pasat04

בהרבה מוסכים מורשי יבואן "דוחפים" תוסף דלק במסגרת הטיפול השנתי. מעניין אם מעבר לתשלום עבורו, הם גם חושבים שזה יעיל. במשך שנים, אני הייתי שם תוסף בתדלוק כחודש לפני הטיפול, כדי שהחלפת השמן תתבצע לאחר פעולת התוסף (מישהו אמר לי שהלכלוך מצטרף אל השמן). מאחר והם שמים בזמן הטיפול, ללא קשר להחלפת השמן, אין לי מושג מתי התזמון הנכון. קראתי גם ברשת, שאם רוצים לנקות את המערכת באופן אגרסיבי יותר, שמים את החומר על חצי מיכל דלק, ויוצאים לנסיעה מאומצת, על טורים גבוהים, מה שאמור לנקות באופן יעיל יותר. כל מה שכתבתי לעיל, לא אמור לשמש כהנחיות לאופן השימוש, אלא אני רק משתף מהמידע שצברתי לאורך השנים. בשני הרכבים שבבעלותי כרגע, לא הוספתי אף פעם.

לא אהבתי את זה. אם יש להם מה להסתיר, לא הייתי מטפל שם.

הם עשו הצגה לאנשים ברחוב, כדי שלא יגידו "ראיתם את אלה, פגעו ברכב ולא השאירו פרטים".

כשאין לך את "כל התמונה", איך תוכיח? והנה מצב שמפוספס בגלל האופן שבו מצלמה כמו שלך עובדת. אתה בחניה במקביל למדרכה, רכב בא מהכוון הנגדי, ורק אחרי שהוא חולף, הוא פוגע בחלקו באחורי של הרכב שלך. אם הייתה שמירה של 10/15 שניות מהפגיעה, היה לך רצף, שמאפשר הוכחה. לגבי החבר'ה מסורוצקין, אני לא משוכנע שהם השאירו פרטים. כן, הם רשמו משהו על דף, השאלה מה... ואם זה דמה, או מצלמה בלי אופצית חניה, אז הם הצליחו.

אני לא מכיר איך עובדות מצלמות שונות, אני מכיר את Viofo, והן עובדות כמו שתיארתי. מניח שיש עוד כאלו שכובדות לפי העקרון הזה, אחרת, אין בהן שום תועלת בחניה. אני לא הייתי רוכש או מסתמך על מצלמה שעובדת כמו שאתה מתאר. אם היא מתחילה לעבוד רק אחר שהיא חשה תזוזה פיזית, זה ברור שהיא פיספסה את האירוע עצמו. כמו שאומרים אצלנו, פרשת "אחרי מות".

מצלמה שמתעדת בחניה עובדת אחרת. ה"צילום" מתבצע כל הזמן ברקע (זה למעשה מה שמרוקן את המצבר), מבלי לשמור על הכרטיס. כאשר החיישן מזהה צורך בהפעלת צילום, מתבצעת שמירה של הקטע המצולם, החל מ-10/15 שניות לפני תחילת האירוע.

נכון, אבל גם בגלל המשקל, כמו עם האובך שהיה בימים האחרונים.

אתם מדברים על אחרי טיפול? אצלי הייתה לי הרגשה כזו במשך שנים, אחרי שטיפה.

עצה שקיבלתי מאבא שלי כשהתחלתי לנהוג (בסוף שנות השבעים), להסיט את המבט לשול הימני. אם יש פס צבוע אז לפס, אם לא אז לקו האספלט, ולנסוע לפיו, עד שהסנוור חולף. אם מדובר על כביש עם יותר ממסלול אחד לאותו כיוון ובמקרה אתה בשמאלי, אז לפס ההפרדה שמימינך. לגבי מראת הצד, מאחר והן חשמליות כיום, קל להסיט אותן מעט ללמטה, גם תוך כדי נהיגה.

הפזילה הייתה קיימת בשתי העיניים?

ולהשכלה כללית, זה נשמע כך: "די קליינער איז אקסוקר"... הקטן פוזל.

כשהדמעות של עין ימין זולגות מתחת לעין שמאל. או להיפך. סתם, סתם. כשזה רק קוסמטי, מי שאוהב אותך, יבחין בזה. אצלי, בגיל שנתיים זה אובחן ע"י סבתא שלי, שאמרה לאמא שלי באידיש שהילד פוזל. נותחתי בערך בגיל 3, וכשיצאתי מהניתוח, אמא שלי כמעט התעלפה. העין הפוזלת היא השמאלית, אבל העין הימנית היא זו שנותחה והייתה חבושה. מסתבר שבניתוח מטפלים בפזילה דרך העין התקינה. לפחות אצלי זה היה כך. מאז, הייתי עם משקפיים ותחת השגחה ותרגילים (עין סגורה) לכמה שנים. בגיל 13 הסרתי את המשקפיים. בגיל 40 לערך הסתבר שהעין עצלה. התחלתי עם משקפי קריאה, ובהמשך למולטיפוקל, לכל אורך היום. שתי בנות שלי טופלו ע"י משקפיים בגיל צעיר, ולאחר כמה שנים הסירו אותם, כשהרופאה אישרה שהפזילה לא קיימת יותר.

