יוסי פרנקוס

אני בכל מקרה לא הייתי לוחץ, כי לא הייתי מסוגל לחיות עם עצמי אחר כך.

יש לי את 3 וNV. סיימתי כל אחד מהם לפחות 10 פעמים וגם יש לי את כל ההרחבות. אייל, כרגע אין לי זמן לשחק אז לא דחוף לי. גם לא דחוף לי יותר RAM כי אין לי מה לעשות איתו כרגע. אני עם שתי עבודות שתופסות לי בערך 16 שעות ביממה.

אתה עדיין רגיל לבלמים של דייהו נובירה שהולכים כל דקה?

אני אחכה לדצמבר שFALLOUT יעלה בערך 5 דולר ואז את ההפרש אשפוך על עוד RAM כדי שיעבוד (כרגע יש לי רק 4GB). אבל אני כן שוקל לקנות את FALLOUT 1 ו2.

הם מדברים שטויות אבל בחקירה הם מזמרים ומספרים דברים עם המון פרטים. אלו לא רק המצאות או שמועות אלא דברים ששמעתי ממקור ראשון וחיילים נשפטו על דברים כאלה. אני אמנם מבדיל בין האוכלוסיה לחמאס אבל אם יש אזרחים שכל כך קרובים למקום השיגור אז יש שתי אפשרויות: 1) הם חמאס 2) חמאס שומר אותם שם בשביל שאנחנו נהרוג אותם, ואז זו לא אחריות שלנו בכל מקרה. אנחנו עושים מעל ומעבר בשביל להגן על אזרחים משני הצדדים. מה שאנחנו צריכים לעשות זה להסביר גם לפלסטינים וגם לעולם שהכוונה שלנו היא לא לפגוע בהם אלא רק בחמאס. לא נעשו מספיק מאמצים (לדעתי) בנושא הזה ובגלל זה בכל העולם אנחנו נראים כרוע טהור, שמוכנים להפציץ בתי ספר ובתי חולים.

זה מסיפורים ששמעתי ממקור ראשון במהלך הצבא. ושמעתי על לא מעט דברים כאלו (הייתי במצ"ח אז נחשפתי לדברים ממש רעים).

https://www.youtube.com/watch?v=RgK7MPDBb5s

המטאפורה לא מובנת. קרון?

רומן, ברור שיש צרכים מבצעיים. על זה אני לא מתלונן לשניה. אבל אתה יודע שגם בכירים בצבא מזועזעים מהיחס במחסומים כל בוקר ובגלל זה מזרימים כספים בשביל לשפר את זה כמה שיותר מהר. הבעיה שלי היא למשל עם חיילים שרוצים לראות משחק כדורגל אז הם נכנסים לבית של פלסטינים בתואנה של "צורך מבצעי", כולאים את המשפחה שחיה שם באחד החדרים ונמצאים שם עד שהמשחק נגמר, תוך שהם יושבים עם פיצוחים. לי יש אמונה באנושות ובטבע האדם. אני מאמין שאם תיתן להם באמת תנאים להתפתח, הם יפסיקו להיות "כל כך" עוינים. לצערי כמו שאתה אומר עליהם שהם לא רוצים שלום, ככה הם יכולים להגיד עליך את זה, כשאתה (וחלקים גדולים מהעם) פשוט לא מאמינים בשלום או אפילו ברגיעה. לא אכפת לי מה קרה בשנת 2000. זה מצב שונה וזה עניין מורכב. אם לא הצלחנו אז, זה אומר שהפתרון לא מתאים. אפשר "לשחק" עם התנאים ולשפר את זה לעתיד. הפתרון פה הוא ממש לא צבאי אלא חברתי. כרגע אין להם תקווה בין השאר כי הימין שלנו וגם הימין שלהם לא נותן להם תקווה.

