און יעקבסון

אחרי שסיימנו עם גל הארכובה, התחילו חילוקי הדעות בין הר היינס לביני. האורים והתומים, היינס, רוצה שארכיב בשלב הזה את הבוכנות. אני החלטתי להתמרד וללכת דווקא על הרכבת גל הזיזים. מדוע? כי כל פריט מוסיף משקל ומקשה על סיבוב או הפיכת המנוע - אם צריך, וכי הייתי מעדיף לוודא בעת ההרכבת גל הזיזים שהכל מסתובב חלק וכמו שצריך (החלטה שהוכיחה את עצמה, בדיעבד). חוץ מזה, בהנחה שמנוע היה משופץ חלקית והבוכנות מוסרות ממנו, כל מכלול גל הזיזים נשאר במקומו, אז אין כאן סתירה בין הדברים. אז מתחילים! 1. בשלב הראשון מרכיבים את הכוסיות החדשות. אותן "כוסות" שמצד אחד נחות על גל הזיזים ומהצד השני מניעות את הדחיפים. כמובן שחלקים אלו משומנים היטב עוד לפני ההרכבה במקום. 2. גל הזיזים אינו זה שנפרד מהמנוע בעת הפירוק, אלא אחד אחר, חדש. הבוקסות, כאמור, הוחלפו, אז הכל מותאם וכל שנותר הוא לשמן היטב את הגל החדש ולהכניסו למקומו. 3. וככה זה נראה מהצד הקדמי. 4. נועל גל הזיזים מוכנס למקומו ודיסקת הנעילה מוצמדת לברגים. 5. עכשיו מגיע תור שרשרת התזמון וגלגל השינים. גלגל השינים הזה מיוחד. הוא מאפשר שינוי של תזמון השסתומים בכך שהמגרעת של האומים אינה עגולה, אלא אובלית. לעת עתה הורכב גלגל השיניים הזה במרכז. וכאן שמחתי שעקב כך שאין עדיין בוכנות, החיכוך במנוע נמוך, כך יכולתי מיד להבין שיש בעיה. פתאום קשה עד מאוד להזיז את גל הארכובה. החשודים המיידיים הם שני הברגים שתופסים את גלגל השינים של גל הזיזים למקומו. הם אומנם אלו שיצאו מהמקום הזה, אבל מאחר שהמדובר בגלגל שיניים אחר, החלטנו לבדוק את עובי הגלגל עצמו בנקודות החיבור ואכן ישנו הבדל ניכר: שלושה מ"מ עובי בהשוואה לכמעט שישה מ"מ בגלגל המקורי. אז פותרים את הבעיה הזו, מוודאים שגל הארכובה ביחד עם גל הזיזים מסתובבים כמו שצריך והתזמון נכון, וממשיכים הלאה. 6. כמובן שעוד לפני הרכבת השרשרת באופן סופי, בודקים את את נקודות התזמון. שני הסימונים (האחד על שן הגלגל והשניה בין שני שיניים) צריכים לבוא האחד מול השני. 7. עכשיו, כל שנותר הוא להרכיב את כרית המותחן החדשה (והרחבה), לשים שייבות נעילה חדשות על הברגים של המותחן ולסגור אותם למקומם. ו... נגמר הזמן. בשלב הבא - מחר: מכסה תזמון, משאבת מים, משאבת שמן, בוכנות ורינגים ונראה מה מזה נספיק, או נוסיף.

