504L

+1 מה שכן, כדאי לבדוק מה יחס ההעברה הסופי של האוטומט שלך למול הידניות(אנסה למצוא). ההבדל בביצועים בין 504 1.8 ידני לאוטומטי בולט מאד, כאשר זה האחרון מסרס מאד את הרכב. הידנית, על אף ביצועים בינוניים על הנייר(15.8 ש' למאה, 154 קמ"ש מקס') מרגישה מכונית חיה ומגיבה, כאשר שיא המומנט מושג כבר ב-2500 סל"ד, מה שמסייע ליחס משקל/הספק לא מבריק(1160 ק"ג על 79 כ"ס). צריכת הדלק, בשני המקרים, אינה מבריקה.

נשמע כמו יופי של חויה, קל וחומר כשאדם נותן לך לנהוג ברכבו לראשונה בתנאים כאלה... אבל, כבישי נס הרים ואחרים הם מסוכנים לנהיגה ספורטיבית בלילה, יהיו טובים הקסנונים ככל שיהיו. האספלט בהם צרוב וחלקלק, בחלק מהפניות(שהן גם עוורות) חצץ מהשוליים הגיע למרכז הכביש, אתם עשויים להתקל באיזו רנו אקספרס תקועה ללא אורות אחרי הסיבוב כשבדיוק יגיע מישהו מולכם - ולעניין השועלים או הצבועים, לא תמיד הם מופיעים בקטעים ישרים אלא דווקא כשאתם בנעילה נגדית, בירידה. וזאת עוד לפני שדיברנו על אספקט הנהיגה בכבישים חשוכים בלילה, תפיסת המרחק המשתנה וכו'. מוטב שתקומו מוקדם, תעשו את זה באור ותמנעו מכם ומאחרים סיכונים מיותרים.

העונג כולו שלי. ולעניין הקארפוליו המוכר, משהו מעט יותר אמין מהארכיון הפרטי שלי, קטלוג גרמני מקורי משנת 1971 לדגמי אותה שנה! אז ברשותך, הנתונים: נפח מנוע:1779 סמ"ק הספק(דין):113/5500 מומנט מירבי:17.3/3000 יחס דחיסה:9.1:1 הזנת הדלק:2 מאיידי וובר כפולים 40DCOE32 אם תרצה נתונים של אלפות קלאסיות נוספות, בשמחה. אגב, גם 113 כ"ס לנפח 1.8 היה נתון מכובד מאד עוד בשנות השמונים. לב.מ.וו 1800 המקבילה לברלינה היו 90, לאודי 100LS באותו הנפח היו 100 ולפיז'ו 504 2 ליטר המוזרקת היו 104. ונקודה אחרונה לעניין ה-1750, נושא כה אמוציונאלי לאלפיסטים: זה השם שאלפא העניקו למנוע ה-1.8 טורבו החדש שלהם, המיועד בין היתר להחליף את ה-2.2JTS ב-159. עם הספק של 200 כ"ס ומומנט בריא, דומני כי יהיה זה השילוב האידיאלי ב"ג'וליה" של ימינו

עזוב מזגן, שהיה אופציה ולכן סביר להניח שלא נלקח בחשבון. כל צרכני הכוח ניזונו מקצה גל הארכובה. חשוב על תהליך מדידת כח במנוע(לא בגלגלים) ותבין מה קרה. אגב, כל מנוע הגיב אחרת למדידה. עדיין בקרייזלר, מנוע 6 הצילינדר הנטוי(225, או 3.7 ליטר) המוכר לנו כל כך מהוליאנט/דארט/קומנדקרים ירד מ-145 ל-110 כ"ס נטו. בנוסף, מנועי V8 עם קרבורטורים מרובעי לועות(FOUR BARREL) לעומת כפולים, כמו ב-318(TWO BARREL) הציגו ירידות הספק מתונות יותר בזכות נשימה עדיפה בסל"ד גבוה. מאחר וחתימתך מעידה עליך כחובב מכוניות שרירים, תהנה מהקישור הבא הלקוח מפרוספקט מכוניות שרירים של פלימות' משנת 1971, שם תראה את ההבדלים דלעיל: http://www.oldcarbrochures.com/main.php?g2_itemId=66058

