yehuda-k

תתפלא אבל 2 הצדדים צודקים. יש כשל בתכנון המנוע אבל הוא משפיע על אלה שנוסעים נסיעות קצרות. למי שנוסע נסיעות ארוכות אין בעיה. זה אגב נכון לכל מנוע, אבל ברוב המנועים היקף הבעיה לא קריטי למי שנוסע נסיעות קצרות .

מזרוני פולירון הם מזרונים טובים, אבל מבוססים על ספוג \ לטקס ולא על קפיצי מתכת. בהכללה ניתן לומר שלאחר זמן במזרונים כאלה נוצרת גומה במקום שבו אתה ישן. לעומת זאת לקפיצים באופן מעשי אין בעיה כזו. יהודה

למה לכתוב ככה? עובדתית כל מה שכתבת באותיות צבעוניות נכון. אבל לולא הליקויים החמורים במוכנות הצבא (ואפילו אם היינו מופתעים באותה מידה) ניתן היה להגיע ליותר, עם פחות אבדות ובזמן קצר יותר. מי שמסתכל למשפחה שכולה בעיניים לא יכול להתחמק מהמחשבה שאולי החייל הזה היה ניצל אם הצבא היה מוכן טוב יותר. יהודה

מכונות הכביסה של היום מתקלקלות מהר. לדוגמא הכרטיס האלקטרוני יכול להיגמר לאחר 3-4 שנים (יתכן שבגלל ברקים ופולסים של מתח). המחיר של כרטיס לרוב כמו חצי מהמכונה ואז מחליפים למכונה חדשה. חשוב: 1. מכונה שמכבסת טוב וצורכת מעט חשמל ומים חמים. (לא המכונות הכי זולות) 2. שירות טוב (לא אמפא - קריסטל) 3. מקסימום שנות אחריות מלאה. לפני כשנתיים קניתי זנוסי כי היה להם מבצע של 5 שנות אחריות מלאה והיא מכונה טובה ושירות טוב. לפני כחודש היה לקונסטרוקטה מבצע של 5 שנות אחריות מלאה. יוצא כדאי אפילו אם זורקים את המכונה לאחר 5 שנות האחריות , במקום לקנות מכונה של 1000 ש"ח כשמדי פעם צריך לשלם לטכנאי שיתקן , שהחשמל והמים החמים עולים יותר ושזורקים אותה כשמתקלקל הכרטיס. בהצלחה יהודה

חוץ מכמה יצרנים יקרנים שמיצרים בארץ, רוב מזרוני הקפיצים בארץ מיוצרים במפעל הכי גדול למזרונים במזרח התיכון , שממוקם בחברון ! המפעל מיצר לפי המפרט הדרוש , ממזרונים מעולים עד מזרונים פשוטים. מקווה שעוזר לך קצת יהודה

למה להכפיש את ספיר, מי שבאמת פעל רבות למען המדינה ? הוא לא היה מושחת ועובדה שכשנפטר , בניו לא התעשרו. כפי הנראה זה עוד מקרה של בלוף שמוכר לנו אילין. הלא המפעל באשקלון הוקם ב 1959 , עוד לפני שאילין קיבל פיצויים מרנו, ובעזרת הלוואה ענקית של 12 מיליון לירות (כ 7 מליון דולר לפי שער 1.8 ) שספיר וצדוק (שר התעשיה) סידרו לאילין. אם ספיר כל כך התנכל לאילין , איך זה שסידר לו הלוואה כזו?, ואיך זה שסידר לו הלוואה של מיליון לירות בשנת 1966 עבור החזר חוב לחברת "הינו" יצרנית הקונטסה" ? משום מה אנו קונים כל השמצה נגד הממשלה האמורה להיות מושחתת ללא שום הוכחה, מלבד דברי אילין (בעל עבר עשיר בפנטזיות) . איך זה קורה? יהודה

יש לי נסיון טוב עם גלאים של "עורב" לאורך הרבה שנים. אין סיבה לקנות מערכת שכולה של אותו יצרן. יהודה

