפיון, המכונית יצאה מהאחריות, וכל שנותר לך הוא לסמוך על טוב ליבו של היבואן\יצרן.

בשנת 79' ו 80' הגיעו לארץ פיאט 124, כשהיה ברור לרוכשים שמדובר בסיאט ולא בפיאט. באותה תקופה התוצרת הספרדית נחשבה לנחותה, ולכן ניסו סוכני פיאט להצניע את ארץ הייצור. ה 128 הגיעה בשנת 82' מיוגוסלביה, וכמובן שהרוכשים לא ידעו זאת, אך מחיר אטרקטיבי מאד גרם למכירות טובות. כשחשף בנו ברק מידיעות אחרונות את ארץ המוצא, חייב משרד התחבורה את יבואני הרכב לציין את ארץ הייצור ברישיון הרכב. האיביזה הוצעה בתחילה בשתי רמות גימור - GL פשוטה יחסית ו GLX מהודרת יותר שכללה חלונות חשמל ונעילה מרכזית. מאוחר יותר נוספה רמת גימור נוספת, פשוטה עוד יותר שנקראה L. גירסת הכרונו הופיעה ב 89', מעט לפני מתיחת הפנים הרצינית הראשונה שעברה ב 90', הפעם תחת כנפי פולקסווגן. משנת 90' והילך הוצעה ה SXI עם מנוע מוגדל בנפח 1.7 וממיר קטליטי. הדגמים שהיו מוזרקים הציעו הספקים מעט גבוהים יותר מדגמי המאייד.

בפעם השנייה - לאביך שליט"א היתה פיאט 127 CL, שהיתה 127 4 דלתות ברמת גימור גבוהה יותר, אבל היא נמכרה כפיאט אפילו שיוצרה בסיאט. רק ב 82' יצאה סיאט לדרך עצמאית, תחילה עם הרונדה, שלא היתה אלא פיאט ריטמו שעברה שינויים רבים, מאוחר יותר הפורה שכמו הרונדה היתה 127 שעברה מקצה שינויים ולבסוף המרבלה שהוצגה ב 86' שהיתה פיאט פנדה ששונתה מספיק על מנת שיהיה ניתן לייצאה, וזו היתה מטרת השינויים שעברה הריטמו וה 127. ללא השינויים שנדרשו ע"י פיאט, סיאט העצמאית לא היתה יכולה לייצא את מכוניותיה, וייצוא המכוניות לשווקים המערב אירופאיים היה חיוני עבור סיאט. המרבלה, שיוצרה עד סוף 98', היתה למעשה הקשר האחרון של סיאט לפיאט.

עד שנת 82' סיאט היו קבלן הרכבה של פיאט ולא יצרן עצמאי. הרונדה היתה המכונית הראשונה של סיאט כחברה עצמאית, ועל מנת לניתן יהיה לייצא אותה, סיאט חוייבו לבצע שינויים רבים בריטמו שעליה התבססה. גם הפיאט 127 נאלצה לעבוש סדרת שינויים דומה, ושניהן לא היו אלא קרש הצלה עבוד סיאט, עד להופעת האיביזה שסיאט תלו בה תקוות גדולות. לאביך היתה פיאט 127 מייצור ספרדי, לא סיאט עצמאית. ועיניין עיצוב האיביזה - סיאט פנו לג'יוג'יארו על מנת שזה יעצב להם מכונית סופר מיני. התנאי של המאסטרו האיטלקי היה לעבוד על פלטפורמה גדולה יותר מזו של ה 127, שסיאט רצו להתבסס עליה. לבסוף הוחלט על שימוש ברצפתה של הפיאט ריטמו, והתוצאה היתה נאה בהחלט. ג'יוג'יארו רצה מאד לעצב גם את הדור השני של הגולף והציג לפני פולקסווגן את סקיצות העיצוב, אך בהנהלת פולקסווגן החליטו לשמור על קשר עיצובי בין הדור הראשון לדור השני של הגולף, ולכן הצעתו נדחתה. את העיצוב המוכן "הלביש" על שלדתה של הריטמו.

אין שום קשר בין המנוע של האופל למנוע הסאאב. לסאאב יש מנוע מקורי שהוא פיתוח מתמשך של מנוע טריומף מסוף שנות ה 60', ואילו לאופל מנוע 1.4 שמבוסס על מנוע מקורי של אופל מתחילת שנות ה 80' ששימש את האסקונה והקאדט, לאחר שעבר אין ספור שיפורים.

הסיאטים הראשונות הגיעו לארץ ב 83'. בשנה זו יובאה הרונדה 1.2 וזכתה להצלחה לא רעה, בעיקר בשל מחיר אטרקטיבי. בשנת 84' נוספה למבחר הפורה, שלא היתה אלא פיאט 127, בגירסת L פשוטה בעלת 3 דלתות ו GL עם 5 דלתות ורמת גימור גבוהה יחסית. בסוף 84' הגיעה לארץ האיביזה החדשה, שהיתה המכונית הראשונה מפיתוח עצמי של סיאט, ובשל עיצוב נאה ותמחור נכון, זכתה להצלחה גדולה. המאלגה, גירסת הסדאן של הרונדה, הגיעה בתחילת 86' ונמכרה עד סוף שנת 90'.