קודם כל, תתחדש. בשנות השבעים והשמונים עשו כבוד למי שנסע באוטו כזה. בינתיים הלקוחות נטשו ועברו לאמריקאית אחרת שנקראת ב.מ.וו X5 - ובסוף אובמה מחסל את חטיבת פונטיאק בסוף 2010. כך שתפסת שני דברים החביבים על רובנו - מכונית ומותג נכחד. ולעניין ידית ההילוכים, למה? אחד הדברים האותנטיים ביותר באמריקאיות, עד היום, הוא מיקום ידית הגיר האוטומטי על מוט ההגה. זה נוח, נגיש - ומשחרר לך מקום מלפנים. כמה מכוניות קופה ל-6 נוסעים אתה מכיר? רוצה להשקיע קצת? תעיר את ה-350 שלך ותוסיף לו כמה סוסים בריאים ונשימה טובה יותר, כי במהדורתו הסטנדרטית המכונית שלך תאכל דלק כמו קורבט ותאיץ כמו מאזדה 3 מליסינג, עם מנוע 1.6 ומדבקות דוט.קום

ההבדלים, יש לציין, הם זניחים. בעבר, מדידת ההספק ברוב מדינות אירופה התבססה על תקן דין(PS DIN) הגרמני, אך עם יצירת האיחוד האירופי, נוצר תקן אחיד הנקרא ECE. הבריטים, כבריטים, ממשיכים להשתמש ב-BHP שלהם - ואילו אצלנו, רוב היבואנים מצטטים את ה-PS ECE, אלא אם הם ממציאים הספקים (ע"ע יבואן סובארו שפירסם את האימפרזה 1.6 החדשה של 2001 עם 102 כ"ס, שלא היו ולא נבראו. בהמשך, שונה הנתון המביך להספק האמיתי, שהיה 95 כ"ס, בדיוק כמו בדגם הקודם). למיאטה הנוכחית, למשל, מנוע 2 ליטר המפיק 160 כ"ס ECE או 158BHP. בתקן דין הנתון היה יוצא 162-3. ביפן נהוג תקן PS-JIS, שהוא פחות מחמיר - ולכן התוצאות הנומריות מרשימות יותר, ב"כאילו". לדוגמה, בתחילת שנות השמונים, יפנאוטו לא פרסמה את נתוני ההספק של הלאונה, שהיתה אז המכונית הנמכרת בישראל. ללאונה 1.3 היו 72 כ"ס יפניים, שהיו שווי ערך ל-60 כ"ס דין. והחגיגה נמשכת. באיטליה בשנות הששים השתמשו בשיטת CUNA, מעבר ל"ניפוח" נתונים אופייני. כך, למשל, מנוע 1750 המהולל של אלפא-רומיאו, הזכור לנו מה-GT קופה(המכונה בארץ ג'וניור, על אף שזה היה שמו של דגם ה-1.3) ומהברלינה, פורסם עם 132 כ"ס. בגרמניה, בשיטת דין היו לו לא יותר מ-115 ביום טוב... בארה"ב עד שנת 1971 היתה נהוגה שיטת HP GROSS, כלומר ברוטו. המנוע נמדד ללא כל אביזרים ומשאבות גוזלות כח, כך שכל אותם מאות כ"ס של מכוניות השרירים דאז היו במידה רבה פיקציה. משנת 1972 נהוגה שיטת SAE NET, הקרובה יחסית לדין הגרמני. כך, למשל, מנוע 318 הותיק והטוב של קונצרן קרייזלר(5.2 ליטר) הפיק 230 כ"ס ברוטו, שהיו שווי ערך ל-155 כ"ס נטו. מקוה שהבנת. התעייפתי.

