deltaHF

מה שאני בא להגיד, שהמחיר אולי לא זול אבל גם לא תלוש מהמציאות. טיפול זהה למנוע 1.2 TCE עלה לי 652 ש"ח כולל מע"מ, רק החלקים. עבודה בוצעה עצמאית. תוסיף על זה שעתון מוסך, אני מניח שמוסך יבואן במקרה הזה יהיה על הצד הגבוה של הסקאלה, רווח מסויים על חלקים ויוצא בוודאות מספר גבוה מ1000 ש"ח. זה אולי לא זול, אבל לא יודע אם שערורייתי זאת המילה שהייתי בוחר להשתמש בה. מתוך סקרנות, כמובן אם זה לגיטימי מבחינתך, יהיה מעניין לעלות את חשבונית הטיפול שלך לעומת חשבונית לטיפול דומה של החבר עם המאזדה 3. יהיה מעניין לראות איפה ההבדלים המשמעותיים.

אני מתאר לעצמי שהפלאגים אצלך, כמו אצלי במגאן, הם אירידיום. לי הם עלו 305 ש"ח לרביעיה באוטוסטור (ניתן להזמין מחו"ל בכ200+). אז הם מייקרים באופן משמעותי את עלות הטיפול.

יש ברכב סאנרוף? או שהאנטנה ממוקמת מעל האיזור של תאורת הפנים?

עידכון קטנצ'יק: כמו שכבר אמרתי, הרכב די שקט. לכן כשהופיע קרקוש מכיוון דלת הנוסע זה די הטריף אותי. חשבתי שקליפס כלשהו של הדיפון נשבר ונפל לתוך הדלת. רגע לפני שרצתי לפרק את הדיפון החלטתי להציץ בגוגל והפירוק נחסך ממני. האשם ,הידוע מסתבר, הינו כיסוי פלסטיק קטן מתחת לידית הפתיחה. כנראה מתייבש מעט עם הזמן ומפתח חופש שמיצר רעש מעצבן. שליפה שלו, והדבקת פס ספוג דק דביק בצידו האחד, פתר את הרעש לחלוטין. פחות מדקה עבודה.

השאלה היא עקב מה באמת נשמע הרעש. אם עקב חוסר שמן, ובצעו טיפולים בחברה, למרות שנגמרה תקופת האחריות נראה לי שיש פה קייס להשתתפות בעלויות מצידם. מה גם שהיו תקדימים בנושא כמדומני. אם בכל זאת החשד נופל על השרשרת, לא הייתי מהמר על זה שהשרשרת עצמה התארכה. מדובר על שרשרת מסיבית יחסית וקשה לי להאמין שהתארכה באופן משמעותי בק"מ כל כך נמוך. הייתי בודק דווקא את המותחן שם. אני אוהב לראות סירטוני סקירה על רכבים מרוסיה. הרכבים שם עובדים בתנאים הרבה יותר קשים משלנו, מה שמציף כל מיני בעיות ונקודות חולשה הרבה יותר מהר. כמו כן אנשים שם אוהבים להכנס לעובי הקורה בכל הקשור בטיפול ברכב. בכל אופן, ממה שזכור לי דיברו שם על מותחן שנוטה להתקע ואז כמובן השרשרת לא מתוחה מספיק ומרעישה. אם היה חוסר שמן משמעותי אז לא הייתי בונה יותר מדי על הנושא של המותחן אבל שווה לבדוק. מצאתי סירטון רלוונטי - לצערי ברוסית. ניתן לראות לגבי המותחן מדקה 2 בערך.