מוסכם שיש בעיתוי הביקורת הזו בעיה אבל השבחים שלא במקומם על פעילותו "הבטחונית" של אילין ב 1948 פשוט מקוממים. אילו אילין היה מסתפק בניפוח חלקו אז ניחא, אבל הוא מכפיש ומגמד את חלקם של אנשים שבאמת עשו את העבודה אבל לא ידעו ליצור את מסע יחסי הציבור להאדרת שמם. למשל מאיר פעיל כתב מכתב שמציג את אילין כאישיות המרכזית באנית הנשק "נורה" , שאי אפשר להגזים בחשיבותה לאספקת נשק ברגע המכריע ב 1948. התברר לפעיל שהמכתב הזה פגע באלמנתו של יוסקה יריב שלאמיתו של דבר היה האיש שפעל בנושא ואילין עזר לו בנושאים מסוימים. לכן פעיל כתב עוד מכתב ובו הבהיר את האמת. האם עלינו להשלים עם גימוד והכפשה של מי שבאמת עשה את העבודה? האלוף טל , עם זאת שהיה אדם חכם ומוכשר, ובעל זכויות רבות "תרם" גם לאי המוכנות של הצבא ללחימה במלחמת יום כיפור. ניתן גם לומר שחילים נהרגו עקב בעיות אלה. קשה לשתוק כאשר מהללים אותו (ומגיע לו על חלק ממעשיו) ולא אומרים את האמת. יש לזכור כי לא מטילים מלים קשות באבלים ולא מפרסמים באזור מגוריהם, אלא בפורום אינטרנטי שהסיכוי נמוך שהאבלים קוראים אותו כעת. יהיה מאוד מענין אם תכתוב פה (או שתפתח שרשור חדש) את דעתך ונסיונך האישי בנושא. יהודה

הנשיא לינקולן אמר שאי אפשר לשקר לכל האנשים כל הזמן. בכל מה שקשור לפעילות ה"בטחונית" של אילין, הוא הוכחה חיה שלינקולן טעה- אילין עובד על כולנו כל הזמן וזה מצליח לו. אפשר לקרוא בויקיפדיה על הפעילות של אילין ב1948 ולהיוכח שאם ניתן להשוות את גירסת הברון מינכהאוזן-אילין לגרסה של מי שהיה אחראי לנושא מתברר שחלקו של אילין היה פרור מהפעולה אבל הוא ניכס לעצמו את כולה, ולפעמים תוך הכפשה של מי שבאמת עשה את העבודה. וקורה גם שהוא לוקח לעצמו קרדיט על מה שלא היה לו שום קשר אליו. אם זה מענין אני מוכן לפרט בנושא. יהודה

אני חושב שכל הראנקס הגיעו מאנגליה. בטורקיה יצרו קורולה סדאן ולא ראנקס. אגב, לא בטוח אם היצור הטורקי איכותי יותר מהאנגלי או להיפך. זה נכון לדגם הליסינג SUN אבל בגימור GLI המושב האחורי כן מתקפל. יהודה

