Koby Millo

עד כמה שאני יודע, אין לרכב אספנות פטור עקרוני מהבדיקה. העיקרון הוא שהבדיקה חלה רק על רכבים משנת ייצור מסויימת והלאה. בדיוק כמו שרכב משנות השישים ומטה לא חייב במראות צד, או במאותתים על הכנפיים, משום שאלה לא נדרשו ע"פ החוק בשנתון שבו הרכב עלה על הכביש. ה-MG שלי היא משנת 1969, ולא בודקים לה CO במבחן הרישוי. בזמנו הם אמרו לי במכון שהבדיקה היא חובה רק משנות השבעים, אבל לא זכור לי מאיזו שנה בדיוק. הפתרון הוודאי לחידה הוא שעמית מקומפיוטסט ("kompy") ייתן לכולנו תשובה מוסמכת. בברכה, קובי

לא. המכונית של זמי הרבה יותר ישנה ונראית אחרת לגמרי - למיטב זכרוני היא מסוף שנות הארבעים. צרפתי תמונה של ה-1100D להמחשה. אגב - המכונית שהזכרתי (ליד כיכר המדינה) אכן בצבע אפור כהה, ויתכן שזו המכונית שרפי לין מכיר. בברכה, קובי

מה זה "מישהו די צעיר" ? ובן כמה אתה, bender ? אם עוד לא סגרת 30, אתה יכול להיות מועמד לא רע בעצמך. אני בטוח שוועד המועדון יקבל בברכה את כל מי שישמח להתנדב ולתרום. בברכה, קובי הזקן (והמזוקן).

יש מכונית כזו "קומפלט", ואפילו במצב סביר למדי, ברחוב ז'בוטינסקי בת"א, ביציאה המערבית שלו מכיכר המדינה, בית שני מהפינה עם הכיכר. למיטב ידיעתי הבעלים שוקלים למכור. פרטים ניתן להשיג בבית הקפה בפינת ז'בוטינסקי ורמז. אולי בעצם אתה מחפש את המנוע בשבילה?

כן. כשאתה הולך למסיבה במועדון, אתה משלם דמי כניסה, לא? אז למה במקרה הזה אתה סבור שזכותך לבוא לאירוע שמועדון החמש מארגן (וזה עולה לו כסף !!!) מבלי לשלם ? זכותך המלאה לא להצטרף למועדון החמש. יותר מכך, בתור חבר וותיק במועדון, אני שמח על כל מועדון חדש שקם ותורם לתרבות המוטורית הישראלית. יחד עם זאת, אני סבור שלאור מיעוט האנשים העוסקים בנושא בארץ, רק "איחוד כוחות" יתן לנו את הכח להשיג הקלות והטבות מהרשויות בארץ לטובת התחביב המשותף שלנו. אני גם תוהה אם מועדון כמו מועדון החיפושיות היה מסוגל להשיג חלק קטן ממה שהשיג מועדון החמש, גם בשבילך. לפעמים אין תחליף למועדון "בירוקרטי", עם משרד, ניירת, וגם (רחמנא לצלן) דמי חבר. פעילות מסודרת עולה כסף. אני אשמח לדעת איך גיבשת את הדעה הזו. אני רואה בה השמצה אישית. אתה לא מכיר אותי ולא דיברת איתי. נכון, אני כן מתקשה להתייחס ברצינות להצהרות כמו "קניתי אוטו ולכן אין לי 300 ש"ח לדמי חבר". לפחות אומי5 היה אחראי מספיק להודות שזה נשמע קצת לא רציני. אשמח לראותו במועדון החמש בעתיד. גם אותך. אני לא מזלזל באהבה שלך. אין לך זכות לזלזל בשלי, ובטח לא לשפוט אותה. רוב המכוניות במועדון החמש הן לא מכוניות פאר, אלא "סתם מכוניות מהיום-יום של לפני שלושים, ארבעים וחמישים שנה". אל תנסה לצייר אותנו כחבורת סנובים, זה כבר נדוש ומיצה את עצמו. אני בטוח שאתם אנשים תרבותיים, אבל תקלות קורות גם לאנשים תרבותיים, ואין לך שום פיקוח על עוברי-אורח שיכנסו לארוע. זה כידוע שטח ציבורי. תאר לעצמך שילד ישרט שם מטמבון יפה של חיפושית 61, ואז יתברר שאין ביטוח, אין אחריות, אין אישורים - אבל בטוח ימצאו את השעיר לעזאזל. עברתי באיקאה באירוע של מועדון החיפושיות. החניתי את ה-MG בצד (שהרי זו לא היתה המסיבה שלי), והסתובבתי בין החיפושיות. אחלה אירוע, יוזמה ברוכה, נהניתי. אבל לאור הצפיפות והדוחק שהיו שם, בין מכוניות ואנשים, ובמקום ציבורי- זה רק מזל שלא היתה תקלה כואבת. מועדון החמש לא יכול לקחת כזו אחריות (או בעצם - חוסר אחריות). אני מניח שמועדון החמש ישקול אירועים משותפים, אם תהיה גם חלוקה הוגנת בעלויות של האירוע. אני לא בטוח שאתם מוכנים לזה. אגב - המשפט האחרון, כמו גם כל התגובה הזו, נכתבים כדעתי האישית. אני לא בוועד המועדון, וממילא לא יכול ייצג את עמדתו הרשמית.