חלפה לה שנה וכמעט 22K ק"מ ואפילו יום מסלול אחד סיכום קצר של כמה עלה ואיך זה. הרכב עושה את עבודתו נאמנה. לא היו הפתעות לטובה או לרעה. אני עומד מאחורי דעתי שהרכב הוא תמורה מאוד גבוהה לכסף. יעידו על כך תגובות של אנשים הסובבים אותי שהרכב נראה להם מרשים והיו בטוחים שהוא משמעותית יקר יותר ממה שהוא בפועל. הבת זוג מתה עליו. אני פחות מתחבר, לדעתי חסר לו אופי והוא קצת משעמם למרות שהוא לגמרי בולט על רקע רוב הרכבים. הוצאות חובה: 1. מגבים קדמיים 80 שח. 2. DRL (חובה לטסט היות ומשמש גם כאור חניה) 290 ש"ח. הרכבה עצמאית. 3. בית טרמוסטט ואנטיפריז עקב נזילה 1150 ש"ח. בוצע במוסך הילוך שישי, בדיעבד עדיף היה ללכת כנראה למוסך הבית "גבע", עלות החלק 300 ש"ח בלבד השאר היה על עבודה שגם היא לא היתה לטעמי. 4. טיפול 70K - שמן, פילטר שמן, פילטר אויר, טבעת אטימה לקרטר 277 ש"ח. בוצע עצמאית. 5. אגרה 1354 ש"ח. 6. מגב אחורי נקנה בקרסו 53 ש"ח. 7. טיפול 80K - פלאגים אירידיום, פילטר מזגן, פילטר אויר, פילטר שמן, טבעת אטימה לקרטר 652 ש"ח. בוצע עצמאית. סה"כ הוצאות חובה: 3856 ש"ח פינוקים: 1.דיטיילינג 1200 ש"ח. ספקולציות: 1. לא חישבתי צריכת דלק. בגדול אני נשאר על אותו ממוצע סביב 12.5 ק"מ לליטר. 2. ירידת ערך. מדיפדוף ביד 2 נראה שהמחירים שלהן נשארו די באותו מקום. בכל מקרה לא מדובר על צניחה משמעותית. 3. לא הכללתי ביטוח כי הרכב מבוטח חובה וצד ג' בלבד אז זה די סטנדרטי. פעם אחרונה שהרכב היה על ליפט היתה אצל "גבע" טרם הקניה כלומר, לפני שנה. מתכנן לתאם איתם כניסה בחודש הקרוב כדי להציץ מה המצב מבחינת מתלים/גומיות/בלמים וסריקת תקלות וכו'. אז עד העידכון הבא

המחיר שלהן למטה יחד עם המצב שלהן אהיה סבלני, אולי זה ישתלם ואפול על אקזמפלר שמור. תודה!

לא לקחתי זאת בחשבון, אמשיך להתמקד בבנזין. תודה!

צבע אדום הוא יוניסקס. מה שקובע הוא סוג האוטו, אם זו ספארק זה רק לבחורות! גילוי נאות - ברזומה ZX אדומה, 306GTI בורדו ומגאן קופה בורדו

כן, גם אחריה אני במעקב בלוחות למרות שהיא לא חביבה עלי במיוחד. הE36 הרבה יותר לטעמי. בעל אופן נראה שלמצוא את אחד הדגמים האלה במצב צבירה ראוי זו משימה קרובה לבלתי אפשרית. דרך אגב, מה אומרים המומחים לגבי הדיזלים של במוו? ספציפית לגבי הM57 בנפח 3 ליטר. מיטה חולה?

שמורה ומטופלת עם נתונים טובים

נראה שאתחיל לחפש אחת ראויה

הE39 בהחלט מרגישה הכי מודרנית מבין השלוש ואולי עוד יש סיכוי למצוא כזאת מבעלים נורמלי ובמצב סביר. יש לי ספקות לגביה מבחינת עלויות של חלקי חילוף (יותר מחושמלת מהאחרות) ונוחות עבודה עצמית. נשמע שבW210 הבעיה הגדולה ביותר היא דווקא איכות המרכב שנוטה להחליד. למזלינו אנחנו במדינה שטופת שמש ולכן הסבירות למצוא אחת כזו לא חלודה גבוה יחסית. מעבר לזה, ממה שחפרתי, אין לה הרבה נקודות תורפה והיא מאוד נוחה לעבודה עצמית. לאיזה צריכת דלק ריאלית כן ניתן לצפות?

