אלי, בן 30 (בלי חום גבוה)
המכונית הראשונה - אאודי 80 מודל 1979, 1300 סמ"ק בצבע תכלת מזעזע. הייתה אצלנו 15 או 16 שנה והפגינה עמידות מרשימה בהתחשב בתחזוקה האומללה שקיבלה. עגלה נוראית עם 4 הילוכים א-ר-ו-כ-י-ם. דאגתי לפנק אותה בפחחות קלה מדי כמה חודשים (תאונות של נהג חדש...) למגינת לבו של אבי.
בשנת 92 אמא החליטה שדי עם האאודי וצריך משהו חדש יותר. קנו ניסאן סאני קרבורטורים שהתחלה לא נתנו לי לנהוג עליה. כשיכולתי לנהוג גיליתי עולם אחר של
האצות וניהוג (בפרט אחרי האאודי) אבל גם עולם אחר של מרחב פנים (מה זה היפנים הצמוקים האלה ?)
האאודי נקנתה בסוף ע"י ערבי ובאה במקומה פיאט אונו 60S - אהבתי מאד אותה, אחרי הניסאן באה ב 96 מיצובישי סופר-לנסר ידנית (אצלנו כולן ידניות) שכבר לא נהגתי עליה הרבה כי קניתי סקודה פייבוריט 94 לעצמי. הסופרלנסר נגנבה בת פחות משנה והוחלפה בפיאסטה יות' 96 - אוטו שמרגיש בן 20 גם כשהוא חדש, אבל לפחות אמין מאד.
הסקודה שירתה אותי בנאמנות רבה כל ימי הסטודנטיאליים, והודות להייטק קיבלתי די מהר רכב חברה, שהיה למרבה הצער דייהו לאנוס 2001 - זוועה מוטורית. אח"כ התגלגלתי בין עבודות עם עוד לאנוס, ואפילו ישנה יותר, סובארו אימפרזה צפרדעית, יונדאי גטס ועכשיו פוקוס 2004.
בתקופת עבודה בחו"ל נהגתי חודש על כל אחת מהשכורות הבאות : טויוטה ראן איקס 1.6, ניסאן מיקרה (הישנה), פיגו 206 1.1, רנו קליאו 1.416V שהיתה הטובה מכולן.
בדרך בתקופת מובטלות קניתי את המונדיאו שנהניתי ממנה מאוד למרות אמינות לא מושלמת, ונהגתי על רכבים של חמי - סקודה טנדר ופורמן, דודג' קרוואן, פיג'ו J5 ומלגזה
היום אני מחכה להצברות של כסף והזדמנות שתביא לחנייה שלי אלפא סוד או ספרינט, מועמדות כבר יש אבל אני שמח תמיד לשמוע עוד רעיונות.