Koby Millo

אני מאחל הצלחה לכל מי שיהיה מוכן לנסות את התרגיל שאתה מציע. רק לא לשכוח לבקש מסוכן הביטוח לציין במפורש על הפוליסה: "ביטוח זה ישאר בתוקף גם בשעות בהן החוק אוסר על הנסיעה ברכב והרישוי שלו אינו תקף". אם יימצא סוכן שיהיה מוכן "לקחת את זה על הראש שלו", כנראה שחברת הביטוח שהוא מייצג תוריד לו את הראש....

שלילי. צריך להבחין בין סיבה לתוצאה - האיסור על נסיעה בשעות האלו הוא לא בגלל שאין ביטוח בתוקף, אלא בדיוק להפך - הביטוח לא תקף בגלל שאסור לנסוע בשעות האלו.

העסק הוא בהחלט כן כל כך גרוע. הנושא של ביטוח צד ג' הוא פשוט - הצד הניזוק (או חברת הביטוח שלו) יתבע את הנהג על הנזקים שניגרמו לו, אבל זו תהיה תביעה אזרחית. ה"בלגן" הגדול הוא לגבי תביעות על נזקי גוף ונכות, ובואו נניח לצורך הדוגמא שמדובר בתאונה עצמית ולא עם רכב אחר (נניח שמישהו נכנס בעץ עם הענתיקה שלו, ובדרך דרס הולך-רגל). יש להבחין בין הנהג לשאר הנפגעים: הנוסעים (ו/או הולכי הרגל) יתבעו את "קרנית", שהיא קרן ביטוח ממשלתית שהוקמה במיוחד למקרים כאלו. "קרנית" תפצה אותם, ואח"כ היא תתבע את הנזקים מהנהג, שכזכור לא היה לו ביטוח חובה. הנהג לא יכול לתבוע אף אחד. את הטיפול הרפואי השוטף הוא יקבל (אולי) מביטוח לאומי, אבל אין לו ממי לתבוע נזקי נכות, פיצויים ואובדן הכנסה. נא לא לשכוח שהוא גם עלול לחטוף תביעה מ"קרנית" על נזקי הגוף של הנוסעים שלו. כמובן שצריך להוסיף עוד קינוח קטן - נסיעה ללא ביטוח בתוקף נחשבת לעבירה פלילית, והנהג שלנו גם יעמוד למשפט תעבורה. יתכן שיש חריג מסוים, מכיוון שזו לא נסיעה ללא ביטוח בכלל, אלא מחוץ ל"תנאי הביטוח". החריגה הזו יכולה להתברר רק בבית-משפט, אם וכאשר יגיע מקרה כזה לערכאות. עד היום לא ידוע לי על תקדים, ואני ממליץ בחום לכל החברים היקרים לא להיות "מקרה המבחן" הראשון. אל תסעו בין 7 ל-9 בבוקר !!! האינפורמציה הנ"ל היא באדיבותה של אשתי לנצח - אלו נישואי-נצח, מכיוון שהגברת היא עורכת-דין במקצועה, ולכן לעולם לא אקח את הסיכון להתגרש ממנה. היא תשאיר אותי עם התחתונים (אולי) ובלי ה-MG (בטוח). הפחד הוא גורם-מוטיבציה מומלץ לחיי נישואים יציבים ומאושרים.

הסהרה כבר לא בארץ. היא נמכרה ויוצאה לחו"ל. האתר שלה עדיין קיים, בקישור הבא: http://www.geocities.com/citroen4x4/index.html האתר נבנה במיוחד לצורך המכירה, ונשאר "באוויר" למרות שהמכונית נמכרה כבר לפני כשנה וחצי. אגב - עסקנו כבר במכונית הזו, בקישור הבא: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=13400&highlight=%F1%E4%F8%E4 וגם בקישור נוסף, החל מהתגובה השישית: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=38954&highlight=%F1%E4%F8%E4

אורי סהר מבקש לעדכן שכתובת אתר האינטרנט של המוזיאון שלו עודכנה לכתובת הבאה: http://www.saharcarmuseum.com/ שעות הפתיחה נשארו כבעבר - מידי שבת בין 10:00 ל- 13:00. בנוסף, אורי מעוניין לשדרג ולעדכן את האתר (בעלות סבירה...). חברים בפורום שעוסקים בבניה ותחזוקה של אתרי אינטרנט, מוזמנים ליצור עימו קשר בטלפון של המוזיאון: 09-7493-628 , בשעות היום. לסיום, זו עוד הזדמנות להמליץ לכל חובבי הרכב הקלאסי לבקר במקום המיוחד הזה - להנות גם מהמכוניות, וגם מאורי - איש נהדר בזכות עצמו. בברכה, קובי

הי, באנגלית, נקראת הריקשה "APE". אם תריץ חיפוש זריז ב- GOOGLE על "PIAGGIO APE" תקבל הרבה אתרים שעוסקים בכלי הזה. דוגמאות: http://www.3wheelers.com/piaggio.html http://pages.zoom.co.uk/elvis/gal66.html http://search.ebay.com/search/search.dll?sofocus=bs&sbrftog=1&fcl=3&from=R10&fss=0&catref=C6&frpp=50&fscl=1&sacur=0&saslop=1&satitle=piaggio+ape&sacat=-1%26catref%3DC6&bs=Search&fsop=2%26fsoo%3D2&coaction=compare&copagenum=1&coentrypage=search&fgtp=&sargn=-1%26saslc%3D2&ftrt=1&ftrv=1&saprclo=&saprchi=&salic=-15&fhlc=1 http://www.quepo.com/queposite/ape2/ape2.html בהצלחה.

ברוך הבא לפורום. קודם כל, בדוק פה כדי לוודא שאכן מדובר במודל 58, ולא במודל 59 שהיה הרבה יותר נפוץ בארץ: http://www.motorbase.com/vehicle/by-id/1080/index.ehtml אח"כ תבדוק גם פה: http://www.classic-austin-morris.oldclassiccar.co.uk/photo_morris_oxford_series_3.htm באופן די מפתיע, יש מעט מאד חומר באינטרנט על המודל הזה. אולי בגלל שבשנת 1958 הועבר קו הייצור כולו להודו, ושם המכונית מיוצרת עד היום בשם "הינדוסטן אמבסדור".... מכל מקום, המכניקה (לפחות של המנוע) די זהה לדגמי אוסטין ו-MG אחרים מהתקופה. המנוע הוא מ"סידרה B" בנפח 1,489 סמ"ק. חלק מהחלקים של המוריס אוקספורד המאוחרים יותר ("אוקספורד-קיימברידג'") יכולים להתאים - היה לה אותו מנוע. גם חלקים ממנועים בנפח 1,622 סמ"ק יכולים להתאים. חלקים מסוימים ניתן למצוא ב"ג'נרל ברקס" ברחוב המסגר, מול בי"ס שבח. יעזור קצת אם תפרט אילו חלקים חסרים לך, ומה מצב האוטו באופן כללי. מצ"ב תמונה של דגם של המכונית. בהצלחה, קובי

מפגשים: ימי שישי אחה"צ, בין 16:00 ל- 19:00 (תלוי בעונה) במגרש החניה שמאחורי Coffee To Go ליד הכניסה הראשית של אונ' ת"א, רח' לבנון פינת איינשטיין ברמת אביב. מכוניות למכירה: תריץ חיפוש על "מיני" בלוח המודעות של אתר Classiccar: http://www.classiccar.co.il/ וכמו כן בדוק בלוח של אתר מועדון ה-5: http://www.5club.org.il/sales/sales.htm בנוסף, תריץ חיפוש בפורום על "מיני" - תמצא המון שירשורים ומידע.

ראשית - ברכות לדן גדרון על השבת הגניבה. כפי שכל אספן יודע, כאב הלב שנגרם הוא לא פונקציה של המחיר, והאירוע היה חמור באותה מידה גם אם הרכב היה שווה 15,000 ש"ח. לעצם עניין המחיר של רכב כזה, "מבזק הפלילים" של גל"צ הוא לא בדיוק גורם מקצועי בהערכת מחירי קלאסיות. תבדקו בבקשה ב-EBAY - מכונית דומה במצב יפה מוצעת למכירה ב-$7,500: http://cgi.ebay.com/ebaymotors/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&category=6149&item=4512900714&rd=1 עוד אחת משנת 54 מוצעת ללא Reserve והגיעה בינתיים ל- $3,600. המכירה תסתיים בעוד 17 שעות, ולהערכתי המחיר יוכפל לכל היותר: http://cgi.ebay.com/ebaymotors/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&category=6152&item=4513636417&rd=1 גם אם נכפיל את המחיר ל- $15,000, שהרי יתכן והמכונית של גידרון היא במצב הרבה יותר טוב, עדיין לאחר הובלה ומיסים של 128% נגיע למקסימום 35-40$. לכן ההערכה של $150,000 היא לכל היותר הגזמה פרועה של כתב נלהב. בברכה, קובי

תיקון היסטורי קטן: מרוץ המכוניות בעפולה אורגן ע"י "טורבו", ולא ע"י אנ"י. הוא גם לא היה במכוניות חבוטות. "טורבו" אירגן מקצה מוקדמות בשדה התעופה של עין-שמר, שאליו הגיע כל מתחרה עם ריכבו הפרטי. המסלול היה סלאלום. המנצחים השתתפו במרוץ עפולה, שבו כולם השתתפו במכוניות טלבו סמבה סטנדרטיות. המנצח היה בחור בשם אלון. רק אח"כ אירגן המועדון המוטורי הישראלי מרוץ בבאר-שבע, שאליו הגיעו המתחרים עם מכוניות פרטיות מוכנות לראלי-קרוס. מרוץ אח"כ היה באזור התעשיה הצפוני של אשקלון (ניצח בו ג'ורג' קורשיה), ורק אח"כ עברו המרוצים לאזור התעשיה הדרומי והמוכר.

Dear Mr Elad - Sir Apparently you come from a British royal family, hence your English and your gentleman's manners. Well, actually, you forgot the manners somewhere. You see, I'm one of the "old farts" from the "Moadon 5", and a proud member. I don't think that I'm too smart for common car lovers, but I do believe that some minimal respect should be paid among people. I don't know you, and therefore I would not say that you are a "young asshole" without making sure that you really are, so please don't call me an "old fart" without checking the goods If being an "old fart" means that I'm over 40, behaves with some respect to others, and have some life-experience that you might lack - than I'm really proud of being one. I'm also proud that I belong to the "old farts 5 club" in the past 20 years. I would like to see a "young energetic" gentleman like you accomplish a fraction of what this club made for the benefit of classic car lovers Sincerely yours Koby - A proud old fart נ.ב. אני מתנצל בפני שאר חברי הפורום על התוכן - בד"כ אני מעדיף להתייחס ל"גופה של מכונית" ולא ל"גופו של אדם", אבל גם הפיוז שלי נשרף לפעמים. עניין של גנים ג'ינג'יים.

סליחה, אבל לפי הטיעונים האלו צריך לסגור את כל הפורום הזה... אנחנו מתעסקים כאן בהגדרה ברכבים ישנים, שחלקם "עושים בעיות" וזה חלק בלתי נפרד מהתחביב. חוות-הדעת שלך מתאימה יותר לפורום "ייעוץ ברכישת רכב" שבו אתה כותב בדרך-כלל. דווקא הקארמן-גיהה מבוססת על מכלולי פולקסוואגן שידועים באמינותם וגם זמינות החלקים טובה מאד (לפחות המכאניים). יש לא מעט מכוניות כאלו בארץ (בטוח יותר מ-MGB...) ומפעם לפעם יוצאת אחת למכירה בשוק. זה נראה יותר פשוט, וכנראה יותר זול, מאשר להביא אחת מחו"ל. לפי המחירים ב-EBAY, יעלה לך להביא רכב במצב סביר לפחות 30-35 אלף ש"ח, כנראה גם יותר.

לאטלר היו למיטב זכרוני דווקא 2 לנצ'יות פולביה, אבל קופה, לא זגאטו. אחת מהן היתה HF ראלי, דגם הומולוגציה נדיר של הפולביה קופה. אחת היתה אדומה ואחת לבנה. למען הדיוק ההיסטורי, את טורבו ייסד רוני אהרונוביץ, והוא יותר ראוי לתואר "העורך האגדי". אדוארד היה כתב ובעל טור אצלו. לאחר שרוני עזב את העיתון (על רקע של ויכוח על חופש העיתונות עם הבעלים), אדוארד החליף אותו.

אני זוכר מכונית אחת כזו, במין צבע ירוק/חום-מוזהב, נוסעת בת"א. כאמור, למיטב זכרוני אותה מכונית נמצאת היום במוזיאון בתפן, אבל אני לא בטוח לגמרי. קשה לי להאמין שהיתה עוד אחת בארץ, אבל הכל אפשרי... אגב, נדמה לי שלפני שהיא הועברה לתפן, היא הוצאה למכירה במגרש המכוניות בדרך פ"ת פינת יצחק שדה, מול בית מעריב. היתה תקופה שבמגרש הזה היו הרבה מכוניות מעניינות למכירה. אני זוכר שם קורבט סטינגריי לבנה משנות השישים המוקדמות. בכל-מקרה, מדובר על שנות השמונים, כך שאין מה לרוץ לשם מחר בבוקר... בברכה, קובי

למיטב זכרוני המכונית הזאת נמצאת היום באחד המוזיאונים של וורטהיימר - או בתפן או בתל-חי.

זו כנראה Chevette. זו היתה מכונית קומפקטית של GM, שיוצרה ונמכרה בארה"ב, אירופה ונדמה לי שגם באוסטרליה. באנגליה היא נמכרה תחת המותג Vauxhall. בסה"כ היא לא היתה מכונית מוצלחת במיוחד, וגם בארץ היא סבלה מבעיות אמינות. מצ"ב קישור לאתר המוקדש לדגם הזה, ועוד שתי תמונות שמצאתי - אחת של הדגם אירופאי (במצב מצ'וקמק...) ואחת שך הדגם האמריקאי. http://www.chevettes.com/info-history.php

למשה, קצת "הגיגים" לפני השינה: אני מסכים לחלוטין שללא סיפוק, הנאה ורגש אי אפשר להתעסק בתחביב שלנו. בלעדיהם זה יהיה "ביזנס", לא תחביב. הנסיון מלמד שכמעט ללא יוצא מן הכלל, העלויות הכוללות של השיפוץ גבוהות הרבה יותר מהסכום שניתן לקבל עבור הרכב הגמור. זה נכון גם לפני שנכניס את ה"עלות האלטרנטיבית" של מאות שעות הפנאי שמושקעות בפרוייקט. אגב, הכלל הזה נכון גם לארצות נאורות שבהן יש מחירונים מסודרים לקלאסיות, וגודל שוק שמאפשר את קיומה של עקומת ביקוש/היצע נורמלית. אבל – צריך גם להעמיד את הענין במבחן סבירות אלמנטרי. בדוגמא שלפנינו מדובר כנראה בהשקעה כבירה של כסף וזמן. יתכן שבמשאבים האלו אפשר "להרים" שיפוץ של יגואר ספורטיבית ומפוארת משנות החמישים – האם גם אז יעדיף יובל ללכת על ה- Standard הזו? יתכן שזה הדגם ש"עושה לו" את זה. אם כן, אין כמעט שום טיעון לוגי שיעמוד בפניו, וזה מה שיפה בכל תחביב. אבל גם אז, הייתי ממליץ ליבא מכונית כזו במצב 5 לפני שיפוץ, שכוללת את רוב החלקים הדרושים. זה כנראה יעלה ליובל הרבה פחות מאשר האיתור של כל מה שחסר בגרוטאה שראינו, וגם יאפשר לו שלא לוותר על ההנאה מביצוע הפרוייקט. נכון שאז זה לא יהיה רכב שבאמת נסע בכבישי המולדת לפני 50 שנה, אבל עד כמה זה באמת משנה? אני חושב שבמקרה הנ"ל חובתנו כחברים לעזור ליובל להבין את גודל המשימה שעומדת בפניו, וזה מה שניסיתי לעשות. לפעמים שווה לוותר על חלומות שהם כמעט לא מעשיים, לחסוך אכזבות וכאבי-לב (שגם כך הם חלק מכל שיפוץ...), וללכת על "חלום בר-הגשמה", אחרת, זה רק נשאר חלום.... בברכה, קובי

