אז ככה :
הגיר הוא כמו שאמר אורן ידידי, הוא גיר ווילסון עם פיקוד אלקטרו פנאומטי.
הגיר של הסקניה זהה (מבחינת תפקידו ואופן פעולתו) ממש כמו של הטייגרים (ליילנד).
את עיקרון הפעולה קשה לי להסביר אך אני ינסה,
לכל הילוך והילוך יש שסתומים פנאומטים אשר ניקראים מפחיתי לחץ.
לכל הילוך והילוך יש לחץ שונה.
השילוב של ההילוך בתוך התיבה נעשה ע"י חלקים הנראים ממש כמו סנדלי בלימה ,
(נקרא לזה בשם הזה כרגע- אולי יש לו שם אמיתי אך את זה אני לא יודע)
כאשר הנהג משלב להילוך אז ננעל על ההילוך הישיר "סנדל בלימה " בגודל מסויים,
וכאשר מחליפים הילוך ה"סנדל בלימה" שהיה משולב משתחרר ,ולאחר שיחרורו "סנדל בלימה" בגודל אחר ננעל על ההילוך הישיר.
אי לכך היה צורך לבצע השעיה בין הילוך להילוך ,
תוך כדי המתנה בין ההילוכים הנהג היה צריך לשמוע את שיחרור השסתום.
היו מקרים שבהם נהג לא היה מבצע השעיה בין ההילוכים ואז שני הילוכים היו משולבים יחד.
תיבת ההילוכים הייתה אמינה מאוד וכמו כן ההחלפה של תיבה כזאת הייתה מצריכה מכונאי אחד עם זמן של שעתיים לעבודה.
ירון מאיר
גילוי נאות:
כל זאת סיפר לי אבי שהיה מכונאי בסניף אגד כפ"ס בין השנים 1964 עד 1980.
ולאחר מכן עבר לעבודה על "הקו" כנהג.