Fazer

ועוד 2 וחצי ס"מ לחצי מהאוכלוסיה...

חשבתי הרבה על זה היום - כיון שיש לי דרכון (מזרח) אירופאי, רילוקיישן לאירופה יכול להיות פשוט מבחינה אדמיניסטרטיבית ויכול לפתוח פתח להזדמנויות גדולות מצד אחד, אבל מצד שני יש לי בת זוג עם משרה יציבה (כזו עם קביעות), ושני ילדים קטנים, כך שהחלטה כזו צריכה להעשות בצורה מאוד מחושבת. אם לפני 10 שנים הייתי אומר "יאללה, נעבור לאירופה ונחפש כבר שם איזו משרה התחלתית ונתקדם", היום אני לא פוסל רילוקיישן, אבל זה יהיה רלוונטי רק אם אגיע לשם למשרה שכבר התקבלתי אליה ושתהיה מבחינתי "פריצת דרך" שלא אוכל לעשות בארץ, תאפשר לי לשים רגל באיזושהי חברה גדולה, או משהו דומה. צרפתי, תודה! Yossi_Raz_CV_V6.14 - CF.doc

אני משתדל שזה יהיה שמור אך ורק לשיחות עם אשתי

מסכים איתך לגמרי (ובינינו - חיכיתי לראות כמה זמן יקח לך להגיב פה ומה תהיה דעתך ), השאלה היא רק איפה מוצאים משרות כאלו אצל מעסיק שיהיה מוכן לתת הזדמנות למישהו שמגיע מתחום דומה אך שונה. "תפקיד לא קל" ו"הרבה נסיעות" זה מבחינתי יתרון, לא חסרון, כיון שמבחינתי זה אומר להיות בצמתי השפעה ובמקומות שאני יכול "To make a difference".

דיברת במקרה עם אשתי? גם היא תמיד טוענת שאני קורא/שומע רק מה שאני רוצה...

לא ברור לי איך יש רכבים עם מספר רישוי לפני שהם נמכרו, הרי כשמרשיינים רכב הוא צריך להיות רשום על שם מישהו.

ישה, אני לא עו"ד ולא משפטן, ולכן יש לי רק שתי הערות קטנות שמתבססות על נסיוני האישי ועל מקרים שאני מכיר. צודק לגמרי, אולם מנסיוני בתי משפט לתביעות קטנות מגלים במקרים רבים "גמישות יצירתית" ומאפשרים את זה כשהבקשה מנומקת בצורה הגיונית או כשזה יכול לחסוך להם זמן. שווה לנסות, זו טרחה קטנה, ובמקרה הכי גרוע יגידו לו לא. שוב, מנסיוני האישי (לא מתחייב שזו אמת מוחלטת), כשמתכוננים להופעה בתביעות קטנות צריך לבנות על דיון של 15-20 דקות לכל היותר, ולבנות את הצגת המקרה בצורה קצרה, תכלית, ועניינית שתואמת את הזמן הזה - ואז אם השופט יתעניין או יבקש עוד מידע נקודתי, תמיד ניתן לפתוח את היריעה. כשבונים על זה (מקרה של מכר שלי) שהשופט יתן לו כמה זמן שהוא צריך "כדי להוכיח שהוא צודק", מגלים לפעמים שהשופט יכול לחתוך אותך לפני שהגעת לנקודה העיקרית ב"נאום" שלך. דבר נוסף: אם רוצים להגדיל את סיכויי הזכיה צריך להתכונן טוב - לא לבוא כמו "גביר" ולחשוב שרק בגלל שאתה חושב שאתה צודק, אתה בטוח תזכה. להכין תיקיה מסודרת עם כל החומר, לעבור על הכל לפני המשפט, ואפילו לתרגל בבית את הצגת המקרה בפני השופט. לא צריך לעשות מזה דיון בפרקליטי LA, אבל הכנה ותרגול מוקדמים עוזרים מאוד ביום המשפט.

זו סיטואציה מוכרת בקווים כאלו ואחרים של אל על, וכיון שהיא win-win לשתי החברות (קתאי מרוויחים כסף בלי לעשות כלום, ואל על חולבים את מי שרוצה טיסה ישירה לארץ) הסיכוי שהוא ישתנה נמוך. בינינו? אם קתאי היו טסים לארץ, עם המטוסים ורמת השירות שלהם, הטיסות של אל על היו יוצאות ריקות וזה בקו שהוא מהרווחיים ביותר (אם לא הכי רווחי) שלהם.

