MadCat_LE

נראה שזה מאוסף מוזיאון הטרקטורים בעין ורד (גם היינו שם לפני כשנתיים) אבל אני לא מוצא באוסף. כנראה משהו בתהליך שיפוץ.

סוף טוב, במקום לגרור אותך עם תיקונים עוד ועוד.

טוב, העבירו לגיבוב אז זה נהיה פחות רציני בכל מקרה אושריקו, אני חושב שלא הבנת כל כך *למה* אתה צריך לעבוד ומה אתה משיג+נותן בזה. כל אותם בעלי המקצוע דרושים כי הם עוזרים לבנות חברה (society) בדרך כלשהי. כל בעל חנות עצמאי, אופה לחם, חשמלאי, מהנדס, רופא - כולם תורמים את חלקם לבניית החברה שאתה לוקח כמובן מאליו כשאתה מסתכל מסביבך בחוץ. מכיוון שלעשות כל דבר שהוא מצריך אנרגיה, כמובן שהמצב שיראה לך הכי נוח יהיה להיות עם מליונים בבנק ולשבת על התחת. בהנחה ש*לא* זכית בלוטו, אתה צריך להבין שאתה חלק מהעולם ולכן רצוי שתתרום משהו משמעותי בדרכך. בתמורה, תקבל חברים, כסף, ידע, סיפוק ועוד, תלוי מה אתה עושה. אחת הדוגמאות שקרובות אלי אישית הינה הוראה בבית ספר. לימודים של 4 שנים, פלוס סטאז' עם שכר מגוחך ואז משכורת רעב במשך שנים. עדיין באורח פלא אנשים עושים את זה - וללמד זה לא קל בכלל. בחינוך מיוחד, בכלל בכלל לא קל. למרות כל זאת אנשים משקיעים את הזמן ואת הכסף כי זה משהו שהם רוצים לעשות וזה נותן להם הרבה סיפוק. אתה רוצה לצאת ממעגל ה"5K ולגרבץ על האוטו"? שפר את מה שיש לך להציע לעולם ויחד עם זאת חפש כיוון שמושך אותך ואתה יכול להצליח בו. אה, הכי הכי חשוב: אין ארוחות חינם.

השלמתי בעצמי עם מלומד. לא היה קל כי למדתי אחה"צ אחרי יום עבודה די מתיש אבל לך יש פחות לחץ וכנראה גם שאין לך את בעיות הזיכרון שלי. הבחור מסביר לא רע והסרטונים לא ארוכים כמו אלו של khan academy.

קודם כל, לגבי אותה אחת ששאלה אותך - אם הבנתי ממך נכון שהיא שאלה למה אתה עוזב, נו, אז מה? באותה מידה יכלה לשאול אותך איך שתית את הקפה בבוקר. "אני רוצה עבודה טובה ומאתגרת יותר", זה הכל. בנוסף, נראה שכלל לא קראת את העיצות שניתנו לך פה, אחרת לא היית אומר "אין לי משהו אחר לעשות". בזמן שאתה עובד בעבודה מסריחה אתה יכול: * להשלים בגרויות. * ללכת ללשכת התעסוקה לברר לגבי קורסים מקצועיים (תתפלא ) * ללמוד קצת מתימטיקה ולקחת קורס תכנות, יתכן שאף יצא לך משהו מזה. * עוד מליון אופציות. מה אתה בוחר לעשות?

אושריקו, אתה חייב לשנות גישה לפני כל דבר אחר - ולהפסיק לחשוב כמו ילד. זו לא הקנטה אלא הערה לגבי ראיית החיים והשאיפות שלך לעתיד. סיפורי סינדרלה בדר"כ יכללו אנשים שלמדו המון בעצמם (גם אם זה בא על חשבון התיכון וכו') עם הרבה אהבה לתחום כלשהו והלכו לעשות עם זה משהו. *לא* בטלנים מקצועיים ששלחו קורות חיים ריקים ומישהו קיבל אותם לתפקיד מנכ"ל גוגל. תראה, עבדתי במפעלים ומקומות אחרים והכרתי אנשים עם אותו קו מחשבה. צעירים שלא מעניין אותם כלום חוץ מלהרוויח כסף אבל במינימום מאמץ, כולל ראש פינצטה בכל דבר שהם עושים בעבודה. אתה לא רוצה להיות בן אדם כזה ואתה בהחלט לא רוצה לעבוד עם אנשים כאלו כל החיים שלך. אם תחום המכוניות באמת מעניין אותך, אז קו המחשבה שלך צריך להיות - איך אני מגיע ל"שם"? אשלים בגרויות אם צריך, אלך ללמוד מכטרוניקה (לדוגמה) ואז אוכל לעבוד בתחום אבל במשרה טובה ומאתגרת עם שכר בהתאם...או לקוות לכך. צריך לקרוע את התחת? אז צריך. החיים לא קלים, אם לא תשקיע במשהו מספיק - בין אם זה נגינה, תיקון מכוניות או פיזיקה - לא תקדם את עצמך לשום מקום.