למה נראה לך שהוא לא רציני? הוא כנראה לא רוצה דיון, אלא רוצה למכור, והוא בסה"כ פרסם את ההודעה שלו לפני פחות משלוש שעות. תרים לו טלפון (054-7954424) וסביר שתקבל את כל התשובות.

הפס הלבן הוא פשוט פס קישוט על דופן הצמיג. הוא מקובל מאד בארה"ב. יש שני סוגים: פס דק על הדופן, שמוטבע על הצמיג בזמן ייצורו. פס עבה שמגיע עד החישוק - לפעמים מוטבע על הצמיג, אבל אפשר גם להוסיף אותו בתור טבעת שמושחלת על שולי החישוק ומוחזקת ע"י הלחץ שבין הצמיג לחישוק. טבעות כאלו אפשר לקנות אצל דורון איטלסון, לפי קוטר החישוק. ראה תמונות של דוגמאות משני הסוגים. בברכה, קובי

בני, אני כמובן תומך בכל מילה, אבל זו לא חוכמה - גם אני מתחיל להיות "זקן אליטיסטי"... אז עכשיו אני גם אהיה "זקן רגזן" ואשחרר את הפיוז שלי קצת: קצת דמגוגיה מתימטית ל-"אומי5": דמי רישום לחבר חדש + דמי חבר לשנה הם בסביבות 300 ש"ח. בואו נראה מה אפשר לעשות עם זה במקום ל"זרוק את הכסף" על חברות במועדון החמש: מיכל וחצי דלק לחיפושית. עלות משוערת של חלקים ל"יישור קו" מינימלי שצריך לעשות כשקונים חיפושית ישנה (פלגים, פלטינות, פילטרים, שמן, גומיות, ועוד לא דיברנו על העבודה ועל ברקסים למשל). 4-5 יציאות זוגיות להצגה שניה, לא כולל פופקורן. ארוחה זוגית במסעדה טובה. שתי יציאות למועדון ביום שישי בערב, כולל משקאות. חודשיים מנוי באינטרנט מהיר (1.5 מגה, לא סתם). 5 גליונות של Classicar בחנות סטימצקי בקניון הקרוב. 20 חפיסות מארלבורו (אם אתה לא מעשן, תעשה את החשבון בחפיסות מסטיק). אני היום (תודה לאל) לא תפרן כמו שהייתי לפני 20 שנה, אבל אני עוד זוכר איך זה היה: הכל עניין של בגרות וסדרי עדיפויות. כשהייתי סטודנט תפרן, ויתרתי על אחת מהאלטרנטיבות הנ"ל כדי לחדש את חברותי במועדון החמש הצעיר דאז. סליחה, אבל זה לא רציני לומר שיום אחרי שקנית מכונית, אין לך 300 ש"ח בשביל דמי-חברות. חפש תירוץ אחר. לפחות תגיד שאתה לא מעוניין, שהמועדון לא רציני, שאין "תמורה לאגרה" - אז לפחות נוכל לפתח דיון הגיוני. לעצם הענין - המועדון נותן כמה דברים - לחובבי חישובי ה"החזר על ההשקעה", אפשר להזכיר את גליונות האבטומוביל, השתתפות באירועים מאורגנים ומסודרים, הנחות שונות הניתנות ע"י בעלי