יוסי פרנקוס

יצא לי לתכנן לאחרונה זיווד של רכב עם מקרר. חשוב שיהיה לו מנגנון שמפסיק את הפעולה אם המצבר במתח מינימלי, או מצבר נוסף. זה די תלוי בשימוש ובמצבר עצמו. אפשר לחסוך כמות גדולה של חשמל אם יש בידוד טוב, כי הוא ייכנס פחות פעמים לפעולה. יש תמיד אפשרות לעשות שקע מצת ייעודי למקרר. ממליץ שאת העבודה יעשה מישהו מקצועי כי הנזק הפוטנציאלי הוא לא מבוטל.

נראה יותר טוב מהDS9 הקודם. אבל ברצינות, למרות שסביר להניח שזה רכב מדהים, לא רואה אף אחד שיקנה אותו בארץ. הוא לא נראה מספיק מיוחד (דומה מאוד ל508).

בקנדה זה רכב שהלך לא רע בכלל. עולה כ27,000 ש"ח חדש מהמפעל. היו לי תכניות לעבור לפני שנתיים אז חשבתי שנקנה אחד לי ואחד לאשתי ונסיים את נושא הרכב בקלות.

באסה. חשבתי בעתיד להחליף את ה107 שלי בספארק אבל אם אין חדש, אין סיבה לזה. גם לא מובן לי למה לקנות Trax. להורים של אשתי יש אחד ולדעתי הוא רכב מזעזע. לא נוח, לא פראקטי ומרגיש קלסטרופובי, ואת זה אומר מישהו שנוהג על פיג'ו 107.

לי יש פיקאסו קצר 2016 בנזין 165. קניתי אותה לפני שנתיים וחצי עם 75,000 ק"מ. התקלות שהיו עד עכשיו היו ממיר קטליטי שהלך שבוע אחרי שקניתי את הרכב (סביר להניח שהוא הלך לפני ובגלל זה מכרו אותו), משולשים, מצערת ובולמי זעזועים קדמיים שהחלפתי לפני שבוע. חוץ מזה, הרכב מאוד נוח, מרווח, יחסית חסכוני (1:10-1:14) ויש לו יותר כוח מקורולה. מה שכן, העובדה שכל השליטה על הרכב היא דרך מסך זה די מעצבן, ואי אפשר לשנות את המערכת לאנדרואיד בצורה אמינה שתעבוד כמו שצריך. יש לי מערכת אנדרואיד עם ווייז אבל היא מעאפנה ואני לא הולך להשקיע 3000 ש"ח כדי להחליף אותה.

השקעות ב150,000 לא יכולות להיות משהו שלא אומרים לבת הזוג, במיוחד כשלוקחים בשביל זה הלוואה. זה טירוף. לא מסוגל לדמיין מצב שבו מהלך כזה לא מאושר על ידי כל מי שמושפע ישירות ממנו.

אני עם אשתי סביבות כמעט 9 שנים. רוב הזמן היא הרוויחה טוב ואני פחות, עד לאחרונה, כשהחלטתי לעבוד במה שמביא כסף ולא רק מה שאני אוהב. יש לנו עדיין חשבונות נפרדים אבל ברור מאוד מה נכנס ומה יוצא כל חודש מכל אחר. משכנתא וקניות זה אצלה. תשלומי רכב, דלק, טלפונים, אינטרנט של הבית, נטפליקס וכל החשבונות אצלי. בגלל שהיא מוציאה פחות ממני, רוב החסכונות אצלה. עד שהצלחתי לעבוד מספיק כדי לכסות את כל החשבונות, כל חודש היתי אומר לה כמה צריך והיא היתה מעבירה. בלי שאלות ובלי התחשבנות. מה שהכי חשוב בזוגיות זה שתהיה ההבנה ההדדית ששני הצדדים מנסים לעשות מה שאפשר ושאף אחד לא הולך לעשות שטויות. אם האמון הזה לא קיים ומתקטננים על שטויות, הזוגיות לא תשרוד.

אנשים אוהבים לקנות בתהליך חלק. אמאזון מספקת תהליך חלק 99% מהפעמים. איביי לא.

Done

לשוטרים לא אכפת בשום רמה מאיתות. לא אוכפים את זה בכלל. הלוואי והיו אוכפים. את יכולה להיות רגועה.