הכל בוורד (2007 אם זה חשוב) סטאנדרטי לגמרי, סתם משחק עם פונטים, צבעים, וסגנונות. אם אתה צריך עזרה, שלח לי מסר.

לפני הכל אני רוצה להגיד תודה על התגובות המחכימות והענייניות - לא למצוא עבודה תקופה ארוכה זו חוויה לא קלה, מה שהופך חשיפה כזו ללא פשוטה. כבר כתבתי ומחקתי את ההודעה הזו מספר פעמים לפני שהחלטתי לפרסם אותה (טוב, לא באמת כתבתי כל פעם מחדש אלא פשוט שמרתי הכל בוורד ). החברות שעבדתי בהן היו בעיקר בתחום האפליקציות למובייל, כדוגמה ניהלתי פרויקטים תקופה ארוכה בטלמפ (שכידוע נמכרה לאינטל ואז נסגרה). השמות של שאר החברות שעבדתי בהן כנראה לא יגידו לאף אחד כלום, חברה אחת עשתה cloud למכשירי feature phones בתקופת טרום הסמארטפונים, ועוד דברים בסגנון. חשבתי על הוראת אנגלית, ועדיין לא פסלתי את זה לגמרי, אבל אחרי שדיברתי עם מישהי שעשתה הסבה דומה (להוראת אזרחות) הבנתי שזה כנראה לא יתאים לי: התמודדות אינסופית עם מערכת סופר בירוקרטית מצד אחד, ועם תלמידים שהדבר האחרון שמעניין אותם זה ללמוד מצד שני, כשהמשכורת מאוד נמוכה, והסיכוי למי שמתחיל בגיל 40 להתקדם למשרות משמעותיות במערכת לא מאוד גבוה. תודה! ולגבי להישאר זמין... אני ב CF מ 2002, כנראה שאני לא הולך לשום מקום (בעיקר כיון שמתוכנן לי בקרוב איזשהו פרויקטון באוטו שאני צריך מקום לפרסם ). אני חושב שאני טוב במה שאני עושה, ושלאורך השנים ועם הניסיון אני משתפר (ברמה הפילוסופית, אגב, אני לא חושב שיש מישהו שהולך לעבודה בבוקר ואומר "אני הולך להיות עובד בינוני"). לאורך הדרך יש פרויקטים מעולים שעשיתי, אבל להגיד לך שכולם היו כאלו? לא. היו לי גם פרויקטים שבמבט לאחור אני פחות שלם איתם ונקודות שהיום אני יכול לומר שיכולתי לעשות טוב יותר - אני משתדל להפיק לקחים וללמוד מהמקומות האלו. זו בדיוק אחת מהבעיות שלי, שאין לי "מקצוע" ברור ומוגדר - אני לא "מפתח אנדרואיד" או "Unix אדמין" או "איש QA" - התחלתי בתמיכה, לקחתי איזשהו פרויקט קטן, כשראו שאני טוב נתנו לי פרויקטים גדולים יותר, ואז חיפשו מישהו שיכול להיות איש פריסייל, וכן הלאה. פשוט עברתי מתפקיד לתפקיד וגדלתי בכל פעם שהיתה הזדמנות שהתאימה לכישורים שלי - ויש לי לא מעט כישורים בתחום של ניהול קשרים בין חברות ישראליות לחברות זרות. אם אני מנסה לאפיין את המשותף לכל התפקידים שלי (ואם נשים לרגע את הטייטלים השונים בצד) הדבר שעשיתי בכל התפקידים היה להיות הבירוקרט, החוליה המקשרת בין החברה בה עבדתי ללקוח, זה שנותן בראש בחברה כדי שה delivery יהיה בזמן, ומצד שני נותן בראש ללקוח כשהדרישות שלו הופכות להיות לא הגיוניות. זה אולי לא "מקצוע", אבל מנסיוני זו חוליה קריטית בשרשרת של עבודה עם לקוחות. בתפקידים האלו יש כמה יתרונות שלי שבאו לידי ביטוי: יש לי הבנה טכנולוגית טובה (ואהבה לטכנולוגיה), כך שכשאני צריך להיכנס לתחום חדש אני מסוגל להגיע להבנה שתאפשר לי לא "לדבר שטויות", ומצד שני יש לי הבנה עסקית טובה שמאפשרת לי להבין את הביזנס של הלקוח - ושתי היכולות האלו איפשרו לי להציע פתרונות שיהיו טובים גם ללקוח וגם לחברה. בצד היותר "פסיכולוגי", אני מכיר לעומק את ההבדלים בין המנטליות הישראלית למנטליות במדינות זרות, ומסוגל להיות זה שמגשר ביניהן. אין לזה הגדרה "מדויקת", אבל מנסיוני זו יכולת חשובה. אני אחזק את זה ואגיד שאחת מהסיבות שקשה לי "לוותר" על חיפוש עבודה בתחום הוא שאני אוהב את מה שאני עושה (או שעשיתי...). זה תחום תובעני ודורשני, אבל גם מאוד מספק, עבורי לפחות.

