M H

עבר בשלום ?

היאריס נכנסה השבוע לתיקון קטן, טיפול וטסט, ויצאה לחופשה קצרה. בעקבות זאת, קיבלתי רכב חלופי – טויוטה קורולה היברידית סטיישן שנת 2021. הניסיון איתה השבוע רק הגביר אצלי את הדילמה, מצד אחד, אין ספק בכלל שהיא מתאימה למשפחה בצורה מושלמת והמרווח שם אחר לגמרי. מצד שני, ככל שאני נוסע עם האורך הזה, אני קולט עד כמה זה פשוט לא נוח לי ביום-יום. השכונה אצלנו צפופה מאוד ואני נדרש המון פעמים לעשות פרסות ברחובות קטנים. עם הסטיישן זה הופך לפרויקט, שלא לדבר על נסיעות ברוורס ברחובות הצרים האלה שהפכו להרבה יותר מסורבלות. אבל הבעיה הכי גדולה היא החניה אצלנו. עם היאריס התרגלתי כבר לנקודה מסוימת ממש ליד הבית – מעין חצי קצה של מדרכה, מקום שמורכב להסביר, אבל בפועל עם היאריס אני מצליח להעמיד שם את האוטו בצורה מושלמת, כך שהוא גם לא בולט לכביש וגם משאיר מעבר נוח להולכי רגל. כשאני חוזר הביתה מאוחר בלילה, באזור שלוש-ארבע, אני פשוט "זורק" שם את האוטו ומזיז אותו על הבוקר. להעמיד שם את הקורולה זה פשוט לא מעשי מבחינת הגודל. בפועל, לפחות בחצי מהפעמים שאני מגיע מאוחר בלילה זה המקום היחיד שפנוי, ואם אני עם רכב ארוך כמו הקורולה, המשמעות היא לנסוע לחפש מקום במגרש עפר סמוך, וללכת כמה דקות ברגל לבית באמצע הלילה. השילוב של חוסר הנוחות הקיצוני בחניות עם העובדה שהרכב המלא כמעט ולא ייסע ביום-יום, די משכנע אותי שאפשר להסתדר עם היאריס. גם בנסיעות הארוכות הבודדות שכן יהיו בהרכב מלא – בסופו של דבר, ברגע שהדלתות נסגרות (גם אם בקושי), כל ילד נמצא בטריטוריה שלו וזה לא באמת מפריע להם שהם יושבים צפוף אחד לשני. ובשביל להוריד תרחיש אחד מהפרק – אשתי כבר הכריזה רשמית וחד-משמעית שהיא יושבת אך ורק מקדימה - בלי קשר לגודל הרכב, כך שאין שום תוכניות להושיב מבוגר מאחור. הבעיה המרכזית היחידה שנשארה לי לפתור היא הנושא הפרקטי של חגירת הדונה בכל פעם מחדש בצורה זריזה ובטוחה. אשמח לשמוע אם מישהו מכיר או התנסה בפתרון אמין לעניין הזה – למשל מאריך חגורה איכותי , או כל פטנט אחר שאפשר לסמוך עליו כדי להקל על התהליך?

ככה ? בחוזה?!

מניסיוני האישי ומהיכרות עם שני העולמות – גם מהרקע שלי וגם ממקום העבודה המגוון שלי שרובו המוחלט מגיע מהציבור הכללי – אני יכול לומר לך שהבסיס של העסקאות האלו הוא רמה גבוהה מאוד של אמון. בתוך המגזר החרדי קיימת מציאות של אמון הדדי מסוים, אפילו בלי היכרות מוקדמת, מעצם השייכות הקהילתית שמתפקדת כמעט כמו ערבות הדדית בלתי כתובה. המציאות הזו מרגילה את בעלי העסקים להתנהל על בסיס של אמון ולא רק על בסיס בירוקרטי, ולכן כשאדם מבחוץ מגיע, הם בהחלט נוטים להשליך את אותה גישה פתוחה ונותנים את אותם התנאים. עם זאת, מכיוון שללקוח מהציבור הכללי אין את ה"חוזה" הקהילתי המובנה הזה, הוא נדרש להפגין רמת אמינות ורצינות גבוהה וברורה כבר מהרגע הראשון; כל עוד אתה משדר יושרה, שקיפות והתנהלות עניינית שאינה מעוררת חשד, החברה תתייחס אליך באותו אמון טבעי ותקבל עסקה מצוינת. עוסקות, לפחות חלקם, לפחות גם.

