504L

אם אינני טועה, הטאונוס הזו היתה חיפאית עד לפני כעשור - ואז נעלמו עקבותיה. המכונית חנתה באזור התאטרון העירוני בהדר, נסעה ונשמרה במצב מקורי יפה, גם אם לא מלוקק. כואב הלב לראות את התמונות.

סיפור מרגש, שקל לי מאד להזדהות עמו. יש לי מספר ספרים אהובים על קלאסיות, המלווים אותי עוד משנות השבעים. הם נמצאים במקום מכובד בספריה - ואני עדיין נהנה לעלעל בהם לפרקים.

משום מה יש לי הרגשה שלא ממש הבנת את לירוי. הוא מדבר על סוף שבוע על אונית נוסעים של מנו/כספי, כאשר האניה עוגנת למשך כ-7 שעות בלרנקה, די והותר זמן לחיפושים ורכישות. אתה יוצא מהנמל ופונה שמאלה לרחוב ראשי, שם נמצאות סוכנויות רכב, מוסכים וכו'. הבא בחשבון כי אם תביא עמך עצמים גדולים(ג'נטים וכו') סביר להניח שהמוכסים בארץ יקלטו אותך. עדיף שתיגש אליהם מיוזמתך ותמזער את הנזק. הפלגה עם הרכב שלך על מעבורת תעלה הרבה יותר מ-200 דולר... הרץ חיפוש באינטרנט. אין לי ספק שתמצא תוצאות לרוחך, מאחר והקפריסאים הם חובבי רכב וספורט מוטורי מושבעים, קל וחומר מכוניות קלאסיות בריטיות. ובכלל, האי השכן מוצף במכוניות מדהימות - ובכל ביקור שם יוצא לי להתקל בכמה. השיא? ב.מ.וו M1

משתתף בצערכם.

גרסאות קופרה ו-FR מיוצרות עם DSG7 בלבד. "משוטי" העברת הלוכים מאחורי ההגה הם ציוד סטנדרטי בשתי הגרסאות, להבדיל מהאיביזות הרגילות.

היפהפיה שלך שייכת לתור הזהב של תעשיית הרכב האמריקאית, כשביצועים ועיצובים מכרו מכוניות. אם האימפלה שלך היתה מודל 76, היית מבין את כוונתי. קל וחומר אם היית מנסה את אחת הלינקולן הגרוטסקיות מהשנים האלה.

בדרכך צפונה, נמצאות שתי דרכי נהיגה משובחות ומפותלות כהלכה, הייוויי 1 ודרך 17 המייל. גם הנוף הנשקף מהן מדהים. אתה בטוח שאתה רוצה לעשות אותן בג'יפ??? ועל מנת להקשות עליך עוד קצת, אויס ארה"ב משכירה את קאמארו החדשה בגרסת SS, מנוע V8 כמובן.

משום מה יש לי הרגשה שלא נהגת את המכונית לאור קביעותיך הקטגוריות. ציינתי את עניין הביצועים, אך גם תחומים נוספים. נוחות הנסיעה העירונית של C5 וההגה שלה אינם פחות מאכזבים מביצועיה. בתחומים אלה, C5 הקודמת היתה עדיפה על הנוכחית. את העיצוב החיצוני והפנימי דווקא ציינתי, לטובה. אגב, מספר מהמגיבים כתבו על גרסאות אחרות הנמכרות בחו"ל. לגרסאות ידניות אלו יש מתלים קונבנציונלייים ולא הידרופנאומטיים. בכתבות ההשקה של העתונות הזרה נכתב שנוחותם אינה נופלת מההידרופנאומטיים - והתנהגות המכונית המצויידת בהם עדיפה. אלא שזה הדגם המיובא לארץ - ובו עסקינן. ותתפלאו, גם באירופה יהיו מי שירכשו C5 שני ליטר אוטומטיות. הדגם הזה לא מיועד רק לישראל - ואירופה(לא הים-תיכונית), כבר מזמן החלה לרכוש מכוניות אוטומטיות. הערה אחרונה לעניין תגובתך על המכוניות הישנות. מאחר וזכיתי לנהוג בכל הסיטרואן הקלאסיות שהזכרתי, תובנותיך לגבי רכב שלא מרגיש טוב בפנים, רועש וכו' אינן תופסות כאן. אילו היית נוהג ב-CX בת 30, היית מבין.