לא. אתה מגיש את הבקשה, ואם מקבל אישור אז מגיש את התגובה. בירוקרטיה

מנסח מכתב בקשה פשוט, קצר, ותכליתי ומגיש אותו למזכירות בית המשפט: מס. תביעה: 1234567 כב' השופט/הרשם הבכיר XXX הנדון: בקשה להגשת תגובה לכתב הגנה. אני, נמסיס, מבקש את רשות בית המשפט הנכבד להגיש בתיק זה תגובה לכתב ההגנה של הנתבעת. נימוקי הבקשה: בכתב ההגנה הציגה הנתבעת את העובדות באופן חלקי בלבד, וכן באופן אשר אינו קוהרנטי עם טענותיה שלה, על מנת ליצר מסך עשן ולמנוע הגעה לאמת. כיון שמדובר ביריעה רחבה ועל מנת לחסוך בזמנו של בית המשפט הנכבד אני מעוניין להראות באופן עובדתי היכן הציגה הנתבעת בכתב ההגנה מצג אשר אינו תואם את המציאות או את טענותיה שלה, באופן שיאפשר לבית המשפט להתמקד בנושאים שבמחלוקת. בברכה, נמסיס ת.ז. 123456789 נייד: 052-1234567 (אני לא עו"ד, תרגיש חופשי לשנות את הטקסט כאוות נפשך)

למה? כי יבואן גדול עדיין לא פשט כאן את הרגל והשאיר הרבה מאוד לקוחות בלי כסף, וכשיבואן קטן פושט את הרגל, המדינה רק מרוויחה ולא נוקפת אצבע. רק בשביל העניין, גגלו את פשיטת הרגל של יבואן האופנועים יוסאנג, כשלקוחות נתקעו בלי הכסף שכבר שולם ליבואן, והמדינה בתגובה חילטה את הערבות שהיבואן נתן, אבל פשוט לקחה אותה לקופתה במקום להשתמש בה כדי לפצות את הלקוחות.

שווה לבקש רשות להגיש התייחסות לכתב ההגנה - גם כי זה ימקד אותך, וגם כי השופט יקרא את הדברים ובמשפט עצמו זה יאפשר להתמקד בדברים בצורה טובה יותר במסגרת 10 הדקות (בערך) שיארך הדיון. קח בחשבון שמי שיעמוד מולך בדיון זה מישהו שמאוד מנוסה בסיטואציות כאלו, וניסיון כזה תורם המון, כך שככל שתוכל לענות ליותר דברים בכתב, בזמנך הפנוי, ובאופן שמאפשר לך לקרוא אותו שוב ושוב ולערוך אותו עד שתהיה מרוצה לגמרי, רק ישחק לטובתך. בתגובה לכתב ההגנה חשוב להקפיד להגיב לדברים באופן ענייני ונקודתי, ולא להוסיף טיעונים חדשים או להעלות נקודות מחלוקת חדשות - בצורה הכי פשוטה לעבור על כתב ההגנה שלהם, טיעון אחרי טיעון, ולהתמודד איתו.

