GOLF

אומנם מיצובישי, אך מדובר באותו מוסך - אלימלך ברחובות. אומנם ביקרתי שם פעם אחת במסגרת החלפת מולטימדיה באחריות ופעם נוספת במסגרת ריקול קטן, אך התרשמתי מאוד מהשירות.

דווקא לא הייתי שולל שמדובר בפגיעה מאבן קטנה. אל תתרגש מזה. תזמין עפרון צבע לפי קוד הצבע שלך, ותקן נקודתית בעדינות אם וכאשר זה יתחיל להתקלף. לא הייתי ממהר לקלף את מה שיש שם.

המחירים הם לחלקים מקוריים, וכלל לא בטוח שהיית רוכש אותם בעצמך במחיר נמוך יותר. הדבר היחיד שאולי ״דחפו״ שם זה אותו תוסף "gold". שאלת מדוע בחרו לשים תוסף? האם שאלת לגביו במהלך/סוף הטיפול?

יש מצב שתדלקת זמן קצר לפני שהתקלה צצה? אולי בתחנת דלק שלא תדלקת בה בעבר?

או לחילופין, גם פיאסטה 2010 נכנסת מצויין לתקציב, אם מכונית בקטגוריה הזו היא בכלל אופציה. מכונית מצויינת להתנהלות עירונית.

פלסטלינה עושה את העבודה בצורה הטובה והפשוטה ביותר. אין בעיה למצוא פלסטלינה בחנויות שמוכרות מוצרי דיטיילינג לרכב או לחילופין להזמין מחו"ל.

המבחנים בחו"ל מדברים על שיפור משמעותי ביחס לדור היוצא. אם זה אכן המצב, וגם העובדה שהדגם נמכר במספרים יפים בארץ, יש סיכוי גבוה שהיא תמשוך לא מעט לקוחות.

זו לא הפעם הראשונה שכלמוביל מארגנים יום כזה. טוב, זה אולי לא כמו תמיד כי הפעם זה כלל נהיגת שטח, אבל הבנתם את הרעיון. אין מה להרחיב לגבי ההשקעה והיחס - שאפו. הרצון לתת למשתתפים חוויה כיפית וממצה, זה לא מובן מאליו, ועל זה באופן אישי ממני - תודה. את הבוקר התחלנו בהדרכה על הטרייטון החדש. מה השתנה לעומת הדור הקודם, מה שופר (המתלים למשל), מה הוחלף (כמו מנוע חדש לגמרי), ומה ההבדלים בין רמות הגימור והאבזור השונות. עושה רושם שהיפנים עשו שיעורי בית ובאמת שמו דגש על טיפול בנקודות היותר בעייתיות של הדגם היוצא. הטרייטון החדש נראה טוב. הפרונט החדש של מיצובישי שנמצא בין היתר ב-ASX, מוצא את ייעודו בצורה הטובה ביותר דווקא בטרייטון. הוא נראה מסוקס אך מעוצב - בהחלט מדובר בעיצוב היותר מיוחד שיש כרגע לעולם הטנדרים בקטגוריה שלו להציע. הטרייטון "שלי" הגיע בגרסת ה-Dakar SE המאובזר ביותר בהיצע, ואכן, אבזור יש בשפע - מושבי עור מחוממים (זה של הנהג גם חשמלי), תאורת LED קדמית, Keyless, ניטור שטח מת ותנועה חוצה מאחור - ויש עוד כמה פריטים אותם הספקתי לשכוח. השינויים בתא הנוסעים מתמקדים באיכות חומרים טובה יותר, וקוסמטיקה למרכז הקונסולה כמו גם ללוח שעונים. בכביש הטרייטון הפתיע אותי. קל להגיע לתנוחת ישיבה נוחה, וגם אחרי לא מעט קילומטרים בכביש, לא הרגשתי אי נוחות או רצון להמלט לחופשי. הראות מצויינת לכל הכיוונים, והודות לפרונט המרובע של הטרייטון, קל מאוד להעריך את המימדים שלו. אף שלא מדובר ברכב קטן, הוא לא מרגיש מגושם לנהיגה. המנוע והגיר עובדים מצויין יחד. הגיר חלק מאוד בהעברות ההילוכים שלו, והמנוע מצליח להאיץ את הטרייטון בקלות וללא צווחת דיזל מתאמצת. האצות הביניים בטווח של בין 100-140 קמ"ש בערך חלקות ומהירות, ובעיקר לא מצריכות הורדת הילוך הודות למומנט זמין. מצד שני, מהירות גבוהה ולחיצה עצבנית יותר על דוושת הגז, גררו צליל דיזלי מאוד לא נעים. את השיבושים באספלט, הטרייטון צולח בקלות, אבל הארגז מאחור וקפיצי העלה הזכירו כל הזמן שהם שם - רעידות כתוצאה מכביש משובש שהגיעו לקבינה ונעלמו מהר, נשארו איתנו מאחור לעוד מספר רגעים. צפוי בסך הכל, וכנראה שיהיה מורגש פחות עם תוספת של מטען בארגז. הנסיון שלי בנהיגת שטח הוא אי שם בין לא קיים, לבין "מה אתם רוצים ממני?". לשותף שלי לנהיגה דווקא כן יש נסיון בנהיגת שטח, ולמדתי הרבה ממנו על מצבי הנהיגה השונים במהלך היום. הטרייטון לא הראה אף לו סימן אחד לקושי במהלך המסלול - סלעים, בורות, הצלבות - יו ניים איט. רק זווית נטישה של טנדר טיפוסי יחד עם וו גרירה בולט, דאגו להזכיר מדי פעם על נוכחותם. בגרסאות ה-Dakar ו-Dakar SE יש פתרון לכל מצב כשתרצה לרדת מהאספלט - בורר למצבי שטח שונים, הילוך כח, נעילת דיפרנציאל, ומערכת לבקרת ירידה במדרון. את היום הארוך סיימנו במסעדה מצויינת, ועל בטן מלאה המשכנו למקום ממנו התחלנו. בסך הכל היה יום מצויין, שעבר מהר.

