אביב

חנן- נראה לך שהתחלקתי על השכל? אין שום כוונה לעשות דיגיטציה למתח ואז שוב להפוך לאנלוגי. ה-MAP מוציא מתח אנלוגי כפונקציה של הלחץ. הכוונה לחצוץ כמובן כדי לא להעמיס את החיישן בעזרת BUFFER בעל כניסת של שער של FET, את המתח מיציאת ה-BUFFER להעביר דרך נגד טורי מתאים וע"י כך להפוך אותו לזרם ולשים שעון זרם אנלוגי מהסוג הישן והטוב. איציק- אתה בטוח לגבי שהחיישן מודד יחסית ללחץ אטמוספרי? זה אומר שבגבהים משתנים המדידה תשתנה. ממה שאני קראתי יש בתוך החיישן תא ואקום קטן שיחסית אליו הוא מודד: http://www.fastfieros.com/tech/map_sensors_and_how_they_work.htm יש שם הסבר מעמיק. לפי מה שאני מבין קריאת המתח כאשר המנוע כבוי נותנת את הלחץ האטמוספרי בנקודה בה אני נמצאים ולכן החיישן מדווח על הלחץ כאבסולוטי. לעומתו מדי-וואקום אינם מפצים על הפרשי גובה. כנראה שבכל מקרה יהיה ניתן לכייל את השעון לשקף תמונה דומה לזה של שעון וואקום טיפוסי. דניאל? מרק?

אם שווה לך לפתוח ולעקוב בסבלנות אחרי כל החוטים והחיבורים, לבצע מדידות זרם וכו' לעומת להחליף את הבקר כל כמה חודשים זה אתה תחליט. אם יש לך את הבקר התקול ואתה רוצה שאני אעיף מבט ואבדוק אם אפשר לתקן אותו או לנחש מ מקור הבעיה צור איתי קשר שבוע הבא בה"פ.

ידידה, תקרא את כל השרשור.

צביקה קונדום זה גם טוב?

הנושא נדון בהרחבה ואני לא אהרוס לך את הסקרנות לכן בצע חיפוש בפורום

תודה לכולם על התגובות המעניינות. אלכס, כן אצלי ברכב בוודאות חיישן MAP. דניאל, הכוונה היא בכל מקרה להשתמש ב-Buffer שהכניסה אליו היא כניסה של FET או אפילו MOSFET (השער נחשב נתק לכל צורך מעשי- כמה מאות מגה אומים) כך שלא תיתכן העמסת החיישן. אורן, הכוונה היא כמובן לשים שעון אנאלוגי, אלא שהשעון יהיה חשמלי ולא מכאני שעובד על וואקום. גם אני חושב שתצוגה דיגיטלית קשה לפענוח ולא נוחה לצורך אבחון. איציק, אכן עקבתי בזמנו אחר השרשור שנפסק, לא ברור לי למה הלד אנלייזר נשרף, אם תצטרך עזרה בכיוון הזה אשמח לעזור. לגבי כל מה שאמרת, תודה על המידע המורחב ואכן המסקנות אותן ציינת מוכרות לי ולו רק מהיכרות ארוכה עם הרכב והרגשת המנוע ומידת המאמץ שלו. כמובן שמדידה בזמן אמרת תהיה הרבה יותר נחמדה ולכן לשם אני הולך. דבר אחד שחסר לי ואשמח אם תוכלו להסבירו לפרטים: חיישן MAP מודד להבנתי את הלחץ יחסית לוואקום מוחלט (או משהו קרוב לזה) ז"א שהתת לחץ שבסעפת ומורגש על ידו הוא חיובי, כיוון שהלחץ שבסעפת הוא וואקום יחסית ללחץ האטמוספרי ולא יחסית לוואקום מוחלט. לעומת זאת שעון וואקום מודד לחץ יחסית ללחץ האטמוספרי- אכן כך הדבר? בעצם ההבדל הוא כמו בין יחידות PSIG לבין PSIA. אם אני צודק בדבריי אז איך ניתן לתרגם את קריאת החיישן ללחץ ואח"כ לוואקום יחסית ללחץ האטמוספרי, כיצד המחשב הזרקה מבצע את החישוב הזה? יש למישהו גרף או טבלה של מתח/לחץ?

את הסרטים תשאיר לסינה סיטי. יכול להיות שאחד המנועים צורך זרם גבוה מידיי בגלל תקלה ולכן היחידת נשרפת לך כל הזמן. מאידף יכול להיות שאחד הכפתורים לא בסדר וזה גורם ליחידה להידפק (סיכוי יותר נמוך). כמו כן תיתכן בעיה של חדירת מים לחיבורים וקצר, בעיית מגעים רופפים איפושהו בדרך וכו'. מה גם יכול להיות שהיחידה שקיבלת חינם לא הייתה מי יודע מה. מהיכן אתה בארץ?

