אביב

כמה טיפים: מעל הכל- כל גיהוץ אשראי, כל הזמנה באינטרנט, כל שקל שיוצא מהארנק שלך, שאל את עצמך שאלה פשוטה- האם אני באמת חייב להוציא את ההוצאה הזאת או שאפשר לוותר. על מה שלא חייבים וותר. בהתחלה תרגיש קצת מסכן כי התרגלנו לבזבז כסך בלי הכרה, אחרי חודש חודשיים תראה כמה זה חסך לך ותאזן את זה. תפרט את התזרים החודשי שלך שחור על גבי לבן- הכנסות, הוצאות חובה (חשבונות, שכירות, אחזקת רכב וכו') ואז תבין כמה נשאר לך פנוי, כמה אתה רוצה לחסוף, כמה אתה משאיר לבזבוזים, בילויים וכו' ואיך את מתמודד עם הוצאות בלת"מ. סביר להניח שמה שיקרה הוא שתראה שההוצאות שלך לא תואמות את ההכנסות שלך והציפיות שלך לחיסכון. את המאמצים תרכז בשני כיוונים- להקטין הוצאות חובה (כמו לקנות ברמי לוי במקום במכולת) ולבדוק אם יש לך דרך להגדיל את ההכנסה שלך- לדוג' להעביר שיעורים פרטיים, לעבוד ביום שישי, להחליף מקצוע בהצלחה.

מציע שתעלה צילום של הצד האחורי של הטיימר עם החיבורים והחוטים.

יכול להיות שעוד קבלים שנראים תקינים לא תקינים ויכול להיות שיש בעיה נוספת. בשביל להתמודד עם זה דרוש עוד ידע ונסיון וגם זה לא תמיד מספיק. אני לא יודע מי אמר לך את זה אבל לרוב זה לא יעבוד. קבלים אלקטרוליטטים לרוב יראו קיבול תקין גם אם הם גמורים. השיטה הנכונה היא מדידת ESR, ויש מכשיר ייעודי לזה.

איך מערכת הדמפרים הפכה את האינוורטר ל- On/off?

לא ברור למי?

תעלה צילום של הפלטות משני צידי הדלת.

בגלל שהמרכזיה שלו אינטגרלית וממה שאני מבין יש 6 יציאות, חיבור של יציאות נוספות יצריך קומבינה של איחוד ופיצול וכנראה שמכאן מגיעה המורכבות. אני מנחש שהתוצאה לא תהיה מזהירה לעומת מרכזיה ראשית עם 7-8 יציאות. קח בחשבון שזה מזגן גדול, עתיר הספק עם דירוג אנרגטי נמוך מאד. אם אין לך אפשרות ליחידות נפרדות הייתי הולך על אינוורטר.

זה חדש לי. עוד לא נתקלתי בשנאי שיודע להמיר תדר מ-50 ל-60 הרץ. אתה נתקלת?! כשמדברים על נתונים של שנאי אין שום משמעות להספק בוואטים. לא תמצא שום שנאי בעולם שמצוין עליו הספק בוואטים, למעט אולי הפסדי הברזל שלו. הכל כתוב ומצולם למעלה מה השאלה?

מאור- יש בפורום מספיק בעלי מקצוע מכובדים, מקצועיים ומנוסים לא פחות ממך (מהיכרותי האישית עם חלק מהם סביר להניח שאף הרבה יותר), שיכולים להעיד על הרבה מקרים הפוכים. הוספת סיליקון או שימוש בסיליקון במקום אטם שגורמת לנזילות תוך זמן קצר. גם אני נתקלתי במקרה שכזה יותר מפעם אחת. אטמים תחליפיים גם הם לעיתים קרובות כושלים דיי מהר, ובמקוריים זה יותר נדיר. אין כוונה להפוך את השרשור לדיון פילוסופי כיוון שיש מקרים לכאן ולכאן. מה שבטוח הוא שהכללה גורפת כמו: היא לא נכונה, מטעה ולא מקצועית.