השלב הבא: גל הארכובה. כמובן שגם הוא נוקה היטב מלכלוך ושבבים ולא מעט אוויר הועבר בחורי השימון על מנת לוודא שלא נשארו שם שבבים מיותרים. 1. עוד לפני ההרכבה בחזרה למנוע, נזכרנו ששכחנו להוציא ולהחליף את מיסב המחטים הממרכז את ההילוך הישיר של תיבת ההילוכים. אז בעזרת הציוד המתאים, הוצא המיסב ובעזרת המחסנאי של דרך השטח - חדש הוזמן. 2. גלגל השינים של שרשרת הטיימינג. 3. זה האחרון צריך לפנות את מקומו לגלגל שינים חדש, אז בעזרת חולץ הוא מופרד מגל הארכובה. 4. המייסבים עם הקסבות (נדמה לי שכך רושמים את זה) - בתי המייסבים, לפני הרכבה. כמובן שסדר החלקים וכיוונם נשמר, לפי הוראות היצרן 5. המייסבים מותקנים למקומם ולפני הרכבת גל הארכובה הם מקבלים סיכוך מיוחד של משחה ייעודית להרכבה של מנוע. 6. גל הארכובה חוזר למקומו, הקסבות ( או איך שלא קוראים להן) מוחזרות למקומן והברגים מחוזקים למומנט הרצוי. 7. גלגל השיניים הכפול שמחליף את זה הבודד מורכב למקומו. 8. עכשיו מגיע תורו של מחזיר השמן האחורי לתפוס את מקומו בתוך הבית שלו וזה האחרון מורכב בחזרה למנוע, לא לפני ששכבת סילקון הולמת תנסה למנוע נזילות שמן בעתיד. (אופטימי...).

זהו, הגיע הרגע! מתחילים להרכיב את המכונית בחזרה. ראשית - המנוע. זה האחרון עבר חריטת צילינדרים, החלפת מיסבי גל זיזים, חריטת גל ארכובה והחלפת בוקסות של הטלטלים (על ראש המנוע - בהמשך). במקביל, קובי רכש את כל האביזרים/חלקים/אטמים וספרות טכנית שרק אפשר, אז כל שנותר הוא להתחיל להרכיב. ניסינו לתעד ולצלם כל שלב ושלב בהרכבת המנוע וננסה להעלות את הדברים בסדר ההרכבה - כפי שהיו, מלווים בתמונות והסברים. אז נתחיל? נתחיל! 1. אחרי שלב החריטה, המנוע כולו מלא שבבים וצריך לנקות אותו היטב. תחילה, באמבטיית הניקוי, ואז עם פיסטולט ובנזין, הרבה אוויר ועוד מסיר שומנים. ולבסוף - הרבה אוויר. 2-3. הבלוק אחרי הניקוי. 4. עכשיו הגיע תור פקקי המים. את הפקקים הצדיים נחליף אחרי צביעת הבלוק (שיראה יפה), את הפקק אחורי אפשר להחליף עכשיו. חובה להחליף את הפקקים בעת שיפוץ המנוע! לא שווה לקחת את הסיכון שהם יחלידו וינזלו. 5. בעזרת פטיש ומברג מחלצים את הפקק ממקומו ומנקים את המשטח מסביב (ולא יזיק גם קצת מבפנים). 6. הפקקים החדשים. 7. וככה הם נראים - חדש ליד ישן. 8. ואחרי הוספת חומר אטימה - הפקק החדש מוכנס למקומו.

היום סיימנו לברור ולסדר את החלקים - ממש לפני תחילת ההרכבה של המנוע. אז ישר ולעניין: 1. אלטרנטור חדש, שמחליף את הדינמו המיושן. 2. משאבת נוזל קירור - מחוזקת. 3. משאבת שמן - מחוזקת. 4. סט פקקי נוזל קירור חדשים. 5. פולי חדש ובעל קוטר קטן יותר - לסיוע בתפקוד משאבת נוזל הקירור. 6. זר שינים חדש עבור הסטרטר - על גלגל התנופה. 7. תיבת ההילוכים המשופצת. 8. מסרק ההגה המשופץ. בהמשך - תחילת הרכבת המנוע מחדש.

ממשיכים בעידכונים: 1. מיודענו, חן פרחי, נרתם אף הוא לעזרה (וזה המקום להודות לו! על האירוח, הנכונות, המקצועיות) וייצר עבורנו חבקי הגה חדשים ומחוזקים. 2-3. סעפת היניקה החדשה שמחליפה את הסעפת הישנה והרקובה. 4-5. במקור, המחשבה הייתה להחליף את אגן השמן הפגוע, אבל לעת עתה נזנח הרעיון והאגן חודש ותוקן. 6. רבות התחבטנו בשאלה - איזה גריל לשים מלפנים. מה שהיה שם זו רשת הגנה פשוטה ובהתקנה מקומית לא מוצלחת. לפעמים, לא צריך לחפש יותר מדי. הפיתרון הכי טוב הוא הפיתרון המקורי. בביקורי האחרון באנגליה ראיתי ואף נסעתי על מסלול מירוצים באחת מהגרסאות האחרונות של קטרהאם סופר 7 (חוויה מדליקה בפני עצמה!) ובעודי עסוק בצילומים של המכונית עבור קובי, נפל לי האסימון! (אני עוד מהדור הזה...) ככה זה צריך להיות! המשך יבוא.