העניין עם הסוללות הוא רק חלק מתופעה רחבה יותר בשנים האחרונות – ברכבים מודרניים, כמעט כל תקלה משמעותית או מורכבת ברכב בן כמה שנים, יכולה להגיע לעלויות כל כך מטורפות, עד כדי טוטאלוס בתאונת "נשיקה" בלי שום קשר לסוללה שלו.

@tom26, לדעתי הלכו פה קצת רחוק מדי עם התקציבים של ה-30 ו-40 אלף שקל בשביל רכב נורמלי. אפשר למצוא היום בשוק, במיוחד בקטגוריית המכוניות הקטנות, אחלה אופציות באזור ה-15-20 אלף שקל, והן ממש לא חייבות להיות "הצרות של מישהו אחר". נכון, זה דורש "לדגור" חזק על לוחות יד 2 ולא לקנות את האוטו הראשון שרואים, וזה דורש להפיץ לכל החברים והמשפחה שאתה מחפש רכב כדי שמשהו טוב יתגלגל אליך – אבל זה לגמרי אפשרי. במחירים האלה אתה קונה רכב עם בטיחות הרבה יותר מודרנית ממה שיש לך עכשיו, ובלי הסיוט של שני טסטים בשנה. מעבר לזה, אם אתה נעול על הרעיון של לקבל שירות שמישהו אחר מטפל באוטו ולוקח את האחריות עליו בלי הלוואות ומערכת בנקאית, יש אופציה של חברות השכרה פרטיות וקטנות. אני למשל נמצא בעסקה כזאת של השכרה לטווח ארוך עם טויוטה יאריס 2013 ומבסוט עד הגג. אחרי שחפרתי את השוק הזה וגם התייעצתי בעבר כאן בפורום, ראיתי שאם אתה לא מתעקש על רכב חדש מדי, העסקה הזו לא בהכרח מייקרת את הסיפור בצורה משמעותית. נכון שזה יעלה לך יותר מאלף השקלים שרצית לשים בצד לחיסכון, אבל צריך לעשות פה מתמטיקה נכונה: אם היום אתה תנסה לחסוך 1,000 שקל בחודש ובמקביל ממשיך לשלם על התחזוקה, הדלק והטסטים של הטויוטה הישנה, אתה כבר עכשיו מוציא סכום חודשי כולל שהוא כנראה גבוה יותר. מספיק שנפלת על הצד הרע של התחזוקה עם איזה תיקון גדול, ובממוצע אתה כבר משלם סכום שיכול לסגור לך שכירות חודשית בראש שקט. בחברות הקטנות האלה הרבה פעמים יזרמו איתך על הוראת קבע וכמה צ'קים לביטחון בלי כל בדיקות האשראי הנוקשות של החברות הגדולות. החוכמה היחידה פה היא פשוט לבדוק טוב טוב מול מי אתה מתעסק, לא ללכת למגרש מפוקפק אלא לחפש חברה שכונתית ואמינה של אנשים טובים. שווה לך לבדוק את הכיוון הזה. דיסקו, יש לי כמה שמות של חברות בשבילך, חברות לגיטימיות לחלוטין. אישית, אני משלם בהוראת קבע, אין לי היכרות אישית עם הבעלים של החברה, כן שכרתי מהם בעבר פה ושם. אם כי, אני מניח שזה קשור להשתייכות המגזרית, לתרבות האמון שגבוהה בתוך המגזר החרדי - יותר מהנורמה בישראל.

ברכבים החדשים יש היום חיישני לחץ אוויר בגלגלים והספריי הזה נוטה להרוס אותם. חוץ מזה, בפנצ'ריות בדרך כלל לא אוהבים להתעסק עם זה – הם מבקשים עוד כסף על הניקוי של החומר או פשוט אומרים שאי אפשר לתקן את הצמיג. בגלל זה עדיף ברגי סיליקון, כל מה שצריך זה את הברגים האלה וקומפרסור קטן באוטו. העניין הוא שצריך למצוא איפה החור בצמיג, וזה לא תמיד הכי קל בשטח, אז לבחורה, אולי בכל זאת הספריי עדיף, כי עם הספריי היא פשוט מחברת ונוסעת. בסוף, עדיף אקדח קטן שתמיד עליך, מאשר אקדח גדול שנשאר בבית...

