זו אנוכיות (אגואיסטיות) במיטבה.
לא ערכתי סטטיסטיקה לכן אני לא יכול לקבוע בהחלטיות כמוך שרוב המשתמשים ברכבי אספנות לשימוש יום יומי עושים זאת בגלל התעריפים המוזלים. אני גם לא התמנתי לפרשן את דברי המחוקק למה הוא התכוון כשהוזיל את התעריפים. אולי אם הייתי מתבקש לפרש את דבריו הייתי אומר שהמחוקק התכוון שאם אספן רכבי האספנות מספיק מטומטם כדי להשקיע הון בשיפוץ רכבים ישנים, מוכן לשלם כסף רב על יבוא חלקי חילוף ולשלם עבורם למדינה הון כסף במכס, מן הראוי שיהנה לפחות מתעריפי ביטוח ורישוי מוזלים. אבל זו הפרשנות שלי והיא לא מחייבת.
אף רוכב אופנוע נורמלי לא ינהג נהיגה ספורטיבית עם אופנוע אספנות, כך שכבר הפחתת את אחוז התאונות הנגרמות היום בשל בדיקת היכולות של האופנוע ושל הרוכב. רוב התאונות בהם נפגעים אופנועים נגרמות בגלל הרכבים המעורבים בתאונה עם האופנוע. שאר התאונות נגרמות בשל חוסר ריכוז של רוכב האופנוע אבל גם זה לא קשור לשנת היצור של האופנוע.
גם אני מתנגד לייקור התעריפים אבל בניגוד אליך אני לא מוכן להפיל את זה על גבם של המשתמשים היומיומיים.
חשבתי על רעיון ביטוחי שאמור לתת פתרון ראלי לתעריפי הביטוח. רכבי אספנות יבוטחו על בסיס יומי/שבועי/חודשי וכדומה. גם היום ניתן לבטח נהג חדש על בסיס שיחת טלפון לסוכן הביטוח לסוף שבוע (חיילים לדוגמא) וההורים לא צריכים לשאת בנטל הביטוח לנהג חדש למשך כל תקופת הביטוח. ביטוח דומה צריך להיות גם לרכבי אספנות, רוצה לנסוע על בסיס יומי, שלם יותר, רוצה פעם בשבוע, שלם בהתאם ואז תפתר הבעיה של "בגללך אכלנו אותה".
זהו, האוכל מוכן, צריך לסיים...