רשמתי וארשום שוב ובשמחה: כפיר בלמים, טברסקי 3. שיפצתי אצלו גם את המשאבות של הטנדר שלי. הוא מקצועי, עושה עבודה טובה ויפה ולא ממש יקר.

מאז הושלם פירוק המכונית לגורמים היינו עסוקים, כאמור, בהכנת השטח להרכבה מחדש. זה אומר: הזמנת חלקים בלוים, שיפוץ חלקים ברי שיפוץ וכדומה. אז אפשר להגיד שאנו בסיומה של הישורת האחרונה ומועד ההרכבה מחדש מתקרב בצעדים גדולים. אז בואו נעדכן לגבי חלק ממה שכבר נעשה: 1. הסטרטר שופץ ומוכן להרכבה. 2. כל צינורות הבלם הקשיחים הוחלפו. 3. גם הצינורות הקצרים. 4. מפצל הבלימה לפנים/אחור נוקה, שופץ ונצבע. 5. קליפרים קדמיים - כנ"ל. 6. משאבות בלם אחוריות. 7. משאבת בלם ראשית. 8. משאבת מצמד ראשית. זה בשביל ההתחלה. יש עוד - המשך יבוא.

בתור מי שבמהלך השנים היו במשפחתו לא מעט דגמי פיאט/לנצ'יה/אלפא, אני חושב שחלק מהסיבות לשם הרע נובע מכך שלמכוניות איטלקיות ישנות הייתה נטיה חזקה להחליד בטרם עת וכן גם בגלל איכות יצור והרכבה בינוניים שהביאו לתקלות מעצבנות חוזרות ונישנות. מצד שני, המכוניות הללו היו זולות לרכישה וזולות לתחזוקה (סט צלחות בלימה קדמיות בפחות מ-180 שקלים!), שלא לדבר על כך שלמכוניות ההן היה אופי, צליל ותחושה מהנה למדי. בשורה התחתונה אלו הן מכוניות שלא משאירות אותך אדיש. או שאתה לא סובל אותן, או שאתה מאוהב בהן. ולגבי השיפוץ של ה-500: טוב, יש גבול! פרה-פרה, או בעצם - מכונית-מכונית. קודם נסיים את הסופר 7 ואת הטנדר ואז נתחיל עם הפיאט.

נראה כך, אבל ממש לא. פשוט מחויבויות קודמות וכן הסופר 7 המשתפצת במקביל תופסים את כל הזמן הפנוי, אז הטנדר נדחק קצת הצידה. מספיק הצידה שלראסם, הצבעי של דרך השטח נמאס והוא רוצה להחזיר את הטנדר אליו ולפחות להתקדם בנושא הצבע. יש לעשות פינישים ותיקונים אחרונים, צבע יסוד, ואז להחליט עם עושים מיד את הצבע הסופי, או שמה מחכים לסיום עבודות ההרכבה ואז צובעים. מקווה שהשבוע נעשה פגישה משולשת בין ראסם, ניר ואנוכי ונחליט על הכיוון. עידכונים בהמשך!