חמותי חיכתה 9 חודשים לפיקנטו, בתקופה בה הן היו נמכרות כמו לחמניות בשקל. לא חסר רוכשים שמוכנים לחכות לרכב שהם רוצים.

איזו התחייבות אתה רוצה אם המשלוח עוד לא הגיע לארץ, וספק אם יצא לכיוונינו בכלל?

חיפוש עושה פלאים: https://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?230121-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-Gemel&highlight=gemel

מזכיר לי את הטויוטה Etios שקיבלתי בארגנטינה לפני כשנה. מיוצרת בסאו-פאולו, ברזיל. מנוע 1.5 עם 90 כ"ס, ותיבה ידנית עם 6 (!) הילוכים. דלתות וחלקי פח בעובי של נייר לגלגול סיגריות, איכות חומרים והרכבה מתחת לכל ביקורת. לזכותה עמדו תא מטען הזוי בגודלו (2 מזוודות גדולות ועוד 2 טרולי נכנסו בקלות, ועוד נשאר מקום ל-road kill), וחסכון מטורף בדלק. קשה לי מאוד להאמין שמישהו היה רוכש אותה בארץ.

36.5. מה זה משנה כמה ק"מ נהגתי ברכב? נהגתי מספיק בשביל לקלוט מה החסרונות ומה היתרונות שלו, וכמו כל רכב, יש לו יתרונות וחסרונות. רכב "פח" הוא לא. תת היגוי יש לו (וזה רק הגיוני), אבל גם אליו צריך להגיע. הרכב לא נכנס לתת היגוי בכל הפניית גלגלים. לגבי אמינות, הודית בעצמך שייתכן לגמרי שנגרמו מהתקנות מקומיות. האטראז', כמו חברו נטול תא המטען, היא מכונית אמינה במלוא מובן המילה. אם אתה חי עם האטראז', לוקח אותה למגבלות ברמה יומיומית ועדיין שרדת בשביל להגיע ליום הזה ולהקליד בפורום, אז אולי השד לא כ"כ נורא... צר לי שנאלצת לחיות עם הרכב הזה, באמת - מכל הלב. מקווה שחייך, או שמא הפרספקטיבה שלך, ישתפרו במהרה.

עוד אוסף קשקושים. אין שום דבר מסוכן באחיזה של האטראז'. מספר נמוך של כוכבי בטיחות, גם בסטנדרטים של היום, תוכל למצוא גם בדגמים חדשים. אז מה? כל מה שמתחת ל-5 כוכבים נכון לפברואר 2020 זה רכב "פח"? האטראז' מציע חבילה לא רעה לארבעה, פלוס תא מטען מכובד ביותר, במחיר נורמלי. תוסיף לזה אמינות מופתית, וקיבלת רכב שענה יופי טופי לצרכי צה"ל. אבל אם להתלונן לא עולה כסף, אז למה לא? פתאום כשנותנים I20, אז זה כבר רכב קטן מדי. פתאום נזכרים שלרכב "פח" היה תא מטען שימושי...

בכל חברת השכרה. החיוב הוא פר יום ולא לחודש לפחות. תעבור חברה חברה, ותשאל מה הרכב הכי זול שיש להם להציע לך. כמו שכתבו לך, הכיוון הוא 100 ש״ח ליום בערך.

במקום דיון על חלופות לקציני צה"ל - מה כדאי שיקבלו, מכרזים, וכו', זה פשוט שרשור התבכיינות על אטראז'. החבר'ה הקבועים לא מפספסים רגע בשביל להשאיר תגובה מזלזלת על האטראז', בשילוב משחקי מילים (לא) משעשעים שכוללים את השורש א.ט.ר.א.ז'. בחייאת, מה כל כך "פח" ברכב הזה, לעומת עוד מכוניות שנסעו עד לא מזמן ועדיין נוסעות בכבישי הארץ?! מה עד כדי כך מסוכן ברכב הזה לעומת מכוניות זולות אחרות שנמכרות בארץ ללא מערכות בטיחות מקוריות, וכאלה שבקושי הצליחו לגרד כוכב ורבע במבחן ריסוק?! התמרמרות שכבר הפכה להתמכרות מוזרה וחסרת טעם.