קלאסיקה אמריקאית בסביבה אירופית. בהחלט נשמע לי מתכון מנצח. אגב, נראה שגם בבנלוקס אוהבים לייבא את גומעות הבנזין מהמחצית השניה של הסבנטיז כפי שמתחילים לראות גם אצלנו במפגשים. גגות סקאי, פגושים של מאק, מנועי ענק, חנוקים וחלושים הנאנקים תחת משקל עצמי של כ-2 טון - ומספקים ביצועים של סובארו ליאונה... המכוניות האלה הן הסיפתח למשבר של תעשיית הרכב האמריקאית, שהתפוצץ בפנינו בחודשים האחרונים בקול נפץ עז.

כתבה משעשעת, שנונה, מקורית ו...מה לעשות, נכונה. אתמול בלילה, בעוד רעייתי היקרה צמודה לגמר של אמריקן איידול, מצאתי כמה דקות לסכם את רשמי על C5. מסתבר שהם דומים לרשמיו של יואב. האמת, לעתים, כואבת - אך חייבים לשמור על אובייקטיביות. ניסיתי להעביר את הנקודה האישית שלי ביחס לסיטרואן. אני רוצה להאמין שאינני משוחד או לוקה בדעות קדומות. יש ברשותי ב.מ.וו חדישה ופיז'ו קלאסית - ואין לי כל בעיה לקרוא וגם לכתוב ביקורת שלילית על אחת ממכוניות החברות האלו. היתה לי מיאטה - וזה ממש לא הפך אותי לסניגור של 323 לנטיס. גם ליואב, שהוא חבר ועמית לתחביב מזה כ-20 שנה, פינה חמה בלב לתוצרת המוטורית של צרפת. זה עדיין לא שולל את האפשרות לביקורת אובייקטיבית. ואפרופו יואב - וכמה מן ההשתלחויות הארסיות שנשמעו בתגובות בשרשור - זהו אחד מכתבי הרכב ההגונים, הצנועים והמקוריים שבארץ, מעבר למקצועיות ולנסיון המצטבר, שמסייע להעניק מימד הסטורי נכון לשינויים. אני מאמין שגם בקרב מתחריו ועמיתיו, תמצאו דעות דומות. חובבי רכב הנעולים על מותג אחד ואומרים אמן על כל מוצר חדש הנושא את שם המותג, בעודם פוסלים כל אלטרנטיבה, אינם מאתגרים את עצמם - וכתוצאה מכך הם מפסידים אלטרנטיבות עדיפות. תראו את חובבי סאאב, למשל, סאאב שהיא מזמן כבר לא הסאאב שלהם, המעניינת, המקורית. כאותו קפטן של הטיטניק, הם ימשיכו לדבוק באופלים השבדיים שלהם עד לשקיעה המוחלטת. יש גם לא מעט אלפיסטים כאלה. אילו רק שמעתם את דעתי על המיטו(זה עוד יגיע, בקרוב) ולכל אנשי הסיטרואן שנזעקים פתאום, מה קרה? מישהו גילה לכם את אמריקה? הפכתם את C5 לטויוטה? תבדקו מה קורה במוסכים, בסקרי שביעות רצון, בקרב ציי רכב. C5, נוחה ככל שהיתה, אינה איכותית. גם לא הקסנטיה - קל וחומר ה-BX.

תתחדש. פשוט נהדרת. טרקסיון היא אחת המכוניות הקלאסיות של כל הזמנים!

דווקא לא. מרבית היצרנים מתגאים היום בכך שדגמים חדשים שוקלים כמעט אותו משקל לעומת קודמיהם(גולף 6) וחלקם אף קלים יותר(ראה מקרה פיאסטה, איביזה ופולו החדשה). למרבה הצער, כחלק מהסטגנציה המאפיינת את התעשיה הצרפתית בשנים האחרונות, משקל עודף הוא חלק מהרפרטואר של מה שאני מכנה תכנון מרושל. דיברנו על C5? בדוק את משקלם של דגמי פיז'ו הנוכחיים ותבהל(ולא שרנו הפכו ליצרני נוצות ).