אין כמובן שום קשר בין Ford ל-Standard. טעויות כאלו ברשיונות הרכב היו מאד נפוצות בשנות החמישים והשישים. Standard Motor Company היתה חברת רכב בריטית שקנתה את טריומף בשנות החמישים, ואח"כ התמזגה לתוך British Layland. החברה ויתרה על המותג Standard ונשארה רק עם טריומף, משום שהיה קצת קשה למכור מכונית שהשם שלה מעיד שהיא "סטנדרטית". המכונית האומללה הזו ניראית כמו Flying Standard 14HP מסוף שנות הארבעים - ראה תמונות להשוואה. זכורה לי במעורפל מכונית כזו (או אולי 12HP) בשנות השמונים בת"א. כדאי לבדוק ברישומים של מועדון החמש. לעניות דעתי המצב שלה הוא טרמינלי - מציאת כל החלקים החסרים, או שחזורם יעלה הון תועפות - מעל ומעבר לשווי של מכונית כזו. כנראה שהדבר הכי "שווה" במכונית הזו הם הניירות שלה...

מצטער, לא. ראיתי אותה בערך באפריל 1980.... זה היה באחד הכנסים הראשונים של רכב קלאסי שאורגנו בארץ, לפני מועדון החמש. היה בחור בשם איליה פרבר שאירגן כנס יחד עם יחסי הציבור של מלון דן-קיסריה, ביום שישי בסביבות פסח 1980. אני הייתי בצבא והגעתי לשם בטרמפים על מדים. היו כמה עשרות מכוניות, שחלקן מוכרות עד היום: יגואר E-TYPE אדומה פתוחה, פליימוט קראנברוק ששייכת היום לנחום, יו"ר המועדון, ועוד. הטרמפ שלי הביתה היה דווקא בסטייל - בפורד A פתוחה שהיתה שייכת ליואכים לוין ז"ל, מוותיקי האספנות בישראל. האוטו הזה נמצא היום באוסף של וורטהיימר. תנסה לשאול את זמי ממועדון החמש. יתכן שיש לו פרטים נוספים על הארמסטרונג מתקופה מאוחרת יותר. אגב - מה סיבת ההתענינות שלך באוטו ? רוב החובבים בארץ לא שמעו מעולם על היצרן הזה.

כן, זה נכון.

היתה בארץ לפחות מכונית אחת מדגם Armstrong Siddeley Sapphire מסוף שנות החמישים, עם הגה ימני. לא ידוע לי אם זה היה הדגם עם מנוע 3.4 ליטר או 2.3. כבר הרבה שנים שלא ראיתי אותה - מצ"ב תמונה להמחשה. בסה"כ יוצרו כ-7,700 מכוניות מדגם 346 עם מנוע 3.4 ליטר 6 בוכנות, ורק 800 מכוניות מדגם 234 עם מנוע 2.3 ליטר 4 בוכנות. לדגם הזה היתה תיבת הילוכים מיוחדת מתוצרת Cotal עם מנגנון pre-selector חשמלי. בחירת ההילוך נעשתה ע"י מתג חשמלי קטן על ידית ליד ההגה - מצ"ב תמונה לדוגמא, ממכונית Delahay שהשתמשה באותה תיבה. המתג רק "בחר" את ההילוך, אבל לא שילב אותו. כדי לבצע את השילוב היה צורך ללחוץ אח"כ על הקלאץ'. בימים בהם הסינכרונים בתיבות ההילוכים לא היו משובחים, איפשר הפטנט הזה להוריד הילוך בסיבוב מבלי להסיר ידיים מההגה ומבלי לבצע "גאז ביניים". כמובן בתנאי שההילוך הדרוש "ניבחר" לפני הסיבוב ע"י המתג. העסק עבד לא רע, אבל לא היה אמין במיוחד. צריך גם לזכור שבשנות החמישים כבר פותחו תיבות אוטומטיות "נורמליות", כך שברור למה התיבה הזו לא זכתה לפופולאריות. בשנות השלושים היא היתה נפוצה מאד במכוניות מירוץ כתחליף ל- crash-box ללא הסינכרונים.

גש לקישור הבא: http://www.motocar.co.il/motocar/model/index.asp?id=1961 לחץ על "מתחרים" בשורה של ה-ACTIVE. בטבלה שתיפתח סמן את הסובארו. לחץ "השווה". יפתח חלון עם השוואה מפורטת של נתוני שתי המכוניות. בנוסף לכל העצות שקיבלת עד עכשיו, אין כמו נסיעת מבחן כדי להחליט. בהצלחה בבחירה.

שלום לכולם, יתכן שהמידע המצ"ב כבר הופיע פה בעבר - אם כן, התנצלותי, אבל יתכן שהוא יהיה שימושי למצטרפים חדשים: יש שני אתרים שימושיים ביותר לקבלת מידע בסיסי כמעט על כל דגם של קלאסית שתעלו על דעתכם: פשוט יש להקליד את שם הדגם או היצרן ב-SEARCH, ומיד מתקבל מידע רב-ערך (כולל תמונות): http://www.motorbase.com/ http://www.carfolio.com ממילא רוב המשיבים לשאלות בפורום שואבים את המידע מאתרים כאלו (לפחות עבדכם הנאמן). זה כמובן לא נכון לגבי חן פרחי ידידנו - אצלו כל הארכיון נמצא בראש, בדוק!!!. בברכה, קובי

רוב הסיכויים שמדובר בטעות בשם. הדגם היחיד של אוסטין עם המספר "100" היה דגם הספורט "אוסטין-הילי" שיוצר בשיתוף פעולה בין אוסטין ודונלד הילי. הדגם הראשון נקרא "100-4" עם מנוע 2.6 ליטר וארבע בוכנות, ואחריו "100-6" עם אותו הנפח, אבל עם 6 בוכנות וגריל יותר קטן. דגם זה יוצר עד שנת 1959, ובשנה זו יצא דגם חדש בשם אוסטין-הילי 3000, עם מנוע בנפח 3,000 סמ"ק ו-6 בוכנות. יתכן כמובן שהמכונית שמצאתם היא מדגם 100-4 או 100-6 ופשוט יש טעות בשנה, אבל לא כל-כך סביר: אלו מכוניות נדירות ויקרות וקשה להאמין שאחת כזו היתה סתם זרוקה בירושלים. בארץ ידועה 100-4 אחת במצב משופץ ויפה, ועוד 3000 במצב סביר מינוס. מצ"ב תמונה של הילי 100-4. יותר סביר שמדובר במיני-מינור שנקראה אז גם אוסטין 7 (ע"ש ה-7 המקורית) או אולי אוסטין 1100, למרות שתחילת הייצור שלה היתה בשנת 1963. היה גם דגם שנקרא A110 (חיפשתי מספרים שקרובים ל-100...), אבל זו היתה לימוזינה עם 4 דלתות.

אני כנראה במידות של אבא שלך, ואתמול נהגתי כמה עשרות ק"מ על B4 של עמית לעבודה. אני לא כל-כך יודע על מה אתה מדבר, אלא אם לא מצאתם את מנופי כיוון המרחק והגובה.... מכונית כייפית, אוחזת נהדר, גיר טיפטרוניק עם מצב ספורט חלומי, ומרווחת גם לנהג וגם לנוסעים מאחור.