ההפרדה צריכה להיות בהבנה של המצב. אם תבטיח להם שיהיה מצב של שלום (או רגיעה) ושהם יוכלו לנהל את החיים שלהם בחופשיות כמו שצריך אם רק לא יהיו מחבלים (כלומר שישראל היא לא באמת הבעיה שלהם), 90% מהאוכלוסיה פשוט תתמוך ברגיעה, ואפילו תעזור במיגור הקיצונים. כרגע מה שהם רואים זה שלישראל אין שום רצון לעזוב אותם בשקט אז הם פשוט שונאים אותנו כי אנחנו גם לא מתקשרים איתם. כל האינטראקציות שלהם עם ישראל זה בתוך השטחים שלהם, כשיש מחסומים, או כשהם עוברים בבוקר את הגבול בשביל לעבוד פה (וסופגים בו השפלות ותנאים לא אנושיים) וכשהם עובדים פה וגם מקבלים יחס גרוע מאוד. לא היית שונא מישהו שכל מה שהוא נותן לך זה השפלות, עיכובים וגם מאפשר לעצמו להיכנס אליך הביתה סתם ככה? בואו לא ניתמם. יש הרבה דברים פסולים שצה"ל עושה שם.

ההתחשבות היא כי זה לא "הם" במובן של "כל הפלסטינים". זה "הם" כשזה חמאס או גופים ספציפיים אחרים שפועלים באלימות. האזרחים בנפרד והמחבלים בנפרד. הבעיה היא שככל שיותר ילדים נולדים למצב של כיבוש ושל השפלה על בסיס יומיומי, יותר יהיה קשה לעשות איתם שלום או להגיע לרגיעה.

היום שמעתי ברדיו את סרג'יו דלה פרגולה (סטטיסטיקאי ודמוגרף) מדבר על סיבות להגירה מהארץ. מסתבר שמלחמות, אלימות ומצב פוליטי לא ממש משפיעים. הגורם העיקרי להגירה מהארץ זו רק כלכלה. נתון מעניין אבל לא ברור בדיוק מה לעשות איתו.

בשביל להתנתק מהם צריך שיהיו להם תשתיות. אולי אפשר להכניס את הסעודים לעניין פה. הם עושים כיום מעבר (לפחות לכאורה) לכלכלה חדשה שלא מבוססת על נפט ובתוך האינטרסים הלא מוצהרים שלהם יש גם יחסי מסחר עם ישראל והקמת כוח יחסית קרוב לדאע"ש (למשל בשטחים). אם הם היו מוכנים להשקיע בתשתיות של הפלסטינים זה היה יכול להיות מעולה. השאלה היא מה הangle שלהם כרגע.

מסכים עם רומן, למרות שזה עדיין אומר שאנחנו בפועל אלו ששולטים שם. אני מעדיף שלא יהיה לנו קשר לשטחים בכלל. אם יש גושי התנחלויות ממש גדולים (אריאל למשל), אז נשאיר אותם בריבונות שלנו. את כל הגבעות עם הפחונים או מבנים שלא קיבלו אישור בניה עד היום פשוט נפנה או שנודיע בתאריך מסוים שמוציאים משם את החיילים והאחריות היא על מי שמתגורר שם כי זה עובר לפלסטינים.

איך תנהל את השטח ללא צבא? לא תנהל את השטח! מבחינתי להביא חיילים של האו"ם כדי שיעשו מה שהם צריכים, או פשוט לעזור בחיזוק הראשות כדי שהם יטפלו בשיט שלהם בעצמם. זו לא צריכה להיות בעיה שלנו. אני לא רוצה לשלוח את הילדים שלי לשטחים כשהם יגיעו לגיל גיוס. אין היגיון בלחשוף את כל הצעירים שלנו לטראומות ושיחזרו דפוקים בגלל שהם ראו ועשו דברים שבני 18 לא אמורים להתמודד איתם (או בכל גיל). זה פוגע בנו כחברה הרבה יותר מאשר איום שיכול להיות אם היינו יוצאים משם ונותנים להם להתבשל בבולשיט שלהם. אולי ככה למנהיגים שלהם לא יהיו עוד תירוצים למצב המחורבן שלהם והם יהיו חייבים לעשות משהו, הרי "הכובש" כבר לא נמצא.