צר לי להגיד לך אך העצה שלך מעידה על חוסר נסיון מצטבר ועל ראיה לטווח קצר. אילתור סיליקוני (אם רוצים לדייק מדובר בדבק MS או פוליאוריתן) איננו משתווה באיכותו ובעמידותו לאטם איכותי. לעיתים הוא לא מתאים כלל ושימוש בו יכול אף לגרום לנזקים, כמו חתיכות שמתפרקות ועפות לאן שלא צריך. אם מישהו שמחזיק רכב מחפש לחסוף 400 שקל על אטם מקורי עדיף שיסע באופניים. חומרי האטימה המשחתיים צריכים להיות בשימוש הרבה מאד פחות ממש שהם בשימוש בישראל. בגדול- היכן שאין ברירה אחרת (שטחים שנוצרו בהם פורוזיות או אטמים שלא ניתן להשיג/לייצר. בנוסף שימוש נקודתי ביותר כמו סביב ברגים ומקומות דומים שכיפופי האטם לא יכולים לכסות בצורה טובה. אם יש כשל תכנוני באטם זה משהו אחר- עניין של חוסר ברירה. בוודאי שלא הייתי הולך על אלתור מרצון.

בכמויות שאתה מדבר עליהן עדיף להזמין 3-4 קו"ב מוכן. אחרת אתה צריך טפלה. פחות מזה אין מה לדבר. ביג'י בונד בהחלט כדאי להוסיף. משפר כל תערובת מליטה. למה אתה צריך סומסום?

מי שמכיר אותי יודע שאני חסיד של ברי סמכא. יותר מזה אני חסיד של עבודה טובה ומושכלת. נשמח אם תעשיר אותנו בנושא התקינה בנושא גדרות עץ.

אני מאמין שהתכוונת לצמנט, חול ואגרגט. הסדר ביחסים בהחלט משנה. אם מדובר בתערובת מוכנה אין צורך בחול, מוסיפים רק מים. יחס לא מקצועי מקובל לשם הנוחות: 1 דלי מלט 2 דליים חול. 3 דליים חצץ מאחר ואתה לא צריך בטון חזק במיוחד אתה יכול גם להחמיר פחות וללכת על יחס של 1:4:4 אם אתה רוצה מידע קצת יותר מוסמך מבלוגים בעברית חפש מידע באנגלית Concrete mix ratio מומלץ מאד להוסיף ביג'יבונ'ד ודומיו לתערובת. בתלות בכמות הבורות ובמספרים הסופיים נראה לי שעדיף לך להזמין בטון מוכן. לעמידות לאורך זמן ולשם הימנעות מהבעיות שהוזכרו (יציקת עץ בתוך בטון) עדיף שאת העמודים האנכיים תעשה מפרופיל ברזל (פלדה). אם ממש לא בא לכם מבחינת המראה תמצא פרופיל ברזל שלתוכו תוכל להכניס את עמוד העץ. קונסטרוקטור לגדר? יכול להיות נחמד אבל לא הגזמנו קצת? בכל זאת ישראל...

רק לוודא שאתה מבין- במימדי הבור שתארת אתה מדבר על משהו כמו 400 קילו בטון לבור. לדעתי אתה יכול להקטין את הקוטר משמעותית ואולי להגדיל מעט את העומק. נראה לי שיש בתים שיושבים על כלונסאות בקוטר חצי מטר...

יש בהחלט חיישני מפלס נוזל שמשות שעובדים על מוליכיות. תוסיף קצת אלכוהול או קנה נוזל שמשות ייעודי וסגור עניין.

בשונה ממטחנות קפה, למכשירים מסוג כזה יש מנוע אוניברסלי (Universal motor), שיכול לפעול וגם ב-AC וגם ב-DC, עם ביצועים דומים. המהירות בכל מקרה תלויה מאד בעומס והתלות בתדר דיי נמוכה. לא צפויה לך שום בעיה.

דרישה לגיטימית וחוקית מחברת החשמל להבין כל שורה בחשבון- מה התצרוכת, מה התעריף ומה נוסף על זה. אם יש להם בעיה להסביר פנו לרשות החשמל. כל התעריפית והחיובים האפשריים נקבעים ע"י רשות החשמל. אם אתם משלמים קנסות על גורם הספק נמוך שחברת האחזקה תתקן את זה. זאת בעיה שלהם.