חן, תתחדשו. נהניתי לקרוא את הסיקור המקיף והכנה. ולוואי ורבים אחרים ילמדו מהכנות הזו ביחס לרכבם שלהם, שהוא כמובן "טאבו" ואינו נתון לכל ביקורת שהיא. לעניין I30, זו אכן הציבה רף מאד גבוה ביחס למתחרותיה, קל וחומר ביחס ליונדאי קודמות. אני מוצא בה את הברק וחדוות הניהוג שפעם היו בילט אין בכל פיז'ו - והיום מאופסנים עמוק בבוידעם בסושו, צרפת. לפיכך, I20, מכונית שתוכננה להיות אטרקטיבית בעיקר באיבזור/תמחור/בטיחות פאסיבית, אינה מציעה מתלה אחורי נפרד והקפדה דינמית יתרה. חבל. לא מזמן נהגתי באיביזה החדשה, 1.6 DSG, חמש דלתות מהדגם הבסיסי. למעט המנוע הרועש, זו מכונית שמציעה חדוות הגה וקלילות מהסוג שגורם לך לחייך מהק"מ הראשון(למרות ה-ESP שאינו מתנתק, המושב האחורי הגבוה ועוד כמה זוטות).

עיצוב באוהאוס מדהים. האיטלקים כבר מזמן אינם באריתריאה, אך במוסך שמאחור ניתן לראות פיאט 124 סטיישן ואפרופו מונית הוקטרה A שבתמונה, גאנה מלאה באופלים, לרבות מוניות, משנות השמונים. בשכנותיה הפרנקופוניות לא תמצאו אפילו אחת, אך תיתקלו באינסוף רנו ופיז'ו מאותה התקופה.

טוב לשמוע, בימים אלה של "מיסוי בכיסוי ירוק" ושל 400 המלקות, סליחה מצלמות של בן חמו(מתגעגעים לקודמו הנאור שחר אילון). ידוע לך אם בכוונת המקום לאפשר מירוצי ספרינט(או הקפה של מכונית בודדת נגד השעון)?

נוסטלגיה מהנה ומרגשת, גם למי שהוריו עוד לא היו אז בארץ(כמוני)... לענייננו, מה שרואים הן בעיקר מכוניות סדאן בריטיות ואמריקאיות, טנדרים ואוטובוסים. את הטנדרים והאוטובוסים אשאיר למבינים ממני בתחום. מבחינת הפרייבטים, זיהיתי דה סוטו, פורד V8 אמריקאי ופורד פריפקט משנות הארבעים, פאקארד ופיאט 1500 6 ציל' משנות השלושים.

ומה עשה הנהג המיומן לפני 15 ו-50 שנה? נהג במתינות היכן שצריך וידע איך ואיפה אפשר להרחיב את המעטפת. חשוב על מכוניות על של שנות הששים, השבעים והשמונים. עם צמיגים נחותים - ואפילו ללא ABS. כולן רוסקו? כולן היו מלכודות מוות? וחשוב על חבריך ממועדוני פיז'ו/רנו ספורט. לרוב מכוניותיהן אין ESP. אז מה? זהו? אה, מיאטה. ל-NB שלי לשעבר, בציר 2004, לא היה ESP. מי רצה את זה בכלל? ואילו הרכב הנוכחי שלי, מאפשר ניתוק מלא ומאידך, ביליתי לאחרונה מספר שעות מאחורי הגה השירוקו החדשה שמאד הרשימה אותי. אלא מאי, ה-ESP אינו מתנתק לחלוטין(מצב OFF רק משחרר את בקרת המשיכה). קרא לי מיושן ופוליטיקלי אינקורקט, אך אני לא אקנה מכונית שלא נותנת לי את את מאת אחוזי החופש לעשות את מה שאני רוצה. זוהי פטרונות שאינה במקומה מצד יצרנים שרוצים את הכסף שלנו, אך לא ממש סומכים עלינו - ואולי גם לא על מהנדסי השלדות שלהם...(נקודה למחשבה) לאחרונה, חשתי בכך יותר מדי במכוניות החדשות שיצא לי לנהוג; שירוקו, מיטו, פיאט 500, איביזה החדשה. די, נמאס לי!