אז אחרי שהתייעצו בפורום בנוגע לכמעט כל דבר אפשרי, מלבד (אולי) אפשרויות לינה זולות לסטודנטים על מאדים, הגיע תורי לשתף ולהתייעץ. אני בן 42 בקרוב ועובד בהייטק משנת 97 - בהתחלה בתפקידי תמיכה, אחר כך בניהול פרויקטים, presale ו Account management - תמיד בחברות קטנות שחלקן התקיימו לצערי תקופה קצרה בלבד. לפני שנה וקצת החברה האחרונה שעבדתי בה נסגרה, ואני נשלחתי הביתה אחרי שנה שעבדתי שם. מאז שסיימתי את העבודה שם גיליתי שאני נמצא במשבר הקלאסי של מפוטרי הייטק בגילי – צעיר (ועני) מדי בשביל לצאת לפנסיה, לא בכיר מספיק כדי לקפוץ לתפקידי הנהלה, תפקידים ברמות ארגוניות שעשיתי עד עכשיו מבוצעים על ידי כאלו שצעירים ממני בעשור, ובשביל תפקידים זוטרים יותר אני overqualified. אז בהתחלה עוד הייתי אופטימי ושלחתי קורות חיים למשרות שהן בדיוק בתחום שלי/משרות שעניינו אותי, לאט לאט התחלתי להרחיב את תחום החיפוש למשרות הייטק אחרות, כולל משרות זוטרות, ועם הזמן הרחבתי את תחום החיפושים לשווקים אחרים – עד שבזמן האחרון התראיינתי לכמעט כל דבר ממשרות פקידות וצפונה. לצערי קורות החיים שלי קצת בעייתיים גם בגלל חילופים תכופים של מקומות עבודה (חברות נסגרו, פרויקטים הסתיימו) וגם בגלל שהתארים שלי (ראשון במנהל עסקים ושני בניהול) לא כוללים תארים מקצועיים (הנדסה, מדמ"ח וכו'). מצד שני, במהלך הקריירה שלי צברתי ניסיון רב ומגוון, בעבודה עם ארגונים בגדלים שונים, ובגרות (שבאה בין היתר עם הגיל), כך שהיום אני איש מקצוע טוב הרבה יותר משהייתי בעבר. אז עכשיו, אחרי תקופה ארוכה של חיפושי עבודה שלא צלחה, הגעתי למסקנה שאחת משתיים: או למרות התסכול וחוסר האמון להמשיך לחפש משרה כשכיר עד שאמצא (ואולי למצוא דרכי חיפוש חדשות), או לעשות איזשהו שינוי קריירה משמעותי ולנסות לבסס עסק עצמאי כלשהו, כזה שבשאיפה יוכל לפרנס אותי גם מעבר לגיל הפנסיה ה"רשמי". וכאן הסיפור מתחלק לשניים: אופציית השכיר: כיון שהדרך הכי טובה להגיע למעסיקים היא דרך קשרים והכרויות, וכיון שמאגר האחים (אלו שאני פוגש בשישי בערב אצל אמא), החברים (אלו שיש לי את המספר שלהם בחיוג מהיר), וה"חברים" (אלו שאני מדבר איתם בעיקר בפייסבוק) כבר מוצה, חשבתי להניח כאן את קורות החיים שלי, יתכן ומישהו מיושבי הפורום ימצא בהם עניין או ידע להעביר אותם למעסיקים רלוונטיים. יש לי כמה גרסאות של קורות החיים (בעברית/באנגלית), עם דגשים כאלו או דגשים אחרים, אבל זו הגרסה ה"גנרית". אופציית העצמאי: השקעתי בנושא הזה אינסוף מחשבה בחודשים האחרונים וכמו שאני רואה את זה ללהיות עצמאי יש המון יתרונות ובערך אותה כמות של חסרונות. מבחינתי הבעיה העיקרית בלבנות את עצמי מחדש כעצמאי היא שאין לי מושג מה בא לי לעשות ואין לי מושג איך עושים את זה: כל חיי המקצועיים הייתי שכיר, ניהלתי פרויקטים ולקוחות, זה מה שהכרתי וזה גם מה שאהבתי לעשות. כשניסיתי לחשוב אילו תחומים ילהיבו, יעניינו, ויאתגרו אותי כעצמאי עלו לי בראש מצד אחד אפשרויות מאוד פראקטיות ( לפתוח פיצוציה לדוגמה) שמאוד לא מעניינות בעיני אבל כנראה יאפשרו להכניס כסף יחסית מהר, מצד שני אפשרויות שיפתרו לי בעיות קונקרטיות בחיי (לפתוח גן ילדים, לדוגמה), ומצד שלישי כל מיני פנטזיות (ללמוד רתכות ולפתוח מסגריה – כתירוץ לזה שבא לי מקום שאוכל לבנות בו דברים לעצמי). חלק מהאופציות נפסלו משיקולי מחסור בכסף זמין להשקעה בעסק, וחלק נפסלו כי הן כנראה מתאימות יותר לתחביב מאשר למקצוע מספק ומתגמל. אני בטוח שיש כאן כאלו שהתמודדו בעבר או מתמודדים עם לבטים דומים (קריירה שניה, מעבר מהייטק לתחומים אחרים, מעבר מעבודה כשכיר לעבודה כעצמאי, וכו'), ואשמח לשמוע עצות ותובנות וללמוד מניסיונם של אחרים, ובמקביל, אם מישהו מכיר משרה שתוכל להתאים לי, אני אשמח מאוד לשלוח קורות חיים מפורטים. תודה! Fazer CV_HEB_V7.9 - CF.pdf