דבר ראשון יצא לי לראות רכבים שלא אמורים לעבור טסט בשום צורה גם אם הם לא עברו שיפורים מוקצנים. להפך, הם עברו שיבורים מוקצנים )-: כלומר - הם פשוט שבורים. אתה רואה שהרכב לא אמור לעבור טסט, צמיגים יבשים וישנים, הכל נוזל מכל מיני מקומות, שבור, מתפרק, אזיקונים וכל מיני דברים כאלה. לא סביר שרק מכונאי אחד ראה את זה. כמה מהם ראו את זה בטוח. דבר שני אם בעלי המכון זה לא כסף בשבילם, למה הם צריכים לתת לזה הסכמה שבשתיקה? וגם איך בסוף מצליחים להפיל את זה על מוישה, הרי המשטרה חוקרת, ואם אנחנו פה יושבים מדסקסים על זה ומבינים שהמצב על הפנים, אז איך עם כל החקירות של המשטרה היא לא מצליחה לתפוס כלום ?

אם כבר מדברים פה על פרויד ונחל הגיבורים, יש לי תובנה מעניינת מהניסיון שלי, שאולי מישהו פה יוכל להסביר אותה מבחינה מכנית. בעבר הייתה לי סובארו B4 (מנוע 2.0 ליטר, הנעה 4X4). הייתי רגיל שצריך ללחוץ אותה חזק כדי שתעלה את נחל הגיבורים ברציפות ובטוב. כמובן, אם לחצת חזק ולא ריחמת על הגז – לא הייתה לה שום בעיה והיא הייתה תופרת את העלייה גם על 100 קמ"ש, אבל זה דרש מאמץ. איפה שהופתעתי לגמרי זה עכשיו, כשעברתי לטויוטה יאריס 2013. באופן די מדהים, עם האוטו הקטן הזה והמנוע החלש יחסית, בכלל לא צריך ללחוץ כל כך חזק ואין את הרעש הסביבתי והמאמץ שהייתי רגיל אליו. אתה פשוט לוחץ קלות על הגז והאוטו נוסע ועולה בלי דרמות

אני לא מדבר על ה"וויתורים" למוסכניק שמעביר רכב של לקוח תחת הקלה קטנה. מה שלא מובן לי זה איך בכ- 200 שקל (!) אתה יכול להעביר כל רכב, לא משנה (כמעט) מה המצב שלו. לעיתים גם בלי להגיע פיזית. משהו במשוואת ההרתעה פה פשוט שבור. הרי חוק בסיסי באכיפה אומר שאם ההסתברות להיתפס היא נמוכה, העונש על מי שנתפס חייב להיות אסטרונומי כדי שאנשים יפחדו להסתכן. בפועל קורה דבר הפוך ולא הגיוני: מכוני הרישוי מוכנים לקחת סיכון עצום ולסכן חיים בשביל 'גרושים', מה שמעיד על כך שהם פשוט לא מפחדים מהמערכת ומבינים שהסיכוי שהם ישלמו מחיר אמיתי שואף לאפס

סמיילי.

המצב הזה באמת מעלה תהיות. באחד המקרים הקודמים שפורסם על סגירת מכון, החלטתי לבדוק את השטח ופניתי למאכער מקומי כדי לראות איך הם מתמודדים עם זה. להפתעתי, התשובה שלו הייתה פשוטה: "המכון הרגיל כרגע בבעיה, אז פשוט תגיע למקום אחר". ברגע שהמכון המקורי נפתח מחדש, הכל חזר לקדמותו והלקוחות חזרו אליו. עושה רושם שלסגירות האלו אין מספיק שיניים בשטח אם כל כך מהר מוצאים מסלולים עוקפים. מעבר לזה, קשה להבין איך בתחום כל כך משמעותי שנוגע ישירות לבטיחות בדרכים, תופעת ה"קומבינות" היא כל כך נפוצה. זמינה וזולה. משהו פה במערכת הפיקוח פשוט לא עובד בצורה הגיונית.