לא ברור לי איזו הצדקה יכולה להיות לגעת בטלפון בזמן נהיגה ברכב מודרני. אפשר לחבר אותו למולטימדיה ולהעביר שירים דרך שם, או לקנות מערכת מולטימדיה עם כל אפליקציה אפשרית, והכל פתוח, בסביבות ה1000 שקל. עשיתי את זה בפיג'ו שלי. אני עולה לאוטו, שם ספוטיפיי במערכת וזהו. הטלפון נשאר בכיס או למטה, רחוק מהעיניים. מבחינת שיחות, פשוט לא. אין שום דבר מספיק חשוב כדי לקרוא או לכתוב בזמן נהיגה. מי שרוצה עדיין להתעסק עם הטלפון, שיקבל קנס. אגב, לא ממש צריך שוטרים עם מצלמה מדהימה בשביל זה. אפשר פשוט לקחת כל רכב אזרחי סמוי ולצלם מאות אנשים מתעסקים עם הטלפון כל הנסיעה. אפילו אם ישכרו רכבים מחברות השכרה וישלמו 300 שקל ביום, העלות של זה תשולם תוך חצי שעה עם הקנסות.

שיהיה לאמא מה לתפוס כשאתה נוהג והיא לא סומכת עליך שתבלום בזמן.

לא פה כל הזמן. מדי פעם נכנס.

וכמה יותר היא עולה?

נו, אז עוד יותר לא מובן למה כל כך הרבה עוינות כלפי האייגו. זה רכב לא רע אם לא עושים איתו מירוצים, לא נוסעים בו 4 מבוגרים ומבינים את המטרה של הקיום שלו.

לא מאמין שבחרתי שהסקודה המשעממת היא הכי יפה, אבל עולם הרכב המודרני במצב רע.

הרכב היומיומי שלי הוא 107 דור ראשון (הרכב האחרון שפיזית נמסר בארץ). אשתי נוסעת ברכב הגדול יותר. קניתי אותו חדש מהניילונים בשביל אמא שלי, לפני 8 שנים, וכשהיא הפסיקה לנהוג לקחתי אותו בחזרה אלי. נכון שאין לו כוח והגיר שלו מצריך הבנה שזה בעצם ידני עם קלאץ' אוטומטי (אם נותנים לו להעביר לבד, זה ממש לא נעים, אז הוא על מצב ידני כל הזמן) אבל זה לא רכב מאוד לא נוח. בשביל המחיר שלו ובשביל נסיעות עירוניות או בינעירוניות לא במהירות ממש גבוהה, הוא מעולה. הרבה יותר קל לי לחנות אותו מאשר את הסיטרואן C4 פיקאסו כשאני מגיע למרכז מסחרי. בנוסף הוא עושה 1:17 בתוך העיר, אז לא שווה לי להחליף אותו.

תעשה מנוי ליוטיוב פרימיום (כדי שלא יהיו פרסומות ותוכל גם לכבות את המסך בזמן שימוש, או להשתמש באפליקציות אחרות), קנה אוזניות אלחוטיות ותהנה מכמות מטורפת של מידע נחמד. אני גיליתי את העולם הזה לפני חודשיים, אחרי שקיבלתי "חופשה" מפייסבוק לחודש, ואז ראיתי שזה עושה לי טוב להתנתק, אז מחקתי את כל האפליקציות האלו מהטלפון שלי.

אחד הרכבים שלי שווה סביבות ה15,000 ש"ח (נקנה חדש) והשקעתי 1200 על צמיגים. לא רואה עם זה בעיה. להשתמש בחלקים וצמיגים זולים רק כי הרכב הוא זול זו טעות חמורה שמשלמים עליה יקר.

בלא מעט מהרכבים הטכנולוגיה כבר מאפשרת נסיעה אפילו מחיפה עד אילת בלי עצירה. זו לא ממש בעיה כיום.

השלישיה טויוטה אייגו\סיטרואן C1\ פיג'ו 107. אמינות מאוד, רכבים פשוטים בלי יותר מדי הפתעות ואנשים מחפשים אחת במצב טוב בנרות, אז יחטפו אותה בכיף. מה שכן, לא שיא הנוחות והן מרגישות יותר בנוח בתוך העיר.