ולמי שיודע לקרוא גרמנית, הנה קישור למבחן דרכים למכוניות מיני שערך אוטו מוטור אונד ספורט. האלטו ניצחה את יריבותיה על בסיס מחירה הזול, אבזורה הבטיחותי וצריכת הדלק שלה, בעוד הקיה והפיז'ו הצטיינו יותר מבחינה דינמית(הפיז'ו גם בטוחה יותר). שימו לב גם להבדל בין נתוני צריכת הדלק הרשמיים למה שנתקבל במבחן(ולידיעתכם, במבחן דרכים גרמני צריכת הדלק נבדקת כהלכתה, לרבות בנסיעות רגועות). התוצאה:6.2 ליטר ל-100 ק"מ, שהם 16.1 ק"מ/ליטר. http://www.auto-motor-und-sport.de/vergleichstest/daihatsu-kia-peugeot-suzuki-microcars-vergleichstest-1326498.html בשעתו, בטיול בקובה, עם רגל כבדה על הגז, דלק מקומי לא מבריק ו-60,000 ק"מ של השכרה מאחורי ה-206 1.4 הידנית ששכרתי, התצרוכת הממוצעת היתה 14 ק"מ/ליטר. לא מפתיע, בהתחשב בגמישותו הטובה של מנוע שמונת השסתומים(75 כ"ס) ובעובדה שהמכונית לא היתה UNDERPOWERED. מי שמאמין שבתנאי ישראל, עם מזגן ותנועה עצבנית בכבישים, הוא יוציא מ-850 הק"ג ו-68 הסוסונים הרזים של האלטו 20 ומשהו ק"מ לליטר פשוט משלה את עצמו. שימו לב גם לנתוני האצות הביניים, המשקפות גמישות מנוע אפסית - מה שיצריך שימוש תכוף בסל"ד גבוה.

גרהם נירן היה סוכן קטן של לוטוס. כאשר קולין צ'פמן עמד לסיים את יצור הלוטוס 7 סימן 4(והחליט לקחת את לוטוס לכיוונים יוקרתיים יותר עם האליט והאספריט), רכש נירן את "פס היצור"(או שמא נאמר תבניות היצור) של ה-7 סימן 3 - והמשיך לייצר אותה תחת המותג קייטרהאם. רוב הקייטרהאם נמכרו כקיטים להרכבה עצמית, אך יכולת לקנות רכב שלם ומוכן לנסיעה מהמפעל.

המאזדה היחידה שהיתה ברשותי אי פעם היתה מיאטה, שנקנתה חדשה. הפקתי ממנה עונג רב, נהניתי מהאחזקה הזולה ומאמינות מושלמת - וכשמכרתי, אפילו שמירת המחיר היתה לא פחות ממדהימה. מה יש להגיד, רוטנברג, עגלה. אבל, אם לצטט אותך, מבלי שאתה מכיר אותי כמובן, אני אהנה מהעגלה הנוכחית שלי(בימר) - ואהיה ירוק מקנאה בכל פעם שאראה אלטו חדשה על הכביש. אחחח, איזה פספוס רוטנברג, תחושה של פיספוס של קניית רכב חדש. יודע מה, רוטנברג, חסוך עוד קצת. קנה את האלטו 87' של השכנים שלך. אתה ממליץ, לא? היא נוסעת כל יום מצויין, כל החלקים של הרכב הם של סוזוקי אורגינל - ויש לי עוד בונוס בשבילך. האוטו הורכב ביפן, לא בהודו וגם לא בעזה.

