GTאי

"הבניין מקבל X וכולכם חולקים את ה X לא לפי הקצאה לכל אחד" - זה מה שהוא רשם. ולצורך העניין אושרה לי הגדלה של החיבור.

זה בדיוק הפוך ממה ש @Night Driver רשם... מי צודק?

אז אם אני משלם על הגדלת חיבור, זה אומר שמעשית מבטיחים לי אפשרות ליותר "חשמל" אבל אני תלוי לחלוטין בצריכה הכוללת של הבניין? מעניין. לא חשבתי שזה ככה... כשרציתי לעשות הגדלת חיבור מהנדס החשמל אמר שהפילר כבר עמוס מאוד ולא בטוח שחח"י יסכימו. אם בכל מקרה יש X אמפר לבניין, מה איכפת להם? החשש שאני אצרוך הרבה יותר מה"נורמה" ואז אעמיס על הבניין?

ההיגיון שלי אומר שאם כל הבניין מקבל X, ולצורך הפשטות יש 100 צרכנים (99 דיירים + חשמל ציבורי) אז כל צרכן מקבל 1/00, ומכאן שאם הרבה כלי רכב יתחברו להזנה הציבורית ואני לשלי, קצב הטעינה שלי יהיה הרבה יותר מהיר. מה אני מפספס? למה זה שונה מחלוקה של רוחב פס באינטרנט?

זה עוד לפני ביצוע, אני מניח שאני יכול לבקש כל מה שהגיוני. וכן, זה הולך להיות בתוך הפיר של הבניין

ניפגש כשיהיה בחוץ 40 מעלות באוגוסט יום שלם ולא שעתיים אחרי הצהרים, או כשמרבית הרכבים יהיו חשמליים ונהיה תלוים בחשמל לניידות. לא צריך נייר כסף ולא קורונה..

לדעתי רב הנסתר על הגלוי. אני לא חושב שיש כאן איזו תקלה, אלא יותר יד מכוונת מאחורי הקלעים של חח"י שחיכתה לרגע שבו היא תוכל ליצור משבר בצורה "חוקית". לדעתי בתוך 3-4 שנים לכל מי שיהיה כסף יהיה גנרטור בבית שיתחבר ללקוח / למזגן נייד. זו רק ההתחלה.

כי אני לא רוצה להיות תלוי באף אחד, ובעיקר לא לחלוק את העומס על התשתית עם אחרים.

שלום. דירה חדשה מקבלן בקומה 13, החניה ב1(-). הקבלן עושה לי הכנה בשלב הבניה לטעינה מהלוח הביתי שלי. (אין הכנה כללית לזה, ואני גם לא רוצה להיות תלוי בהכנות והחלטות של דיירים בעתיד). השאלות: 1. איזה גודל כבל אני צריך שם? 6*5? 10*5? היום יש לי מטען של טסלה עם 11 קוט"ש מקסימום. 2. בעתיד, כשהטעינה תהיה מהירה יותר, האם החתך הזה יספיק? האם לבקש כבל אחר? בסוף יש שם חניה ל-3 רכבים ובעתיד זה ישמש את שלושתם. 3. בהתאם לשאלות הקודמות - איזה תעלה לבקש ממנו? אגב, עשיתי הגדלה של החיבור מול חברת חשמל ולא צפויה בעיה של עומס. תודה מראש.

1:00 הוא שם יד על הגה שמאל. תראה בחלק הקטן של המצלמה הקדמית

כל המערכות אותו דבר. יש מדינות שאי אפשר להפעיל את כל היכולות

פיקוח על מחירים שומר על זה שלא יהיו אנשים רעבים בישראל. זה ממש לא מזיק, זה עוד כלי שבשיתוף כלים אחרים ושימוש מושכל בהם יכול לעשות לנו רק יותר טוב כשאין תחרות (או כשיש סיבה אחרת, למשל הרצון למנוע רעב מאנשים). קביעת המחירים היא ממש לא שרירותית. תראה את המאבק של המאפיות לאחרונה. יש מנגנונים מדוייקים לזה. פיקוח על מחירים לא חייב ליצור מחסור, ואם זה ייצר במוצר צריכה בסיסי אפשר להטיל מכסות ייצור מינימליות. באמת שלרגולטור יש המון כלים. אם יביאו 2 דגמים, אחרי שהשוק יתיצב מישהו ירצה להיות מיוחד יותר ויביא דגם שלישי. זה מחזורי. אתה לא מכיר את נתוי האשראי במשק, אחרת לא היית רושם שמי שאין לו לא קונה. זה נכון למכוניות ונכון לישיבה במסעדות או כמעט כל פעולה צרכנית שהיא מעבר לצריכה קיומית. הטלת קנסות לבד לא תועיל, אתה צודק. הפתרון צריך לכול סל של כלים. ברור שאפשר. החלטה על מס מעוגנת בחוק, שינוי שלו גם יעוגן בחוק. זה שעסקים יתנגדו? ברור.. אתה באמת חושב שתמיד מקשיבים להם? תראה איך פרקו את המונופול של נשר... זה לא שהוא מרוויח אבל קצת פחות, הוא בקושי שורד מול היבוא. המפעל שהוא מכר - הפסיק לייצר בכלל. אם רוצים אפשר... וזה חוקי...