פירוק חבקי מסרק ההגה מאוד פשוט, כמו גם של התושבות עצמן. גם הגשרים החדשים מאלומיניום נכנסים למקומם בקלות. מצד שני, צמד הברגים בצורת האות U המחזקים את הגשרים לשלדה - אותם יש להכניס בזהירות, כי למעשה לא קיים מרווח בין החורים הקיימים בשלדה, לפסיעה של הברגים. קצת משחקים, קצת עזרה וגם הם נכנסים. עכשיו צריך לשחרר את אחיזת מפרק מוט ההגה בכדי שאוכל לכוון כראוי את מיקום המסרק, כך שהבורג של המפרק לא יגע בשלדה. למעשה, גם הבורג של המפרק הנ"ל היה ארוך מדי, אז השתמשתי באחד קצת יותר, מה שסייע. כל העבודה הזו לא ממש מסובכת וברגע שהושג הכיוון המתאים, כל שנותר הוא לחזק את הברגים ולהתרשם מההבדל. אז מה ההבדל: שמיים וארץ! עם החבקים הישנים ותושבות הפוליאריטן, ממש אפשר היה לראות בעין את תזוזת המסרק בתוך התושבות שלו. נכון, חבקים חדשים עם הברגות טובות היו פותרות את הבעיה, אבל זו רק שאלה של זמן עד שהבעיה הייתה חוזרת. בבוא היום המנוע היה מתחיל לטפטף שמן על החבקים והתושבות וזה ביחד עם שיני הזמן והחום השורר באזור היו מרפים את חוזק התושבות. זו הייתה מחלה כרונית במערך השלדה/היגוי/מנוע של טריומף הארלד/ספיטפייר וכן של סוסיתא/רום ששאלו את אותו מערך. עוד מימי הסוסיתא סטיישן 13/60 שהייתה להורי אני זוכר את הבעיה הזו. הסידור הזה יפתור את הבעיה סופית. ומה בדבר הרעידות והויברציות שחוסר הבידוד הזה יעביר לגלגל ההגה? נחיה ונראה. שום דבר לא בלתי הפיך. המשך יבוא. בתמונות: 1-2. התושבות החדשות וברגי ה-U. 3. המפרק הסורר. 4-5. הברגים מוכנסים למקומם. 6. חיזוקי המתכת המקוריים על השלדה - לצורך חיזוק מסרק ההגה למקומו. 7. כאן עם הברגים הראשונים. 8. ועם בורג האבטחה השני - שלא יפתחו.

מאז התחלתי את פרוייקט השיפוץ, לא עבר כל כך הרבה זמן מבלי שנגעתי והתקדמתי עם האוטו, כמו בחודש וחצי האחרונים. הרבה בגלל שכל רגע פנוי השקעתי בלוטוס של קובי, אבל כנראה שהייתי צריך גם קצת זמן "מנוחה". אז עד שקובי יזמין את החלקים החסרים, ויביא את שאר החלקים מהשיפוץ, התפנו לי כמה שעות עבודה בכדי להוציא את הטנדר ממקומו ולהחזירו למרכז הבמה. אבל איפה היינו בכלל? זו השאלה ששאלתי את עצמי... אה, יש להשלים את נושא מיקום המעבה מתחת לארגז ואז להמשיך עם צמת החשמל. אבל מפאת חוסר זמן היום, החלטתי דווקא לפתור את הבעיית התזוזה של מסרק ההגה בתוך החבקים שלו וכן לבטל את המגע בין אחד מהברגים של מוט הגה עם גשר המתלה. את המסרק מעגנים למקומו חבקי מתכת וטבעות גומי. אני החלפתי את טבעות הגומי לפוליאריטן, אבל גם בהן התגלתה עדיין תזוזה. אמנם המדובר היה עם החבקים והישנים ושחוקי ולא החדשים שהגיעו באיחור, אבל בשלב הזה כבר החלטתי לעבור לתושבות האלומיניום. עוד לפני כן, הייתי צריך לפנות קצת מקום מסביב בכדי שאוכל להזיז את הטנדר ממקום חנייתו לליפט. מטבע הדברים, ארגז הטנדר נהפך למחסן איכסון חלקי הלוטוס, אז נדרשתי קצת לסדר. עם קצת עזרה, הטנדר הועלה על הליפט ויכולתי קצת להתרשם ולהסתכל שוב על החלקים המיכניים מלמטה. דבר אחד תפס את תשומת ליבי ולא ממש אהבתי אותו: אחת מגרמושות ההגה וכן בשני תפוחי הגה ניכרת התייבשות של ממש בגומי. וזה עוד לפני שהטנדר נסע מטר אחד! ככל הנראה המדובר באיכות חומרים נחותה, או מלאי מאוד ישן. בפעם הבאה שאהיה במוסך אצלם את הממצאים ואשלח אותם לספק באנגליה, בכדי שיחווה דעתו. טוב, קדימה, לעבודה ולתמונות. 1. הטנדר במקום חנייתו ב"נפטלין". 2. תא הנוסעים - מחסן... 3. תא המטען - מחסן... 4. מעלים אותו על הליפט. 5. אלו הם החבקים והמחברים הישנים. 6. ואלו הם מחברי האלומיניום החדשים. המשך יבוא...

