Koby Millo

בקובץ ה-ZIP המצורף ישנה תוכנה בשם convert.exe. התוכנה ידידותית למשתמש, ומאפשרת המרות מכל יחידת מידה כמעט לכל יחידה אחרת, לפי תחומים (מהירות, כח, נפח וכו') לשימושכם. Convert.zip

ניתן להוכיח באופן פיזיקלי שמנוע 6 בוכנות בטור נהנה מאיזון דינמי טבעי טוב יותר ממנועי V, ולמעשה יותר טוב מכל מנוע מקובל אחר (4 בטור, V6, V8, V4 בוקסרים למיניהם וכו'). זה מסביר למה יש בד"כ תחושה שהמנועים האלו עובדים "חלק" ויפה. את המשוואה הספציפית שמוכיחה את זה אני צריך למצוא בקלסר של קורס תיכנון מנועי שריפה פנימית מלימודי ההנדסה - אבל התיק כבר בן 20 שנה וקבור עמוק בבוידם, אז תאמינו לי שזה נכון...

אין כמו אתגר קטן לארוחת הערב: למוריס שלך יש מנוע שנמצא בתשעה דגמי MG, לא רק באחד, אם כי לא באותו הנפח. למוריס שלך יש כנראה מנוע XPJM בנפח 1140 סמ"ק. MG TA - מנוע MPJG בנפח 1292 סמ"ק. MG TB,TC,TD,TF,YA,YB,YT - מנוע XPAG בנפח 1250 סמ"ק. MG TF1500 - מנוע XPEG בנפח 1488 סמ"ק. כל המנועים היו עם שני קרבורטורים מסוג SU, למעט אלו שהותקנו ב- YA,YB, שהיו יותר מכוניות "ספורט סלון" ולא דגמי ספורט דו-מושביים (טהורים) - הן הסתפקו בקרבורטור אחד. אם תרצה שהמוריס שלך לא תיסע כמו עגלה, אתה יכול להתקין לה סעפת כזו עם שני קרבורטורים. לפחות יהיה במקום כלשהו באוטו סמל אקזוטי של MG... לקינוח, תמונות של TC, TF ו- YB

Shit, גם אני לא עומד בזה... המתלים המקוריים היו מסוג quarter elliptic, שזה בעצם חצי קפיץ עלים רגיל (שנקרא באנגלית half elliptic - כמו אלו שיש בג'יפים). הקפיץ עובד למעשה כמו קורת-כפיפה (cantilever). בצד אחד הוא מחובר לשלדה, ובצד השני לגלגל (תמונה מצורפת). היתרון שלו על פני ה-half elliptic היה במחירו הזול, אבל כפי שציין ירון הוא גורם לנסיעה קשה והתנהגות עצבנית, ולכן הוחלף ב-64 ל-half elliptic, כמו ב-MGB.

עוד קצת פרטים בנוסף למה שכתב ירון: היסטוריה של הדגם תוכל למצוא כאן: http://www.mgcarclub.com/cny/midget_history.htm המידג'ט היא Roadster קטנה ובסיסית במובן הטהור של המילה. כיף נטו, מתלים קשים, בלי הרבה שטויות מסביב. ההיגוי חד ומדויק, כמעט בסיגנון של קרטינג, והמנוע (עד שנת 1975) הוא מסידרה A המפורסמת שהיה מותקן גם במיני. נפח המנוע התחיל ב- 948 סמ"ק והגיע ל- 1,275, זהה למיני קופר. בשנת 75 הותקן מנוע 1,500 שהגיע מהטריומף ספיטפייר (כדי לעמוד בחקיקה נגד זיהום האוויר). אז גם הגיעו פגושים שחורים שנתנו למכונית מראה יותר מודרני (ופחות יפה לטעמי - סליחה אלון...). המגרעת העיקרית של המידג'ט היא הגודל (בעצם הקוטן...) - מצד אחד הוא נותן זריזות ותחושה שהמכונית "מתלבשת" על הגוף, אבל מצד שני אנשים מגודלים כמוני צריך לשלוף מהאוטו עם חולץ פקקים. האוטו בנוי לכבישי נהיגה מתפתלים, אבל לגמיעת מרחקים עדיפה ה-B עם הרבה יותר מרחב פנימי ומנוע חזק יותר. נהגתי על ארבע מכוניות: Frogeye; Mk1 1100; Mk3 1275; Mk4 1500. המכנה המשותף - כיף אמיתי בכולן. לקינוח, תמונות של Frogeye 59, ו- Midget 67.

למוטי מיאטה - האם יש לך מידע בנוגע למרווח הרגלים והיכולת לכוון את גובה ההגה ? במיאטה הנוכחית ההגה מסתיר את כל החלק העליון של לוח השעונים לכל מי שהוא 185 ס"מ ומעלה, וההגה מתחכך ברגליים ללא הרף. בברכה, קובי (185 ס"מ, 100 ק"ג...)

כדי שזה יהיה "עובדתי", צריך שתביא עובדות שיתמכו בדעה שלך. למיטב ידיעתי לא נעשה עד היום בארץ שום סקר אמינות רציני, ולכן צריך להסתמך בעיקר על סקרים מחו"ל. גם במדינות אירופאיות המכוניות היפניות תופסות בד"כ מקומות ראשונים בכל סקר אמינות. בארץ כן אפשר לבדוק בציי רכב. עד כמה שזה שווה מבחינה סטטיסטית, אני עבדתי בחברה בעלת צי רכב של 550 מכוניות. רובן מאזדות, אבל גם כמה עשרות פוקוסים, קצת רנו קליאו וכו'. כל המכוניות טופלו לפי הוראות היצרן ובקפידה. ממוצע התקלות למכונית של הרכבים היפניים היה נמוך משמעותית מהממוצע באירופאיות. עדיין, למרות ההתקדמות שחלה באמינות האירופאית בשנים האחרונות, הם עדיין לא שם. בנוסף לחשיבות התרבותית שהיפנים נוותנים לנושא האמינות, ישנה עוד נקודה. הם לא יטמיעו טכנולוגיה חדשה לפני שהיא תיבדק בקפידה, ויתבררו כל מחלות הילדות. דוגמא - מערכת המולטיטרוניקס לא מותקנת עדיין באף רכב יפני פופולארי (למיטב ידיעתי). פיז'ו-סיטרואן השיקו את המערכת בתופים ומחולות, ואכלו קש בכמויות. אז אולי היום המערכת כבר מגיעה לבגרות, אבל רוב הלקוחות לא רוצים להיות שפני נסיונות. לקינוח, סיפור על עמית שלי לעבודה, שמאד מאוכזב בזמן האחרון - עד לפני שנה היתה לו C5, והחיים היו נורא מעניינים: לפחות שבוע בחודש הרכב היה במוסך על איזו בעית חשמל מעצבנת, ואז הוא היה מגוון את החיים עם איזה רכב תחליפי מעניין מהליסינג. לפני שנה נשבר לקצין הרכב שלנו, והבחור קיבל B4. מאז חייו הפכו למשעממים - למרות 50,000 הק"מ שהוא טחן בשנה הזו, שום דבר ברכב הארור לא התקלקל. איזה בעאסה.

הסעיף החמישי שלי נכתב כמובן באירוניה מעורבת ברחמים עצמיים. הרי לפי ממוצע הגיל המשוער של הפורום הזה, אני, אתה והדוקטור כבר נמצאים בתחום הזקנה המופלגת.

אני דווקא מבין את החיוב הזה - לוחיות הרישוי החדישות עשויות מחומרים יותר מתקדמים, עם תכונות החזרת-אור הרבה יותר טובות מלוחיות הפח הכתומות עם הספרות השחורות שהיו נהוגות בשנות השישים. אפשר כמובן להתווכח אם הצורך בלוחיות רישוי קלות-לזיהוי הוא צורך בטיחותי, או רק אינטרס של המשטרה (כדי לזהות אותך בקלות במצלמת המהירות, או ע"י עד במקרה של פגע-וברח). בכל מקרה, מבחינת המחוקק והמשטרה יש הגיון בתקנה. אגב, אני אגלה איך הצלחתי לזהות לוחית זיהוי פינית משנות השישים, ועוד מאיזה מחוז נידח (על הגבול הארקטי?). מריצים חיפוש ב-GOOGLE עם המילים "world license plates". מגיעים צ'יק-צ'ק לאתר הזה:http://www.worldlicenseplates.com/ מסתכלים על התמונה של ה-TTS, ולפי השלג מהמרים שזה מצפון אירופה, וכנראה המערבית, שכן בשנות השישים לא הגיעו הרבה יצירות פאר מוטוריות לגוש המזרחי. מנסים את שבדיה (לא...), נורבגיה (גם לא...) ואח"כ פינלנד - בינגו ! נהנים מרגע של תהילה, ואח"כ מבינים שבשנת 2005 אין משמעות לכך שאתה זקן, חכם ובעל ידע עשיר שנצבר בעשרות שנות חיים. מה שקובע היום זה יכולת החיפוש שלך ב-GOOGLE... גוט שאבעס ! קובי

את האתר שממנו התמונות לא מצאתי... זיהיתי דווקא לפי המספר. עכשיו רק צריך שהדוקטור לענייני לוחיות רישוי יאמת את הזיהוי.

קח בחשבון שבחירת סוג החומר תשפיע חזק על המחיר - יש סוגים שונים של פלדות, וחלקם דורשים זמני עיבוד ארוכים בגלל חוסר היכולת לכרסם ב"שבבים גדולים". אלומיניום הוא אופציה ששווה לשקול - החומר קל, חזק, והרבה יותר נוח ומהיר לעיבוד שבבי. החסרון הוא שמחיר חומר הגלם יותר יקר. אני יכול להמליץ על שני בתי מלאכה שמתעסקים עם אבי-טיפוס ועבודות חד-פעמיות ממתכת: אריק - 09-7674611 ד.כ. (דודו) - 09-7449930 קח בחשבון שזה לא יהיה זול. בהצלחה, קובי

הי חן, גם אני שייך לדור ש"התחנך מוטורית" על ברכי טורבו (ויש לי את הגליון הראשון בבית - פריט אספנות יקר-ערך). אבל - לאורך כל שנות כתיבתו לא גילה רוני שום סובלנות לדעות שונות משלו. זה בעבר בא לידי ביטוי בתגובות ציניות ובוטות במדור מכתבים למערכת בעיתונים שערך, והיום הוא ממשיך בכך בפורום. עם כל הצניעות, אני לא חושב שאני "זיין שכל", אבל תגובות שלי נמחקו מייד בפורום שלו, פשוט בגלל שהעזתי להביע דעה שונה משלו - למשל שמכוניות יפניות (ואפילו קוריאניות, רחמנא-לצלן) יכולות להיות פתרון מוטורי נאות לצרכיו של אדם, שצריך כלי תחבורה בסיסי, ללא צורך ב"הגה מרגש ומתקשר". אם אתה לא חובב צרפתיות, ומעיז להזכיר את המילה "אמינות" אין לך מה לנסות לכתוב שם. הבנתי את המסר - אני לא מנסה יותר. אני נכנס מפעם לפעם לפורום שלו רק בשביל הכיף - אין ספק שהסגנון הציני שבו הוא "מקסח" חלק מהכותבים יכול לגרום לסוג של הנאה סדיסטית. רק חבל לי על קוראים תמימים שנכנסים אליו, שואלים שאלה אלמנטרית וחוטפים על הראש. אני מקווה שהם לא יקבלו רושם מוטעה על כלל קהילת חובבי הרכב. ב- Carsforum למשל, מתיחסים הרבה יותר בכבוד וסובלנות גם לדעות שונות. בברכה, קובי

פינלנד ?

מתלים נפרדים, Swing axle, בסגנון דומה לחיפושית, ועם אותה נטיה לזרוק את הישבן. אגב, המנוע היה מאלומיניום, עם גל-זיזים עילי וקרור אוויר. בימי אשקלון העליזים, התחרו מספר פרינצים בקטגורית ה-1000 סמ"ק. בד"כ היו אלו מכוניות רגילות במקור, שהותקנו להן מנועים של TTS ושיפורי מתלים שונים שהפכו אותן למעשה ל- TTS Replica. הצמד המפורסם ביותר היה של האחים פרייס, בעלי תחנת דלק ביציאה הדרומית של רמלה. על-פי האגדות, יש שם עדיין חלקים, או אפילו אחת מהכוכבות המקוריות עצמן. ליאור - שווה לבדוק (אם לא עשית זאת כבר...) מצ"ב קישור לאתר טוב וממצה על הדגם הזה. http://www.geocities.com/MotorCity/2529/tts.html בברכה, קובי

הי, קודם כל, תודה על הקומפלימנט. אני לא רואה שום פסול בויכוח, כל זמן שהוא ענייני ואפשר ללמוד ממנו, ולפחות מבחינתי הויכוח שלנו היה עד-כה ענייני (ואפילו מעניין, לפחות אותי). אם נפגעת ממשהו שכתבתי - עמך הסליחה. בוא ונקרא לזה "החלפת דעות והעשרה הדדית", ונוכל להמשיך בניחותא. ההערכה שלי שהמחיר של הטריומף סביר, ואפילו נמוך יחסית, נובעת ממספר נקודות: העלות האלטרנטיבית של ייבוא רכב במצב דומה מחו"ל. סכום המכירה האבסולוטי, שאמנם אינו "כסף קטן", אבל עדיין הוא סכום שיש יותר קונים שיכולים לעמוד בו מאשר 60-70 אלף ש"ח. במילים אחרות, יש יותר "כח קניה" בשוק למחיר כזה. טריומפים מסדרת TR יש פחות מ- MGB בישראל, ובוודאי אם תחלק את המצאי לתתי-המודלים השונים. נדירות הרכב והתדירות שבה יוצאת אחת לשוק משפיעם גם הם על הנכונות לשלם. צודק ירון פרץ שמחיר ה-MGB בשוק העולמי נמוך יותר ממחיר הטריומף. זה נובע בעיקר מכמות המכוניות הזמינות בשוק האספנות העולמי. יוצרו מעל 500,000 מכוניות מדגם זה, במשך 18 שנים. אגב, אני מכיר אישית את רוב עיסקאות ה-MGB שבוצעו בארץ בשנים האחרונות. חלקן נמכרו בסכומים נמוכים מ-10,000$, אבל חלקן בסכומים גבוהים הרבה יותר (ואני מדבר על מכוניות במצב דומה). הסיבה כרגיל - היה קונה עם "כח קניה זמין" (כלומר כסף...), היתה מכונית למכירה, ולכן היה שידוך. באופן כללי יש זחילה של המחירים המבוקשים עבור רכבי אספנות כלפי מעלה בשנים האחרונות. בחלק מהמקרים (בלי דוגמאות...) אילו מחירים לא ריאליים, אבל כשיש מחיר אטרקטיבי (למשל, ה-TR הנ"ל), נסגרת עיסקה מהר. התוצאה בפועל... הרי ידוע לכולנו על מכוניות שמחירן עומד בסעיף 1 לעיל, אבל מסתובבות בשוק חודשים עד שהמוכר מתייאש ומוותר על המכירה, או פשוט מוריד את המחיר. במקרה שלנו העסקה נסגרה צ'יק-צ'ק - זו האינדיקציה הכי פשוטה לכך שהמחיר היה אטרקטיבי. לסיכום, אני מפרגן מכל הלב לקונה המאושר, ובינינו, אין ישראלי שלא אוהב לשמוע שהוא קנה מציאה בזול.... זו מכונית נהדרת לחובבי דו-מושביות בריטיות, ואלמלא הייתי קצת "אקסטרה-לארג'" במידות שלי, הייתי שוקל להוסיף אותה לאוסף. היתרון הגדול של MGB על הטריומף הוא ברוחב תא הנוסעים והמרווח הפנימי בכלל. בברכה, קובי

סתם בשביל הסקרנות - על-סמך מה אתה אומר ש-"40K זה לא מעט בכלל בשביל הרכב הזה"? למיטב זכרוני גם אתה הגדרת את הרכב הזה מוקדם יותר בשירשור במילים "אחלה מכונית ממש מציאה!" (הדגשה שלי).

אולי תרים אליהם טלפון ותשאל בעצמך ?

שלילי. אתה יודע איך ביררתי ? פשוט הרמתי טלפון לאולם התצוגה בת"א... טלפון 03-6235555. ואם אתה מעדיף את האולם הראשי בראשל"צ: 9534444- 03.

UMI לא מייבאים יותר סוואנות.

המחיר בו נסגרה העסקה לא ידוע לי, והוא עניינם האישי של המעורבים, אבל המחיר המבוקש במודעה היה 40,000 ש"ח. גם אם המוכר לא הוריד במחיר והמכונית נמכרה בסכום המבוקש, עדיין זהו מחיר נמוך יחסית. בדיקה פשוטה - מחיר בארה"ב של TR4A במצב של Runner (כלומר, רכב במצב נסיעה סביר), הוא בסביבות 5,000$-$6,000 (לדוגמא כאן:http://cgi.ebay.com/ebaymotors/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&category=6469&item=4517848425&rd=1). תוסיף לזה כ- 1,500$ הובלה, ועל הכל תעמיס 128% מיסים, והגעת בקלות ל- 60 אלף ש"ח לפחות, לא כולל בלבול המוח ואובדן הזמן שיש בייבוא אישי. נכון שהחישוב הנ"ל לא מספיק - היו מקרים בהם ניתן היה להוכיח שסכום מבוקש של 100,000 ש"ח עבור דגם מסויים היה סביר לפי החישוב, אבל פשוט לא היו ב"סביבה" מספיק אנשים עם כח קניה מתאים. יש יותר אנשים עם 40,000 ש"ח, ולכן נוצר המפגש ההכרחי בין "מה שהמוכר המשוגע דורש ומה שהקונה המשוגע (לדבר...) מוכן לשלם".

המנוע דווקא היה קדמי - ההנעה היתה אחורית, כפי שניתן לראות בתמונות המצ"ב. הדאף היתה למעשה ה"סבתא" של כל תיבות ההילוכים הרציפות שנפוצות כיום. הבעיה היתה שבדאף התיבה היתה מבוססת על חגורות גומי שהגבילו את השימוש למכוניות קטנות בעלות הספקים נמוכים, וגם ההספק הצנוע של הדאף הספיק כדי לקרוע חגורות. רק בשנים האחרונות הצליחו ליצר חגורות מחוליות מתכת שהן חזקות מספיק גם למכוניות כמו Audi A6.

זו לא טריומף, אלא מוריס 1100/1300. המנוע זהה למנוע של מיני.

חברה, אפשר להרגע. לבני זוהר יש חוש הומור מיוחד במינו, שחורג מיכולת ההבנה של רוב האנשים. תריצו חיפוש על הודעות קודמות שלו ותבינו את הפרינציפ. למרות שנראה שמישהו לקח אותו ברצינות, בני לא מייצג את מועדון החמש, אלא רק את חוש ההומור המוזר שלו. אפשר להמשיך לשפץ בשקט את הסובארו FF1 מודל 69, או את המיני-סובארו 360 סמ"ק שלכם. בתשובה למוטי - יש עוד יפניות מתחת לשנות השבעים - אלו כמובן הקונטסות. נכון שהן הורכבו בארץ, אבל הן היו יפניות למהדרין.

פיאט 132 יוצרה בשנת 1980. פרטים נוספים ראה בקישור המצורף: http://www.motorbase.com/vehicle/by-id/1305414311/

אני מודה שאני די נהנה מהאתגר האינטלקטואלי של השירשור הזה. ההתפלפלות המשותפת שלנו מזכירה לי את שיעורי הגמרא מבית-הספר התיכון (לפני שחזרתי בשאלה). אם אתה חונה באדום לבן והולך רגל נתקל ברכב, אתה לא תשלם השתתפות עצמית מהסיבה הפשוטה שאין השתתפות עצמית על פיצויים לנזקי-גוף שגרמת להולך הרגל האומלל. הנזקים שלו ישולמו ע"י ביטוח החובה שלך, ולא ע"י ביטוח צד ג'. גם הפרמיה לא תעלה, משום שנכון להיום אין קשר בין ה"עבר" של הנהג לפרמית ביטוח החובה שלו (למעט הסייג של נהג צעיר). לעומת זאת, אם הרסת לו בנוסף לרגלים גם את המצלמה היקרה שלו, הוא יתבע את ביטוח צד ג' שלך (או אותך, אם אין לך צד ג'), ואז אולי תשלם השתתפות עצמית וגם הפרמיה תעלה. לגבי אופנועי המוטוקרוס, למיטב ידיעתי (ואני מודה שאני לא בטוח בכך) הביטוח הוא על הפעילות הספורטיבית, כמו שכדורגלן או גולש סקי יכול לבטח את עצמו בפני פציעה עצמית או מפני נזקים שיגרום לזולת. למיטב ידיעתי הפוליסות האלו אינן תקפות ברגע שהאופנוען עולה עם המוטוקרוס שלו על הכביש, אלא רק בזמן ביצוע פעילות ספורטיבית בשטח. ברור שאין שום אפשרות להשוות זאת לרכב הנוסע בכביש הפתוח, שהוא כידוע איזור הכפוף לחוקי התעבורה, למעט פרט "קטן" אחד - אין לו רשיון בתוקף. כנראה שיש לנו בפורום מספיק מכונאים, מהנדסים, עורכי-דין ואפילו דוקטור אחד - חסר לנו איזה מומחה ביטוח שיסגור את הויכוח הזה אחת ולתמיד. בדבר אחד אני בטוח - המבחן האמיתי של הסבירות של התרגילים המתחכמים האלו יהיה בבית-המשפט, אחרי התאונה הראשונה עם נפגעים של רכב אספנות בשעה 8:00 בבוקר, כאשר שולם ביטוח חובה מלא. מעניין מי מוכן להיות שפן הנסיונות הפוטנציאלי. אני בטח לא. בברכה, קובי