שיקרו לך.

עצה מעולה, רק חבל שאזרח לא יכול לתבוע בדין פלילי, המדינה היא זו שתובעת במקרים פליליים.

מעולה! אני מקווה שהחוק הזה מיושם כמה שיותר.

TS, לא RS.

תעבור בלאונג' שלהם - מומלץ בחום.

נמוך, אבל בהחלט קיים, בעיקר ברכבים שפונים לקהל יעד "מבוגר": ה 106 שהיתה לי לפני הרנו היתה בת 15 כשמכרתי, וטופלה רק במורשה, הסניק שלי (בת 8 כשנקנתה) טופלה רק במורשה, ויש לא מעט כאלו שקנו רכב חדש, התחילו לטפל בו במורשה שליד הסוכנות בה נקנה, ופשוט המשיכו שם.

אני עם בוקי: לפני שנה כשקניתי את הרנו, כל מי שלא ידע להגיד בטלפון את משפט המפתח "אני מטפל במוסך מורשה רנו" וגם ידע להגיד באיזה מוסך (תתפלאו, היו שני הזויים שאמרו שהם מטפלים אך ורק במורשה, אבל לא ידעו להגיד איך קוראים למוסך או איפה הוא נמצא) פשוט לא הטרחתי את עצמי לראות את הרכב, וכל ה"טיפלתי אצל חבר של חבר בלי קבלות" נשמע לי כמו "תברח מהר כי ניסיתי לחסוך על טיפולים". אם זה מחבר פורום מוכר עם רקורד ידוע, סביר להניח שלפחות הייתי הולך לראות את האוטו, אבל ממודעה ביד2? אם אין לרכב היסטוריית טיפולים מלאה ממוסך מורשה יבואן (או מורשה כללי טוב שאני מכיר אישית - שאפט, גבע, וכו') מבחינתי זה לא.

כשמשטרה תופסת מישהו, עו"ד יכול לעזור לו. כשהחבר'ה שלך מתקשרים למישהו להגיד לו שהוא במינוס (בדר"כ ממספר חסום - מניאקים!) רק אלוהים יכול לעזור לו.

שוטר הוא לא, אבל לפחות למיטב זכרוני הוא הדבר היחיד שגרוע יותר משוטר...

מרגיז? מאוד. לא חוקי? אני בספק. צ'מפיון הם לא יבואן כלי עבודה לרכב, הם יבואני רכב, והם מייבאים כלי עבודה לא כדי לפתוח חנות מכירה לכלי עבודה ולהרוויח כסף מעצם מכירתם, אלא עבור מוסכי הרשת שלהם על מנת שאלו יוכלו לתת שירות לרכבים, ולכן בטח ובטח שאין להם שום חובה חוקית (לדעתי הלא משפטית) למכור כלי עבודה, ובטח שלא למתחרה שלהם. זה קצת כאילו שלדומינוס יתקלקלו הקטנועים באחד הערבים, והם יכנסו לסניף פיצה האט הסמוך ויבקשו לשכור מהם קטנועים לערב