חוב קטן שנשאר מפירוק המנוע: 1. הבלוק: מצבו דווקא טוב "והמדרגה" המסורתית כמעט ואינה קיימת. 2. עכשיו אפשר להפוך את המנוע על ראשו ולהתחיל לפרק את הקרטר. 3. אחרי הסרת הקרטר, מכסה הטיימינג והשרשרת, אפשר להסיר את גל הזיזים. את השרשרת היחידה, אגב, תחליף שרשרת כפולה. 4. גל הארכובה מוסר ממקומו. הוא יעבור חריטה מחדש והתאמת מיסבים. 5. "הכוסיות" יוחלפו לחדשות, בתי המיסבים ישלחו לחרט עם שאר החלקים. 6. גם הבוכנות במצב טוב יחסית. הן יוחלפו לחדשות ומיסבי הטלטל יחודשו אף הם. 7. החלקים נארזים למשלוח לחרט. 8. וגם הבלוק, כמובן.

בני ידידי. המנוע של ההילמן העשוי כולו מברזל אכן כבד למדי כבד ועם נקודת תורפה אחת בולטת בתכנון (מכסה טיימינג מאלומיניום המשמש גם כבית למשאבת מים, מה שמוביל לרקבונות כתוצאה משימוש בנוזלי קירור לא מתאימים), אבל לא הייתי מרחיק וקורא לו "כישלון". המנוע הזה יוצר בשלל נפחי מנוע (1.25, 1.3, 1.5, 1.6, 1.8 ליטר) ונשאר על פסי היצור מתחילת שנות השבעים ועד לסוף שנות השמונים. כוח רב לא היה לו, אבל הוא נחשב למעט נקודת התורפה הנ"ל לאמין מאוד. אולי לא כמו המנוע של האסקורט, אבל עדיין הוא בולט לטובה ואפילו בעלי מוסכים כאן בארץ שדיברתי איתם על המנוע הזה ציינו זאת לטובה. ונכון שהוא לא מנוע פופולארי בקרב משפרים כמו המנוע של האסקורט, אבל עד היום משתמשים בו חובבים במירוצי קלאסיות באירופה. באמצעות שיפורים מקובלים מוציא המנוע מעל 100 כ"ס לנפח 1.6 ליטר, תוך שמירה על אמינות גבוהה. ולגבי הסופר 7: כאן אני ממש חולק על דעתך. מעבר למה שכתבו רן וחן, לי כן הזדמן לנהוג במכונית הזו, על כביש ועל מסלול. זה נכון שאין שם שום טכנולוגיה להתפאר בה, אבל זו ממש לא הייתה הכוונה. המכונית הזו היא נושאת הדגל של שני כללים המשמשים נר לרגלי כל מפתח של מכונית מסלול: "פחות זה יותר", והמשפט האלמותי של קולין צ'פמן: "הוסף קלות". התכנון והמבנה של הסופר 7 קרוב מאוד לזה של מכונית מירוץ מסוג פורמולה פורד ואין שום מכונית מהשנים ההן שהייתה יכולה להתמודד עם הסופר 7 בכל מה שקשור לביצועים והתנהגות - בטח בהתחשב במחיר הזול שלה. מהסיבות הללו, זו המכונית הקלאסית היחידה שעדיין יכולה להעניק התנהגות כביש של ממש, גם בימינו אנו. בדבר אחד אני מסכים איתך לגמרי: איכות הבניה של המכוניות האנגליות, היא איך לומר במילים יפות... בעצם, אי אפשר לומר זאת במילים יפות! מערכת החשמל? לא לחינם כינוי הגנאי של חברת לוקאס בימים ההם היה: נסיך האופל (לא אופל המכונית, מהמילה אפלה, על שם הנטיה של מערכת החשמל לקרוס דווקא בנהיגה לילית חשוכה במיוחד...).