נכון, אילין היה יכול לחיות מהכסף בלי לעבוד, אבל הוא היה יזם וסוחר ורצה להרויח עוד, ובזכותו היתה עבודה להרבה פועלים. קח בחשבון שלא ידוע לנו כמה כסף הוא השקיע. באותה תקופה המדינה נהגה להשקיע מכספה בחלק גדול מההשקעה, ויתכן שלא השקיע הרבה. הוא היה להוט להשקיע והסכים לתנאי הבלתי אפשרי שהמכוניות ייוצאו (המדינה היתה מאוד מעונינת במטבע זר). כמובן שלא עמד בהתחיבות הזו (שאי אפשר היה לקיים) ומכר את המכוניות בארץ . כדי שיוכל למכור בארץ, המדינה בתחילה אסרה על יבוא מכוניות למעט חריגים, ואח"כ אפשרה יבוא אבל העלתה את המס על רכב יבוא לרמה שהבטיחה לו מונופול. מתברר שהממשלה האכילה אותו בכפית של כסף, והוא בתגובה מכפיש את הממשלה. גם אם היתה בירוקרטיה מעצבנת, זו לא סיבה ללכלך ככה. הממשלה עזרה לו בגדול, ללא קשר לשיכותו המפלגתית בגלל האינטרס לתעסוקה ולדולרים של יצוא. אגב בענין דולרים, אילין מספר בספרו איך העלים דולרים והשאיר אותם בפריז, אבל נתפס ושילם קנס. הממשלה עזרה מאוד גם לתעשינים אחרים. על פנחס ספיר מסופר שניסה לשכנע את פולק, תעשין טקסטיל מקסיקאי, לבנות את פולגת בקרית גת והבטיח לו מענק גדול. אבל פולק רצה להקים את המפעל באיזור ת"א, וספיר הבטיח לו שקרית גת היא רק 25 דקות נסיעה מתל אביב. הכבישים היו רעועים וצרים ונסיעה כזו ארכה למעלה משעה. ספיר קבע עם פולק שיאסוף אותו מהמלון ב 5 בבוקר כשהכבישים ריקים, ואמר לנהג שלו שאם לא יגיע לקרית גת תוך 25 דקות הוא מפוטר. הסוף ידוע- פולגת הוקמה בקרית גת, שהיתה עיירה עם המון מובטלים. לגבי "פעם חיו מעמל היום מעמלה" קח בחשבון שהשכר בארץ יחסית לעולם המערבי עלה בצורה פראית, והיום אין זכות קיום להרבה פעילות של עבודת כפיים כמו חקלאות, תעשיות מתכת ועוד. אבל יש לנו את "טבע" , חברות תוכנה ועוד, וכך אנו מרויחים את הדולרים הנחוצים, ומאפשרים לעצמנו רמת חיים שבשנות החמישים היתה נראית כחלום ורוד. כולנו מתעצבנים על הפקיד הממשלתי ושרירות ליבו, אבל לדעתי אילין היה כפוי טובה ונשך את היד שהאכילה אותו, כולל הכפשה של אנשים כמו השר ספיר, שבאמת פעלו לטובת המדינה, ולא למען רווח אישי כמוהו. יהודה

לא הבנת את הכוונה. כולנו מעדיפים שלא יהיו תקלות ויהיה שקט, אבל מה לעשות שתקלות קורות. וכשזה קורה, הטכנאים של "הוט" בסדר (יחסית לנהוג בארץ) אלא שיש להם מכסה של ביקורי בית ביום ולכן לפעמים מעדיפים לטייח את התקלה. במקרה כזה צריך לעמוד על שלך. היו אצלנו ניתוקים חוזרים, ובאו כל יום (ממש כל יום) טכנאי הוט ומכיון שלחצתי החליפו בסופו של דבר את הכבל מהבית לתיבת החיבורים בחוץ , מה שפתר את הבעיה. כל זה קרה במשך כשבוע. יהודה

אבי נוף, לא צריך לקחת את דברי אילין ברצינות כזו. קרא את תגובת בני הספל לשרשור שאותו פתחת בטענות דומות לפני כשנתיים. אצטט את הסיכום שלו: "הממשלה עזרה לאילין: בסבסוד המכוניות ובחסימת ייבוא מתחרה והפלתה אותו לטובה למרות שידעה שהעסק פשוט לא מתאים. וכמו שאמר מריוס, בסופו של דבר אילין יצא לא רע מהעניין." המדינה קיימת בזכות הממשלה הזו (עם כל חסרונותיה) ובזכות יזמים כמו אילין שסיפקו תעסוקה בשנים הקשות (וזה היה היתרון היחיד של מפעלי אילין, ולעומת זו היו הרבה חסרונות). חבל שאילין לכלך וזרק בוץ על מי שבזכותו התקיים. יהא זכרו ברוך יהודה

