Koby Millo

אלומיניום אינו שביר ולמעשה הוא חזק מאוד - לפי התיאוריה שלך ה-AUDI A8 היתה צריכה להתפרק על הכביש. לאלומיניום יש שלוש מגרעות עיקריות יחסית לפלדה - הוא יקר, פני השטח רכים ומקדם ההתפשטות התרמית שלו גבוה. לעומת זאת הוא הרבה יותר קל, ולכן בתכנון מבנים המשקל העצמי הנמוך שלו מקל על העומס. הוא כמובן גם לא מחליד (אם כי תופס קורוזיה אם הוא לא יצופה). נקודה אחרונה - החומר הרבה יותר קל לעיבוד שבבי מאשר פלדה. רועי - הצעה שלי - לא לצקת שום דבר, אלא לגשת לבית-מלאכה לעיבוד שבבי עם CNC וליצר כזה חלק מאלומיניום, רצוי 6061 תעופתי, ואח"כ לעשות לו ציפוי אנודי קשה שחור. פני שטח יקבלו קושי של 60-70Rc, וגם עם פלדה לא תוכל לשרוט אותם. אפשרות נוספת - לפי התמונה החלק החסר הוא שטוח - אפשר להעתיק אותו מהחלק של קובי ולייצר מפח עבה בחיתוך להבה. אח"כ לרתך לחלק שנישאר - אבל - זה תלוי בחומר ממנו הוא עשוי, ואיכות הריתוך תהיה קריטית לאור התפקיד הבטיחותי החשוב של החלק הזה. אני יכול להמליץ על שני בתי מלאכה שמתעסקים עם אבי-טיפוס ועבודות חד-פעמיות ממתכת: אריק - 09-7674611 ד.כ. (דודו) - 09-7449930 קח בחשבון שזה לא יהיה זול. בהצלחה, קובי

וולבו 145 הוא דגם הסטיישן של וולבו 144 (בעלת 4 דלתות). אגב, לפי אותה הלוגיקה, וולבו 142 הוא הדגם בעל שתי הדלתות. בשביל הקוריוז, מצ"ב תמונה של 142 שעברה קיצוץ גג אלגנטי למדי (לא בארץ כמובן...)

אני לא כל-כך בטוח שהרכב שווה הון - הוא יהיה שווה רק אם מישהו יהיה מוכן להוציא כסף ממשי עבורו. בחו"ל הרכב הוא די איזוטרי, ועוסקים בו כמה משוגעים לדבר באנגליה ובבלגיה. בארץ, צריך למצוא קונה שיהיה מוכן לשלם הרבה עבור ערך היסטורי מסוים, אבל לא על התכונות של האוטו עצמו. לא זכיתי לנהוג על סברה, אבל אילו שזכו מדווחים על התנהגות כביש מחפירה, שלא לדבר על העיצוב המוזר. צר לי משה להוציא קצת את הרוח מהמפרשים - מפגש חד-פעמי יכול להיות אירוע נחמד ואשמח להשתף בו, אבל מועדון זה כבר סיפור אחר לגמרי. צריך "מסה קריטית" של חברים כדי לארגן משהו סביר, ואל תשכח שחלק מהפוטנציאל כבר פעיל גם במועדון החמש.

ידועות בארץ לפחות שתי TR-7 סגורות, אבל לא זכורה לי אי-פעם אחת פתוחה. נשמח לראות את התמונה, ולא כדי "לבדוק" אותך, אלא באמת מתוך סקרנות טהורה.

קשה לענות. יש רק פתרון אחד - קח אותה לנסיעת מבחן. לגבי שאלתך הקודמת לגבי המאזדה 3 - לא נהגתי עליה, כך שאני מסתמך רק על דעתם של אחרים ועל שלל מבחני הדרכים שפורסמו למכונית - היא מתוארת כנוקשה יחסית, ומכוונת יותר לנהיגה ספורטיבית. גם המרווח מאחור לא מלהיב (את זה בדקתי בעצמי באולם התצוגה). בקיצור - פחות "משפחתית אמצע הדרך" כמו שהיתה הלאנטיס, אבל יותר מכונית לנהג הספורטיבי. בינתים זה לא כל-כך פוגע במכירות שלה...