האם יש משהו מיוחד במנוע הזה? ממש לא. אחד המנועים הפשוטים והבסיסיים ביותר שיש. ממש לא חזק, אבל די אמין. וכפי שידידי רן כתב, במכונית קלה כמו בסופר 7 לא צריך מנוע חזק בכדי שהביצועים יהיו טובים. כל האמור לעיל נכון, אבל... במשך עשרות שנים גרסאות של המנוע הזה שמשו כמנוע הרשמי של מכוניות מרוץ מסוג פורמולה פורד וגם זכו לשפע של גרסאות ספורטיביות ולא מעט סדנאות שהתמחו בשיפורים אין סופיים כמעט לסוג מנוע הזה, כך שלא חסרים חלקים/ידע/ניסיון לביצוע כמעט כל שדרוג שיעלה על הדעת. לא נדיר לפגוש מנועים כאלו עם הספקים של 130-150 כ"ס שעדיין נהנים משימושיות ואמינות טובה. מצד שני, קח לדוגמא את המנוע שיש לי ברום כרמל, מתוצרת הילמן. למעשה המדובר במנוע שהוא זהה במבנהו ופשטותו כמו המנוע של הפורד, אבל בגלל שהיה נפוץ הרבה פחות באגף הביצועים והמירוצים, היצע השיפורים בו מאוד מצומצם ומוגבל.

עד כמה שידוע לי, הירוקה הזו זו לא המכונית שהייתה בהרצליה, אבל יכול להיות שאני טועה. נראה לי שהמידע פנים שלך טוב מההשערות שלי.

הפירוק ממשיך: 1. משאבת השמן מסיימת את תפקידה. משאבה מחוזקת מחכה בפינה. המפלג יחזור. נבדקת האפשרות להצתה אלקטרונית. 2. הגלגלת הראשית בחוץ, עכשיו צריך "רק" לפתוח את הברגים שמחזקים את מכסה הטיימינג. 3. רגע, עוצרים ומתרשמים. צדו האחד של המנוע נקי מאביזרים. עכשיו אפשר להמשיך. 4. וזה צדו האחורי של המנוע. גם כאן כל שנותר הוא להסיר מספר ברגים ואת המכסה. 5. וזה מה שיש מתחת למכסה השסתומים. גם הוא ככל הנראה לא יחזור. אולי רק כשלב ביניים. 6. עכשיו אפשר לפרק גם את מוט הנדנדים. הוא במצב טוב, אבל יש סט קומפלט חדש אחר. 7. הבאים בתור הם ברגי הראש אותם משחררים לפי הסדר, ואז אפשר להסיר את הראש ממקומו. 8. וזה הבלוק, ללא הראש.

איפה, הלוואי! אם כבר, יש פחות זמן פנוי. אם היה זמן פנוי, העבודה על הטנדר כבר הייתה מתקדמת.

היום הגיע תורו של המנוע לעלות על דוכן ההפשטות, בדרך לשיפוץ כללי והחזרת ימיו כקדם. עוד לפני פירוק המנוע הכנו ארבעה ארגזים עבור חלקי המנוע המפורקים: חלקים שלא יחזרו (ובינתיים לא נזרקים), חלקים לניקוי משמן, חלקים לניקוי חול וחלקים לשיפוץ. כמובן שגם שתי קופסאות ברגים הועמדו בהיכון. האחת לברגים ואומים חיצוניים למנוע והשנייה לברגים פנימיים. כמו בשאר שיפוץ המכונית, ואפילו כאן יותר, ננסה להסביר את שיפוץ המנוע צעד אחר צעד, כמה שיותר קרוב לדרך ואופן השיפוץ - כפי שאנו עושים אותו וללוות אותו בכמה שיותר תמונות. אז לדרך! 1-2: המנוע על שולחן, לפני תחילת העבודות. 3. ככה הוא נראה מלפנים. כמובן שהמניפה המגוחכת הזו לא תחזור. שאר המכוניות לא קשורות, הן סתם רקע ראוי לעבוד מולו ואם חושבים על זה, אז בצורה כזו או אחרת הן מייצגות את שלושת יצרני הרכב הגדולים באמריקה. 4. מתחילים עם פירוק יחידת המצמד. היא אמנם במצב טוב, אבל תוחלף בחדשה. 5. עכשיו תורה של המניפה ושל פולי משאבת המים. המניפה, כאמור, לא חוזרת. הפולי בדרך לניקוי חול וצביעה. 6. בשלב הבא, משאבת המים נפרדת מהמנוע. היא באמת חדשה למדי והוחלפה ככל הנראה לא מזמן, אבל כבר יש חדשה ומחוזקת בהמתנה, אז המקורית תהפוך לחלופית. 7. סעפת היניקה המקורית. היא גם סיימה את תפקידה ונפרדת מאיתנו לשלום. ובסעיף הבא תוכלו לראות למה. 8. זה למה, כי היא מתפוררת... המשך הפירוק בוא יבוא