הדיילי שלי לרוב מורכז מנסיעה קצרה יחסית מאיזור נס ציונה רחובות לראשל"צ בשעות הבוקר. מה שאומר תנועה צפופה על גבול הפקוקה בכניסה לראשון עצמה אבל דקות בודדות. משם לאשדוד על כביש 4, לרוב תנועה זורמת. ומאשדוד חזרה לרחובות עם פקק קצת ביציאה מאשדוד. סה"כ אני לא נמצא הרבה בפקקים, הנסועה השנתית הכוללת היא בין 15K ל20K כתלות בכמה מטיילים בסופ"שים רכב מושבת פעם בשכחתי זה משהו שיכול להתקבל על הדעת (יש רכב של בת הזוג או פיתרונות אחרים אם צריך), אבל לא משהו בתדירות של כמה פעמים בשנה. שי, אני מזדהה. חסר לי הפן של עבודה עצמית על הרכב וההתעסקות. ההתרגשות של לקבל חלקים לאוטו ולחכות כבר להרכיב וכו'.

התלבטתי אם לפתוח את השירשור הזה בייעוץ או כאן. מניח ששם יסתכלו עלי ממש מוזר אם אצא בהצהרה שמשעמם לי עם מגאן 2014 ואני רוצה להתעסק עם בווארית זקנה בת 20+ כרכב יום יומי. כבר פתחתי שירשור אחד לגבי יבוא של רכב אספנות ספורטיבי, קיבלתי שם כמה כיוונים מעניינים וכמה נקודות למחשבה. לאחר התייעצות עם החבר'ה מUSHOPS, הוחלט להמשיך לחסוך ולהגדיל את תקציב הרכישה מה שיאפשר בעתיד לייבא רכב מעניין/מיוחד/במצב טוב יותר. לכן השלב הזה בהולד לכמה שנים. המגאן עושה עבודתה נאמנה כמצופה מרכב מודרני. לא דורשת ממני שום דבר מלבד דלק, טיפולים ושטיפות. חלום. או שלא? חסר לי אופי. לא יודע איך להסביר את המושג הזה ובייעוץ לרכישה אני די בטוח שהרוב לא היו מבינים על מה אני דבר. אולי כאן זה יהיה מובן יותר. רוצה לנסוע על רכב שנחשב אייקוני בעיני, עם אפשרויות קאסטומיזציה ושיהיה "בחירה לא טריוויאלית" - אולדסקול שכזה. מצד שני אני רוצה שישמש אותי כדיילי ולכן צריכה להיות לו אמינות ביסיסית טובה יחסית, זמינות חלפים/שיפורים גבוהה, נוח לעבודה עצמית (חלק ענק מהכייף מבחינתי זה עבודה עצמית על הרכב), עלויות חלקים סבירות וכן, שיהיה נוח, מספיק מאובזר כדי לא להרגיש מקופח מדי גם היום ולא אלכוהוליסט גמור (10 ק"מ לליטר בשיוט רגוע זה הגיוני). התכנסתי עם עצמי ל3 מועמדות: מרצדס W210 , במוו E34 שמדהימה בעיני אבל אולי מעט מיושנת מדי ובמוו E39 שהכי מודרנית מהחבורה ואני לא יודע עד כמה היא נוחה לעבודה עצמית ואמינה בבסיסה. כחבילה כוללת הE39 היא הפייבורטית שלי. מצד שני מבחינת עלויות ותחזוקה אני די בטוח שהמרצדס לוקחת בהליכה. מה דעתכם? האם השתגעתי לגמרי ואני מוביל את עצמי לשיעבוד לרכב? או שניתן להוציא את התוכנית הזו לפועל במידה ולוקחים בחשבון שיש לי המון זמן לחפש רכב (לא אמכור את המגאן עד שאמצא משהו ראוי ואיישר לו קו) והכוונה היא כל פעם להתלבש על איזור ברכב, להזמין חלקים מחו"ל ולרענן אותו באופן יזום. השירשור שרץ פה עם הוולוו המיושנת גרם לי לחשוב שאני לא המשוגע היחיד