אני מתנצל שהצחקתי אותך - לא אחזור יותר על חוסר הנימוס הזה, ואשתדל בפעם הבאה דווקא לרגש אותך עד דמעות. הניסיון שלי על ה-6 כולל פעילות שניקראת "נהיגה" על כבישים ארץ-ישראליים טיפוסיים, כמו גם החלפת דעות עם חלק מעמיתי לעבודה בעבר ובהווה שנוהגים גם הם על המכונית. ה-626 נסעה כמו בלטה (וסליחה מעומק ליבי שאני פוגע בכינוי שלך בפורום) - ואין ספק שה-6 עדיפה עליה בכל פרמטר, אבל ההשואה בשירשור הנוכחי היא למתחרות ולא לקודמתה. ה-6, כמו כל מכוניות קו ה-ZoomZoom החדש של מזדה, מכוונת להנאה מנהיגה והתנהגות ספורטיבית, אבל יש לזה מחיר בנוחות הנסיעה (אותה תופעה קיימת גם במזדה 3).

ישבתי ונהגתי. ראשית, המושב מתכוונן לגובה. שנית, אני בגובה 185 ס"מ, כך שבדרך כלל אין לי בעיה של ישיבה נמוכה מידי. B4 נותנת איכות ואמינות יפנית, הנעה 4X4, גיר טיפטרוניק, ישיבה מצוינת על הכביש, מרווח פנימי טוב ונסיעה רכה יחסית ליפניות אחרות - בוודאי יחסית למאזדה 6 הנוקשה.

תיכנס ל-407 באולם התצוגה, תכוון לך את המושב וההגה לתנוחת הנהיגה הנכונה שלך, ואח"כ צא מהאוטו ותתישב בספסל האחורי בצד שמאל. אם הצלחת לשבת כמו בן-אדם, זה סימן שהמשפחה שלך מספיק נמוכה בשביל האוטו הזה. קח בחשבון שמאחורי נהג בגובה של 185 ס"מ יכול לשבת רק ילד. בקיצור - משלמים ב-407 מחיר כבד עבור העיצוב. לטעמי, האוטו קצת יקר בשביל דו-מושבית... קח C5 ותהנה ממרחב פנימי מצויין ואיכות נסיעה מצוינת. האמינות של שתיהן ממילא לא תהיה ברמה יפנית. שקול B4 - נותנת את הטוב שבשני העולמות - גם אמינות וגם איכות נסיעה ונהיגה.

חן ידידי צודק כמו תמיד, אבל אפשר להרחיב קצת את הסיפור. במכוניות עם ידית הילוכים ליד ההגה, מבצעת הידית שתי פעולות: תנועה מעלה-מטה כאשר במקרה של הקונטסה זה בין ההילוכים 2-3 או 1-R (למכונית היו רק 3 הילוכים). תנועה אל ההגה וממנו, (כמו במחליף האורות הגבוהים) ששימשה להחלפה בין הקו של הילוכים 2-3 לקו של 1-R. זו למעשה התנועה על הקו הקצר של מסלול ה-H של ההילוכים (במכוניות עם ידית על הרצפה זו התנועה ימינה ושמאלה). במכוניות עם מנוע וגיר קדמיים, אין בעיה לתכנן שתי שטנגות בין ההגה לגיר, שיעבירו את שתי התנועות. בקונטסה לעומת זאת היו מנוע וגיר אחוריים, והיצרן רצה לחסוך את העלות והסיבוך של לפחות אחת משתי השטנגות, שצריכות לעבור מההגה עד לישבנה של המכונית. למיטב ידיעתי הקונטסה היתה המכונית היחידה אי-פעם עם מנוע אחורי וידית ליד ההגה (אולי גם השברולט קורבייר). בקונטסה, תנועת הידית אל ההגה וממנו לא מפעילה שטנגה, אלא מתג חשמלי, שמעביר זרם דרך חוט לסולנואיד שנמצא על הגיר ומבצע את הבחירה בין ה"קו" של הילוכים 2-3 להילוכים 1-R. התנועה מעלה-מטה מפעילה שטנגה כרגיל, כדי לבחור בין ההילוכים על ה"קו". נשמע מסובך אבל דווקא עבד יפה מאד, למעט בעיה אחת: בימים עברו, הנהגים של מכוניות עם ידית ליד ההגה אהבו לעמוד ברמזור כשהידית משוכה אליהם בקצות האצבעות, ב"היכון" לשלב להילוך ראשון כשהרמזור יתחלף. בקונטסה זה היה יכול לגרום להתחממותו של הסולנואיד, ולשריפתו בדמי-ימיו. כאשר האירוע המצער היה קורה, המכונית היתה נשארת רק עם הילוכים 2-3, אבל אפשר עדיין היה לנסוע: ניתן לזנק בהילוך שני (עם קצת החלקת קלאץ'), ולגבי נסיעה אחורה - אפשר תמיד לדחוף. נו טוב, הקונטסה לא היתה כבדה במיוחד... עבדכם הנאמן חילץ ככה למוסך קונטסה של חבר תפרן, דקה לפני שהבחור הזמין גרר מתוך ייאוש. אגב - לחבר במועדון החמש יש קונטסה 900 משופצת למשעי. בהחלט חתיכת היסטוריה מוטורית עיברית. מצורפת תמונה לדוגמא עבור הנוער.