לא בטוח. יכול לברר. אולי היא גלגול מוקדם של הסופר 7 מרמת השרון? סתם ניחוש פרוע.

היום המשכנו עם עבודות ההכנה על מכלולי הלוטוס. ראשית, מיינו את החלקים שדורשים להגיע לספקי משנה וחילקנו אותם לארגזים, מצאנו עוד כמה ברזלים ששכחנו להעביר לניקוי חול, אספנו את כל הברגים והאומים אותם אנו רוצים להחליף וגם בדקנו את צביעת היסוד שעברו חלקי המתכת שכבר הועברו למחלקת הצבעות בשבוע שעבר. עוד עלינו לפרק את המנוע ולהתחיל לשפצו, אבל החלטנו - קובי ואני - לנסוע לת"א ולסיים את העבודות על החלקים הללו. אז בנסיעה של חמש שעות לעיר הגדולה, זה מה שהספקנו: 1. להשאיר את תיבת ההילוכים אצל חבר של קובי המתמחה בשיפוץ מכלולים אלו. 2. להשאיר את מוט המייצב (שדורש ריתוך קל) ומכלול הדוושות (בהן צריך להחליף בוקסות בצירים) אצל חרט בת"א. 3. לעבור את מיודענו חן פרחי (סוף-סוף, אחרי שנה של: הנה, אני כבר בא...), ולהזמין אצלו כמה חלקי פלסטיק וגומי. 4. להשאיר אצל יגאל את חלקי המתכת לניקוי חול. 5. לעבור אצל "טכנו צינור" ולהשאיר אצלו את צינורות הבלם הקשיחים לצורך בניה מחדש 6. להשאיר את משאבות הבלם לשיפוץ אצל "כפיר בלמים", שגם שיפץ עבורי בשעתו את מערכת הבלימה של הטנדר 7. להשאיר את כל המחוונים אצל סיגל מאוו, שתחדש את ימיהם כקדם. 8. לחזור ליגאל ולקחת את את החלקים שנוקו. את כל זה היה עלינו לעשות ועוד להספיק לחזור למוסך לפני הסגירה ולאסוף משם עוד כמה חלקים שקובי ידאג להעבירם ליעדם מחר: 1. הקליפרים הקדמיים לכפיר בלמים. 2. עוד כמה בוקסות וחלקי פלסטיק לחן פרחי. 3. לאסוף את הצינורות הבלם מטכנו צינור. 4. לקחת מ"מאירמן" תפוחי הגה וצינורות בלם גמישים. בימים הקרובים נצבע ונכין את כל מכלולי השלדה שעברו ניקוי וצביעת יסוד. אחרי זה צריך לסיים עם עניין הברגים והאומים ולהזמין כמה חלקים ייעודיים מחו"ל, בכדי שנוכל להתחיל להרכיב את השלדה על מרכיביה מחדש. עוד ארוכה הדרך...