נכון מאוד. בדרך כלל מתיחסים לשאלה "איך הפתיעו אותנו" אבל בנוסף לשאלה הקשה הזו , צה"ל לא היה מוכן כראוי אפילו אם לא היינו מופתעים. כתבתי בשרשור על האלוף טל על בעיות חמורות בבנית הצבא ובציוד שלו אחראים האלוף טל וחבריו (בלי לפגוע בזכויותיו הגדולות בהתמקצעות הטנקיסטים ובטנק ה"מרכבה"). הבעיה המרכזית של האלוף טל החכם והמוכשר היתה עקשנות ואי פתיחות לרעיונות של אחרים ( וכאן זה מתחבר לדברי falou ). אם נשווה את 2 השאלות: "איך הופתענו" ו "למה הצבא לא היה מוכן כראוי" נראה לי שהפשלה יותר גדולה בשאלה השניה. בשאלת ההפתעה יש לזכור שהצבא המצרי הענק ישב כולו על תעלת סואץ ועבר מרגיעה למלחמה במידי. אנו לעומת זאת החזקנו על התעלה כוח קטן מאוד יחסית, (למשל 28 תותחים מול 2000 של המצרים!) והיה צורך בכמה ימים לגיוס מילואים כדי להגיע לכוח סביר (ועדיין קטן מהכוח המצרי). כך שלא פשוט היה לדעת מתי המצרים פותחים במלחמה ומתי זה אימון \ ניסוי שלהם ( והיו כאלה). מספר דוגמאות לשאלה השניה: לא היה מספיק ציוד ונשק בימ"חים, צבא היבשה הוזנח חוץ מיחידות הטנקים בהשפעת האלוף טל וחבריו. ההזנחה התבטאה למשל בכך שטילי הנ"ט היו רק ביחידה אוגדתית קטנה ובעצם לא היה להם אפקט (וגם הבזוקות הנחותות היו בכמות קטנה) , למרות שידענו על טילי הנ"ט המצרים לא התכוננו להם, לא היה כמעט ציוד ראית לילה, גשר הגלילים היה אסון וחסידיו השוטים גם התנגדו להכנת אלטרנטיבות לגשר, המודיעין שהיה לא הגיע ליחידות ( הגדוד של יצחק מרדכי נלחם ללא מודיעין בחווה הסינית ספג הרוגים רבים), החילים שאינם חי"ר לא ידעו להילחם בנשק האישי (למשל להגן על עצמם מפני חי"ר מצרי), צברנו הרוגים בגלל היעדר משמעת קשר, ועוד ועוד. ניתן להגיד שהמצרים והסורים היו מצוידים טוב יותר גם באיכות ובודאי בכמות , פרט לטנקים. הדברים אמורים גם לגבי חיל האויר. ספקטור שהיה מפקד טייסת פנטומים במלחמה טוען בספרו שהאויב הכי גדול של חיל האויר במלחמה היה מפקדת חיל האויר. למזלנו הטיסים עצמם היו טובים אבל הרבה מהשאר לא היה בסדר. חיל האויר לא היה מאורגן לתקיפת מטרות קרקע, תכנון התקיפות להשמדת טילי הל"א הערבים היה כושל ועוד. למרות שלגנרלים שעסקו בנית הצבא והכנתו למלחמה היה זמן ואמצעים לעשות את העבודה כמו שצריך, נכשלנו ביותר מדי מובנים , וזה עלה לנו בהרוגים. חבל מאוד יהודה

קח בחשבון שהסוללה נחלשת אחרי כ 3 שנים ובאייפון הסוללה לא ניתנת לפירוק. (אולי ניתן לעשות זאת אצל טכנאי פרטי? ) קח בחשבון מחיר של סוללה איכותית. יהודה

בבנין שגרתי בו פעם, היתה בעיה דומה. לאחר בדיקה התברר שהצנרת שלנו השקתה גם גינון עירוני שליד הבנין ! כפי שכתבו, דשא הוא צרכן גדול של מים , אבל לפעמים האדם שמחליט מתי להשקות את הדשא הוא בזבזן גדול בהרבה. צריך לוודא שיש מחשב השקיה ושכמות ההשקיות סבירה. כשאני מטייל עם הכלב אני רואה עודפי מיים נוזלים בכמויות מדשא מושקה בדירות גן שהמפלס שלהם מוגבה. לפעמים לועד הבית לא ממש בא לעבוד. כשהיתי פעם בתפקיד זה מצאתי שהגנן היה בא לרבע שעה ולוקח תשלום על 4 שעות. שולם על תחזוקת המעלית אבל היא התקלקלה לעיתים קרובות. יתכן שתוריד גם את גובה תשלום ועד הבית אם תברר איך התקציב שלו מבוזבז. האם הצריכה המשותפת קבועה או משתנה בין חורף וקיץ? יהודה

עוד קונספירציה נחשפה. למה רק 10 שנים? מה רע ב 100 שנה? יותר מזה, כבר המציאו מכונית מעופפת שלא דורשת צמיגים בכלל, אבל "אף יצרן לא יוציא את זה לשוק, זה מתכון בדוק לפשיטת רגל" יהודה