על פי רוב, מנועים לא היו הצד החזק של סיטרואן. DS ו-CX המשיכו להשתמש במנוע שהיו במקורו של הטרקסיון. מנועי הבוקסר קפאו על שמריהם יותר מדי זמן, למרות שאני עדיין אוהב אותם. ועדיין, יחידות ההינע היו נסבלות לזמנן ביחס למה שיש כאן. דיזל ידניות? ידני בשמחה, דיזל? לא תודה. לא אוהב. ומה לעשות שנסיעת המבחן נעשתה בישראל, בדגם שאמור להיות רב המכר(עד כמה שמחיר מנופח של 169,000 ש"ח יסייע לכך )... יודע מה, דווקא כבישי ישראל מאתגרים מערכות מתלים כהלכה - ובמבחן הזה, מה לעשות, יצאה המכונית הזו מושפלת.

מה זה אהבתי, בטירוף. את הרוח והמחשבה ואת האופי היחודי. את הנוחות שלא היתה שניה לה ואת הניהוג המוזר והמרתק, שהיה יכול להיות רק לרכב שיוצריו היו מרוכזים בעיקר בשגיונותיהם הם. אהבתי את הדה-שבו ואת ה-GS, התענגתי על DS ו-CX חצי אוטומטיות. מעולם לא נהניתי מהנהיגה המונוטונית לאילת כמו מאחורי הגה ה-XM... נהניתי מהתנהגות הכביש המבריקה של כל גרסאות ה-ZX וסימפטתי גם את הקסנטיה. מה הפלא? כל מה שבא מאז... אז לפני שכולם נזעקים, קחו אויר. תרגעו. C5 הקודמת, מכוערת ולא איכותית עד כמה שהיתה, שמרה על האופי ועל הליבה. לא הייתי קונה אותה, אך עדיין זכורה לי אותה נהיגת בוקר מוקדמת מהצפון לת"א, אותו שיוט מהיר, קצר ונינוח. הגעתי רגוע ומחויך כאילו טסתי במחלקת עסקים טובה. C5 החדשה היא מכונית יפה, אפילו יפה מאד. אני מוכן לסלוח לה על הפנסים האחוריים הגנריים למול הנוכחות הכללית. איכותה משופרת, עיצוב הפנים מאתגר ומענג. המושבים הם בין הנוחים בהם ישבתי בשנים האחרונות, בכל קבוצת מחיר. למי שקונה את הסיטרואן שלו על פי רשמי אולם התצוגה, זה מספיק. בדומה ל-C4, סיטרואן C5 החדשה היא מיליון דולר כשהיא סטטית... על הכביש, זו אופרה אחרת. המכונית כבדה כחזיר מפוטם(מעל טון וחצי), מונעת ע"י מנוע 2 ליטר בינוני ומסורסת ע"י גיר אוטומטי גרוע. נוחות הנסיעה העירונית בינונית ומטה, עם רגישות לפסי האטה גבוהים וחדים ולשיבושי אספלט קלים. מתלים הידרופנאומטיים תמיד "נתפסו עם התחתונים למטה" בשיבושים רוחביים חדים, אלא שכאן, התחתונים רוב הזמן מופשלים... במהירויות גבוהות, מוכיחה C5 שהדבר היחידי שהיא מסוגלת לעשות כמו שצריך הוא לשייט. ההגה מקבל משקל נכון, המתלים נרגעים. רק אל תבקשו קיקדאון, בבקשה. היא תמחה על כך, בקול. מעבר לכך, היא אינה מהנה בשום דרך ואופן. בכל מהירות שאינה גבוהה, ההגה מחפיר - ובמהירויות נמוכות אף לוקה בחוסר מיחזור למרכז(בדיוק ההיפך מסיטרואן של פעם). התנהגות הכביש לא מבריקה, גם הבלמים כבר לא מרגישים כמו פעם. טרם נהגתי ב-C6. אחרי החויה ב-C5 החדשה, אני כבר לא בטוח עד כמה בא לי.