אחד הדברים שהכי צורמים לי פה בדיון זה כל המונח "כיבוש". כשמדברים על כיבוש לא מתייחסים לשטח פיזי, אלא למצב שבו החיילים שלנו נמצאים בשליטה על אוכלוסיה אזרחית. זה לא עניין של "השטח היה שלנו" או "לא הייתה שם מדינה". מה שמפריע זה שהחיילים שלנו משמשים כשוטרים בתוך אוכלוסיה שלא שייכת לנו ולא רוצה שום קשר איתנו. זה לא מצב שאפשר להחזיק למשך תקופה ארוכה, כי זה גורם לאזרחים "חדשים" לגדול באווירה שבה הם כבושים, וכל מה שהם מכירים זה "הישראלים כובשים אותנו". זה מוביל ליותר אלימות וליותר הקצנה, וכשזה קורה התגובה שלנו היא עוד אלימות ועוד הקצנה. אין לנו מה לעשות בשטחים. "כן שלנו... לא שלנו...", זה לא משנה. אנחנו חייבים להרחיק את החיילים שלנו ואת המדינה שלנו מהאוכלוסיה הפלסטינית כי אין לנו מה לחפש שם. שלום לא יהיה. זה אומר שכרגע אנחנו מוציאים כספים של מערכת הביטחון, המשפט ושל בניית תשתיות על משהו שבסוף בכל מקרה לא יהיה שלנו, וגם מסכנים את החיילים שלנו.

ממש לא מתאים לדריפטים. גם יש יותר מדי אחיזה.

הבעיה היא לא פריון אלא העובדה שאנחנו לא עוזרים שכל אחד מהאנשים החדשים שנוצרים יהיו חברים תורמים לחברה. המגמה העולמית (שמתחילה גם לקרות פה) היא פחות ילדים. צריך לצאת מהקופסה ההיסטרית הזאת של "אין מספיק משאבים" ולהבין שיה מספיק, הם פשוט לא מחולקים נכון.

לא דחפתי את האוטו לגבולות כי הוא היה בדיוק אחרי הרצה ואלו גם לא היו הסיבובים הכי מהירים שלי. מצטער גם על המצלמה המחורבנת הזאת, החדשה הגיעה אחרי היום הזה. https://www.youtube.com/watch?v=PNYVNw4qz5g&feature=youtu.be

תמיד צריך לחשוב על פיצה.

האמת היא שכשיש לך קומקום חשמלי ליד הדלת של הבית שכל מטרתו היא להפשיר את הידיות של הדלת של האוטו כל בוקר והוא יושב ליד השפכטל שמשמש כדי להוריד את הקרח מהשמשה, זה מתחיל לעצבן מתישהו. גם לנהוג עם שרשראות חצי שנה זה מטריף את השכל. זה עדיין עדיף על החום של הארץ.

הדעות של עמיר פרץ הן לא מסוכנות. הדעות של ליברמן הן מסוכנות.

היום הגיעה לי הA118C. דיווחים בהמשך.

זה לא הכי קשור לשרשור אבל סנדרס דואג לעם שלו כבר יותר מ30 שנה. הוא מראה את זה כל פעם מחדש ויש לו היסטוריה של חוקים חברתיים מאחוריו. הוא לא מיליונר כי זו לא הכוונה שלו והוא עקבי במה שהוא מטיף לו. אגב, הוא לא קומוניסט אלא סוציאליסט, ויותר ספציפית, סוציאל-דמוקרט. יש הבדל.

הסכם ממון מסדיר את החלוקה של הרכוש במקרה שנפרדים. אם למשל לך יש 100K שקל כשאתה מתחתן ולאשתך יש 300K אבל לא עושים הסכם, יש סיכוי שאתה תקבל חצי ממה שהבאת לשולחן אם תיפרדו. אבל אם עושים הסכם ממון זה מסדיר את העניין הזה ומסדר מה שייך למי. אפשר לעשות הסכם לגבי רכוש שקיים או רכוש שיהיה בעתיד. למשל לי יש הסדר אחד לגבי הדירה, כי ההורים של אשתי שמו את רוב הכסף אז לה יש יותר זכויות ממני עליה, אבל במקביל אם ניפרד ויהיה לי רכב שאני אוהב, לה אין את הזכות למכור אותו\ להשמיד אותו\ להוריד אותו מהכביש או להכריח אותי להיפטר ממנו (יש נשים נקמניות בגירושין).