מנסיון, השירות הטכני של "הוט" הוא בסדר במקרה של תקלה, אבל בכל זאת צריך לעמוד על שלך. מצד שני בכל מה שקשור לחוזה - תאריך סיום או הנחת תשלום שהובטחה, אין יותר גרוע מהוט. הם פשוט משקרים בצורה בוטה. הם מסרבים לתת חוזה בכתב, ומשנים רטרואקטיבית את מה שהוסכם. חיבים להקליט כל שיחת טלפון ל"הוט" ולא להסס ללכת לבית משפט לתביעות קטנות, למרות שקצת לפני השלב הזה הם "באים לקראתך" , כלומר נותנים לך כמעט כל מה שהובטח ממילא. לשיקולך יהודה

השואת הכדאיות בין האלטרנטיבות חדש מול משומש, כרוכה בהנחות וניחושים. בשורה התחתונה כדאי לקנות רכב ששומר על ערכו ( למשל סויפט או סיריון) במבצע של "הוט" , "חבר" , הסתדרות המורים וכ"ו. מאזדה 2 לא משתתף במבצעים. נניח שאתה קונה רכב משומש ב 70000 ש"ח ואילו אחיך משלם 100000 ש"ח לרכב דומה חדש.את ה 30000 הנותרים אתה משקיע ולאחר 7 השנים הרכבים נמכרים וניתן להשוות. הנעלמים שלך הם: 1. אחוז הרבית שתקבל על ה 30000 ש"ח.(היום זה 3% אבל יתכן שיעלה לנאמר 5% , וזה הבדל משמעותי) 2. כמה יעלו לך התיקונים. 3. האם תצליח למצוא רכב משומש טוב ושמור. נניח הנחות שמעלות את הכדאיות לרכב משומש, אבל בהחלט סבירות. א. ה 30000 יצמחו ל 42000 (ריבית 5%). ב. הרכב שלך נמכר לאחר 7 שנים ב 35000 ש"ח. ג. תיקונים של 3000 ש"ח , מעבר לעלות התיקונים של אחיך עם הרכב החדש. התחלת עם 70+30 אלף שקל, וסיימת את 7 השנים עם 42+35-3=74 אלף ש"ח. הרכב החדש של אחיך נמכר לאחר 7 השנים ב 50000 ש"ח. אחיך התחיל עם 100 אלף ש"ח וסיים אותם עם 50 אלף ש"ח. כלומר אחיך הפסיד 24 אלף ש"ח יותר ממך לאחר 7 שנים. זהו כמובן חישוב גס, שלא כולל מרכיבים כמו ביטוח, רישוי, וירידת הערך פה נשלפה מהאצבע. בדוק במחירונים למספרים אמיתים. כפי שכתבתי, אם אחיך קונה את הרכב החדש ב 92 אלף ש"ח במבצע, אז ההפרש מצטמק מ 24 אלף ל 16 אלף ש"ח. האם ההפרש הזה שווה את היתרונות הלא כספים של רכב חדש (כמו די ודאי שהרכב לא דפוק), כל אחד יחליט לעצמו. אישית הייתי קונה במקרה כזה רכב חדש במבצע. בהצלחה יהודה

לפני מלחמת יום כיפור היינו בטוחים שאפשר לסמוך על ההנהגה ובמיוחד על האלופים והרמטכ"ל. התברר שזה לא היה נכון. לכן עלינו להבין מה קורה ומי נגד מי, וזה בהחלט אפשרי עם קצת שכל ישר. באתר של פורט נוקס לא מצאתי נימוק מדוע אלוף טל הוא מצביא גדול. ובכלל המבחר שלהם משונה אם הוא לא כולל שום רוסי או גרמני ( בנוסף לרומל) לאחר שהם ניהלו את קרבות השריון הגדולים בהיסטוריה. בכלל ישראל הקטנה לא בקנה המידה לתוארים כאלה. העיתוי אולי לא הכי טוב אבל חשוב שידעו לא רק את היתרונות אלא גם את המגרעות. אנשים בעלי אגו מוגזם שלא מוכנים לשמוע דעות אחרות ומנסים לטרפד יוזמות מתחרות גורמים לנזק אדיר, יתכן אפילו שהנזק גדול מהתועלת. במלחמת יום כיפור נחשפו בעיות ומחדלים רבים בהכנת הצבא למלחמה (קודם כתבתי על קצתם), מעבר למחדל של התחלת המלחמה. אלוף טל היה בין האחראים להם. אם אתה מעונין אפרט עוד בנושא. אלה לא היו מחדלים תיאורטים, חיילינו נהרגו בגללם. הלוואי שהצבא היה נפטר מאנשים שתמיד צודקים, אבל רב אלוף חלוץ הוא דוגמא נוספת לבעיה כזו. יהודה