ראשית תודה על הרוח הגבית במפרסים! למען הסר כל ספק - מסכים עם כל מילה. אין על טינה! לה זכות הראשונים והיא מספר אחת והיא תחזור למרכז תשומת הלב ממש בקרוב. ולגבי ההתנעה "הראשונה": אז זו ממש לא תהיה ההתנעה הראשונה. כבר שגמרתי לחבר את כל מכלולי המתלים ויחידת הכוח לשלדה הערומה, ביצעתי התנעה ובדיקת הילוכים והדבר אף מתועד בסרטון שאת הלינק שלו העלאתי פה. מעבר לזה, ממש לפני שידוך השלדה והבודי, התנענו את המנוע שוב בכדי לבדוק שהכל תקין. אמנם לקחת לצנרת הדלק כמה שניות להתמלא, אבל מהרגע שהגיע הדלק, המנוע פעל עגול ויפה. ההנעה הבאה תהיה כבר באמצעות מערכת החשמל המקורית של הטנדר, וזאת רק אחרי שמערכות צינון המנוע והמיזוג יחוברו במלואן, על מנת לבדוק תפקוד כולל של המערכות. מבטיח לתעד, כמובן, גם את השלב הזה. און

אחרי מיון חלקי הברזל השונים, הגיע הזמן לשלוח אותם לניקוי חול - והנה התוצאה. כמובן שמיד אחרי הניקוי נלקחו החלקים לדרך השטח, שם הם עברו צביעת יסוד ראשונה, בכדי שלא יחלידו, חס וחלילה... הוכחות לצביעה עדיין אין, כי צריך להגיע למוסך בכדי לצלם אותם, אז נתאזר בסבלנות עד השבוע הבא. בינתיים - ההוכחות: 1. מכלול הדוושות. יתכן שנשתול בוקסות חדשות בכדי לבטל חופשים בדוושות. 2. תושבת נוזל קירור, או שמשות. שכחתי... 3. חלקי מתלה שונים. 4. בתי הפנסים הקדמיים. 5. עוד חלקי מתלה ומערכת בלימה. 6-7. מוט המייצב ו... עוד חלקי מתלה. 8. קשת ההתהפכות המאוד מכוערת. יתכן שנבנה חדשה כזו, מעוצבת יותר.

אין לי אלא לצטט את עצמי מתוך השרשור של הפיאט 500: "ולגבי הטנדר: תאמין לי שליבי נחמץ על שנאלצתי קצת לזנוח אותו בחודש האחרון. ולא רק זאת שהוא צופה מהצד ובמבטים מבויישים בפירוק הסופר 7 שנעשה מול עיניו, הוא גם נאלץ לקחת חלק פעיל בשיפוץ ולסייע באיכסון חלקים של הסופר 7 החצופה (הבעלים שלה, בעצם, שהשתלט על הארגז שלו). הנחמה היא ששיפוץ הלוטוס סופר 7 קל בהרבה משל הטנדר - זה בעיקר עניין של פירוק/ניקוי/שיפוץ/החלפה והרכבה ולא שינויים ותוספות מורכבות כמו בטנדר - כך שהתהליך יהיה קצר יחסית. דווקא ייעדתי את היום ומחר לצורך התקדמות על הטנדר, אבל משהו צץ והנושא ידחה. בכל מקרה, מבטיח לך (בעיקר לעצמי) שהמדובר בעיכוב בלבד והטנדר יחזור למרכז הבמה ובקרוב. אין מי שרוצה יותר ממני לראות אותו נוסע, אחרי כל כך הרבה זמן של איפסון ויותר משנה של שיפוץ." או קיצור: בקרוב...

הוא ולא אחר...

חוב קטן מלפני כמה ימים: השלמת הפירוק. אחרי השלב הזה, מיינו את כל חלקי הברזל הרלוונטים והם נשלחו לניקוי חול וכמובן מיד לאחר מכן הם יצבעו. עוד צריך לעבור בחנות הברגים ולהצטייד בברגים חדשים וכן לעשות רשימת קניות להזמין חלקים בלויים וכדומה לפני שלב ההרכבה מחדש. אז בינתיים תמונות: 1. מוט המייצב הקדמי 2. מכלול הגלגל עם המתלה. 3. יחידת קפיץ/בולם קדמית. 4. אחת מזרועות המתלה 5-6. מכלול הבלם וזרוע ההגה. משאבות הבלם ישופצו, כמובן. 7-8. השלדה הכמעט ערומה.