לפחות תבצע נסיעת מבחן לפני הרכישה. שלא תגיד לא אמרנו, לא הזהרנו...

סתם נקודה למחשבה. האם לא נראה לך שמיקרה משומשת או מאזדה 3 משומשת תהיינה אמינות מהאלטו מייד אין אינדיה??? אני עוד זוכר את המארוטי אלטו שיובאה ע"י מכשירי תנועה בשנות התשעים. חרפה של אוטו. אחריות? נו באמת. מתישהו גם היא נגמרת. קנה חכם ונכון ולא תזדקק לגיבוי האחריות.

119.6, 14.79....אני נפעם. עוד מעט אנשים יתחילו להשוות נתונים בין מכוניות יריבות וידברו על עושרו של המומנט העדיף ב-0.07 קג"מ אה, והוא מושג ב-15 סל"ד נמוכים יותר . ואו.

ומה היית מקבל? מכונית קטנה, צפופה, חלושה, לא מהנה במיוחד(לפי כתבות ההשקה) - וכנראה שגם לא מי יודע מה בטוחה. העיקר לקרוע ניילונים??? ב-55,000 ש"ח אתה יכול לקנות מכוניות משומשות נהדרות, אמינות ומהנות.

אני לא רוצה לחשוב איך הרגשת באותם ימים של גשמים טרופיים על אוטוסטרדת הבטון ה"מופלאה" מאקרה לתמה. סכנת נפשות. אם אינני טועה, זו יצירה של סולל בונה.

ראשית, לטראבאנט אין מנוע והנעה אחוריים אלא קדמיים - קישור נוסף ל-DKW הישנות שהיא והוורטבורג הן מצאצאיה(וורטבורג היתה המשפחתית הגדולה של מזרח גרמניה, עם מנוע שתי פעימות ו-3 ציל', בניגוד ל-2 שבטראבי). "זכיתי" לנהוג טראבי ב-1992, בצ'כוסלובקיה(טרום ההתפרקות לצכ'יה וסלובקיה). המכונית היתה איטית, רועשת ורועדת. ההגה, על אף צמיגים צרים ומשקל רכב נמוך היה כבד מאד במהירויות חניה. ההלוכים יצאו מהדשבורד, אך בניגוד לרנו 4 היו ב-H אנכי ולא אופקי. בנוסף, הם היו הפוכים, כלומר ראשון פנימה ולמטה(כמו רביעי בטנדר פיז'ו) ורביעי החוצה ולמעלה(כמו ראשון בטנדר פיז'ו). נוחות הנסיעה, על רחובותיה העתיקים של פראג, היתה מחפירה. שיא החויה היתה העמידה באותו רמזור, כאשר תוך כדקה לא ראיתי דבר זולת בעלת הרכב הנאה שישבה לימיני. הטראבי כוסתה מבחוץ בעשן כמו טנק שהפעיל מיסוך במלוא העוצמה :lol: בקיצור, אני זוכר את הטראבי כאחת מ-3 המכוניות הגרועות שנהגתי עליהן - חברה טובה לסוסיתא קוביה ולבייבי פורד