משום מה אתה תוקף את אריק שרון במקום להגיד ישירות מדוע לאלוף טל מגיע להיחשב בין גדולי המצביאים בהיסטוריה. כל אחד יכול לחוות דעה בנושא עם קצת שכל ישר ובלי קשר לעבר הצבאי . ( אם שאלת, הייתי קרבי). כמובן שהדיעה נבנית לאחר קריאה בנושא, מכמה מקורות שונים כדי לאזן בין אנשים שמנפחים את חלקם ומקטינים את תרומת האחרים. תגובתו של דורקי על קרב "אום כתף" שמה את הדברים בפרופורציה. מוסכם בהחלט שאריק שרון שגה בגדול בקרב המיתלה בסיני 1956, והביא אסון בלבנון ב 1982. אין פה "מאבק" בין "מפלגת" טל ובין חסידי שרון. אבל עם כל החסרונות הידועים של שרון, הוא היה מקשיב לאנשים, בנוסף לדרך חשיבתו המקורית. אם אתה מתענין בנושא , אני מציע לך לקרוא את ספרו של עוזי עילם, "קשת עילם". הספר מאוד מענין, וכולל ביקורת חיובית ושלילית גם על טל וגם על שרון. יהודה

האם לא עדיף שתנמק מדוע אלוף טל הוא אחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה במקום ללכת ראש קטן ולסמוך על שיקול דעת של אחרים? רמז- ברשימה הזו אין אף גנרל רוסי, כשהם ניהלו קרבות הבקעה מהגדולים בהיסטוריה. גם רונדשטט, לא ברשימה למרות שהוא נחשב יותר מרומל אצל רוב הפרשנים. מי שקורא את "חשופים בצריח" , ספר שנכתב כדי להלל את האלוף טל ואת גורודיש, רואה את הבלגן וחוסר הניהול של הקרב. גם בפרסומים רשמים מדובר על קרב אום-כתף של אריק שרון כקרב מופתי, ולעומת זאת קרב פיתחת רפיח מתואר בד"כ מצד האומץ וההקרבה של חיילנו ודי מעלימים את תיאור ניהול הקרב, וזאת בפרסום רשמי שכמובן לא דורך על היבלות של אף אחד. קרא למשל על השיקולים בפיתוח גשר הגלילים פה על גשר הגלילים במלחמת יום כיפור, ובויקיפדיה. הגשר כמובן הביא בסוף תועלת, אבל אחרי הדוברות ואחרי שכבר נבנה גשר אחר. בנוסף לטעות בקונספט של גשר ענק שניתן לגרירה רק בתנאי קרקע נוחים , היו טענות שאלוף טל הסיט תקציבים מפרויקטי צליחה אחרים לטובת גשר הגלילים. מילא שטעה בשיקולים בעד הפרויקט, אבל בנוסף הפריע להכנת אלטרנטיבות וזה ממש חמור. גם אנשים גדולים שוגים אבל אסור שצרות המוח תפריע לבנית אלטרנטיבות. נכון אמרת שטל ושרון התנגדו לקו ההגנה הקבוע - מעוזים , וצדקו כשרצו לבסס הגנה נידת. בהחלט מקובל. אנשים גדולים מצליחים בגדול וטועים בגדול, ואלוף טל היה כזה. מה שמפריע זה לא הטעויות עצמם , אלא צרות המוח לקבל ביקורת ואלטרנטיבות ובכך יתכן שבסה"כ יש יותר נזק מתועלת. יהודה

מנסיון, הלגאסי 1800 GL היה מאוד אמין. צריכת דלק בעיר לא היתה טובה. אבל בנסיעה לאילת הצריכה היתה 14.5 ק"מ לליטר. בדוק טוב את הלחצנים בצד הפנימי של הדלת, אלה שנועלים את הדלת. יש להם נטיה לשבור את צירי הפלסטיק שלהם. המנוע מתחיל להגיב רק בסל"ד גבוה יחסית , כ 4000 סל"ד. לדגם הזה גיר עם 4 הילוכים אוטומטים, מבוקרים אלקטרונית. בזמנו היו טענות נגד הגיר הזה למודלים 90 - 91. בדגם 1800 DL הגימור נמוך ותיבת ההילוכים בת 3 הילוכים בלבד. התיבה היתה ידועה כאמינה אבל 3 הילוכים פירושם צריכת דלק ורעש יותר גבוהים. בהצלחה יהודה