וזה מתקשר למה שאני אמרתי לגבי קלימטרוניק. כל מילה נוספת מיותרת.

טוב בדקתי וזה קל מאד- פרק את תא הכפפות. ותסתכל מכיוון שקע הדיאגנוסטיקה לכיוןן מרכז הדש. אתה תראה בפנים צינורית ממנה יוצא מוט דק (נראה כמו חוט) ובסופו הוא מסתיים בלולאה. הלולאה מתלבשת על חלק מפלסטיק. כשתשחק בבורר בנקודה בה הוא נתקע לך אתה תראה את המוט הזה זז. הוצא את הלולאה מהפלסיטק ונסה לדחוף את המוט פנימה ולמשוך אותו ותראה אם הוא זז בחופשיות ואם זה מנתב לך את האוויר במלואו למעלה. אם כן הבעיה בכפתור או בפלסטיק עליו מתלבשת הלולאה. אם הוא לא זז אזי הבעיה בתריס. בדוק וחזור לעדכן.

טעות ביידך. החלקה של הקלאץ' בהחלט יכולה לגרום לתקלה כזו. במידה והקלאץ' אינו מחליק אתה צודק.

אם ברכב שלך זה כמו אצלי (96) וזיכרוני אינו מטעה אותי ישנם 3 תריסים: בורר בין חום לקור- נשלט ע"י הבורר חום/קור ולא רלוונטי לבעיה שלך. הבורר של כיוון האוויר משחק בשני תריסים: בין המהלכים אוויר קדימה עד אוויר לרגליים הוא מזיז את התריס הימני העליון- מנתב את האוויר או קדימה או לתעלה השמאלית. כאשר הכפתור הגיע למצב רגליים תריס זה נעצר במצב ניתוב האוויר לתעלה השמאלית ואז התריס השמאלי שנמצא בקצה התעלה השמאלית מתחיל את מהלכו. תריס זה מנתב את האוויר בסוף התעלה השמאלית או כלפי מעלה (מפשיר) או כלפי מטה (רגליים). לכן מתיאורך אני מסיק שהתריס הזה תקוע. התריס נמצא בערך מאחורי הכפתורים של המפשיר האחורי. מימין למוט ההגה בגדול. לדעתי אין גישה אליו ללא פירוק הדש אבל אני יכול להסתכל אצלי. יכול להיות גם שהבעיה בכפתור. אני אסתכל אם אפשר לנתק את הכבל שלו, לבדוק ידנית ואעדכן אותך

המצבים הם (עם כיוון השעון), תקן אותי אם אני טועה. 1. אוויר קדימה. 2. אוויר לרגליים + קדימה. 3. אוויר לרגליים. 4. אוויר לשמשה הקדמית. כשאתה מסובב את הכפתור עם כיוון השעון. באיזה מצב הוא עוצר לך?

דניאל- כוונתי הייתה לבדיקה בה מכניסים לחץ למערכת הקירור. אם יש נזילות חלקיות או נקודה שהיא בדרך להיות נזילה זה יכול לזרז אותה. שושו, דניאל צודק, זה שהמים יוצאים החוצה זה לא אומר כלום. גם אני נתקלתי בכמה מכוניות כאלה שכאשר נותנים גז המים יוצאים החוצה, להבנתי מהסיבה הפשוטה שספיקת המשאבה עולה. יש מכוניות שהסיפור הפוך, כאשר נותנים גז המים נבלעים לתוך הרדיאטור והמפלס יורד. את הסיבה המדוייקת לא חקרתי. אני מניח שזה תלוי במיקום המשאבה במערכת. דניאל, אם תקרא את הודעות הבחור תבין שהוא מכוון לאבחון ביתי ולא לפתרון חד-פעמי של בעיה מסויימת ולכן כל השאלות ההיפוטתיות.