לגבי ידית הדלת, כנראה שאתה צודק. אבל היסטוריה של מעל 10 שנות בעלות על רכבים צרפתים ספורטיביים לימדו אותי להיות עדין בכל מה שקשור לפלסטיקה/ידיות/טריקות וכו'. אז לא באמת שמתי לב כי זה כבר חלק ממני בזמן האחרון החיידק מרים את ראשו יותר ויותר, לא התאפקתי ונרשמתי ליום מסלול בפצאל. כן כן, עם העגלה בסה"כ נהנתי! כמו שכבר אמרתי בעבר, הרכב מרגיש מאוד מוצק והשילדה קשיחה, זה הורגש גם במסלול. השילדה מתקשרת איתך יופי וההגה אומנם קל יחסית ואילם למדי, אבל מדוייק ולא פוגע קשות בחוויה. רמת האחיזה גבוהה ודי במפתיע הצלחנו לשמור על קצב לא רע בכלל ביחס לספורטיביות שהיו איתנו על המסלול. מצד שני, רמת היכולת של המעטפת רק מדגישה את חולשת המנוע (כן כן אני יודע שמלכתחילה היא לא מיועדת לזה ובשביל זה יש RS), הבקרות לא ניתנות לניתוק והיא כמעט ולא מאפשרת לך לשחק. מה שהכי מורגש בשינוי חד מספורטיביות ישנות, שהכל קורה בלי דרמות, בשקט בתוך תא הנוסעים, שומרת עליך סופר בטוח. איך להגיד את זה? קצת משעמם. כן נהנתי. זה לא מתקרב לרמות האדרנלין שה306 למשל היתה מספקת, שהייתי יוצא מהרכב מזיע כי היא מכריחה אותך לעבוד. המגאן, ואחרי סיבוב בכמה ספורטיביות חדשות זה לא מאפיין רק אותה, מרגישה מאוד בטוחה וסטרילית. קל לנהוג מהר? כן. האם זה מרגש? לא מספיק. אחרי סיבוב באותו יום על במוו E36 של חבר, כל היום מסתכל על טרנטות בלוחות ותמונות:

אחד הדברים שאבא שלי הביא איתו מברית המועצות זה צורת מחשבה מאוד ברורה ומסודרת על איך צריך לשמור ולטפל ברכב. ותמיד לפני שהתחיל החורף אמר לי - "ילד! תבדוק שאתה מוכן. ניקוזים, וישרים, צמיגים, גומיות אטימה". וכך היה. בכל הרכבים שהיו לי עד היום, בעיקר אלו עם הסאנרוף, הייתי עובר בצורה יסודית לפני החורף על הניקוזים. הפעם, מגאן, חדשה ורעננה יחסית. אני לא נוטה לחנות מתחת לעצים והנה השתלטה עלי השאננות. לאחר הגשמים שהיו השבוע, אני מתקרב אל האוטו ורואה שהשמשה מלאה אדים מבפנים. מיד הבנתי שקיבלתי עונש על השאננות שלי, הייתי צריך להקשיב לאבא. מיד הבנתי שחדרו מים לתוך הרכב מכיוון שמכיר את התופעה הזו מרכבי וואג של חברים, גם שם יש מחלה של חדירת מים מהדלתות אל שטיח הרכב. למזלי לא הספיקו לחדור המון מים אז תחתית השטיח בתאים הנסתרים מתחת לחלק הקדמי של הריצפה בכל זאת לח אבל לא כל השטיח. *הטיפול שעשיתי כדי לפתור את הבעיה לא מושלם ואני אחזור עליו ברגע שיהיה לי קצת יותר זמן וגישה ללחץ אויר. כרגע המטרה היתה לפתוח את הניקוזים הסתומים לפני הגשם הבא. הבעיה? ניקוזים קדמיים מתחת לשמשה נסתמו. כלים דרושים: ראצ'ט ובוקסה 16, מברג שטוח, נייר דבק, סטאלבנד כלשהו, אני השמשתי בחבל קפיצה עם ליבת מתכת שיש לי תמיד בתיק. (הנכון לעשות לדעתי זה גם להצטייד במברשת דלי וסבון, לקרצף שם הכל אחרי שנותנים לחץ אויר ולסיום לתת לחץ אויר גם לתוך צינור הניקוז עצמו). 1. פותחים מכסה מנוע, מצד ימין ושמאל יש משולשי פלסטיק קרובים לשמשה. שולפים קליפס אחד ומושכים בזהירות כי יש עוד שני קליפסים חבויים. 2. מסמנים עם נייר דבק את מיקום המגבים, בעזרת בוקסה 16 פותחים את האום שמחזיק את זרוע המגב ותוך ניענוע (הזרוע, לא הישבן) שולפים. 3. מושכים את גומיית האיטום ואת פלסטיק הכיסוי 4. אחרי שהכיסוי בחוץ, ניתן לראות בפינה הימנית והשמאלית את פתחי הניקוז. הגישה בצד הנהג לא נוחה. מוציאים את הג'יפה שהצטברה ככל הניתן ידנית אפילו עם כפית ארוכה. לאחר מכן אם יש גישה ללחץ אויר זה הזמן להעיף משם הכל. באחת התמונות, ג'יפה שהוצאתי מאחד הפתחים. 5. מעבירים חוטר כלשהו בצינור ניקוז ורצוי גם לחץ אויר 6. מזרימים מים חמים בניקוזים (לא חובה) ומוודאים שהמים מתפנים וזורמים בקלות. 7. מרכיבים בסדר הפוך. ואני הלכתי לפזר אורז בתאים שמתחת לשטיח

מסכים איתך! גם דורש יחסית הרבה פירוקים בשביל להגיע אליו. אחרי שהגעת, אתה לא באמת יכול לראות אם הוא התיישב טוב או לא, רק למשש. והגישה לאיזור גם מאוד לא נוחה. היו חייבים להכניס איזה תזכורת למוצא של הרכב.

סוף סוף היה לי קצת זמן להעביר תמונות (חלק נעלמו, לכן לא יצא מפורט במיוחד). פלאגים: על מנת להגיע אליהם צריך להוציא את מכסה הפלסטיק עם הכיתוב המסגיר TCE115. כדי להוציא אותו הייתי צריך להזיז מעט את הצינור השחור שעובר מעל. שיחרור שני ברגים שמסומנים בתמונה בצבע אדום. בנוסף לשחרר את המחבר המהיר שמסומן בכחול ע"י לחיצה ומשיכה מעלה. וכמובן שלושה ברגי 10 שמחזיקים את המכסה עצמו במקומו. פילטר מזגן: גישה אליו דורשת פירוק של תא הכפפות. מצרף סירטון שמסביר את השלבים בצורה מעולה. כמו כן, כייף לפרק פלסטיקה כאשר שום קליפס לא נשבר והכל חוזר למקום פרפקט. לא אופייני לצרפתים ישן מול חדש (תחליפי): פילטר אויר הוחלף אבל סה"כ לאחר 10K נראה נקי למדי: וזהו בגדול

נכון, במידה וזה לא היה מובן, אני מבצע את הטיפולים בעצמי מה שאכן מצמצם משמעותית את העלויות.