אני מניח שיש לך על מה להתבסס, אם כי מהיכרות עם עסקאות קניה של - גנסיס GV80 GLE350 M5 קומפטישן בחמש השנים האחרונות, ראיתי הנחות של עשר אחוז מהמחירון בערך, לא יותר. והמדובר באנשים שיודעים להתמקח (סמנכ"ל חברת בניה, ועו"ד של החברה.) מעניין.

יש אצלך ציוד קבוע בברלינגו, כן? אז רכב גיבוי זה אומר שאיפה הכל יושב ביום יום ? כי אם בברלינגו, אז זה לא ממש לקום בבוקר ולהחליט שהיום הC3 היא הנבחרת. אז מה התכלית ?

@ay115 כבר קראתי את השרשור ההוא. תודה. @סולל הדרך צריך 6 מקומות. גם אחרי החלפה יזומה נרחבת, יש עדיין מה לחשוש ? הבעיה, שבגללה אני מבין ממך שזה לא ריאלי, שכדי להגיע לתוצאה של רכב "חדש" כשהכלי בן 16+ יהיה צורך בהשקעה כספית גדולה שלא תחזיר את עצמה. דא?

שלום לכולם. אני כותב בשביל אח שלי ומחפש לשמוע מניסיונכם. המשפחה שלו מונה 4 ילדים. עד לאחרונה הם החזיקו במיצובישי אאוטלנדר שנת 2015. לצערם הרכב עבר תאונה והוגדר כטוטאל לוס. כספי הפיצויים מהביטוח צפויים להתקבל בקרוב, והתקציב שיעמוד לרשותם לרכישת הרכב הבא יעמוד על סביבות 50,000 ש"ח. עוד לפני התאונה, הם הרגישו שהאאוטלנדר פשוט גדול ומסורבל מדי עבורם ביום-יום: ברוב הזמן הרכב נוסע רק עם 2-3 נפשות, והם הרגישו שהם "סוחבים" סתם גודל ומשקל מיותרים בכביש ובחניות. תא המטען באאוטלנדר התגלה כלא פרקטי בכל פעם שהשורה השלישית הייתה פתוחה, וההתעסקות עם הקיפול והפתיחה של המושבים הייתה מעיקה. כעת, כשהם חייבים להחליף רכב, הם נדלקו חזק על הקונספט והעיצוב של הונדה FR-V (עם 6 המקומות ב-2 שורות). הדגם הזה מרגיש להם כמו הפתרון המושלם: הוא קומפקטי וקטן יותר מבחוץ, מציע את מספר המושבים המדויק שהם צריכים, ומשאיר תא מטען קבוע ונוח מבלי להקריב מושבים. אחי ממש אוהב את הדגם הספציפי הזה וחושב שהוא הכי פרקטי עבורם. בהתחשב בכך שמדובר ברכב בשנתון ישן משמעותית מהאאוטלנדר, האם בתקציב של 50,000 ש"ח הגיוני וריאלי למצוא אקזמפלר שמור, לקנות אותו ולבצע לו יישור קו מכני וקוסמטי מסיבי כדי להביא אותו למצב "מלוקק" שייתן תחושה טובה, אמינה ומפנקת? נ.ב. לחיוב, הוא [ וגם אני (-: ] אוהב את הצורה של הרכב ומוכן להשקיע מאמץ וזמן לשם כך. לשלילה, הכל יתבצע ע"י אנשי מקצוע, מחמת חוסר ידע, ושני ידיים שמאליות. תודותיי.

מניסיון דומה בבנין שלי, שכן חדש - בבון למדי - התקדם לאיטו בהשתלטויות כאלו ואחרות, חרף מחאותיהם העדינות של כלל השכנים הטובים. עד שהבבון הוותיק של הבניין חזר מאנשהוא אחרי יותר מחודש. כצעד הסברתי מצידו, נחתכו הלילה צינורות הגז של מעבה מזגן חדש שהותקן מול פרצופם של הנכנסים לבניין. האמת, פעם ראשונה שאני שמח שיש שכן כזה...

וגם פרחים. או שאתה לא נותן את הלוחיות, או שאל תצפה לכלום. הורדתי את הלוחית והיא נאבדה / גזרתי ושכחתי לצלם / חסמתי בוואצאפ...