רצוי 10 ממ"ר

פחת לא צריך הארקה כדי לעשות את עבודתו. ניתן להסתמך על השקע הצהוב כדי להבין שיש בעיה- אם הוא מראה תקלה אז יש בעיה. אם הוא מראה תקין לא ניתן להסתמך על זה לקביעת תקינות ההארקה. אינסטלטור מחויב להעביר כבל הארקה במקביל לצינור פלסטיק אם הוא הוחלף מצינור ברזל. תדרוש מהאינסטלטור לגשר את ההארקה. ע"פ חוק החשמל בעל הדירה מחויב לתקינות מערכת החשמל. אם הודעת לו שעלולה להיות בעיה והוא התעלם יש לו אחריות פלילית.

עליתם על זה כי התחלתם לקבל קנסות מחברת חשמל?

בגדול כי זה יותר פשוט. הצמדת קבלים לכל צרכן מסבכת התקנה ותחזוקה. הסיפור הזה הוא כאב ראש לא פשוט היום. ריבוי צרכנים אלקטרוניים גורמים לעיוותים הרמוניים שגורמים לכך שמקדם ההספק לרוב שונה מקוסינוס זווית המופע בין המתח לזרם בתדר העיקרי (50Hz), מה שעלול לגרום להרעת המצב במקום לשיפור במקרה של הוספת מערכת לשיפור גורם ההספק. לעיתים צריך להוסיף מסננים כדי לא לשגע בקרים של גנרטורים, צריך להחליט האם המערכת תפעל כשעובדים על גנרטור ועוד. אם הסיבה העיקרית אצלכם לצורך במערכת כזו היא המעליות יכול להיות שעדיף לטפל בכל מעלית בעזרת קבלים. ממליץ לך להתייעץ עם מהנדס שמתמחה בנושא איכות חשמל שגם מסוגל להבין את כל מה שכתבתי. סביר להניח שחשמלאי טיפוסי לא ידע לתת לזה מעלה.

מהתיאור שלך אני מבין שלא מדובר בסתם קבלים שהותקנו אלא במערכת אקטיבית לשיפור גורם הספק. נהוג ליישם מערכת כזו בכל בניין מודרני. אם אתה רוצה להבין קצת יותר במה מדובר קרא כאן: https://www.iec.co.il/ElectricityProfessionals/DocLib4/shipur%20mekadem.pdf http://www.schneider-electric.co.il/documents/VarSet_HEB.pdf החיסכון בחשבון החשמל לא נובע באופן ישיר מחיסכון בחשמל, אלא נובע מזה שחברת החשמל לא קונסת אותך על מקדם הספק נמוך (שגורם לה לעומס מיותר והפסדים על הקווים). תבקש מהחשמלאי שלך לבדוק מה גורם ההספק אצלכם בבנין (רצוי כמה מדידות בימים ושעות שונות), יכול להיות שהוא בגבול הסביר ואין צורך לתקן אותו. במידה ותחליטו שכן יש להתאים מערכת לגודל ההזנה בבניין. המחיר שציינת נשמע דיי נמוך ולא הייתי מצפה לפחות. לגבי תיקון- יש להבין מי יצרן המערכת וליצור קשר עם היבואן, לבדוק אם יש אחריות ואפשרויות תיקון. בנוסף- אין אחריות של הקבלן?

אתה מוכן לשלם מעל 100$ על מטריה?

נשמע לי שהחיבורים של הכבלים לא תקינים. באיזה כבלים השתמשת (תקן והאם גידים גמישים או קשיחים)? איך סידרת את הזוגות? איך לחצת את החיבורים? האם חיברת גם את הסיכוך?

פוטנציומטר לא יעזור לך, היות והוא מתאים להספקים של מיליוואטים ואתה מדבר על כלי של עשרות וואטים. אתה צריך ווסת מתח. יש כמה אפשרויות לעשות את זה, צריך לחקור איך עובד ספק הכוח המקורי ולראות אם אפשר לשנות אותו או שצריך להחליפו בספק כח חדש. מאחר והידע שלך לא יספיק כדי לבצע את כל התהליך אני מציע שתמצא באינטרנט פרויקט מוכן של מישהו שעשה את מה שאתה מחפש, קיט Retrofit מוכן או ספק כוח עם בקרת מהירות. פתרון קצת יותר פרימיטיבי יכול להיות דוושת מהירות מכאנית של מכונת תפירה. בתוכה יש נגד משתנה פרימיביטי שמבוסס על טבלית עם דסקיות גרפיט. לחיצה על הדוושה מצמידה את דסקיות הגרפיט, מה שגורם לירידת ההתנגדות.