ארז, כן קראתי את כל השרשור, אגב אני הולך לנסות את מריחת הוודקה על החלונות צד דניאל, אצלי התריס הוא מעין מחליף- כלומר הוא פותח את המעבר מהסוללה הקרה וסוגר את מעבר האוויר החם- במצב קור. לחילופין, במצב חום הוא סוגר את הפתח ממנו מגיע האוויר הקר ופותח את מעבר האוויר החם. כלומר מעין מפסק Changeover (תסלחו לי על האנלוגיות לחשמל). לעומת זאת, הצדק עמכם וכנראה שהאוויר קודם כל עובר בסוללת המזגן, מתקרר ואז מגיע לרדיאטור החימום, מתחמם ואז יוצא החוצה ולכן אתם צודקים שאת אפקט הייבוש כן משיגים. אתמול בדקתי את זה וגם במצב חום מקסימאלי כאשר מפעילים את מדחס המזגן ההבדל הוא עצום. העניין העצוב בכל הסיפור הוא שצריך גם בחורף להפעיל מזגן וזה חבל. Jo-Jo, אצלי (רכב משנת 96) הבורר מזיז תריסים בלבד.

זה נשמע סביר. כדאי להשוות עם רכב זהה.

יגאל, נדמה לי שטעות בידך, שהרי לא יתכן המצב שאתה מתאר. מערכת ניהול המנוע ניזונה מנתון זה ולא ייתכן כי הוא יותר איטי מהדרוש לעיין להסתכל בשעון מכאני. אין לי ספק שתגובתו מהירה יותר משעון מכאני. דניאל? מרק? מישהו יכול לשפוך אור על הנושא?

בפעם השניה- חיפוש בפורום יעזור לך, תאמין לי.

עם כל הכבוד לשגיב מה שדניאל כתב לך זו התשובה האחראית והמקיפה. כל אחת מהאפשרויות שתאר תיתכן. לכן לפני שאתה מספיד את היחידה הפנימית בדוק גם את כל השאר האפשרויות. לשאלתך, שטיפת היחידה הפנימית בלחץ מים יכולה בהחלט לפתור בעיה של רדיאטור פנימי סתום. אני שוב מדגיש את זה שאם חום המנוע נמוך לא יהיה חימום ברכב.

ארז ידידי, אמנם נולדתי אתמול, אבל לא אתמול בלילה. תאמין לי שאת קלאץ' המדחס אני מכיר, כבר פרקתי כמה כאלו. גם את הסכימה החשמלית של מערכת המיזוג- מי שיכול לנתק ולחבר את הקלאץ' אני מכיר. עדיין אני חושב שהמדחס לא עובד פחות. יוסי- תודה על ההסבר המעניין.

תסתכל עם פנס באיזור המנעול של המכסה מנוע. לפעמים אפשר להכניס בוקסה קטנה עם מאריך (דרייב רבע) או ידית T ולשחרר את הברגים של המנעול.

יגאל- רב תודות, דעתך חשובה מאד. אלכס, ראיתי נתוני לחץ אל מול מתח ותודה על האישור מנסיונך. מאחר ומח אלקטרונאי פועל בראשי יותר קורץ לי חיבור שעון לחיישן ה-MAP, אם מישהו מכיר את הנושא וראה שעונים כאלו אשמח לדעת. אם לא ימצא פתרון מניח את הדעת אני אלך על שעון וואקום קלאסי.

למה לא עובד שעות נוספות? הוא עובד כל הזמן כמו במצב מיזוג רגיל, יש אמנם תרמוסטט פנימי באוטו אבל לא זכור לי שאי פעם נתקלתי במצב שהוא הפסיק את המדחס. בכל מקרה הבורר מצב חום/קור בכלל לא קשור לתרמוסטט הפנימי. כנראה שהוא קבוע לטמפ' נמוכה במיוחד. אני זוכר שבדקתי את שהצעת וזה לא עבד. אני אבדוק שוב למען הסר ספק.

שלום חברים, קראתי את כל השרשורים בנושא וכן מידע באינטרנט, ועדיין חסר לי מידע כדי להחליט- האם שעון וואקום מכאני באמת פוגע ומוריד את התת-לחץ, או שמדובר בתיאוריה בלבד? ממה שראתי חיישון MAP מוציא מתח לינארי ללחץ. זה תמיד נכון? כדאי לבנות מעגל למניעת העמסת החיישן ואז חיבורו לשעון מתח שיכוייל בהתאם? יש שעון מוכן לחיבור לחיישן MAP? מה הדעה הרווחת בקרב המומחים? מי מכם המצוענים שהתקין שעון וואקום ברכב? הכוונה היא לשעון קבוע ברכב ולא לשעון לצורכי בדיקה. כל מידע ואור נוסף בעניין יתקבלו בברכה. בתודה מראש.

מרק הקונקטור תואם לרכב שלו או שזה סטנדרטי?

הם נמצאו לא תקינים ולא הוחלפו? כדאי מאד שתשים לב מה שמים לך ברכב.