כל פעם שאני מסתובב לצד השני במיטה אני רואה את הישות הרעה, זו שמונעת ממני לממש את חלומותי המוטוריים..

בכדי להמנע מקורס נהיגה מונעת, הגיהנום בהתגלמותו.

היית מסכים לשלם 3K קנס ? שלא לדבר על 8-9 K ?

אהבתי יותר את עיצוב הפנים הסימטרי בקרוז, העמוס פחות. שימוש ידני בטיפטרוניק מונע שיטוט מיותר בין ההילוכים, ולרוב שלא לצורך.

המשק הישראלי לא תחרותי מספיק מסיבה פשוטה - אנחנו פשוט משק קטן מידי. ישראל מדינה ענייה באוצרות טבע, ואת רוב מוצרי הצריכה היקרים אנחנו נאלצים לייבא - מכוניות, מכשירי חשמל ועוד. מדד המחירים לצרכן מורכב מגורמים רבים, שחלקם עונתיים (פרות וירקות, הלבשה) וחלקם כלל לא בשליטתנו (חומרי גלם ותשומות ייצור), אבל עדיין הוא משקף די נאמנה את קצב האינפלצייה. גם לחובות פרטיים של אנשים יש גבול, ואף בנק לא נותן אשראי בלי סוף. אין שום בעייה לשלב את החרדים והנשים הערביות במעגל העבודה; עובדים בישראל עשרות אלפי עובדים זרים, ואין שום בעייה להחליף את רובם בערבים וחרדים, אם זה כלכלי או לא, זו כבר שאלה אחרת. אנחנו בגירעון של 40 מילארד, בעיקר בשל ההאטה הכלכלית באירופה, שוק הייצוא מס' 1 של ישראל, והיד הרחבה של הממשלה הקודמת במתן העלאות שכר לכל מגזר שדרש. בניגוד לממשלות רבות באירופה שהתנהלו בהפקרות כלכלית, ממשלות ישראל, לפחות ב 20 שנה האחרונות נהגו באחריות, אבל יש דברים שאינם בשליטתנו. תודה על המחמאות, אבל משכיל אני ממש לא, אלא אם 7 שנות לימוד כלולות בהגדרה הזו..

ברור שמדד המחירים לצרכן הוא לא מדע מדוייק, אבל בכל זאת הוא אמור לתת אינדיקציה לגבי יוקר המחיה וקצב האינפלציה. לו לאנשים לא היה כסף, הם היו מצמצמים את הצריכה, ובהיעדר ביקושים, המחירים היו יורדים. כל ממשלה מעוניינת שאזרחיה יצרכו, כי ללא צריכה נגיע לאבטלה גדולה, וירידה חדה בגביית מיסים. אף פוליטקאי לא יעז לעולם למתוח ביקורת על ההתנהלות הקלוקלת של אזרחי ישראל, ועל תרבות משיכת היתר האין סופית, זה ממש לא פופולארי. יתרה מזו, שר האוצר יכול להחליט בשניה שאין יותר משיכת יתר, ולו של שקל בודד אחד. ההפסד יהיה כולו של הבנקים, ובשורה התחתונה של המדינה, כי הבנקים ירוויחו הרבה פחות כסף וישלמו פחות מיסים.

לפי התאוריה שלך, עוד 10 שנים כל אזרחי ישראל יאלצו למצוא את מזונם בפחי אשפה. המדד היחיד שאני מכיר הוא מדד המחירים לצרכן, שאמור, פחות או יותר, לשקף את מצב האינפלציה בארץ. בשנים האחרונות המדד עומד על 2-3% אינפלציה לשנה, קצב מערב אירופאי, ושיעור הצמיחה על 2-3%, גבוה יותר מאשר באירופה. כלכל ישראל משגשגת, בתי הקפה והמסעדות מלאים, וכך גם אתרי הבילוי. שיעורי האבטלה נמוכים, בוודאי בהשוואה למדינות אירופה הדרומיות, בה שיעור אבטלת הצעירים מגיע ל 25(!)אחוז. וכל זה הספקנו לעשות ב 65 שנה ו 5 מלמחות, הספק לא רע, אחרי הכל.

הבנק לא מחכה שתיפול, אין לו שום אינטרס בזה, להיפך. כמו שאוויס ואלדן חברות להשכרת רכב, בנק הוא חברה להשכרת כסף. משפחה שחשבון הבנק שלה עומד על 30K מינוס, משולה בדיוק למשפחה שחיה כשחשבון הבנק שלה עומד בזכות של 30K. ההבדל היחיד הוא הריבית שהבנק גובה ממשפחה א'. העמלות והחשבונות במינוס מהוות חלק נכבד ביותר בריווחי הבנקים, והם לעולם לא יוותרו עליהם.

בעצם התודה הגדולה ביותר מגיעה לך, אבי. התמדתך ועקשנותך, בצירוף כושר אירגון מעולה, הביאו את המפגשים האיזוריים להפוך לסיפור הצלחה מרשים. ויתרה מזאת, המיפגשים האיזוריים לא הביאו לירידה במספר החברים במועדון ה 5, בניגוד לתחזיות הפסימיות של חלק מהחברים. עלו והצליחו !