ד"ר בקר הוא מהצדיקים הבודדים בסדום המוטורית שנקראת ישראל. דעותיו מתקדמות וליברליות מזה שנים - ואינן מוטות או "מתיישרות" לצורך תפקידים פוליטיים. למרבה הצער, תרומתו בוועדות השונות נגנזת למול הקולגות הארכאים שנמצאים שם, שמאז שאני זוכר את עצמי משמיעים דעות בורות וכוחניות, עוכרות נהגים. אינני זוכר אותו גם כבכיין פופוליסט בנוסח האדון אבוהב מ"אור ירוק" - פעם ראש מועצה, היום ב"אור ירוק" ומחר? אל תדאגו לו. שנאמר, פעם עסקן, תמיד עסקן. ולעניין המהירות, כמו בעניין מעודה, ד"ר בקר הוא אזרח פרטי. אני מאחל לו(ולכל אחד שנתפס על מהירות גבוהה בכבישים פתוחים ובטוחים) שיצא מהתיק במינימום נזק ומבקש מכל הצבועים שירדו עליו, בעוד הם עצמם "מרביצים" במגוון כבישים, להביט במראה ולעשות חשבון נפש עם עצמם.

בהצלחה. רכב מדליק וחריג.

כל הכבוד על האבחנה, זה לא ברור מצפיה ראשונה. למדתי נהיגה על כזו, 316 מודל 78'. לא חזקה במיוחד(90 כ"ס) אך קלה ונעימה לנהיגה. מגיל צעיר, היתה לי חיבה מיוחדת ל-E21, בהמשך כמעט וקניתי 323I. יום אחד עוד אייבא אחת, ידנית כמובן. אחלה קליפ דרך אגב, שמבחינה מוטורית מזכיר נשכחות. מספר היילייטס: -סובארו GLF '82 עם סוכך שמש מיושן ומגוחך(הבעלים בטח התגאה ב"אביזר" שלו שמתאים לפלימוט מודל 49' ולא לרכב מודרני). -מונית 504 -רנו פואגו. כמה סובבנו אחריהן את הראש באותן שנים, על אף שידענו שזו רנו 18 בתחפושת... -הרבה אופלים על הכביש. מישהו ב-UMI התעקש בעקביות להפוך את המותג הפופולרי לשעבר ללא רלבנטי - והצליח. -אוטוביאנקי, פיאט 127. פעם איטליה סיפקה לא מעט מהמכוניות הקטנות בארץ. -כולם נוסעים עם חלונות פתוחים, ידיים מחוץ לחלון, לא חגורים, מזיעים ומתעצבנים. נוסטלגיה עשויה להיות דביקה לעתים

הכוונה היא לנמלי הפקידה(PORTS OF CALL).

הפלטפורמה היא אותה הפלטפורמה, למעט בסיס גלגלים קצר יותר ב-TT. המנוע שבמכוניתך מפיק 265 כ"ס וב-TTS עוד 7. מערכת ההאלדקס זהה. צמיגי ה-TTS הינם במידה 245/40X18, רחבים מצמיגיך ב-20 מ"מ. הבדל המשקל, תאמין או לא, זניח. אודי TTS קלה מ-S3 ב-60 ק"ג בסה"כ. לענין המקום השני במבחן הקרח, הרי זה די ברור. הנעה כפולה תמיד תציע משיכה עדיפה. בוא נסתכל רגע על מה שקורה בגזרת האחיות החמות לפלטפורמה, אוקטביה RS וליאון קופרה. גם להן הנעה קדמית בלבד, למרות שנעשה שימוש בהנעת האלדקס בגרסאות מתונות יותר. מדוע? ומה קרה לגולף R32? לא תהיה יותר, מאחר וכל מי שניסה אותה מול GTI סימן 5 המקבילה העדיף את האחרונה. לפיכך, גם הגולף R תלך בכיוון של השירוקו R. קלה, חזקה, פחות מזהמת וללא הנעה כפולה. מבחינתי, כל מכונית צריכה להיבחן לגופה מבחינת מדדי יכולת מחד ופאן מאידך, ללא קביעה דוגמטית ביחס לצורת ההנעה. בבימר שלי, דגם חדיש המצויד בבקרות יציבות ומשיכה, ניתן עדיין למצוא שגם להנעה האחורית ה"נחשקת" יש את המגרעות שלה.