מה סוף? יש בנתיים רק 5 פרקים,לא?

לא אמורה להיות מניעה מלהתקין את הפנסים, אם הם עומדים בתקן כמובן. אצלי בזמנו ב-W203 היו מורכבים פנסי אפטרמרקט עם אפקט האנג'ל אייז. הם אומנם נראו הרבה יותר טוב מאשר הפנסים המקוריים, אך לאחר כשנתיים בלבד התחילה להתקלף מהם הלכה, אפילו שהייתי מיישם שכבת מגן להגנה מהשמש.

The outsider של HBO. אין על מה...

הפטור הוא מבדיקת רישוי שנתית, ולא על תשלום האגרה. רכבים שנרכשו בליסינג, מחוייבים במבחן רישוי לאחר שנתיים ולא שלוש שנים כמו ברכב שנרכש ישירות מהיבואן.

בוא ננקר עיניים, למה לא... תענוג. הרכב נראה חדש. ראה ברכישה הזו כהשקעה

כן. יש לי בעיה דומה, ועד עכשיו לא חשדתי בפלטת השיש בכלל. בהחלט ייתכן שמים חודרים דרכה, אז אשמח לדעת איזה חומר מומלץ ליישם כדי שלא תספוג מים.

את ספר הרכב קראת?

אשמח אם תכתוב באיזה חומר השתמשת בשביל לאטום את פלטת השיש.

אחרי שקיבלתי סיבוב בליף, חיפשתי באינטרנט קצת מידע עליה. מסתבר שהסוללה בבסיסה זהה לזו שהיתה בליף הקודמת, אך שינויים כלשהם באספקת החשמל שיפרו את הנתונים והביצועים. ומכיוון שלא נהגתי בליף הקודמת, אוכל להתייחס רק לזו החדשה. העיצוב הפנימי ניסאן-י טיפוסי, למעט אולי הקונסולה המרכזית עם ידית ההילוכים המוזרה וכפתור ה-E-pedal שמסגירים איכשהו שמדובר ברכב חשמלי. איכות ההרכבה מרגישה טוב יותר מאיכות החומרים באופן כללי – לא משהו שמתאים לרכב עם תג מחיר של 165 אלף ש"ח. המושבים תומכים למדי, אך קצת קשה להגיע לתנוחת ישיבה שמרגישה "שלמה". אין כיוון עומק להגה, אין פתחי מיזוג אחוריים, ומה לכל הרוחות נסגר עם בלם היד אמריקן-סטייל שנדרך באמצעות דוושה?! המרחב מאחור סביר בלבד בגלל מנהרת הינע (מיותרת) במרכז ומושבים קדמיים נמוכים שמצמצמים את המקום לרגליים של היושבים מאחור. עד מהירות של 100 קמ"ש הליף מאיצה נהדר. הנתון מדבר על 7.9 שניות למאה, אך בפועל זה הרגיש לי מהיר יותר מזה. מרכז הכובד הנמוך תורם ליציבות, ומורגש מאוד בפניות נטולות רכינה. מצד שני, ההגה מלאכותי לחלוטין וחסר פידבק. המתלים מכויילים על הצד הרך, ובנהיגה מנהלתית על אספלט טוב, התחושה נינוחה ורגועה. רעשי הצמיגים נשמעים יותר מהרצוי – ואולי זה רק היה נדמה לי, כי אין ברקע את צליל המנוע שאני רגיל אליו ביום-יום. כפתור ה-E-pedal מפעיל או מנתק את הבלימה הרגנרטיבית – אך ללא וויסות של עוצמת הבלימה. כשזה פעיל זה מרגיש מוזר ואגרסיבי מדי, ובהחלט משהו שדורש הסתגלות. לפני כשבוע ראיתי פרק של ערוץ היוטיוב CARWOW בו נערכה השוואה של טווח נסיעה מקסימלי בנהיגה חסכונית בין מכוניות חשמליות, והליף ביניהן. המתחרה היותר רלוונטית במבחן לניסאן ליף היא ה-E-niro, שבמבחן המציאות הצליחה לרוקן את הסוללה שלה לאחר 410 ק"מ בניגוד ל-334 ק"מ בליף - פער של כמעט 80 ק"מ לטובת הקיה!. אומנם ה-E-niro עוד לא איתנו, אך היא נדיבה יותר באבזור ובעלת טווח נסיעה עדיף, ואמורה לעלות אי שם בין 170-180 אלף ש"ח. 165 אלף ש"ח (ללא עמדת טעינה!) עבור הליף, שגם בגרסת ה-TEKNA חסרה אבזור חיוני, זה פשוט יותר מדי.