אין זה סוד שסדרה 1 רבות נרכשות ע"י אותם טיפוסי לקוחות שקנו בשנת 88' את ה-316 קרבורטור(75 כ"ס, אותו מנוע של 315). לשון אחר, "תן לי את הב.מ.וו הכי זול שיש לכם".... במלים אחרות, מחפשי שואו-אוף מוגבלי תקציב שרוצים משהו מרשים יותר ממאזדה 3 עם ג'אנטים וצבע מטלי אלא מאי, כמו באותה E30 ישנה, גם הפעם יקבלו הלקוחות מכונת נהיגה מהנה - גם אם לא מהירה, צפופה ודי ספרטנית באבזורה. כבעלים של ב.מ.וו, לי זה נשמע כמו ב.מ.וו בסיסית לכל דבר ועניין, ללא קשר אם אני מסמפט את סדרה 1 או לא. *האם יעריכו הלקוחות את הניהוג החד וההגה הטוב של המכונית? *האם יודו בינם לבין עצמם שהמכונית צפופה מאד וקופצנית ושמרווח הגחון הנמוך גורם להם לשפשף את הפגוש הקדמי על כל מדרכה? צר לי חברים. עבור רובו של עמישראל, מכונית היא כלי תחבורה - או כלי תחבורה שהוא גם סמל סטטוס. כאן זה מתחיל וכאן זה גם נגמר באין תרבות מוטורית מפותחת. הרוב אינם יודעים בכלל איזה צמד גלגלים מניעים את מכוניתם ומה הספק המנוע שלה(זה אולי כתוב ברשיון, אבל עבור מר ישראלי נפח המנוע הוא הנתון הקובע). זה היה עצוב ב-79'. זה עצוב עוד יותר ב-2009. לעניין הגיר הידני, ניתן להזמין בקמור את ה-1 עם גיר ידני ולחסוך עוד 10,000 ש"ח.

אינני מדבר כלל על יחס משקל הספק. משקל קל יותר משפר את כל האספקטים של הניהוג - ובפרט כאשר ההבדל מתבטא בחרטום, כמו במקרה של ההבדל בין ה-23 ל-35. אגב, מהיכן הגעת למסקנה שחלוקת המשקל אינה נפגעת??? ב-M רודסטאר האחרונה, הזיזו את המצבר לתא המטען בדיוק מסיבה זו. הראה לי הבדל עקרוני אחד בין ה-23 ל-35 שיתמוך בטענתך...

אף אחד לא התייחס לגרסה זו כאל הגרסה המוחלטת, זו פשוט הגרסה שהבוחן האנונימי נהג. הגרסאות המוחלטות מככבות יפה בפרוספקטים ובהשקות, אך הציבור קונה את מגוון הגרסאות - ובעיקר את הזולות יותר. אישית, גרסה זו עניינה אותי אפילו יותר מה-3 ליטר המוגדש, מאחר והיא קלה יותר ויושבת על צמיגים צנועים יותר. כך שאם איזושהי Z4 מהדור החדש צריכה להרגיש כמכונית ספורט ולא כ-GT, הרי זו דווקא גרסה זו.

באוטוקאר, לעומת זאת, הרבה פחות נלהבים, במיוחד מהניהוג/התנהגות הכביש. http://www.autocar.co.uk/CarReviews/FirstDrives/Subaru-Legacy-2.5i/240615/ כמובן שיש להביא בחשבון כי גרסאות השוק היפני(JDM) מצוידות בכיול מתלים רך יותר, מהירותן המירבית מוגבלת ומפרט המנועים קצת שונה. עדיין לא ידוע המפרט המדויק של הלגאסי לאירופה (ולישראל) ואם מנוע שני הליטר דל המומנט ימשיך עמנו, כך שלא נותר אלא לחכות עם המסקנות. מה שכן ידוע - ומשמח - הוא החלפתו של הגיר האוטומטי הנוכחי ב-CVT חדש ומוצלח, המקביל לזה שבאוונסיס החדשה. לסובארו היתה תקופה נהדרת במרבית העשור הנוכחי. החלפת האימפרזה לדגם הנוכחי(הקרוי כאן B3) הראתה שמשהו קצת חורק בהנהלת פוג'י תחת טויוטה, מאחר ו-B3 היא פחות סובארו מקודמתה ומאידך אינה עולה עליה(לטעמי). עיצובית, הלגאסי החדשה היא פיספוס. נקווה שבתחומים אחרים היא תפתיע לטובה.

סביב דקה וחצי, דקה וארבעים שתי צרפתיות אהובות; פנהרד דיינה Z וסיטרואן DS או ID. שתיהן נראות בחלקן האחורי תוך כדי נסיעה.