ראשית, כפי שציינתי, הנסיון אינו רק מקריאת מבחנים. שנית, אחיזה אינה התנהגות. ההבדל ברפרטואר של מה שהאוטו שלך עושה בכניסה, במהלך וביציאה מהפניה לעומת איבו/STI הוא מספיק מוחשי לכל נהג המיומן בנהיגה ספורטיבית. כמה G צידי האוטו מפתח ואם הוא יתחיל להחליק ב-89 או ב-91 קמ"ש, פחות מזיז לי. ולעניין כתבות, שתי נקודות מענינות: -בבחירת מכונית הביצועים של 2008 העדיפו בוחני CAR את שירוקו 2.0TSI על פני אודי TTS, גרסת הקופה של המכונית שלך. למרות נחיתות הביצועים בקו ישר, בזכות כל השאר. -אוטו מוטור וספורט הגרמני ערך במהלך החורף האחרון מבחן על מסלול קרח, שכלל ניסויי משיכה(תאוצה והאצה), בלימה, התנהגות ושינויי כיוון תכופים. המתמודדות:ב.מ.וו 125I קופה, שירוקו 2.0TSI ואודי A3 2.0T קוואטרו. הב.מ.וו סיימה הרחק מאחור, השירוקו סיימה במקום שני קרוב מאד לאודי מבחינת ניקוד כולל, כאשר הבוחנים ציינו כי היא היתה מהנה יותר לנהיגה מהאודי ושמרה על זריזות(AGILITY) עדיפה בשינויי כיוון. בנוסף, היא הגיבה יותר למשחקי מצערת בתוך הפניה. שנמשיך?

ומאידך, בוא לא נשכח שאנחנו מדברים על האלדקס, לא 4X4 קבוע בנוסח אודי עם מנוע אורכי או להבדיל, סובארו/מיצובישי. איפה זה מתבטא? בפניה, בשוליים ובעוד מספר מצבים. בסיכומו של יום, האלדקס הוא פשרה, חסכונית ליצור(וגם בדלק). כבר היו לא מעט מבחנים בעבר, בהם רכבים של VAG מצוידים בהאלדקס הפסידו לקרוביהם בעלי ההנעה הקדמית מנסיון אישי לפני לא מעט שנים, אני זוכר שהעדפתי את הלאון 1.8 טורבו הנעה קדמית על פני ההאלדקס. ובנוסף, אל תשכח את ה-XDS של השירוקו/גולף GTI...

נמק, פרט והסבר.

אני זוכר את וולוו 343/345(בהמשך 340) כאחת המכוניות הפחות מבריקות שנהגתי עליהן. אמנם הגיר ישב מאחור, מה שתרם במשהו ליציבות, אך המכונית היתה כבדה, איטית, צוידה במנועי רנו פשוטים ורועשים וסבלה מהיגוי איטי, כבד ומסורבל. גם הגיר לא ממש תרם את חלקו לביצועי הרכב. וכאילו אין די בכך, מחירה באותן שנים היה יקר מאד, בזכות "הילת וולוו" שאז היתה כאן בשיאה. מי קנה אותה? כנראה אותו סוג של לקוח שחיפש "יוקרה זולה" וקנה גם את השברולט שבט קוריוז: לידית ההלוכים הקוביתית של 340 היו 4 מצבים(P,R,N,D), אך מאחורי מסילת ההילוכים התחבא כפתור קטן שהפעלתו נועדה לסייע בבלימת מנוע בירידות. זה עזר כמו כוסות רוח למת.

לרוב חברות הספנות ישנה גם פקידה באוקלנד/סן פרנסיסקו וסיאטל(וושינגטון). לעניין LA, חלקן משתמשות בטרמינל בלונג ביץ'.

להזכירך, אנחנו מדברים על הדגם הזה: