Koby Millo

זה מזיק לנסוע ככה, משום שגם עם הפימפומים הקלאץ' לא מפריד טוב ונוצרים עומס ושחיקה מוגברים על הסינכרונים של הגיר. בסופו של דבר גם הפימפומים לא יעזרו, אז תשתמש בשיטה הזו רק כדי לחלץ את המכונית הביתה או למוסך הקרוב. אין מצב של "פימפום יתר", משום שתיאורטית, בשיא הפימפום אתה מגיע למצב שאי-אפשר לדחוס יותר את האוויר שבמערכת, ואז זה עובד כמו קלאץ' תקין, אבל בתדירות גבוהה...(ושווה לקצב הפימפום שלך...). הסיבות - אין קשר למגפיים שלך (או של ברוך). בדרך כלל זה קורה בגלל בלאי של הגומיות שבאחת המשאבות, או שחיקה/קורוזיה של הבוכנה של המשאבה. שים לב - יש שתי משאבות: ה- Master שיושבת ליד דוושת הקלאץ', יוצרת את הלחץ ההידראולי, ומעבירה אותו ל- Slave שנמצאת ליד הקלאץ' עצמו ומבצעת את ההפעלה. הנזילה יכולה להיות מכל אחת משתי המשאבות - צריך לבדוק. אח"כ יש לפרק את המשאבה הסוררת, ולשפץ אותה ע"י מירוק הצילינדר (Honing) והחלפת הגומיות. לפעמים צריך (או כדאי) להחליף את כל המשאבה. אח"כ יש לבצע ניקוז אוויר מהמערכת, כמו שעושים בברקסים. שורה תחתונה - לא מאד מסובך, אבל צריך קצת נסיון וידע. אני מציע לפמפם ולגשת למוסך. בהצלחה, קובי

ומה עושה סטודנט ששם המשפחה שלו הוא "עמק" ? לא רק החברה העולים מכירים... קראו למטוס לבוצ'קין על-שם מר סמיון אלכסייביץ לבוצ'קין, שהיה מתכנן מטוסים רוסי. קרוב משפחה שלך במקרה ?

הטוסטוס החמוד הזה הוא כנראה Guzzino, כלומר "גוצי-קטנצ'יק". מנוע בנפח 65 סמ"ק, מתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת יובאו אופנועי מוטו-גוצי באופן סדיר לארץ, וחלקם אפילו שירת במשטרה. אני מעריך שנשארו עוד כמה עשרות אופנועים במצב נסיעה. הם כמובן היו הרבה יותר מודרניים וגדולים מה- Guzzino. היו להם מנועי V2 לרוחב, וגל-הינע (Drive-shaft). נפחים בין 350 ל-1000 סמ"ק. היו דגמי ספורט-תיור, Custom, וגם מין אנדורו מגודל (V65TT) ששימש את האופנובנק המפורסם בשודים שלו. אופנוע נחמד ומלא אופי - צריך היה רק להתרגל לכך שבכל מכת גאז האופנוע נוטה הצידה, ושבבוקר אי-אפשר לדעת אם הוא יחליט להניע או לא. מערכת החשמל וההצתה שלו היתה Magneti-Marelli, עם אמינות איטלקית מזעזעת. יש אפילו אתר ישראלי נחמד לחובבי גוצי: http://www.motoguzzi.co.il בתמונה V65C מודל 1984, דומה לזה שעליו בילה עבדכם הנאמן אי-אילו קילומטרים בשנות השמונים.

תיקון קל: זו Porsche 356, ואילו ג'ימס דין המנוח נהרג ב- Spider, כמו זו שבתמונות המצ"ב:

לא, היא לא שלי. אני מעדיף את הקבריולה שלי (ב-"ה" ולא "ט"...) עם שני מושבים בלבד, כלומר מה שנקרא בעברית Roadster. שהילדים יישארו בבית. המכונית היא לינקולן קונטיננטל ושייכת לידידיה סולל, חבר וותיק במועדון החמש. היא אכן מוצעת למכירה, ובפחות ממאתים אלף ש"ח... פרטים נוספים באתר של ידידיה: www.oldcars.co.il בברכה, קובי

בזאת יש אפילו שישה, והיא מוצעת למכירה בפחות ממאתים אלף ש"ח.....

Ok kids - now it's one of the old guys. I type much faster in English, and for a very simple reason - when I started working on computers in the late 70's, there were hardly any Hebrew keyboards and Hebrew SW's... The first PC I worked on was called "PC-G", which was a PC without hard-disk. You only had two 700kb diskette drivers. The 1st was for the DOS system (or "command com" as we called it), and the 2nd was for the application. The screen was of course the ugly green monochrome one. It was still better than the older stuff I used in high school, in which we programmed by punched cards. So, inevitably, one had to develop expertise in English typing. Only some years later, the famous "Einstein" & "Alef-Bet" word processors came, and the holy language became more commonly used in the cyber world.

לא שכחנו, הוא פשוט לא שאל עליה (איזה ראש קטן אני...). בתור פיצוי, מצ"ב תמונה נאה של אחת כזו.

NSU פרינץ 4 (עם "צ"!!!) - 2 בוכנות, 600 סמ"ק, 30 כ"ס, 116 קמ"ש. NSU פרינץ 1000 - 4 בוכנות, 1000 סמ"ק, 40-43 כ"ס (בהתאם לדגם), 130 קמ"ש. כמו-כן, הבודי של ה-1000 היה יותר גדול, עם פנסים שונים מקדימה ומאחור. שתיהן עם מנועי קירור אוויר. היו גם כמובן פרינץ TT ו- TTS עם הספקים של 65-70 כ"ס, ואפילו יותר. אלו היו הדגמים הספורטיבים של ה-1000.

10 ק"מ לליטר.

היתה לי סופרלנסר אוטומטית במשך שנתיים. קיבלתי אותה עם 13,000 ק"מ, ועשיתי עוד 40,000. אפס תקלות, אם כי שמעתי על רגישות לבעיות גיר בקילומטרז'ים גבוהים יותר. היו לנו אז בחברה עוד כמה עשרות מכוניות כאלו, עם ביצועי אמינות דומים למכונית שלי, כלומר מצוינים. המכונית לא מתתחרה בנימוסי הכביש של מכוניות מודרניות, אבל צריך להשוות אותה לסטנדרט של תחילת שנות התשעים, ולא לשכוח את המחיר הנוכחי שלה. המנוע נהדר - 115 כ"ס (יש שמועה שבפועל אפילו יותר, והיפנים "צינזרו" את המספר כלפי מטה), ועולה כמו טיל במעלה הסל"ד. התאמה מצוינת בין הגיר והמנוע. אין לה כמובן את "אפיצות השילדה וההיגוי המרגש" של פז'ו 306, אבל לא בטוח שזה מה שהקונה הפוטנציאלי מחפש. בסה"כ - אחת המכוניות היותר מוצלחות שהיו לי.

לאבי היקר !!! thi cgs nv/ zu ,ufbv nsvhnv' cnhujs kftku abzfrho avo ctbdkh, re tjrh avsphxu jmh gnus/// בברכת ליל-מנוחה, קובי

גם בדגמי רנו היו 3 ברגים - דופין, CV4, רנו 4,5,6,8,10, כך שזו מוזרות צרפתית כללית ולא דווקא של סיטרואן. אין לי מושג לגבי הסיבה. במקרה של הצרפתים, הסיבה בדרך כלל היא להיות שונים משאר העולם...

כשירות לציבור, מצ"ב הטקסט לאחר טיפול בתוכנת הפלא "הפוך על הפוך". אגב - ה-GSA לא היתה אוטומטית, אלא חצי-אוטומטית, מה שנקרא C-Matic בסיטרואנית.

המכונאי הקטן

הרכב הזה יובא לפחות לפני 10 שנים. ראה את הודעתי הקודמת.

יתכן שראית 190SL עם גג קשיח - למכונית של יורם יש גג כזה, וכשהוא מורכב המכונית ניראית כמו קופה סגורה. ראה תמונה.

למכונית שבתמונה יש חשיבות היסטורית בישראל - ככל הידוע, היא מכונית האספנות הראשונה שהגיעה לארץ בייבוא אישי לאחר חקיקת התקנות לרכב אספנות ואישור הייבוא. אני זוכר את הפעם הראשונה שהיא הגיעה למפגש בכיכר מילאנו, תוך יצירת התרגשות ניכרת בקהל. ה"חלוצה" שפרצה את הדרך.

דו קן-נישט כורדיש-שפרעכען אין די פורום ! דוס איס איינה גמיינהייט !! מדארף שפרעכען עבריס !!! דו שפרעך כורדיש נוך איין מאל, אונד איך וויל שפרעך אידיש די-גאנצה מונאט !!!

They don't make them like this any-more.

כרגיל, צודק ידידי חן ("האנציקלופדיה") - ותוספת קטנה של פרטים: 190SL - מנוע 4 בוכנות, 1900 סמ"ק, 105 כ"ס, שני קרבורטורים סולקס, אורך 4288 מ"מ. 300SL - מנוע 6 בוכנות, 3000 סמ"ק, 220 כ"ס, הזרקת דלק מכנית בוש, אורך 4570 מ"מ. ה-190 היתה ה-SLK של אז, בעוד שה-300 היתה מקבילה ל-SL של ימינו. כפי שניתן לראות בתמונות, המכוניות אכן דומות וקל להתבלבל. ההבדלים הקלים לזיהוי הם בפנסים הקדמיים, סנפירי האיורור הצדדיים של ה-300, והישבן שלה, שהוא הרבה יותר תפוח מזה של ה-190. בברכה, קובי

תשובה שלילית מוחלטת לשאלה הזו אי-אפשר לתת, משום שאף אחד לא יכול לבדוק באופן אישי את כל המחסנים והחניות בארץ...אבל מעודי לא ראיתי בארץ 300SL עם מספר ישראלי, סגורה (כנפי שחף), או פתוחה.

בדוק כאן: http://www.classiccar.co.il/ads/subAds.asp?cat_id=14&sub_id=101

שלט "במבחן" משמש מוסכים או סוחרים לנסיעה ברכב ללא טסט ו/או ביטוח. השלט מונפק ע"י משרד התחבורה, והמוסך מוציא פוליסת ביטוח מיוחדת (ויקרה !!!) שמכסה כל רכב שאליו מוצמד השלט, בכמה תנאים: הנסיעה היא לצורך תיקון או לצורך העברת מבחן רישוי. הנסיעה נרשמה ב"ספר נסיעות מבחן" - דומה לרישום נסיעה בכרטיס עבודה שהיה דרוש ברכבים צבאיים (אולי עדיין זה קיים - עבר זמן מהשרות הסדיר שלי...). פוליסת הביטוח המיוחדת צמודה לספר. שם הנהג מופיע ברשימת המורשים לנהיגה מטעם המוסך, שצמודה לספר ולפוליסה. הערה וסיפור: הערה: כל הנ"ל נכון לתקופה של לפני עשור בערך, כשלמוסך של אבי היו לוחיות כאלו. יתכן שהשתנו חלק מהכללים האלו בשנים האחרונות. סיפור: בשנות השמונים העליזות, בתקופת מירוצי אשקלון, שימשו לוחיות המבחן שלנו לשינוע אחת המתחרות - פיאסטה 1600 עם מנוע עצבני. בעל האוטו היה תפרן מכדי להרשות לעצמו הובלה על גרר מהמוסך שלו באשדוד למסלול המירוצים. לכן, עבדכם הנאמן שהיה רשום ברשימת המורשים, שימש כ"נהג שינוע" למפלצת הקטנה. לא בדיוק לפי כלל מס' 1 לעיל, אבל זה היה כיף אמיתי (ורועש !!!). בברכה, קובי

אין דרך פשוטה לעשות זאת - צריך קיט מסודר, עם אמצעי אבטחה. למשל - נגיעה בבלמים חייבת לנתק מיידית את המערכת, אחרת נוצרת סכנה אמיתית לתאונה!!! אפשר להתקין מערכת כזו על מכוניות ישנות וידניות - לאחותי היה כזה קיט בסובארו 1300 ידנית מודל 82 (!!!). הקיט עבד מצוין, אבל צריך לשים לב לתנאי הכביש - אם תגיע לעליה, המכונית לא תוריד הילוך לבד... מכיוון שבסובארו היה ספידומטר מכאני, הורכב שם חיישן מיוחד עם מגנטים על אחת הציריות כדי להזין למערכת את נתון המהירות הרגעית. קשה לי להאמין שמישהו מייבא היום קיטים כאלו לארץ, אבל אתה יכול לנסות באתר של אודיווקס: http://www.audiovox.com/webapp/wcs/stores/servlet/ProductDisplay?catalogId=10001&storeId=10001&productId=341067&langId=-1 וגם ב- EBAY: http://cgi.ebay.com/ebaymotors/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&category=33595&item=7951776810&rd=1 תריץ חיפוש ב-GOOGLE על "cruise control kit" ותקבל קישורים נוספים. עצה אחרונה - זה נראה פרוייקט די מסובך בשביל מכונית ישנה - לעניות דעתי, שווה להתאמץ רק אם זו מכונית שאתה נוסע בה יום-יום נסיעות בין-עירוניות, ומתכנן להחזיק בה עוד הרבה זמן. בברכה, קובי