עסק בתחום, וגם את הכניסה חינם לחניה של מפגשי יום -שישי. זה לבד היה עולה לי 500 ש"ח לשנה, ובזכות העובדה שנגבים שם דמי כניסה מהציבור הרחב, נמנע הברדק שהיה בעבר. לך לאיצטדיון ר"ג ותבין על מה אני מדבר. מעבר לנושא ה"חשבונאי", יש עוד ערך מוסף אחד שאי-אפשר לתמחר: השייכות לקבוצה בעלת עניין משותף, שיש לה גם יכולת להזיז דברים מול הרשויות, אותם "צ'ופרים" שכולם נהנים מהם לבסוף. למשל סטטוס רכב אספנות, ולמשל המלחמה שנוהלה לא-מזמן נגד הכוונה להעלות את דמי הביטוח ולחייב בדיקות מעבדה לרכב אספנות מושבת. זה תמיד נוח שיש קבוצה של "פריירים" שמשקיעים במועדון ומשלמים, וכולם נהנים מזה. תחשוב רק מה יהיה אם מועדון החמש לא יהיה בסביבה, כי ישארו מעט מידי אנשים שלא חבל להם לוותר על שווה ערך של "ארוחה זוגית פעם בשנה". בברכה, קובי

יתכן שזו פשוט לא דייטונה מקורית - יש בארה"ב ובאנגליה מספר יצרי קיטים מפיברגלס של "כאילו דייטונה", שמבוססים בד"כ על מכלולים מכניים של קורבט או של יגואר V12. לכן אולי היא לא מופיעה ברישומים בתור פרארי. מצ"ב קישור לאתר הבריטי של הרפליקות, ותמונה מייצגת, שמסבירה למה קל להתבלבל. הם פשוט נראות זהות. http://www.daytonareplicaclub.co.uk/ בברכה, קובי

http://www.chekroun.org/israel.htm

צר לי, אבל זו לא בריסקה. זה כרמל.

XJS יוצרו החל משנת 1975 ועד לסוף שנות ה-90. מנועים - בהתחלה רק V12 5.3 ליטר, ואח"כ גם 6 בוכנות בנפח 3.6 ו-4 ליטר. רובן הגדול עם תיבת הילוכים אוטומטית. היסטוריה קצרה של הדגם תמצא כאן: http://nwarner.worldonline.co.uk/jagbuy.htm המחירים לא גבוהים יחסית - בארצות הברית אפשר למצוא מכוניות יפות בסכומים של $5K-$10K. בדוק ב-EBAY.

את ה-XJC לא החליף אף דגם באופן ישיר. במידה מסויימת, ה- XJS היתה תחליף מסוים, למרות שהיא מכונית GT 2+2, בעוד שהקופה היתה מכונית 4 מושבים בגודל מלא. ה- XJS היתה מכוערת למדי (לפחות לטעמי...). לאחר מספר שנים הוצג דגם פתוח שלה שהיה הרבה יותר יפה. יש כמה XJS בארץ, פתוחות וסגורות, חלקן עם מנועי V12. מצ"ב תמונות של XJS פתוחה וסגורה. בברכה, קובי

היתה לפחות אחת, בצבע בורדו עם גג שחור, שהגיעה בייבוא אישי לפני כחמש שנים. למיטב ידיעתי היא בשיפוץ כרגע.