אני מבין שרכב גדול יותר יהיה נוח משמעותית, אבל השיקול הכלכלי בליסינג והחיבה שלי לרכב קטן בעיר גורמים לי לנסות למצות את האופציה של היאריס. סחבק לא עצלן בכלל... ואין לי בעיה להתאמץ בכל חגירה מחדש, כל עוד זה אפשרי טכנית ובטיחותית. מה גם שרוב הזמן אני בכלל נוסע לבד, הגבול שלי הוא שלא אצטרך "לחפור" עם היד בתוך הרווח בין המושבים כדי למצוא אבזם שקבור שם. אם אני שולל מאריכי חגורה (כי הבנתי שזה לא בטיחותי), בהנחה ששילוב של שני כיסאות צרים יחד עם דונה יכול לעבוד בעזרת הגבהה או מתקן עזר שיצמיד את המושבים לדלת ויפנה מקום. אם קיים פתרון בטיחותי שמאפשר לעגן את החגורה של הדונה בצורה אנושית, אני מוכן להשקיע את המאמץ בכל נסיעה. אם המסקנה היא שזה פשוט בלתי אפשרי בטיחותית בגלל המבנה של המושב, אז אחליף את הרכב. @לב טוב@sperial חוזר מהעבודה לפנות בוקר לסירוגין, ככה שהשעה 05:00 בשבילי זה אמצע היום, רכב זה לא תמיד מותרות. לגבי אלו שרמזו על אחריות כלכלית בגלל הילד השלישי – חשוב לזכור שלא כולנו חיים באותו רף או סגנון חיים. לא כל מי שמביא ילד שלישי חייב ישר להשתדרג למיניוואן ולקנות וילה; סביבי אנשים רבים שהביאו ילד שלישי ויותר, ועדיין נוסעים בתחבורה ציבורית, אז הכל בסדר.

אפשר הסבר ?

בוקר טוב ! הלכתי לנסות להכניס את המושבים פיזית לרכב. החדשות הטובות הן שמבחינת רוחב הכל נכנס מצד לצד והדלתות נסגרות בלי להידפק על הכסאות. הניסוי היה בחושך, כך שהתמונות לא משהו, אם לא מאמינים, אצרף בכל זאת... הבוסטר חייב לשבת באמצע, והאתגר הוא הגישה לאבזמי החגירה, והבליטה בדופן המושב שגורמת לכיסא הבטיחות לעמוד באלכסון. הפתרון שלי הוא להניח את הבוסטר האמצעי על חתיכת מזרון קשיח ודק שיוצר מעין "מדרגה" בצד של כיסא הבטיחות. זה מאפשר לכיסא הבטיחות שמאחורי הנהג להיצמד לדלת ולעמוד ישר לגמרי כשהוא מעוגן חזק. בצד השני, הדונה יושבת מצוין גם בלי "מדרגה". מה שמשאיר את המושב הזה נוח – כשהדונה לא באוטו, מישהו יכול לשבת שם בצורה נורמלית. כדי לפתור את החגירה אני שוקל מאריכי חגורה לאבזמים שקבורים – מישהו מכיר דגם בטיחותי ? אפשר גם להחליף את הכיסא והבוסטר בשני כיסאות בטיחות צרים שיהיו מעוגנים קבוע בחגורות המקוריות. הפתרון האמיתי כאן הוא המזרון הקשיח, שמאפשר לכיסאות להיצמד לדלתות ולעמוד ישר לגמרי למרות הבליטות במושב. ברגע שהם מקובעים, הרבה יותר קל לחגור את הילדים עם הרתמות הפנימיות של הכיסא וזה כבר לא קשור לאבזמים הקבורים של הרכב. במצב כזה אצטרך מאריך חגורה רק ל'דונה', ושם זה לא משנה את מסלול החגורה ולא נוגע בגוף הילד. השאלה היא האם המזרון הזה משנה משהו מבחינת בטיחות? מבחינתי, ברגע שאני יודע שפיזית אפשר להכניס את שלושתם מאחורה, זה כבר חצי פתרון. כשאגיע לגשר פשוט אלך לחנות ואנסה להכניס שני מושבי בטיחות צרים כדי לוודא שזה נסגר כמו שצריך ונשאר מקום ל'דונה'. מה דעתכם? לגבי השאלות למה לא להחליף רכב – מדובר ביאריס 2013 היברידית בעסקת ליסינג מחברה משפחתית בשכונה שאני סומך עליה בעיניים עצומות, למרות שכל שאר הצי שלו חדש לגמרי (2020 ומעלה), הרכב הספציפי הזה הגיע אליו במקרה וקיבלתי עליו תנאים ומחיר שפשוט אין בשוק: הגבלה של 30 אלף קילומטר בשנה (אני נוסע 25+), שקט נפשי ממוסכים ושירות עד הבית. בגלל שאני עולה על מדרכות ליד הבית ונכנס קצת לשבילים, נוח לי עם רכב שאני לא צריך לרעוד בו מכל שריטה בתחתית. ובאופן אישי, לא מרגיש לי כל כך צורך ברכב חדיש יותר. מבחינת התנהלות עם הילדים, ביומיום אני נוסע לעבודה לבד. האיסוף והפיזור הם נסיעות קצרות, וגם כשהתינוק החדש יצטרף לסבב הפיזורים, לא בטוח שכל השלושה יהיו באוטו בו-זמנית, כי אחד הגנים ממש קרוב. והליסינג כבר יהיה לקראת סיום. בערך פעם בשבוע אנחנו נוסעים מחוץ לעיר (חיפה - מרכז) בהרכב מלא, ואם כולם נכנסים מאחור והאישה מקדימה – הכל סבבה. אם יהיה צורך נקודתי שהיא תשב מאחור, פשוט נפרק את הבוסטר מהאמצע ונעביר אותו לקדימה. סחבק לא עצלן בכלל. גם נושא המקום בבגאז' מסתדר: היום נכנסים שם טיולון ומזוודה. עד הלידה, הילד בן השנתיים כבר יספיק להיפרד מהטיולון, כי בכ מצב אני לא נסחב עם שני עגלות, אז יתפנה לי המון מקום בבגאז' כי לא אצטרך לסחוב עגלה גדולה. בסוף, היכולת לחנות ולפרסס בקלות עם אוטו קטן בעיר שווה לי את ה"טטריס" הזה. מה דעתכם ? נ.ב. בבקשה תגידו שאני נורמלי...