טיפול 80K: פילטר מזגן תחליפי 25 ש"ח 4 פלאגים אירידיום של NGK סה"כ 305 ש"ח פילטר שמן מקורי + טבעת אטימה 57 ש"ח פילטר אויר MANN תחליפי 103 ש"ח שמן מוטול 8100 5W40 5 ליטר 162 ש"ח סה"כ: 652 ש"ח. הכל נרכש באוטוסטור. יכול להיות שניתן להוזיל ע"י הזמנה מחול (הפלאגים למשל) אבל לא בדקתי. אצרף תמונות של החלפת פילטר מזגן ופלאגים בהמשך. בינתיים אין הפתעות לא נעימות. האוטו ממשיך לעשות את עבודתו נאמנה. אין איבוד מים/שמן בין הטיפולים. אין בלאי נוסף בפנים הרכב, הכל כשהיה

בנצי העלת פה כיוון שלא חשבתי עליו בכלל, תודה! הסופרה נשמעת לי קצת מורכבת מדי. הניסאן מעניינת, לא מכיר אותה מספיק. אבל מניח שאין בעיית חלפים/שיפורים. אמינות בסיסית ניסאנית או שבגלל שהרכב מורכב יותר זה לא המצב? ובקורבט הכלל חידשת לי, תמיד מצטייר לי כרכב לא מהנה במיוחד כשמדובר על רכב לימי מסלול והמסלולים בארץ קטנטנים יחסית. במקרה שלה חלקים ומידע באמת יש בשפע. לגבי הבמוו, מסכים שהיא קצת חלושס במקור אבל גם לה יש שוק שיפורים נרחב מאוד כך שעם הזמן ניתן לטפל גם בנקודה הזו.

זאת תוכנית המגירה שלי כדי לחזור לתחביב. תוך שנה מקווה שנעבור לבית פרטי עם בת הזוג ויהיה מקום בטוח לאכסן את הרכב ולעבוד עליו. המטרה להינות גם משיפוץ ושיפור מתמשך של רכב אספנות, וגם לענות על הצורך לאדרנלין בימי מסלול. כל זה אמור לקרות ללא עלויות אקזוטיות. אין תקציב מוגדר היות וזה תהליך מתמשך ולא רכב שישמש אותי ביום-יום. התקציב הראשוני לקניית רכב אני מעריך שיהיה עד כ 50K שזה סכום הגיוני לטעמי. היות והרכב לא מיועד לתצוגה אלא לימי מסלול בעיקר הדרישות ממנו לדעתי הן כאלו: 1. רכב מהנה כבר בבסיסו. מתנהג, מערב, זריז והנעה אחורית. שלא ידרוש השקעה של עשרות אלפי שקלים מיד רק כדי להתחיל להינות. 2. אמינות בסיסית טובה. ברור שברכב ישן זה כמעט ולא רלוונטי, הכוונה שלא יהיו מחלות קשות שידוע שחוזרות על עצמן. 3. זמינות חלפים ושיפורי אפטר מרקט גדולה ככל הניתן. לא הייתי רוצה להיתקע תקופות ארוכות מדי בגלל מחסור בחלק נדיר כזה או אחר. 4.רכב שנוח יחסית לעבוד עליו בצורה עצמאית ושיש כמה שיותר מידע במרשתת לגביו - טיפול/שיפורים/פרוייקטים. מה המדיניות של מכוני הטסטים בבדיקה של רכבי אספנות? האם הם דקדקנים או שמקלים מעט על רכבי אספנות בכל הקשור לשיפורים (לא תקלות בטיחות)? בינתיים הפייבוריטית שלי היא במוו E36. נראה לי שהיא עונה על רוב אם לא כל הסעיפים. כן גם הסיירה קפצה לראש, למרות שאני פחות מתחבר אליה מבחינה עיצובית וברכב אספנות שבתקווה ילווה אותי המון שנים זה נראה לי כמו פרט חשוב. מיאטה מהדורות הראשונים אולי גם יכולה להתאים. רעיונות, הצעות, השגות וכל דבר רלוונטי יתקבל בברכה.

אשמח אם תוכל לפרט קצת מניסיון, האם יש איבזור שחסר בגירסה זו? נוחות? שקט? צריכת דלק? האם היו בעיות לא צפויות?

https://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?667007-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94-%D7%A8%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%92%D7%90%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94-1-2-%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2014 אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות.