און יעקבסון

שימוניק, תודה על התמיכה וההזדהות (במיוחד עם הטנדר "הזנוח"...). אז כמה דברי הבהרה: ראשית, אני ממש לא דובר/יחצ"ן של "דרך השטח". זהו לא מקצועי ולא תפקידי. בכל השיפוצים הללו (רום כרמל, לוטוס אירופה, לוטוס סופר 7 ופיאט 500) אני לוקח חלק פעיל כזה או אחר בתהליך השיפוץ - ומאוד אוהב את זה! הוטל עלי לנהל את שרשורי השיפוץ הללו כאן בקארספורום, כי מישהו גילה שיש לי ניסיון בכתיבה... ולגבי הטנדר: תאמין לי שליבי נחמץ על שנאלצתי קצת לזנוח אותו בחודש האחרון. ולא רק זאת שהוא צופה מהצד ובמבטים מבויישים בפירוק הסופר 7 שנעשה מול עיניו, הוא גם נאלץ לקחת חלק פעיל בשיפוץ ולסייע באיכסון חלקים של הסופר 7 החצופה (הבעלים שלה, בעצם, שהשתלט על הארגז שלו). הנחמה היא ששיפוץ הלוטוס סופר 7 קל בהרבה משל הטנדר - זה בעיקר עניין של פירוק/ניקוי/שיפוץ/החלפה והרכבה ולא שינויים ותוספות מורכבות כמו בטנדר - כך שהתהליך יהיה קצר יחסית. דווקא ייעדתי את היום ומחר לצורך התקדמות על הטנדר, אבל משהו צץ והנושא ידחה. בכל מקרה, מבטיח לך (בעיקר לעצמי) שהמדובר בעיכוב בלבד והטנדר יחזור למרכז הבמה ובקרוב. אין מי שרוצה יותר ממני לראות אותו נוסע, אחרי כל כך הרבה זמן של איפסון ויותר משנה של שיפוץ. און

תודה לכל המגיבים ומציעי העזרה! בוודאי ובוודאי שאשמח להיעזר בכם בבוא העת, הרי זו מטרתו של הפורום הזה. במיוחד ירון - שכבר אחרי שיפוץ של מכונית כזו, שכזה שיפוץ ב ד י ו ק אנו רוצים לעשות לפיאט - וגם בני ל. שהופך כל עבודה של שיפוץ מנוע ליצירת אמנות של ממש. בינתיים צץ משהו השבוע שדחה את "החגיגות" בכמה ימים, אבל ברגע שנתחיל - נעדכן. און

פרוייקט חדש נכנס למוסך "דרך השטח" ואותי מינו ליושב ראש צוות תגובות ומנכ"ל יומן השיפוץ. אז מתחילים. המדובר בפיאט 500 (שנה? דגם? עוד אין לי את כל הפרטים) של לקוח החפץ לעת עתה להישאר מאחורי הקלעים. את המכונית הוא הפקיד אצלנו, במטרה להחזירה למצבה כבימי קדם. המכונית מיועדת לתצוגה בעיקר ולא לנסיעות, כך שרמת השיפוץ הנדרשת - גבוהה. השיפוץ מתחלק לשלוש: החלק המיכני, החלק הפנימי ופחחות וצבע, כאשר לזה האחרון, לאור ייעוד המכונית, תנתן תשומת לב מיוחדת. וזה אומר: ניקוי יסודי של המרכב והסרת כל חלודה וסימן של חלודה. הרעיון הוא כמה שפחות לחתוך ולרתך טלאים-טלאים, אלא אם אפשר (וצריך) להחליף חלקים שלמים ומקוריים, שעדיין ניתן להשיג ולקנות אותם ללא כל בעיות עבור המכונית הזו. למעשה, זה אחד השיפוצים הקלים לביצוע, כי ניתן להשיג (כמעט) כל חלק שיעלה על הדעת עבור המכונית. כולל חלקים מיכנים, חלקי פנים, ריפודים, סמלים ומה שתרצו. מה גם שהמדובר במכונית פשוטה מאוד, מה שמקל על העבודה. אז סדר העבודה הוא כזה: 1. ראשית עלינו להתאים מפתחות למנעולי הדלתות וההגה, כי הבעלים לא מוצא את המפתח (זה הזמן להמלצות על מנעולן!) 2. בשלב הבא: החלפת שמן וניסיון הנעה. המטרה, בדיקת מצב מיכני של המכונית - מנוע, תיבת הילוכים וכדומה, על מנת להעריך את מצבם. 3. אחרי שנעריך את מצבה הכולל של המכונית - כולל עליה על ליפט וזימון רב הפחחים לשם מתן חוות דעת, תפורק המכונית לחלוטין. כל חלק וחלק יבדק, ינוקה, ישופץ או יוחלף וכאמור, המרכב יעבור שיקום ושיפוץ מחדש. צמת החשמל תשופץ (או תוחלף) ו... אם לא שכחתי שום דבר, אז זהו בערך. השיפוץ יקח קצת זמן, כי במקביל אנו עובדים על כמה פרוייקטים גדולים (ומי שסובל מזה הכי הרבה זה הטנדר שלי שקצת נזנח לאחרונה), וגם כי צריך להזמין חלקים מאיטליה, ובקיצור, לא יהיה משעמם. כרגיל וכאמור, מבטיח לעדכן ולצלם כמה שיותר. בינתיים - קבלו סיפתח:

לפני שמסיימים עם הפירוק, צריך להבהיר כמה דברים לגבי הבעלות של הלוטוס סופר 7. אז נכון שקובי הוא הבעלים הרשום החוקי ברישיון ומופיע שם כיד השניה בלבד(!), אבל כבר עכשיו לוטש את עיניו היחיד שאי-פעם קובי יוריש לו את המכונית - והמדובר כמובן על בנו הבכור, שקד, שחגג השבוע יום הולדת תשע וכבר יודע לצטט נתוני מהירות והספק של כמעט כל מכונית שתעלו על הדעת, וכמובן גם של הסופר 7 הזו, שתהיה שלו. אז שקד, מזל טוב והיום האחרון של הפירוק מוקדש לך: 1. מסירים את הסרן האחורי. 2. ככה זה נראה לפני. 3. גם מסרק ההגה צריך ללכת. 4. ראשית, החבקים שתופסים את המסרק עצמו. 5. וכמובן גם תפוחי ההגה. 6. ואם זה נראה לחלק מכם מוכר, כן, הם של פורד אסקורט. 7. המסרק בחוץ. מכאן הוא הולך לשיפוץ. 8. וגם הבולם האחורי כבר בחוץ.

1. צינורות הבלם הגמישים שוחררו. 2. גם השני, כמובן, וגם מאחור. 3. עכשיו אפשר להסיר גם את הצינורות הקשיחים. 4. מערכת הפליטה החלודה נפרדת מהמכונית ולתמיד. 5. מיכל הדלק מוסר זמנית. הוא ינוקה כהלכה, ייצבע ויורכב בבוא העת מחדש. את כל האמור לעיל, הספקנו קובי ואני היום - עדות למבנה הפשוט של המכונית הזו. מחר בבוקר התפנה זמן, אז שוב אנו נפגשים, כאשר המטרה היא לסיים את פירוק המכלולים מהשלדה.

1. תא המנוע הריק. עכשיו גם אפשר להסיר את סעפת הפליטה. 2. יחידת הכוח על הרצפה. מתחילים לפרק את הברגים המחברים בין שני המכלולים. 3. אחרי שהברגים הוסרו, מפרקים את התיבה מהמנוע. התיבה תעבור שטיפה, החלפת מחזירי שמן, מייסבים, בוקסות לידית ההילוכים ותערך בדיקת סינכרונים. 4. המנוע יפורק וישופץ, כאשר כפי שקובי כבר כתב - יהיו בו כמה חלקים מחוזקים. 5. השלדה (הכמעט) ערומה. 6. לפני המתלים והסרן האחורי, צריך לפרק ממנה צינורות בלם, כבל בלם יד ומערכת פליטה.

1. גל ההינע עוזב את מקומו ראשון. 2. עכשיו צריך לפרק את תושבות המנוע ומלמטה, גם את תושבות תיבת ההילוכים. 3. בשלב הבא, רותמים לעבודה חמור גדול (לא קובי, המנוף...). 4. ומותחים את השרשרת, במטרה להסיר עומס מתושבות המנוע. 5. או-אז אפשר לפרק אותן מהמנוע עצמו. 6-8. יחידת הכוח כבר בחוץ. התמרון החוצה קצת צפוף, אבל אפשרי.

1. אין הרבה עבודה על הבודי, צריך להסיר ממנו כמה מחוונים ופנסים. 2. אז אחרי שהסרנו את הפנסים האחוריים, פינה הבודי את מקומו על הבמה ועבר לשכון באופן זמני בסמיכות לרום כרמל. 3. גם מכסה המנוע יגיע לצד הבודי, בסופו של יום. 4. כעת, שהבודי הוסר, אפשר להתחיל בהכנות להוציא את יחידת הכוח החוצה. 5. צינורות, חבקים וכל מה שבדרך. 6. סעפת פליטה, שאי אפשר להוציא אותה בתצורתה הנוכחית, אלא אם מוציאים מנוע (כן, זה מוזר כמו שזה נשמע). 7. גם הסטרטר צריך לפנות את מקומו. כשהוא בחוץ, הוא יעבור בדיקה ושיפוץ. 8. עכשיו הגיע תור הברגים האוחזים בגל ההינע.

וישר לתמונות ולהסברים: 1. מבט מלמטה לפני ההסרה הסופית של הבודי. 2. הסיסמא האלמותית של קולין צ'פמן: "תוסיף קלות", הוכיחה את עצמה, כי לא צריך יותר מאשר שני אנשים בכדי להרים את הבודי. 3. והנה הוא ממבט מלפנים. 4. והשלדה היתומה ממרכב. 5. סבך הצינורות יוצר מבנה קל להפליא וחזק במידה. 6. מנוע פורד 1.6 ליטר שוכן בין הצינורות. 7. וממבט מאחור. 8. ומצד, לכיוון תיבת ההילוכים. מזהים את מקורה? (ברור שפורד, אבל איזו?).

אחרי שבפעם הקודמת כמעט וסיימנו לפרק את כל הברגים, לא נשארה לנו יותר מדי עבודה, חשבנו לעצמנו בבוקר. עוד שניים-שלושה ברגים והבודי בחוץ. כמה טעינו... הכמה ברגים שנשארו היו הבעייתים ביותר. אלו הידועים בשמצה גם בספרות הטכנית של האוטו הזה. לכן שלפנו את ידידו הטוב ביותר של האדם (בעיתות משבר), הלא הוא הדיסק חיתוך וחתכנו את אותם ברגים סוררים שנדבקו במקומם. ניתן לתמונות לדבר: 1. הברגים האחוריים ב"תא המטען" שמחברים בין הבודי לשלדה (וגם לזרוע המתלה). הבוקסה על הבורג הייתה תפוסה ולא היה מנוס, אלא לחתוך בבשר החי. 2. נקודות החיבור בין הבודי לשלדה בתא הנוסעים - כאן דווקא לא הייתה בעיה להסיר את הברגים 3. עוד נקודת עיגון בין הבודי לשלדה, המשמשת גם כנקודת עיגון לחגורת הבטיחות. הבורג יצא בקלות, הטבעת המעגנת את החגורה, דווקא לא. 4. אותם ברגים מסעיף אחד? זאת הכוונה לחתוך בבשר החי... 5. ועוד קצת לחתוך. 6. אחרי הסרת כל הברגים הידועים בספרות ועוד כמה נקודות חיבור ישראליות, הגיע הזמן לנסות ולהפריד. 7. אחרי עוד קצת ניענועים, סיוע של מגבה ועוד קצת ניענועים, נאות הבודי להיפרד מהשלדה. לפני הפרדה הסופית, השארנו אותם כמה דקות להיפרד. 8. עוד מבט מלפנים, לפני הפרדה.

היום שבנו בכוחות מחודשים לדרך השטח. המטרה: לפרק ללוטוס סופר 7 את הבודי ולהמשיך משם. עוד לפני תחילת העבודה, זה המחזה הראשון שנגלה לעיניים. כבר מרחיב את הלב, לא כך? המשך (תיכף) יבוא.

התקדמות של ממש עם מיקום המצנן והמעבה - אין, אבל לעת עתה, הכיוון הוא להפריד בין השניים ולהטמין את המעבה בחלל הגדול מתחת לתא המטען. זה בהכרח הפיתרון הטוב ביותר, אבל הוא ללא ספק הזול ביותר והקל ביותר לביצוע. ישנה הסכמה בקרב המומחים שאפשר יהיה להתאים מצנן/מעבה/מניפה בחלל הקטן שיש בתא המנוע, אבל... 1. צריך לבנות כאלו "קאסטום-מייד", על כל המשתמע מכך, עלויות בפרט. 2. צריך לבנות מתאמים ומסגרת מתאימה למכלול החדש - וגם זו עבודה לא פשוטה. 3. המדובר בתוספת משקל לא קטנה לקצה שלדה שגם כך לא ידועה בחוזקה המבני. האלטרנטיבה היא להשתמש במצנן המקורי, אותו ניתן להרכיב על התושבות המקוריות ורק להתאים לו מניפה חשמלית. קל, פשוט, זול. את המעבה - שיש לי - להתקין, כאמור, מתחת לתא המטען. אז מתחילים עם המעבה. אם זה יסתדר - הכל יסתדר. השלב הראשון, לבנות מסגרת למעבה, אשר אותה נשדך לבודי. אז הנה מה שהספקתי בינתיים - שזה, כאמור, לא הרבה: 1. להכין שני פיסות ממתכת מגולוונת ולקדוח בה חורים בהתאם למיקום הקיים במעבה 2. לחבר את המסגרת החדשה לחורים אלו , ביחד עם הכונס של המאוורר 3. התוצאה הסופית (ללא המאוורר שפורק לצורך ההתאמות). יחידה זו תתואם באמצעות בוקסות באורך המתאים לרצפת תא המטען (מחלקה התחתון, כמובן)

צודק לגמרי, ממש לא בסדר מצידנו. להפסיק?

עוד הספקנו היום: 1. להסיר את ידית בלם היד. פיתרון מוזר ומעצבן. יש מצב שיוחלף במשהו אחר. 2. פירוק הכבלים של בלם היד, שרצים קדימה עד קצה המכונית ואז... כל הדרך אחורה 3. התחלת שחרור צמת החשמל מבית המנוע וסימון כל קצה מהיכן הוסר. אמנם יש סכמת חשמל מפורטת וסביר להניח שהצמה רובה ככולה תשופץ, אבל בכל זאת. שיהיה. 4. עוד קצת על החשמל 5. הסרת משאבת הבלם המרכזית, ושלל הקומבינות שנוספו סביבה במהלך השנים 6. משאבת הבלם והמצמד בחוץ 7. המשאבות ממוקמות בנקודה בה השלדה והבודי נפגשים, אז חייבים להסיר אותם בשלב זה 8. עכשיו ניתן להסיר את מכלול הדוושות. שימו לב כמה הן קרובות, לא פלא שכל פעם אני מסתבך בצרות שאני נוהג במכונית כזו... חשבנו שנספיק היום לפרק את כל הדרוש בכדי להסיר את הבודי מהשלדה ולא היינו רחוקים מכך, אבל מספר ברגים סרבניים במיוחד עיכבו אותנו. לא נורא, בפעם הבאה.

וזה, כאמור, לפי הספר: 1. ניתוק המצבר, הנמצא בתא המטען, והסרתו מהמכונית 2. הסרת מכסה המנוע, המחובר עם שני ברגים (שגם הם - רובם כמו כולם - די סרבניים) 3. המכונית ללא מכסה המנוע. נראית קצת כמו באגי... 4. ברגי השמשה הקדמית אותם יש לפרק. מכוערים משהו... 5. לא רק הם, גם השמשה והנה ההוכחה. קובי ואני שוברים את הראש במה להחליף אותה - את המסגרת שלה, בעצם. היא ממש מכוערת... 6. וככה זה נראה בלי השמשה. רעיון מעניין בלי... טוב, לא יקרה. 7. ניתוק צינורות הדלק מהמיכל לבודי 8. ובלי קשר: הסרת הקרבורטור המקורי, שלא הספיק להתקרר וכבר מצא בית חם חדש. הוא, אגב, לא חוזר למקומו בסיום

היום סוף-סוף התחלנו את השיפוץ על הלוטוס סופר 7 של קובי, אחרי חודשים לא מעטים שהצמד ירד מתחת לראדאר. האמת קצת יותר מורכבת. קובי החליט כבר בשלב מוקדם שהוא רוצה לשפץ את הלוטוס שלו מצמיגים ועד הנקודה הגבוהה ביותר במכונית, שזו בעצם קשת ההתהפכות. לפיכך, הוא הלך והשקיע, הלך ולמד, הלך ורכש וצבר את רוב החלקים שדרושים למגה שיפוץ שכזה - וזה כידוע לוקח לא מעט זמן - עד שלפני כחודש וחצי לערך, הוא ואמר לי: זהו, אני מוכן, אפשר להתחיל. הבעיה שאני לא הייתי מוכן... אז קובי התאזר בסבלנות, כמו גם הלוטוס והיום סוף סוף הגיע הזמן! גם הסופר 7 נכנסה למוסך "דרך השטח" - מה שהופך את המוסך הזה כנראה למקום בו יש הכי הרבה לוטוסים במדינת ישראל תחת קורת גג אחת: סופר 7 ושתי אירופה. וזה אומר גם שמהיום והילך תחלוק הסופר 7 את זמנה עם הטנדר שלי וזה אומר שמשך השיפוץ שלו ימשך יותר זמן מהצפוי. לפחות הם יוכלו להעביר ביניהם טיפים על פיברגלס וחלקי מתלה וחשמל של טריומף אותם הם חולקים יחדיו... בניגוד לשיפוץ על הטנדר שלי, שנעשה בלי כל ספרות מסודרת, המקרה של הלוטוס שונה לחלוטין. לא חסר חומר ולא חסרים ספרים המפרטים ב ד י ו ק מה צריך ואיך צריך לפרק את המכונית הזו ואת רובם יש לקובי. אז אחרי קצת שיעורי בית וקריאה מעמיקה, הגיע הרגע: הבוקר קובי הגיע אחר כבוד עם הלוטוס, בנסיעתה האחרונה במצבה הנוכחי. בעצם, לא נסיעתה האחרונה, את הכבוד הזה, משום מה, הוא נתן לי. "סיבוב פרדה, לפני שמתחילים לפרק", הוא אמר והושיט לי את המפתח. אלא ששוב הייתי עם נעלים גדולות ורחבות מדי, ומי שקרא את סיפור הנהיגה שלי בלוטוס סופר 7, מוקדם יותר בשרשור זה יכול להבין מדוע העדפתי להסתפק בסיבוב קצר ולא מחייב, לפני שאתחייב למפגש אישי צמוד עם העמוד החשמל הראשון שיצוץ לי לפתע בנתיב... אז הנה כמה תמונות של הגעת המכונית למוסך. מכאן והילך, נעבור להסברים צמודי צילומים ואשתדל לעשות כן באופן הקרוב ביותר לסדר הפירוק - כפי שעקבנו אחריו בקפדנות בספר.

הלוואי שהייתי יכול להשתמש בשני מאוורים האחד לצד השני. זו הבעיה אצלי, אין רוחב, בגלל צירי מכסה המנוע.

יש הרבה הגיון בהשערה שלך, עם כי אני מניח שסיבות נוספות שיכולות להיות לכך שמעטים משתמשים בשיטה זו נעות בין חוסר מקום בין המצננים לשבכה הקדמית וגם מיקומם הקדמי של המאוורים חושף אותם לפגעים שמתעופפים על המכונית וגם למגע ישיר של גשם. כך או כך, ככל הנראה הסידור הזה של מאוורים דוחפים אינו מתאים עבורי. כמובן שיש סבירות שיש איזו מכונית בה הסידור הזה קומפקטי וקטן ועשוי להתאים לסביבת המחיה הצפופה שם מלפנים, אלא שאני עדיין לא מצאתי את המכונית הזו. עדכון קל: הקיט המושלם של ה-205 שהגיע מהמאגר חוזר אחר כבוד לשם עקב חוסר התאמה. במקומו, בדרך, מעבה קומפקטי של דייהטסו שרייד 93. ומה לגבי השאר? המשך יבוא.

כל יום שאתה לא מעדכן אנחנו לא ישנים... תאמין לי שגם בימים שאני לא כותב השינה מדירה מעיני בגלל מחשבות על השיפוץ הזה... און, לגבי המעבה, ראיתי בעבר טנדר וויליס שהתקינו לו מזגן ואת המעבה 'השכיבו' מתחת לרכב. אם אני זוכר נכון אפילו עשו לו 'נישה' מתחת למושב האחורי ע"י הגבהת הרצפה. יש אצלך מקום לפני מיכל הדלק מתחת לארגז? אכן אפשרות, שאין לי עליה זכות ראשונים או כל זכות. זה היה רעיון של ניר לשים את המעבה מתחת לרצפה והנושא יבחן לעומק בשבוע הבא. מקום מתחת לרצפת המכונית ממש לא חסר. הרי השלדה של כל גרסאות המכונית זהה וזה אומר שאותו משטח בגוף הפיבר שמקור יועד למושב אחורי בגרסאות הרגילות מוגבה בגלל שאין מושב אחורי ומאחר שצריך משטח הטענה שטוח. זה מוביל לכך שבין השלדה לגוף הפיבר יש שפע של מקום. ישנה עוד אפשרות אחת שאחד מחברי הפורום כאן הציע לי בהודעה פרטית. שווה לבחון וכך אכן ייעשה בשבוע הבא. בינתיים - תמונות של המקום מתחת למכונית וכן של המקום המצומצם בתא המנוע. 1. חלקו הקדמי של המנוע מכיוון השבכה הקדמית 2. הרווח הקטן בין הפולי של המנוע לגוף הפיבר 3. רצפת הפיבר מלמטה 4. והחלל הרב שיש בין השלדה לרצפה

לילה/בוקר טוב. אכן שיניתי נתיב, אבל לא שכחתי את הצעתך. צריך לפרק את הדוגמא ולזה אני לא מגיע לעת עתה. בעיית עוצמת האלטרנטור כבר נדונה במוסך. ככל הנראה הוא חלש מדי לצרכים החדשים. גם לזה נגיע וגם לזה נמצא פיתרון...

או לפחות מנסים... אז אחרי פסק זמן ארוך, הגיע הזמן לחזור ולפנק קצת את הנסיכה, על אחת כמה וכמה שנראה שבעתיד הקרוב תשומת הלב שאוכל לתת לה תיפחת משמעותית. לעת עתה זנחתי את ההתקדמות בנושא תא הנוסעים, השלמת הרכבת מערכת הבלמים, החלפת תושבות ההגה ועוד כמה דברים שעמדו על הפרק טרום נסיעתי. את מלוא כובד משקלי ואת מרב תשומת הלב תקבל בעת הקרובה מערכת החשמל וכן מערכת המיזוג. המשימה: לסיים את העבודה על צמת החשמל, כולל היחידה החדשה עבור מערכת המיזוג, עד למצב של בדיקה על "רטוב". נשמע פשוט? לא ממש. ברשימה: 1. למקם את המצבר במיקומו החדש בדופנות תא המטען - זאת אחרי התאמת תושבת המצבר למקומה; לנתב את כבלי המצבר לפנים - תוך שבדרך יש להרכיב מפסק זרם ראשי. 2. לסיים את הרכבת הצד השמאלי של צמת החשמל בתא המנוע - כולל תיבת הפיוזים. 3. לנתב צמת חשמל החדשה למאווררים, למדחס ולשאר המרכיבים הדרושים. 4. להרכיב את יחידת המיזוג הפנימית במקומה, כולל צינורות לחימום ולקירור. 5. להתקין לוח מחוונים וקונסולה מרכזית. או-אז, לכשתסתיים כל הסאגה הזו, אפשר יהיה לבדוק את תקינות מערכת החשמל, המיזוג וגם... מערכת הצינון של המנוע. מערכת הצינון של המנוע... או! על זה רציתי לדבר! אמנם ברור שהכל קשור להכל, אבל דווקא למערכת הקירור חלק של ממש בהיערכות לקראת סיום הפרק הזה. כי ממערכת זו הוסר המאוור המיכני ואת מקומו אמור לתפוס מאוורר חשמלי; בנוסף, הרעיון הוא להגדיל את המצנן - לטובת יעילות קירור משופרת, בהתחשב בעומס הנוסף העומד להיות מוטל על המנוע; וגם, יש למקם את המעבה של יחידת המזגן, שגם הוא צריך ליהנות משירותיו של מאוור חשמלי. מאחר שגם חיווט צמת החשמל תלוי במיקום מרכיבים אלו, החלטתי להתחיל ממשימת המצננים. כאמור, יש לי את המצנן המקורי של הרום, וכן מצנן ומעבה תרומת דייהטסו שרייד. על פניו נראה שהסידור הזה יכול לעבוד, אלא שינון, החשמלאי ואיש המזגנים של דרך השטח הציע לנסות את הסידור המגיע בפיג'ו 205, שם המאוורים - שלא כמקובל - נמצאים לפני המצנן והם דוחפים אוויר פנימה ולא יונקים אותו. אז בסיוע "המאגר" הגיע אלי "קיט" מושלם הכולל מצנן תחליפי חדש וכן מעבה וצמד מאווררים משומשים. קדימה למדידות! אז אחרי דין ודברים, ניסיונות ושוב ניסיונות, ניסוי ותהיה, ומה שלא תרצו - לא איש בשורות אנוכי. הסידור הזה לא עובד. מיקום יציאות נוזל הקירור מהמצנן לא נמצאות במקום "הנכון" עבור המנוע שלי וזו הבעיה הפחות מטרידה. הסידור הזה, של מצנן/מעבה/מאווררים פשוט לא נכנס במיקום היחסית קטן (מסתבר) שקיים אצלי באוטו. אז חוזרים למצנן של הדייהטסו? אז זהו, שבחינה מעמיקה מגלה שהמדובר במצנן מעט גדול מדי ואם אשתמש בו לא אוכל לסגור את מכסה המנוע. ומה בדבר השימוש במצנן המקורי ומעבה מאחוריו? אין מקום. אז מה עושים? ניר הציע למקם את המעבה מאחור. אולי לא הכי אידיאלי, אבל פותר את הבעיה של הצפיפות בתא המנוע. זה גם יאפשר שימוש במצנן המקורי המתאים לתושבות ורק נותר לפתור את סוגיית המאוורר. אז בשורה התחתונה, התקדמות בפועל אין היום, אבל הרבה חשיבה, ניסיונות הרכבה ופיתרונות יצירתיים - דווקא יש. אני לא הכי שמח להשתמש במצנן המקורי, אבל אפשר גם לבנות מצנן "לפי מידה" על בסיס המצנן הזה, או על בסיס המצנן של הדייהטסו. צריך לחשוב על זה... בתמונות: 1. המצנן של השרייד 2. המצנן המקורי של הרום 3. צמד המאווררים, תרומת פיג'ו 205 4. המעבה פלוס מאוורר- מקורי של השרייד 5. המעבה של ה-205 6. המצנן החדש של ה-205 7. המאוורר המקורי של השרייד

איזה צמד חמד חביבות! בני, אני מקנא בך, מקווה שלי לא יקח חמש שנים עד שאזכה לנסוע בטנדר שלי (ואני קצת מוטרד, כי שנה אחת כבר חלפה...). וחזרה לפלקון - המון מזל טוב! כיף לראות. און

רעיון לא רע. שווה בדיקה. ודווקא יש לי דוגמא לתת לך. תודה על ההצעה, איך מתקדמים?

ברור וידוע. ראה ציטוט מאתר "רימרס ברדרס" מהם אפשר להזמין את החלקים הנ"ל: The design of the solid mounting kit will transmi road noise, vibration and shocks up the steering coulumn. The standard rubber mounting system of course insulates the steering from such things הציטוט הזה היה הסיבה העיקרית אשר בעטיה לא הזמנתי את תושבות האלומיניום המדוברות מלכתחילה. כאמור, מהות השיפוץ שלי היא לא להפוך את הטנדר לחיית מסלול חורכת אספלט. אלא שעוד לפני המטר הראשון שנהגתי במכונית אני מבין שיתכן שגם הפיתרון המשופר לא יהיה הפיתרון היעיל ביותר. ברור לי שהתושבות המוצקות יעבירו יותר רעידות להגה. מצד שני, המדובר במכונית עם שלדה נפרדת מהבודי וכתוצאה מכך ה"שיכוך" הטבעי בין המכלולים וכמות הרעידות בפועל המועברות לידי הנהג שונות וגדולות מאשר בתכנון מודרני, אז ההבדל לא יהיה משמעותי. אני נוטה להאמין (וכאן מדובר באמונה בלבד) שבסופו של דבר "בזכות" התכנון הגמיש של השלדה ותצורת חיבור מוט ההגה, כמות הרעידות תהיה נמוכה מאשר במקור בטריומף עם אותו סט-אפ. כך או כך, במבחן התוצאה, אם אכן פיתרון זה יתגלה כמטלטל פרקי ידים ואצבעות, המדובר בעניין של מה בכך לחזור אחורה לפיתרון הקיים והמקובל.

ראשית, תודה על התמיכה. זה בהחלט מוסיף דלק למנוע המוטיבציה. אז נכון שהייתי רחוק מהעין, אבל אף פעם לא רחוק מהלב, וגם ממרחקים המשיכו לדאוג לנסיכה אנשי דרך השטח בהיעדרי. עיקר העבודה של הצבעים הייתה החלק הפנימי של הדלתות, ומכסה המנוע וכן להתחיל לשייף את שכבת הפוליאסטר על הבודי, ביקורת ומילוי חורים קטנים ותחילת הכנה לצבע יסוד. במקביל, חרשתי קצת את אי.ביי בחיפוש מציאות והבאתי עימי כמה דברים נחמדים. כך למשל ספר רכב של הילמן אוונג'ר (שחשוב לי בעיקר עבור יחידת הכוח), שעלה לי 0.1 פאונד (המשלוח עלה 5.9 פאונד...); או פנס אחורי של טריומף 1300 - הזהה לזה של הטנדר; גומי אחיזה על בלם היד; והכי חשוב: תושבות אלומיניום שיחליפו את תושבות הגומי המקוריות שמחזיקות את מסרק ההגה במקומו. תושבות אלו הן סטנדרט בלוטוס סופר 7 וגם באירופה, העושות שתיהן שימוש במערכת זו, וזהו שינוי מקובל אצל חובבים המעוניינים לשפר את תגובת ההיגוי בטריומף שלהם. עכשיו, שיפור התנהגות בטנדר בזכות השינוי הזה - יהיה. אבל זו לא הסיבה לשינוי. הבעיה היא שמסרק ההגה ממוקם מתחת למנוע ומנוע אנגלי - זאת יש לדעת - כמעט תמיד יטפטף שמן (אפילו יש על זה בדיחה: איך יודעים שנגמר השמן במנוע אנגלי? אין טיפות שמן על הרצפה...) ועל מה הוא יטפטף שמן? בדיוק. על המסרק והתושבות שלו שסופגות את השמן, מתרככות ואז מסרק ההגה מתחיל לזוז בתוך התושבות. הפיתרון: עוד חיזוק של הברגים ועוד חיזוק של הברגים ואחרי זה הוספת "עובי" למסרק באמצעים שונים ומשונים על מנת למנוע את התנודות וכיוצא בזכות. אני שמתי תושבות פוליאריטן מחוזקות , אלא שהברגים בצורת U שהזמנתי לא הגיעו בשעתו ונאלצתי להשתמש בברגים המקוריים והשחוקים. אמנם הצלחתי לחזק אותם כהלכה, אך עדיין היה מעט תזוזה של ההגה. לפיכך הזמנתי ואף קיבלתי את אותן תושבות אלומיניום המדוברות, שאמורות למנוע אחת ולתמיד את התזוזה של מסרק ההגה. צחוק הגורל הוא שהיום הגיעו לידי גם הברגים החדשים... מעבר לזה, יש גם התקדמות "רעיונית" וגם בתיקון של מכלולים שעדיין אינם על המכונית. כך למשל, צמת המזגן שבנה ישראל ליחידת המזגן, שכבר מוכנה להרכבה ונוסתה על יבש בהצלחה. המערכת מפעילה את המניפה על שלל המהירויות שלה, שולטת על התאורה, שולחת פקודת הפעלה למדחס וגם למאוורים. כמו כן ישראל פירק את שלל גרוטאות ידיות איתות/מגבים שהבאתי לו ומשלל החלקים עשה יחידה אחת מושלמת ותקינה. עכשיו נשאר לו רק לבצע בדיקת צופרים, שעדיין אצלו. עוד תוכנן על הנייר מיקומו החדש של המצבר, כשניר בן-ארי, כהרגלו, מציע לי רעיונות פשוטים וטובים מהפיתרונות שאני מביא. עוד על המצבר: בבוא העת. היום הגעתי בסוף היום וגררתי את ינון - החשמלאי של "דרך השטח" - לטנדר, בכדי להתחיל לתכנן את השינויים בצמת החשמל. למעשה וכזכור - מצב הצמה מצוין. אלא שניסיון העבר מלמד שמדובר במערכת שלא מתפקדת יותר מדי טוב בלעשות את העבודה שלה... אז הרעיון הוא להקל עליה ולהפעיל את כל המערכות "הכבדות" באמצעות ממסרים: תאורה וצופרים, יחידת מזגן, מאוורים חשמליים לרדיאטור. עוד הוחלט סופית כי המיקום של אותם ממסרים, כמו גם של המייבש יהיה היכן שבמקור מוקם המצבר. והדבר האחרון: הרדיאטור והמעבה. אמנם אפשר להשתמש ברדיאטור המקורי של הטנדר, אבל חוששני שהוא יהיה קטן מדי, בהתחשב בדרישות המוגברות מצד המזגן וגם גודלו הפיסי של הרדיאטור הזה לא יאפשר שימוש בשני מאוורים. נראה כי רדיאטור של דייהטסו שרייד אשר ברשותי (שגדול משמעותית) דווקא מתאים בצורתו למקום הקיים, למעט שינוי במיקום המאוורים. עוד צריך לבדוק את הנקודה הזו לעומק. ינון העלה השערה שיחידת המצנן/מעבה/מאוורים של פיג'ו 205 עשויה להתאים אף יותר. אז אם למישהו יש רעיון/גישה/מידע על יחידה כזו - זה הזמן לשלוף את המידע. זהו להפעם.