שאלתם את דעתי אז אתן אותה. להיות מורה זה מעולה למי שאוהב את זה. אני לימדתי שנתיים ביסודי וחטיבת הביניים. לקחו אותי כמורה לאנגלית אבל בסוף נהפכתי למורה גם לעקרונות השרטוט ותכנון מוצר (קורס בחירה שאני המצאתי), והיו לי כמה שעות פרונטליות של פרויקט חקלאות. אם באים עם גישה טובה, התלמידים מגיבים טוב. עם התלמידים לא היו לי לרוב בעיות. הבעיות מתחילות מהמערכת עצמה. הנושא של "טחינת צעירות" קיים מאוד. גם אני וגם החדשים האחרים קיבלנו את הכיתות שאף מורה ותיק לא רצה, עם התלמידים ברמה הכי נמוכה והבעיות הכי קשות, ואז גם קיבלנו על הראש כי למורה חדש אין את הכלים להתמודד. בשנה הראשונה היתה לי מנהלת מעולה שגיבתה אותי, אבל בשנה השניה היא הוחלפה במנהלת שלא יודעת להגיד מילה טובה ולא יודעת לקרוא את המצב בשום אופן. לקחו ממני את כל הכלים שבהם יכולתי לאכוף איזשהו סוג של משמעת והתייחסו אלי באופן נוראי. בנוסף, השנה הראשונה היתה סטאז' והשנה השניה היתה "בערך סטאז'", שזה אומר שצריך להמשיך ללכת ללימודים פעם בשבועיים ולעשות עבודות אקדמיות שאין שום קשר בינן ובין המציאות. אני אישית לא נכנסתי לתחום כדי להיות מורה, אלא כדי שיהיה לי ניסיון בהוראה כדי לבנות תכניות לימוד ללימוד מרחוק (שנה לפני הקורונה) לילדים שלא יכולים להגיע לבית הספר מסיבות שונות. עזבתי בעיקר בגלל הכסף אבל גם כי המערכת עצמה יכולה להיות מאוד אכזרית. בשנתיים שעבדתי, אפשרו לי לעבוד רק חצי משרה. בקיצור, אם מוצאים בית ספר טוב, ללמד זה אחלה. אבל בשביל 10,000 ש"ח לחודש בהוראה צריך וותק של כמה שנים או דוקטורט. למזלי התברגתי טוב במקום אחר בתחום הרכב אחרי שפרשתי. הייתי חוזר אם היו משלמים לי מספיק, אבל אני לא רואה את זה קורה.

הזוי. אפילו לפיג'ו 107 שלי יש חלונות חשמל. מה שכן, במחיר הזה מקבלים אוטו עם אמינות באמת מטורפת. לי יש את ה107 (זה אותו רכב, רק שלאייגו יש כמה מערכות יותר מתקדמות) כבר 7 וחצי שנים והיתה לה רק תקלה אחת, של המדחס של המזגן שהלך ב65,000 ק"מ. חוץ מזה, רק טיפולים שוטפים.

העובדה שממשיכים לקנות למרות המיסוי המטורף שיש פה, רק מראה כמה התחבורה הציבורית בלתי אפשרית פה לרוב המוחלט של האנשים.

הפתרון היותר הגיוני הוא להציע הטבות מס משמעותיות לאנשים וחברות שמוכנים לצאת מתל אביב. אין שום סיבה לחיות ככה ועוד לשלם על זה המון כסף, כשיש אפשרות להעביר אנשים ופעילות מסחרית יותר לפריפריה. לזה ממש אין מינוסים. לא מכריחים אף אחד לעשות כלום, מפתחים אזורים שצריכים יותר תעסוקה ומורידים פקקים ועומס ממקום שכבר עמוס מדי. לא צריך לדפוק את האזרח כשאין אלטרנטיבות. בהולנד היכולת שלי להגיע בתחבורה ציבורית לאנשהו היא יותר טובה משל מישהו שמשתמש ברכב בתל אביב, ועוד יותר אם זה בתחבורה ציבורית. בישראל זה לא יקרה בעשורים הקרובים בגלל תכנון לקוי ופוליטיקאים שרואים את האזרחים כמשאב לניצול, לא כמשאב לטיפוח.