הוא כנראה התכוון ל"שפיצים" (הידועים גם כ"סיחים" ו"סילקים" בירושלים וחיפה).

נכון מאד - עד שנת 63 (כולל) היו עדיין דלתות הפוכות, אבל עם חלונות עולים ויורדים. בשנת 64 הדלתות הפכו לרגילות, ובשנת 65 הושלם ה"Face-Lift" ע"י החלפת פנסי החזית לגדולים יותר. לאמא שלי היתה פיאט 600 מודל 64 - דגם הביניים עם הדלתות הרגילות והפנסים הקטנים. אין לי תמונה, אז לא נוכל לראות למי היתה אמא יותר חתיכה - לנמרוד או לי.

שרוליק - התמונה שצרפת היא של פיאט 600, ולא 500. כנראה משנתון מוקדם יחסית (1955-1960), לפי חלונות ההזזה בדלתות, ופנסי האיתות על הכנפיים. לא זכורות לי מכוניות כאלו בישראל, אלא רק מדגם 600D, שכלל מנוע יותר גדול (750 סמ"ק), חלונות עולים-יורדים בדלתות, ופנסי איתות עגולים. התמונה מאד מעניינת, בגלל השלט "KKL". מישהו (בני?) יודע אם יש קשר לקרן-הקיימת-לישראל ?

חוות הדעת שלי מבוססת על שלוש בלאנו שהיו במשפחה -מהשנים 96, 98 ו-2000. שתיים נמכרו לטובת רכ חדש, והשלישית עדיין משמשת את הצעירים. היתרון הבולט - אמינות מופלגת. טיפולים בלבד, למעט מקרה אחד של מודול הצתה שששבק-חיים באחת מהן. לרכב ביצועים טובים למדי בקו ישר - מנוע נמרץ, וגוף קל יחסית. קצת קשה על הכביש, ורועשת. חסרונות - צפופה מאחור יחסית למשפחתיות 1600 אחרות, וזו בוודאי לא המכונית המתאימה לתקיפה אכזרית של הסיבובים בכביש ערד-סדום. הבאלנו לדעתי היא כלי תחבורה אמין ויעיל, ומכיוון שברכב משומש עסקינן - האמינות היא יתרון חשוב שלה. שורה תחתונה - אם היא עוברת בדיקה בצורה סבירה לגילה - אני ממליץ בחום.

למען הדיוק הלשוני, "גנבה" זה כאשר לוקחים ממך משהו בלי רשות... לא כשמבקשים ממך מחיר שנראה לך גבוה. יש פה שוק חופשי. בחיפוש קצר ב-EBAY מצאתי את המכירה הבאה: http://cgi.ebay.com/ebaymotors/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&category=33585&item=7913357908&rd=1&ssPageName=WD1V אם מבקשים כמעט 60$ בארה"ב עבור קפיץ עלה, מחיר של 350 ש"ח בארץ הקודש לא נראה מוגזם מידי. לגבי העבודה - זה יכול לקחת חצי-שעה/שעה, והתשלום סביר לגמרי. יש אפשרות פשוטה מאד לחסוך אותו - תעשה את זה לבד.

אין סיבה שיעבור ואין סיבה שינעל. תיבדוק בבקשה את כללי הפורום הזה: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=781 מותר כאן במפורש פרסום מודעות מכירה של רכב אספנות.

אוניברסיטת תל-אביב/ הפקולטה להנדסת מכונות/המחלקה למכניקה, חומרים ומבנים/ שנת 1985. המרצה היה ד"ר אלעזר ברק, תא"ל במילואים (קצין חימוש ראשי לשעבר), ואדם שנשא בהרבה תפקידים בכירים בתעשיה הישראלית. בנוסף לזה, היו לו טריומף ספיטפייר ו-MGB, כך שאפשר להניח על מה דיברנו בהפסקות. יתכן שהקורס הזה כבר לא קיים בתכנית הלימודים.