השברולט אסטרו הישן שהיה לנו. כיסא הנהג מרופד, נוח ועם משענות יד נחמדות. כמו ספה טובה.

טראמפ שראמפ, באנגליה הרבה יותר מעניין כעת. ממש "הקדמה ל-V for Vendetta": "If our human rights laws stop us from doing it, we will change the laws so we can do it," מצד אחד אני לא סובל את הדרך המגעילה שישראל הולכת בה, לקראת קיצוניות דתית שאין לי בה שום חלק, ומצד שני כרגע היא נראית כאי של שפיות בכל הדרמה שמסביב.

אוריו כתב בדיוק את מה שרציתי לכתוב. אוסיף רק לגבי נמרוד - שים לב שאתה לא מחפש שום דבר מעבר לבובה מתנפחת ומזלזל במה שהופך בן-אדם למעניין להיות איתו. כך לפחות זה נראה מהכתוב. לכו שניכם ללמוד תואר או סתם מקצוע מעניין, תראו עולם, תתבגרו בכמה שנים ותתעניינו באדם שמולכם. אני גם מכיר המון רווקות בגילאי 24-28. הן עושות את מה שהן עושות בינתיים, כמו כולם - לימודים, עבודה, תחומי עניין. אם אתם מראש לא מתעניינים בשום דבר ולומדים מחרא כמו אומנות הפיתוי או בלוגים רדודים במקום לפתח את עצמכם, למה שבחורה תסתכל עליכם? תהיו מעניינים לעצמכם קודם.

אני יודע, אך באותו רגע חשבתי על הטקטיקה הסובייטית והמחשבות היו באנגלית.

זה כולה חצי דונם. שלם לגנן שיפנה את הכל ואז ירסס. למה אתה רוצה scorched earth?

"הוצא מהקשרו" בהצלחה בלימודים!

לא אמרו שהפיילוט בשני רחובות הסתיים בהצלחה וממועד מסויים הצטרפו כמעט כל הנת"צ בת"א לרשימה?

אני לא בטוח, אך זה היה מקום מעורב. אגב תמיד מדהים אותי ההבדל בין מזרח סנהדריה (מסודר ונקי) לבין איזור שמואל הנביא כקילומטר ליד - שם חיים literally בזבל.

זה ממש תלוי באולם ובמה שמזמינים. אצלנו יצא ממש לא יקר אך עם מנות טעימות ובגודל הגון, פלוס אוכל פתיחה טעים בחוץ (ידענו לקראת מה אנחנו באים כי שנה לפני גם היינו בחתונה שם).

לא מעט שכונות שהיו חילוניות או מעורבות אך נעימות, כמו זו (לא בטוח לגבי שמה) מעט מדרום לגבעת התחמושת. מניסיון אישי של משפחתה של אישתי התנכלו להם בכל מיני דרכים עד שמכרו את הבית. נשאר שם בבניין איזה זקן שלא הפסיקו לזרוק לו זבל, ביצים, אבנים על האוטו, השחתת דלתות, מה לא - עד שמת.