פרטי. תודה לכולם !

בכל מצב , שלושה ילדים ביחד עם הציוד ההושבה שלהם לא יכולים להיות מאחורה, אז אחד הילדים מקדימה , ממילא אשתי מאחורה - מטבע הדברים באמצע. לא פספסתי איזה ג'וקר, נכון? דווקא חשבתי לעקוץ אחד מאיזה מעון... וברצינות, רעיון טוב.

ילדים בני שנתיים וארבע. היאריס הוא הרכב היחיד בבית. כרגע הקטן בכיסא בטיחות והגדול על בוסטר עם גב, הבייבי החדש צריך להיכנס (יחד עם הדונה שלו, בשאיפה...) השאלה היא האם במשך חצי שנה שאחרי הלידה, יהיה אפשרות איכשהו להיכנס כולם באוטו, גם אם תוך פשרות מסוימות. אני מבין שהיאריס צפופה, ואני מחפש עצות מעשיות: האם יש דרך לצמצם את הקושי? יש דרך שזה יעבור בשלום ובבטיחות לפחות לנסיעות המעטות שיהיו לנו בהרכב מלא בתקופה לאחר הלידה ? אני ריאלי ומבין שיכול להיות שזה פשוט לא יצליח פיזית. אני מעדיף לדעת כבר עכשיו אם זה חסר סיכוי, כדי שאם צריך להחליף רכב (חושב על אוריס סטיישן/פריאוס, ועוקב בשרשור השכן.), אני אעשה את זה עכשיו בנחת, ולא בלחץ כשהילד השלישי כבר אצלנו בידיים. ברור שמישהו יצטרך להצטופף שם, ומכיוון שאני היחיד עם רישיון בבית – המושב שלי הוא שטח ריבוני שלא עומד למבחן. אשתי והילדים הם 'צוות הניסוי' שייאלץ לבחון את המציאות הזאת בשטח. רק אחרי נסיעה אחת או שתיים כאלה נדע אם זה שורד, או שצריך לחתוך להחלפת רכב מיידית. תודה לכולם.

הכל נכון, וספריאל, הוא יכול למדוד את החלל הפנימי, השאלה היא שלי, לא שלו - ניסיתי להבין איזה כלי יוכל להיכנס בתוך איזה אוטובוס. ובוקי צודק, אם השאלה היא עקרונית, אפשר בהחלט לסחוב מאחור.