הי דרור, ה-MG הירוקה היא אכן YB. ככל הידוע אין אף MG מסדרת Y בארץ. רובן נמכרו רק באנגליה, ועם הגה ימני. קצת היסטוריה על הדגם: התיכנון התבסס על המוריס 8 שמלפני מלחמת העולם השניה. אחרי המלחמה MG רצו להרחיב את היצע הדגמים (שכלל אז רק את ה-TC). הם לקחו את החלק המרכזי של המוריס 8, (הדלתות זהות) ועיצבו לו אף שונה לחלוטין, עם מכסה מנוע ארוך וגריל גבוה בסגנון MG. התוצאה הסופית נראתה שונה ומהודרת יותר מהמוריס. את הבודי הם הלבישו על שלדה חדשה וחזקה מאד, שאח"כ הופיעה בוורסיה מקוצרת ב-TD. זו למעשה היתה מכונית הנוסעים הראשונה של MG עם מתלה קדמי נפרד. המנוע נלקח ישר מה-TC, אבל רק עם קרבורטור אחד. בשנת 1948 הוצגה ה-YT - דגם Tourer פתוח של ה-YA, עם 4 מושבים ושני קרבורטורים. הוא נחשב היום נדיר ויקר יחסית. בשנת 1951 הוצגה ה-YB - שידרוג של ה-YA שכלל מתלים ומעצורים משופרים, וגלגלים קטנים יותר (באינטש אחד) לשיפור אחיזת הכביש. המכונית יוצרה עד 1953, ואז הוחלפה ע"י ה-ZA Magnette, שכבר היתה מכונית מתקדמת וראויה לשנות החמישים, אבל זה כבר סיפור אחר. מצ"ב תמונות של YA ו- YT.

ירון פרץ כבר התייחס בצורה מדוייקת לרוב הנקודות שהעלית, אז נשארה לי רק האחרונה: נכון שהסימון Mk4 לא היה סימון רשמי של בית החרושת, אבל הוא מאוד מקובל בקרב החובבים על-מנת להבדיל בין דגמי ה- Rubber-Bumper 1500 לאילו שלפניהם. ראה ציטוט מהאתר שהפניתי אליו בתחילת השירשור: In 1974 a new and, as it turned out, final version of the Midget arrived. It was known as the Mk IV although it was officially still the Mark III לגבי הבודי, היה שינוי נוסף - בשנת 1972 הפתח של הגלגלים האחוריים בכנף השתנה לעגול, ונקרא באנגלית round wheel arches. בשנת 75, יחד עם הטמבונים השחורים, חזר הפתח להיות יותר "מרובע".

מיצובישי ספייס-וואגון מהדגם הישן, מאזור שנת 98, יכול לענות לצורך שלך. למעט הגובה, הוא לא יותר גדול מכל הסטישנים שהזכרת, והוא בוודאי יותר קטן מאמריקאיות. אופציה נוספת היא הקאיה גו'יס מודל 2001, אם כי קצת מעל לתקציב שלך. אם אתה רוצה רק סטיישן, אתה מוגבל לוולבואים ישנים, או כל מיני פיז'ו 505 אנטיקות (ודי נדירות). היה גם דגם 7 מושבים של אוסטין מונטגו, אבל תלך על זה רק אם אתה מזוכיסט אמיתי.

אני לא יודע משהו שאף אחד אחר לא יודע, אבל אני אמסור לדוקטור ברק שלימד אותי את הקורס שכנראה הפיזיקה השתנתה. אין ספק שמבחינה ביולוגית הזכרון יותר טרי אחרי 9 שנים (לעומת ה-20 המעורפלות שלי) אז מכיון שהחשיבות של הויכוח היא היא בעיקר אקדמית ולא מעשית, אני לא אטרח לחפש את התיק...