נכון, אבל... הם סתם מפרסמים "דרוש מישהו שילך לקורס מצילים" באולג'ובס או שמישהו מהקהילה מחליט לעשות את זה? אני יוצא מנקודת הנחה שלא סתם שולפים מישהו מהרחוב. ישנה מחוייבות מובנית למטרה, לא סיבוב חופשי על חשבון המעביד. בכל מקרה וגם אם זה לא כך, הכשרות יכולות להיות מלוות בתקופת התחייבות של שנה, לדוגמה, אך בסופו של דבר אני לא מאמין בהורדות מהמשכורת וערבויות מהצד החלש במשוואה. מפעל שמספק נעלי עבודה וביגוד פעם בשנה - לא מוריד 600 ש"ח מהמשכורת בכל פעם. לא מחייב את העובדים על המים שזורמים בשרותים. באופן דומה, מדובר פה בהכשרה לתפקיד שהמעסיק החליט להשקיע בה, במקום למצוא מישהו שכבר "בא עם"...רק שלא באמת כי רוצים את ההשקעה בחזרה כשמישהו ממלא את התפקיד לאחר מכן.

הרשה לי רגע להסתכל על כך מהצד השני. *אתה* צריך מציל. זה האינטרס שלך לשלוח מישהו לקורס. מדוע שמישהו יסכים לקבל משכורת פחותה במקום מחיר השוק? התשובה היא כמובן כי אתה מעדיף לא לשלם את עלות הקורס - ז"א לנכות אותו לאט לאט מהמשכורת. אל תשכח שכמו בכל מקום, למעסיק לעולם יהיה הכוח הגדול יותר מול עובד. לפחות אל תדרוש כופר בדמות צ'ק ביטחון.

אני מכיר מספר איזורים בירושלים שהתחרדו בכוח, כולל התנכלויות לחילונים כדי שישתכנעו למכור. מצפון, אגב, נווה יעקב הפכה לחרדית, רוב החילונים והמסורתיים ברחו לפסגת זאב. מלכישוע, אתה מדבר על האיזור הדרום-מערבי של ירושלים, ש"תקוע" בין גושים גדולים שלא תראה בהם חילונים (וחצי מהעיר שכונות ערביות שאף אחד לא טרח להשקיע בהן שיהפכו למקום שנעים לחיות בו וכמובן שחוקי המדינה לא מתקיימים בהן, הידד לקישקוש "איחוד העיר").

אני עם Note 3 כבר שנתיים וחצי, מטעין כל לילה כל הלילה ואין שינוי מורגש בביצועי הסוללה. הניחוש שלי הוא שאנשים עם הזמן מתקינים יותר מידי אפליקציות שמשתמשות (במודע או לא) בנתונים ושותות חשמל אז הסוללה מתרוקנת מהר יותר "עם הזמן".

לגבי הספארק, המנוע הוא בדיוק הסיבה שבחרתי בה ולא במשהו אחר ואגב - כדאי לקחת את עניין הרעש בפרופורציות - עד היום גם בעקיפות מהירות לא יצא לי ממש לראות את המנוע עולה מעל 4.5-5K. לא כזה רועש.

אין בעיה מתנצל בפני כל מי שלא עניתי לו - ומקווה שהמצלמה תזכה לשימוש

האם למישהו יש משהו לעשות עם ניקון D40 ישנה אך במצב טוב? הבעיה - גוף בלבד, אז אפשר למצוא עדשת קיט שיש למישהו זרוקה באיזו מגירה ועדיין לצלם סבבה. מבחינת שימוש היא כמעט חדשה לגמרי. ראתה שטח אבל לא משהו נורא.

לא מיותר לכבות אותה, רמת הצפצופים השגויים גבוהה ומעלה את לחץ הדם. (אולי זה יותר טוב בגירסה החדשה, מה שלא עוזר לי כלל) פעם אחת שקצת הצחיקה לפני שהתעצבנתי - אוטובוס אגד השתלב לפני עם פרסומת של אגד מרוחה מאחור - טקסט עם נהג מחייך. המערכת התחילה לצפצף שאני תיכף דורס הולך רגל. אני נוהג מחושב (ברמה שהמערכת לא מצפצפת לי כלל בעניינים לגיטימיים) ומעריך את השקט. עם הצפצופים האקראיים הללו כל נסיעה היא סטרס. לא צריך את זה. הדרך הנכונה לדעתי היא מערכת אקטיבית כמו שיש כבר שכמה רכבים עממיים היום, לא גרימת sensory overload לנהג שכבר כך רגיש לזה.

אני מסכים איתך בגישה אבל הסכומים נמוכים יותר - בערך 1.5-2%. 4% זה כבר לתת להם וזלין ביד...