אני באותו שבט, עם ניסיון של 21 שנים וחמישה רכבים (2001, 2007, 2010, 2015, 2019 המודגשים היו טווינצארג'ד). זה הוכיח את עצמו.

הקארוק (בעלים של אחד, 1.5, סטייל) מאוד חסכוני, גם בנסיעה בעיר. בשיוט, שני צילינדרים מושבתים. לא מכיר את האחרים.

הכוונה לא הייתה למצוא בפחות מ-100 לסועד, אלא ב-300 במקום 500. אכלנו ושבענו. מועדים לשמחה.

דווקא בחלק הזה של הכביש, היו כמה רכבים שבאו מהכיוון הנגדי.

כן, המשכתי עד היציאה לכביש 12. הכביש פתוח והכל זורם. מלא נקודות אבטחה של צה"ל. כמעט בכל העמדות מוצבות לוחמות. החלטנו ללון לילה אחד באילת. עכשיו אני מחפש מסעדה כשרה לפסח באילת. במלון רוצים 250 ש"ח לסועד.

היה דליל מאוד מבחינת רכבים, ומזג האוויר היה מושלם, מעונן, לא חם, ואפילו טפטף פעמיים. עד הר שגיא הכביש סביר לחלוטין, במובן הטוב של המילה. משם דרומה, הכביש פחות טוב, אבל לא ברמה של כביש הגישה (על הפנים), שממש גרוע. ברוב הכביש דרומה יש חריצים לרוחב הכביש, אבל עדיין מאפשר לנסוע 60-70. מידי פעם יש בור, צריך לנסוע עם עיניים קדימה. לסיכום, כל רכב משפחתי יעשה את זה ללא בעיה, לא צריך ג'יפ בשביל זה. לא הייתי עושה את זה עם רכב ספורטיבי נמוך ומוקשח. שווה ביקור, צאו לטייל בארצנו היפה.

בוקר טוב אכן, כביש נופים. נכנסנו לכביש בערך בשעה 10:00. אין הרבה מטיילים. רכבים בודדים ויותר רוכבי אופנועים. כביש הגישה מניצנה משובש, דורש ריכוז כדי להתחמק מבורות. בהמשך, לפחות עד העצירה הנוכחית, מצפה "קדש ברנע", כביש סביר לגמרי.

מועדים לשמחה. נזכרתי בשרשור הזה. בדקתי, הכביש פתוח בחול המועד מחמוקי ניצנה ועד אילת. באופן ספונטני, בא לנו לנסוע מחר דרך הכביש הזה, לאילת, ללילה אחד, במקום לחזור לירושלים. קראתי בשרשור שעם רכב ספורטיבי הנסיעה לא נעימה בחלק מהמקטעים. עם איזה רכב תמליצו לי לנסוע, עם גולף GTI, או עם הסקודה קארוק?

ממש לא. לפני כמה חודשים כיבסתי ויבשתי את השלט (מצאתי אותו בין הבגדים במייבש). גם אחרי פרוק וייבוש נוסף לא הצלחתי לאושש אותו. קיבלתי הצעות לטיפול עדין במגעים ובהלחמות, אבל אין לי ידע בזה, אז ויתרתי והזמנתי חדש בעלות מטורפת.

לעור ברכב שלי, וגם לספה בסלון, אני משתמש בצמד התכשירים האלה לניקוי וטיפוח.

סך הכל רציתי לחסוך לה עבודה מגעילה... וגם אין גישה לקופסה מכיר את פועלה, מככבת גם בשרשור הצביעה וידה עוד נטויה 😉

מאחר ומדובר בצנרת מהכיור במטבח, סביר שמדובר בהצטברות שומנים. מאחר ואין גישה לקופסה, ולא הייתי שולח את פותחת השרשור להתעסק עם קפיץ, הייתי מתחיל עם נוזל שמיועד לפתיחת סתימות, הוא מכיל ממיס שומנים. לעבוד לפי ההוראות, עם כפפות, מסכת קורונה, ולבצע שני סבבים לפחות. אם לא עוזר, הייתי מנסה תמיסת מלח. לעבוד עם ההגנות שהוזכרו לעיל. כפעולת מנע, מומלץ לשפוך את החומר פעם בחודשיים-שלושה, עוזר למנוע סתימות לאורך זמן.

היה לי ניסיון טוב איתם לפני 3-4 שנים. שלחתי מצלמה תקולה, קיבלתי בדואר חוזר מצלמה חדשה.