Talgaz

יש לי הרבה סימפטיה לגמלי שלמה, אבל כמו שאם היו לי שבעמאותאלף נרקיסים בבית הייתי מתבאס, גם מאתיים פרוקי רגליים רעבים ושובבים לא נשמע להיט. תשמור לך חמש-שה ואת השאר תפזר באיזור.

אוטומט.

10-22 עולה לבדה יותר מהתקציב שלי. 15-85+50+50-250 יעלו לי כמו אוטו. פתרון ריאלי נראה כמו 15-85 יד שניה יחד עם ה70-300 הנוכחית.

לצורך העניין הופרשו 2K ש"ח. אחרי שקראתי הרבה וניסיתי להבין בעצמי מי הפרטנרית הנכונה, החלטתי שאני צריך תמיכה. אני יוצא לטיול במזרח בעוד חודש, ואשמח להסתובב עם עדשה אחת שתוכל להתאים גם לצילומי נוף, גם פורטרטים וגם תדע לתת פה ושם זום. קצת חושש מתחום העדשות המשומשות, מהסיבה הפשוטה שאני לא מספיק בקיא. כרגע משתמש בקיט (18-55) וסיגמא 70-300 4.0-5.6 מאקרו, ומעדיף משהו עם איכויות אופטיות עדיפות. שוקל את האפשרות לקחת איתי פריים 50מ"מ 1.8 של קנון (עולה כ600 ש"ח בארץ) כי היא שוקלת מעט מאוד. השאלה אם שארית התקציב תאפשר לי להצטייד כראוי. אשמח לקבל כיוונים לבדיקה. תודה, אפילו מאוד.

הדיקטטור Hot tub time machine ג'אנגו (ראיתי אתמול, סרט אדיר) יורוטריפ Hangover 1+2

KICK ASS TORRENT- KAT.PH

מה זה להעיף.. להפיל אותן. מדבר מחוויה אישית?

מתעלק - המצלמות יודעות לא לעבוד בשעה שמערכת הרמזורים תקולה? או שאם הרמזור אמור להיות אדום אתה מקבל פלאש?

הדרישה הבאה פונה לעידן כמו גם לפותח השרשור - אחרי כאלו תיאורים, סופרלטיבים ובניית ציפיות, איפה התמונה עם האבטיחים?!

הוא גם עשה הרצה והספיק לפתוח את המנוע. קבלה שמנים איכותיים בלבד.

מחזק. לא זה הסעיף שיעורר ספקות. אם זה האבל היחיד, אז היא פשוט סבבה והכל. ואני חושב שמישהי (אני זורק, בת 26?) עם 6-12 פרטנרים למיטה זה לא גבוה בכלל. אולי יש פה הרמה להנחתה לשרשור של "כמה פרטנריות?" אבל השעה לא מאפשרת לי לחשוב בבהירות. חוץ מזה, בנצי ניצח טכנית. עריכה: עידן, הפלת אותי. אם לא הייתי מחובר מהנייד כבר הייתה לי חתימה חדשה. אז לכל מי שמתכנן, שאטגן. רק שיהיה ברור.

שמעתי שיש לזה השפעה שלילית על תוחלת החיים.

סליחה, אבל אתה מדבר שטויות. אדבר בשם עצמי ואומר שהפחד שלי הוא לא מרבנים ולא מכיפות, לא משטריימלים ולא מטליתות. הפחד שלי הוא מהמון זועם ואלים שקופץ לכל ציוץ של מנהיגיו (לא אומר רוחניים, אין שום קשר בין רוח לבינם). הפחד שלי הוא מכפייה של הדת. לא מקיומה. איש איש באמונתו. אני בשלי והם בשלהם. אני אפילו אשמח להגיע לקבלות שבת אם האוכל יהיה טעים. בשניה שמוטיב הבחירה יוצא מהמשוואה, ולא משנה אם זה בנושא נישואין, תחבורה ציבורית, מזון, ערכים, WHAT NOT, אני נעמד על הרגליים האחוריות. ומלבד הנושא הזה, יש את נושא הנטל. שירות צבאי/לאומי, עבודה, תשלומים. לא סביר שעל פי חוק נממן מכיסנו (אם להיות דמגוג, מפיות ילדינו) אוכלוסיות שלא נמצאות בצורך חד משמעי. ובנושא הזה, בטון אחר, אביא ציטוט (ארוך) של אחד גדי וילצ'רסקי.

OH MY מה זה הליוויתן הזה?!

אצלי אותו דבר. לדעתי אנחנו בקרבה גאוגרפית ואולי גם חולקים ספק / תשתית. אגב, גם d-spot לא עלה לי.

מסכים, אבל כחדשה היא נראית טוב עם כל מכנס ארוך ולא תבייש כמעט אף סיטואציה.

נוחות של נעל ספורט, לוק של נעל ערב ועמידות של נעל עבודה.

נכון ללפני חצי שנה ב"משביר לחקלאי" ליד קיבוץ אפיקים היה ניתן למצוא רדבק ב350-400 ש"ח. חנויות לציוד טכני גם מחזיקות אותן, במחירים שנעים סביב 450-500. שים לב שבלנדסטון איבדו מהאיכות שלהם עקב העברת הייצור להודו (שמעתי שאומרים תאילנד, אבל על שלי כתוב הודו. אז ניצחתי.).

+1 ועוד שלושה תווים.

בוחנים את האצבעות. אם שתי הראשונות של יד ימין מקומטות בהשוואה לשאר, ילך לך בקלות

תגיד את זה לכל מי שמצא את עצמו בולם בשלג בימים האחרונים. עם הabs אתה פשוט ממשיך בשיוט נינוח, רק עם בעיטות ברגל ימין. לפני הכניסה שלו עוד אפשר להאט.

מרחק בלימה ארוך להפתיע בירידה. היגוי כמעט ולא קיים בעליות (במהירות נמוכה/אפס). תחילת נסיעה קרובה לבלתי אפשרית. אני הגדרתי לעצמי - לא לנסוע במהירות גבוהה מזו שאני מוכן להכנס בה במשהו. וכמובן, צמיגי חורף יהיו מועילים אגב, גיליתי שבירידה, במהירות אפס, עדיף להיות עם קלאץ' לחוץ, ולא על בלימת מנוע (הילוך ראשון). הabs נכנס מאוחר יותר, ויש יותר בלימה.

אהאא! נחלצתי מהברוך. אבל ברוך הזה, יש לו רגליים של איילה שיהיה בריא. רדף אחרי כל הדרך מראש פינה ועד חורפיש! וכל מקום שהוא דורך, ישר לבן. לבן. לבן. בסוף, אפילו האוטו שלי נהיה לבן!

לצערי לא נשארתי היום בבית. אתמול הייתי נבון, היום אכזבתי את עצמי. לא רק שיצאתי, החלטתי לטפל בלקוחות שלי בצפון. לא סתם בצפון, עליתי עד ראש פינה. יש הרבה תמונות של שלג. השאלה היא איך אני מעביר את הזמן בינתיים? יומני היקר, זו השעה השניה שלי בתחנת אוטובוס הזאת. כשהמצב נהיה קשה הוחלט על חדילה כללית. היחידים שממשיכים בנסיעה הם ג'יפים ומכוניות שעוד לא גילו שאין קמצוץ בלימה. יש מיכל מלא, אז החימום עובד, אבל האוכל אזל ואין פה אף אחת שתחמם אותי. הזמן לא זז. הנוף לבן ומונוטוני. עכשיו ברד החליף את סופת השלגים של מקודם. עכשיו גם ג'יפים מתחילים לעצור לידי. This is the end. Tal. סוף שידור.

אני תוהה כמה רוכבי אופנוע יקפחו את חייהם בזכות ההברקה הזו. הם רק רוכבים בשוליים, והנהג שמקדימה רק שניה עוקף בנת"צ בלי להסתכל ופתאום כל המשפחה מתאחדת סביב חור באדמה.