לטובת אלו שלא היו - מצורף סיפור ההיסטוריה של הרכב, כפי שהוקרא בארוע:
מרקורי מונטקלייר 1964
על חברת פורד אין הרבה מה להרחיב – כולם יודעים. זו חברת מכוניות מהוותיקות בעולם הרכב, חלוצת פס הייצור, וקונצרן בינלאומי שקיים עד ימינו.
בשנת 1939, החליטה פורד שהיא זקוקה למותג חדש, למכוניות יוקרתיות יותר, איפשהו באמצע בין הפורדים הפשוטים יחסית ללינקולן הגדולות והמפוארות. הם למעשה חיפשו מותג שישמש עבורם למה ששימשה ביואיק עבור GM – מותג פאר-ביניים בין השברולט לקאדילק. אגב – גם היום משתמשים בפטנט של מיתוג ליצירת ערך ללקוח – לקסוס מבית טויוטה, כדוגמא.
המותג מרקורי קרוי על שמו של "שליח האלים" במיתולוגיה היוונית. ומעניין לדעת שאת מרקורי נמצא רק במדינות מסויימות – ארה"ב, פורטו-ריקו, מקסיקו וגם המזרח התיכון. המותג הזה משמש את פורד עד היום, ללא הפסקה משנת 1939.
לאורך השנים, ובמיוחד בשנות החמישים והשישים, ניסו אנשי חטיבת מרקורי לתת למכוניות שלהם ערך מוסף של ביצועים ועיצוב, וע"י כך לקרוץ לקהל קצת יותר אנין ועשיר מקוני הפורד הרגילים.
הדגם שלפנינו, המונטקלייר, היה האמצעי שבשלישית הדגמים הגדולים והמובילים של מרקורי, החל מהמונטריי, שהייתה ברמת הגימור הנמוכה יותר (ועדיין מפוארת למדי), דרך המונטקלייר, שהיתה בגימור הביניים, וכלה ב-Park-Lane היוקרתית ביותר, כאשר כולן התבססו על אותו המרכב.
אגב - המונטקלייר נקראה ככל-הנראה ע"ש העיירה היוקרתית מונטקלייר שבניו-ג'רסי.
את דגמי מרקורי ניתן היה להזמין בשני סוגי מרכב – Maruder, שהיה קונבנציונאלי למדי, ו-Breezeway, שהיה עיצוב מיוחד שבו היה לחלון האחורי שיפוע שלילי, כמו בפורד אנגליה הקטנה והמוכרת לרובנו. להבדיל מהאנגליה, במרקורי ניתן היה גם להוריד את החלון, וע"י כך לאוורר את הרכב.
המכונית שלפנינו היא בעיצוב ה-Breezeway המיוחד, שנותן לה הופעה מיוחדת ומרשימה.
למונטקלייר היו תוספות פאר רבות, וכמו כל אמריקאית שמכבדת את עצמה היא צוידה במנוע V8 בריא, בנפח 390 אינטש מעוקב (שהם 6,400 סמ"ק) והספק של 265 או 300 כ"ס (בהתאם לקרבורטור). הגיר כמובן אוטומטי, עם 3 הילוכים.
מבחינת הגודל – אנחנו כמובן מדברים על יאכטה קטנה, עם אורך של 5.5 מטרים, ובסיס גלגלים של 3.05 מטרים.
לסיכום, אנחנו חוגגים היום את בואה לארץ של מכונית מיוחדת, נדירה ומרשימה.
ברכות חמות לגידי.