יש שלוש אפשרויות, ובכולן מדובר בארבע דלתות (בהנחה שלא מדובר ב MG-Maestro): MG Magnette ZA/ZB משנות החמישים - לא סביר. ידועות רק 3 בארץ, ואף אחת לא מהוד-השרון. MG Magnette משנות השישים, שהיתה למעשה מוריס-אוקספורד/אוסטין-קיימברידג' עם גריל של MG וצמד קרבורטורים. MG 1100 משנות השישים, שהיתה מבוססת על המוריס 1100 (שוב, עם גריל MG ושני קרבורטורים). זו כנראה המכונית שראית, משום שיש לה בגז' משופע שמזכיר דלת חמישית. אגב, הדגם הזה גם יוצר גם בשתי דלתות, עם מנוע 1275 סמ"ק של מיני GT, ונקרא MG 1300. מכונית נחמדה מאד, אבל מחלידה את עצמה לדעת... ראה תמונות לדוגמא.

בדוק את הקישור הבא: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=48332&highlight=%F0%F6%F8%FA בגליון ה"אבטומוביל" האחרון היתה כתבה בנושא ייצור האסקורט בישראל.

קישור לכתבה מעניינת שפורסמה היום באתר של המגזין "הגה": http://www.motocar.co.il/motocar/news/news.asp?id=4059

אני רואה שם רק MGB אחת (שניה מימין בשורה האחורית). המכונית שלידה היא ספיטפייר MK1 עם פגוש נמוך. ה-MGB לא היתה שלי, אלא כנראה שייכת לבחור רמת-גני בשם אלי שהכניס אותה כמה שנים אח"כ לשיפוץ יסודי וארוך מאד. החדשות הטובות הן שהיא חזרה לכביש לפני כשנה, ובמצב מצויין.

במסגרת פרוייקט הסריקות האחרון שלי, מצאתי תמונה שצולמה במהלך ארוע של מועדון החמש הצעיר, אי-שם בשנת 86. ניתן לזהות מספר מכוניות מוכרות: בראש הטור רואים את הישבן של השברולט מאסטר קופה של יוסי בראל חיפושית 54 של היו"ר דאז, צביקה רכניץ. סקודה אוקטביה, שנמצאת היום בירוחם. פיאט בלילה פתוחה, בבעלות אספן מרמת-גן. MG-TD צהובה של יורם סילבר. סיטרואן טראקסיון שהיתה שייכת לראובן בנקלר. פלימוט קראנברוק ששיכת היום לנחום, יו"ר המועדון. ה-MGB הראשונה שלי. וחוץ מזה, עוד כמה מוריס מיינורים לא מזוהים. אפשר לנסות ולהתחיל שירשור נוסטאלגי שבו ה"זקנים" ישלפו תמונות מראשית ימי המועדון והאספנות בארץ. בברכה, קובי

ה-MGB הראשונה שלי ניראתה מדהים רק בתמונה. בפועל הבודי היה במצב בינוני מאד והיא דרשה השקעה רצינית שלא יכולתי להרשות לעצמי בתור סטודנט תפרן. מכרתי אותה בשנת 1986 לבחור שהשקיע בה את הנשמה, עשה לה פחחות וצבע ברמה יפה (צבע Off-White), ובתום השיפוץ נשבר מהעסק ומכר אותה הלאה בהפסד גדול. לפני שמכר, הוא עוד הספיק להביא אותה ל"סיבוב שוויץ" לפגישה של מועדון החמש שהיתה בשנים האלו בכיכר מילאנו. היא נמכרה לבחור אחר מרמת החייל שנסע בה כמה שנים, צבע אותה לשחור, ואח"כ העמיד אותה בחניה "בשביל לשפץ". האוטו כמובן התחיל להתדרדר מיום ליום. לפני כמה שנים הם מכרו את הגרוטאה, אבל לא ידוע לי למי, ומאז לא שמעתי עליה. לפי הרשיונות היא היתה מודל 65, אבל לפי מספר השילדה מודל 66 - טעות די נפוצה במשרד הרישוי של שנות השישים. שוב - אשמח לדעת איפה 245-888 נמצאת היום. בתמונה המכונית מצולמת מייד אחרי שקניתי אותה בסוף 1982. התמונה צולמה בצריפין, שם שרתתי באותה תקופה.

תנסה בקישור הבא, בהתאם לשנתון הדרוש: http://www.carfolio.com/search/results/?terms=cortina יש שם את כל נתוני המידות, מנוע וכו'.

למיטב זכרוני היו רק שתי MIDGET במפגש. השחורה מודל 72-74, והתכלת מאזור שנת 62. ה-MGB שמאחור היתה למעשה בצבע ירוק מטאלי (הסריקה קצת מזייפת...) מודל 63, וה-MGB הישנה ביותר שהכרתי בארץ. בעל האוטו חתך את הכנפיים האחוריות, ריתך מין תוספות לפח והרכיב מאחור חישוקי-שפיצים רחבים במיוחד עם צמיגים רחבים בהתאמה. למרבה הצער לא היה אז (ואין גם היום) חוק שאוסר על התעללות ב-MGB חפה-מפשע. שנים אח"כ ראיתי את ה-MGB הזו בבת-ים, עומדת מכוסה מתחת לבית. היא היתה מוזנחת ובצבע לבן, עם אותם כנפיים חתוכות. היא כבר לא שם, ומעניין איפה היא היום.

האוטו שלך היה באירוע אבל הוא לא מופיע בתמונות. הוא היה שייך למיקי גרינקר, שאירגנה את האירוע יחד איתי. האוטו היה אז בצבע קרם, ולא אדום כמו היום. הוא היה במצב מצויין, גם מכנית וגם חיצונית. היו עוד כמה מכוניות שלא צולמו: MGB פתוחה משנת 76 שחיה עד היום בירושליים (טמבונים שחורים), MG1300 שמבוססת על המוריס 1100, MG-Metro חדשה לגמרי ו-MGB פתוחה מודל 69 שהגיעה באיחור, והיום שייכת לעבדך הנאמן. המכונית המקורית שלי היא האדומה שעמדה בפינה הימנית של החצר. לפני מספר שנים "אבדו עקבותיה". המספר היה 245-888. אם מישהו שמע עליה - אשמח להתעדכן.

אין בעיה, אבל אתה יכול להוריד אותן ישירות מהפורום - תגדיל כל תמונה ע"י לחיצה עליה, ואז מקש ימני בעכבר ו"שמור בשם" באיזה מקום שתרצה על הדיסק הקשיח שלך. אם זה לא ילך שלח לי ה"פ.

זה לקח כמעט שנה, אבל בסוף מצאתי הזדמנות לסרוק את התמונות מאותו כנס MG מיתולוגי משנות ה-80 המוקדמות. חדי העין יוכלו לזהות מספר מכוניות שמוכרות עד היום במועדון החמש: MG-TD צהובה. MGA בורדו ששופצה שנים אח"כ והיום היא היפייפיה האדומה שכיכבה בפורום לא מזמן. MGB צהובה שמגיעה מידי פעם למפגשים. אנשים חדי-עין באופן מיוחד, יוכלו גם לזהות בחור צעיר ומזוקן שדומה לי באופן חשוד, רק עם מינוס 20 קילו. אח, היו זמנים....

הוא דווקא נתן את מספר השילדה... ארכיון משרד הרישוי נשרף לפני מספר שנים, וכנראה שהרכב הזה עזב את הארץ לפני שהנתונים הועלו על המחשב. Tough luck.

תבדוק בקישור הזה: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=22324&highlight=%E1%F8%E9%F1%F7%E4

תחליט - או מרינה או אלגרו. אלו שתי מכוניות שונות. רק לאלגרו היה הגה מרובע, ורק בשנה-שנתיים הראשונות לייצור. אח"כ הם עיגלו אותו...

להערכתי נותרו בארץ מכוניות בודדות מהדגם הזה ומדגם ה- Popular הקטן יותר (שגם ידוע בכינוי "Baby Ford"). אני אישית לא ראיתי אף אחת כבר הרבה שנים. תנסה לבדוק ב"מועדון החמש" אם יש להם רישום על מכונית כזו במועדון.

ע"פ המחירון של המגאזין Classic-Car, המחיר באנגליה הוא 800 פאונד לרכב לפני שיפוץ, 1,600 פאונד לרכב בינוני ו- 2,200 פאונד לרכב במצב מצויין. יחסית לא גבוה. מצ"ב תמונה של אוטו כזה, וגם קובץ PDF עם המחירון הנ"ל מחודש ספטמבר. יש צורך ב- Acrobat Reader כדי לקרוא אותו. classic car prices sept 04.pdf