נכון מאוד , אבל בכל פרויקט מתפשרים על אספקטים שונים. טנק המרכבה יצא כבד (וכנראה גם יקר) יחסית לטנקים אחרים, והשאלה אם הפשרה בטנק בין שריון, עצמת אש וניידות לא פנתה יותר מדי הצידה מהאופטימום. חבל שאתה נגרר להתבטאות ברמה ירודה, ברמה של הטוקבקיסטים של YNET. . כדאי שתשמור על רמת הפורום. אם אתה חושב שאלוף טל הוא בן 5 המצביאים הטובים בהיסטוריה, נמק את דעתך לגופו של ענין. נכון אמרת- "באיזורים אשר היו מתחמים צבאיים ברורים של האוייב - נוהל הקרב הצליח להשמר ברמה אוגדתית" לגבי אוגדת אריק שרון. אבל אין זה נכון לגבי אוגדת טל. המשימה של אלוף טל היתה שבירת המערך המצרי בפתחת רפיח, להבדיל מרצועת עזה שנכבשה כפעולת לוואי וללא מאמץ רב. המשימה בוצעה בבלגן, ללא תיאום בין היחידות ומספר הנפגעים משתמע מכך. המזל שלנו שזה היה צבא ערבי, עם פיקוד גרוע (להבדיל מהחיל המצרי הבודד שנלחם טוב) ולאחר שחיל האויר שלהם כבר הושמד. נכון אבל אלוף טל היה יוצא דופן לרעה ב"נעילה" שלו. קרא את ספרו של עוזי עילם "קשת עילם" לעוד מידע בנושא. לדוגמא- אלוף טל עצר כל נסיון לפתח \ לקנות אמצעי צליחה (גשר, דוברות) ודרש להתרכז בגשר הגלילים שלו. בצליחת תעלת סואץ, כאשר גשר הגלילים כשל, הדוברות הצילו את המצב, אותם דוברות שקנו בזול כגרוטאות ובסוד כדי שאלוף טל לא ידע על כך ויחסום את הקניה. יהודה

אלוף טל היה איש גדול, עם מעשים גדולים אבל גם עם שגיאות גדולות. לזכותו החדרת המקצוענות בטנקים , ופרויקט המרכבה. לחובתו נחרצות ברמה של ביטול הדעה של אחרים, גם אם צדקו. הוא קידם את הזלזול בכל לוחמי היבשה פרט לטנקיסטים. התקציבים הלכו לטנקים ובקושי לנגמ"שים, לטילי נ"ט, ולאימון המשולב. הוא קיבל פרס בטחון ישראל על גשר הגלילים, שהוכח ככשלון ענקי. הוא דחף למינוי גורודיש כאלוף פיקוד הדרום, חייל שהיה ראוי להיות רס"ר טוב אבל קטסטרופה לפיקוד ברמה זו. הרבה חילים נהרגו לנו במלחמת יום הכיפורים 1973 מהסיבות האלה. במלחמת ששת הימים הוא פיקד על האוגדה שפרצה בציר הצפוני בסיני, שכללה את החטיבות הטובות ביותר. הקרב לא נוהל, וכל יחידה לחמה לעצמה. לעומתו אריק שרון פיקד על אוגדה שנלחמה באום כתף, בציר המרכזי של סיני, קרב שתוכנן ובוצע בצורה מזהירה, עם חטיבות פחות טובות. כתוצאה מספר הקרבנות שלנו בכל גזרה היה שונה. גם פרויקט טנק המרכבה , עם התכנון היצירתי המעולה שלו, סבל מאי קבלת הדעות של אחרים. אלוף טל העדיף חיבור בברגים על ריתוך, וכתוצאה הטנק היה כבד ויקר ליצור. צריך לזכור, שכל אדם שוגה מדי פעם. הגדולה היא להקשיב לדעות של אחרים ולא להתעקש על "אני תמיד צודק" ( ראה מקרה דן חלוץ). יהודה