התיקון הנעלם של פחח הרכב
ראשית אני חייב לציין שיש פחחי רכב מקצועיים שאיכות העבודה שלהם ברכב היא גבוהה עד שקשה לגלות איכן בוצע התיקון כלומר יש פחח שמשקיע בתיקון חלקי המרכב כולל בגימור ומוציא מוצר מושלם ובעבודתו זו הוא למעשה מציג את היכולות המקצועיות שלו כאומן וכבעל מקצוע.
לצערי הרב אינני יכול לומר שכל הפחחים הם כאלה , יש המזלזלים בעבודת תיקוני הפח במרכב הרכב במיוחד באזורים המוסתרים והפנימיים של הרכב.
אני יכול להעיד כבודק רכב מזה עשרות שנים שיש פחחים שלא טורחים ליישר פחים מעוותים , לא מרתכים פרימות וקרעים בפחים שנפגעו בתאונה , מיישרים במספר מכות פטיש , מורחים חומר אם הפחח רוצה לכסות את העוולה ויש כאלה שלא טורחים אפילו לעשות זאת , פח חלוד , ריתוכים גלויים וחלודים קרעי פח מעוותים וזאת שבלשון המעטה. מדובר כאמור על "תיקונים" באזורים הרחוקים מהעין אי שם מאחורי הפגושים ובתוך מעמקי תא המנוע גם כאשר מדובר בתיקון קורת אורך.
הבטיחות נעלמת מעיניהם של פחחי רכב המזלזלים ביודעין או שלא ביודעין בחשיבות טיב התיקון שהוא הפחח בעבודתו האחראית צריך להחזיר את תכונותיו המכאניות של הפח לקדמותו כמה שניתן .
לצערי הרב , לרוב הפחח העובד בפועל הוא חסר השכלה מקצועית בתחומו במיוחד בנושאי חוזק , מומנטים וכדומה , תיקונים בקורות המרכב או בעמודי המרכב הם "נגיעות" בחלקי שלדת המרכב שהם "עמוד השדרה" של הרכב והמקנים את חוזקו של המרכב וגם את ההגנה הפסיבית על הנוסעים בזמן תאונה , תיקון גרוע מסכן את הנוסעים בזמן תאונה והתנגשות.
"מסגרות ספיגה" הם חלקי פח בעלי פרופיל וצורה הנדסית כזו שתפקידן העיקרי הוא בספיגת האימפקט של ההתנגשות בזמן תאונה , חלקים אלה קורסים לפי סדר ומחלישים את עוצמת ההתנגשות , מהנדסי המרכב חישבו ובנו את כל חלקי שלדת המרכב בעזרת הדמיות מחשב את מידותיהן , את חוזקן ומיקומן של מסגרות אלה כדי לספוג ולכוון את הווקטורים ורכיבי הכוח של המכה בזמן ההתנגשות כך כדי שתא הנוסעים לא יפגע ובכך להגן על הנוסעים , לכן יש חשיבות גדולה לאיכות התיקון של חלקי המרכב.
יש פחחי רכב שמשקיעים את רוב המרץ להחזיר את מידות המרכב למידות היצרן המקוריות כדי לעבור את הבדיקה במעבדה לפי תקנה 309 או 308 ולא נותנים את הדעת על חוזקו וכושרו של החלק המתוקן לספוג את אנרגיית ההתנגשות , חלק פח שחוזקו ירד הוא יקרוס ללא התנגדות ובקלות רבה יתן לאנרגיה מסוכנת זו להמשיך ולנוע פנימה לכיוון תא הנוסעים ללא הפרעה.
לכל הדעות , עדיף להחליף חלקי שלדת מרכב כגון קורות ועמודים מאשר לתקנם ובכך להחזיר את כושרם המכאני של חלקים אלה להגן על הנוסעים ופה יש מספר מוקשים , הראשון הוא הפחח שרוצה לעבוד ורק שלא ישביתו את הרכב (באובדן גמור או אובדן להלכה) והמוקש השני הוא שיקוליה של חברת הביטוח ,שיקולים אלה מהווים את הבעיה המרכזית בשיקול הדעת איך ומה לתקן ברכב. עלויות התיקון והנזק הגולמי באחוזים הם המצפן של השמאי ושל חברות הביטוח שאותן מעניין רק דבר אחד והוא : לצמצם הוצאות ועלויות התיקון.
השאלה המרכזית הנובעת ממה שכתבתי על התיקון הלא מושלם של הפחח היא : האם לבודק של הרכב שתוקן אחרי התאונה המבצע בדיקה לפי תקנה 309 או 308 של משרד התחבורה יש את הסמכות לפסול תיקון לא איכותי של פח זה או אחר ?.
כך אי אפשר להמשיך לעצום עיניים והרשויות חייבות לתת את דעת בסוגיה חשובה זו.
לדעתי יש ליזום כנס של כל מנהלי מוסכי הפחחות ולהחדיר להם מה החשיבות של איכות תיקון במרכב הרכב כפרמטר מרכזי לבטיחות הפאסיבית של הרכב.
שמאי הרכב צריכים לעמוד איתנים מול חברות הביטוח כאשר מדובר בתיקון חלקי שלדת מרכב באותה מידה של נחישות כמו בתיקוני בלמים והיגוי ללא ויתור וללא פשרות , לעמוד על כך שהפחח יקבל את המגיע לו על תיקון איכותי ומושלם ולא להוריד לו בתשלום כך שלא כדאי לו להשקיע בטיב העבודה "ומורח" את העבודה עד לדרגת סיכון בטיחות הרכב הפאסיבית.
מזמן רציתי להעלות נושא כאוב זה ולא יצא לי ,מי שהמריץ אותי לכתוב מיידית הוא מקרה של מכונית שעברה תאונה בחזית ונפגעה בקורות האורכיות והתיקון היה כל כך גרוע שעדיף כבר היה לחתוך את הקורה ולוותר עליה מאשר להשאירה במצב המתואר מעלה. ברכב זה , הקורה נשארה מעוותת עם קרעים אבל היה ניסיון לטשטש את מראה הקורה על ידי מריחת שכבה עבה של חומר פחחים ...מי חשב על כושר בטיחות הנוסעים ועל כושר ספיגה וכו'.
דוד ברזילי
באר שבע