במקום לשפוך הררי מילים, בוא ותסביר לי בצורה פשוטה:
איך זה שבניו יורק החרדים (כן, אותם חרדים של בני ברק ומאה שערים) הם ברובם אנשים תורמים ויצרניים, המשולבים במארג החיים הרגיל - עובדים, ואפילו בכוחות הביטחון - בלי התאמות מיוחדות, ורק בארץ אנחנו מרגישים שהם איזושהי ציפור נדירה שאסור חו"ח לפגוע ברגשותיה העדינים? אתה חושב ששם מישהו בונה להם סביבה "נטולת נשים", לדוגמה? למה בניו יורק "דינא דמלכותא, דינא" ובישראל לא?
ואם כבר מדברים על יהדות: היהדות החרדית כמו שהיא נראית היום, מייצגת בעיני את המדרגה הנמוכה ביותר של הידרדרות הדת שלי - אם פעם היהדות היתה דת חקרנית, למדנית, ספקנית, דת ששואלת שאלות ומנסה לבחון את עצמה, היהדות שהם מייצגים היא דוגמתית וסגורה, כזו שלא מהססת להשתמש בשם הקב"ה כדי להצדיק דברים שאין להם הצדקה. סבא שלי ז"ל, היה אדם דתי ולמד תורה למיטב זכרוני כל חייו, ועם זאת מעולם לא ביקש שקל מאיש ועבד קשה מאוד כדי לפרנס את עצמו במשך שנים ארוכות - והוא מייצג בעיני את היהדות היפה, הוא בעיני צדיק הרבה יותר מכל אותם מדירי נשים ביחד.
אה, ואם כבר מדברים על הקצנה, בדיוק דיברתי על זה לא מזמן עם אמא שלי: כשהיא היתה בבני עקיבא, בטכסים שלהם גם הבנות שרו. כן, לפני כולם כולל הבנים ואף אחד לא חשב אפילו על לקום ולצאת. בני עקיבא, קולט?
טוב, אבל זו היתה כבר סטייה מנושא השרשור, אני מתנצל