מס באמת פחות אפקטיבי, אפשר לתת סובסידיה למי שייצר את התחרות (הנחות ליבואנים מקבילים). זה כלי הרבה יותר עוצמתי. אגב, המשפט של "כל מס נוסף יגולגל על הצרכן" הוא לא נכון. האחוז שיגוגל על הצרכן יהיה תלוי ב"עד כמה הצרכנים רוצים את המוצר הזה" (או גמישות עקומת הביקוש במונח הכלכלי) פיקוח על מוצרים הוא כלי מצויין. אם המחיר שנקבע לא מתאים זו כבר בעיה אחרת. יש הרבה סיבות ליוקר המחיה בישראל, בין היתר כי אנחנו שוק קטן וצרכנים עם "0" מודעות צרכנית. בסוף בסוף יש כאן 20-30 אחוז ממשקי הבית שיש להם מספיק כסף להוציא על כל מה שעולה על המדפים. אם לא היה לנו מספיק כסף המחירים היו שונים. קח את החרדים כדוגמא לצרכנות נבונה, הם משלמים עשרות אחוזים פחות מאיתנו על מוצרי צריכה בסיסיים. אם הממשלה תכריז על מס למתכנתים מה יקרה? תהיה להם בחירה בין לעזוב למקום שבו ירוויחו יותר, לבין להישאר ולבלוע את הצפרדע. אם המס יהיה 1% זה ישנה משהו? כנראה שלא. עלות המעבר תהיה גבוהה יותר. 5%? 10%? 20%? תהיה נקודת שבירה שבה המדינה תתחיל להפסיד (אמנם יש לנו יותר אחוז של מיסים, אבל נשארו פחות מתכנתים אז בסך הכולל הפסדנו כסף). במקרה של מס עלמתכנתים הסיבה התיאורטית היא הגדלת גביה ממיסים. זה לא דומה למס חברות שהוא "קנס". ההצעה הטיל עליהם מס היא אכן לקנוס אותם, המס הזה צריך להיות מנותב חזרה לצרכנים למשל בדמות הורדה של אגרת רישיון רכב, שיפור התחבורה הציבורית (שתגרום לירידה בביקוש לכלי רכב וממילא הורדת מחירים). יש מספיק מה לעשות עם הכסף.

כי כשאין תחרות צריך לעודד תחרות, זו בדיוק המטרה של הפחתת המיסים. אם היבואנים לא היו מגזימים, אז לא היה צורך במס הזה. הסלולר זו לא השוואה שלי. באמת אי אפשר להשוות. רשמת ש"בוא נעניש את מי שרוצה להצליח ולהגדיל את הרווחים שלו" .אני אומר שזה לא משהו עתידי, זה קורה גם היום בגלל מס דיפנציאלי. תחרות בריאה זו שאלה טובה, ובאמת קשה לקבוע מתי היא חורגת. אני ניסיתי להסביר את זה בצורה פשטנית ע"י כך שיש כמה סוגים של שווקים (תחרות משוכללת, מונופול, אוליגפול וכו'). את המצב אפשר להתאים למאפיינים של כל סוג של שוק כזה וככה לקבוע האם הוא עומד בתנאים של של תחרות משוכללת ("בריאה") או בתנאים אחרים כמו שאני סובר.

1. מי שיקנה ביבוא מקביל ישלם פחות, אז גם אם הוא יקבל פחות זה מתקזז. 2. כשיהיו מספיק רכבים כאלה יפסיקו לראות אותם העין עקומה

אוליגפול זה תנאי שוק, זה לא מספר. אני מנסה להסביר את זה לאורך כל הדרך שהמספר האבסולוטי לא משנה. לשאלתך על שוק הסלולר זה די פשוט וזה נקרא תחרות. יש 0 חסמי מעבר בין מתחרים ואתה יכול לעבור כל שבוע למישהו אחר. ברור לך שברכב זה לא אפשרי. לא צריך לפרק 14 יצרנים בעולם, שם התחרות הרבה יותר בריאה. מה לעשות? עזוב שיש דו"ח מבקר המשדינה על הנושא עם המלצות. בפועל צריך: 1. לייצר מנגנון שמפרק יבואנים שמחזיקים כמה מותגים ביחד ויש להם נתח שוק משמעותי בארץ, בטח ובטח כאלו שיש להם מותגים שמתחרים אחד בשני. 2. להקל משמעותית על היבוא האישי. אם זה לא יעזור, יש מספיק מהגנונים שרשות התחרות יכולה לממש (מס על רווחים זה דוגמא) באופן כללי, הכלכלה במדינת ישראל מבוססת על מס דיפרנציאלי, ולכן "מי שרוצה להצליח ולהגדיל את הרווחים שלו" נענש. ברמה האישית אני בעלים של עסק שנענש כל חודש. מותר להרוויח, ומותר להרוויח גם הרבה - כל עוד זה מסגרת תחרות בריאה. אני לא מצליח לחשוב על מוצר צריכה במגזר ההייטק שאין לו תחרות כיום, והוא מוצר חיוני כמו כלי תחבורה. יש מספיק חסמים בדרך בשביל שליבא כל רכב עד 250-300 אלף ש"ח זה פשוט יצא לא משתלם. מבחינתי שיתנו לייבוא אישי הקלות מס של 10-20 אחוז, ותראו איזו תחרות תהיה כאן. תודה רבה זה סתם פופוליזם. 90% מכלי הרכב שיעלו על הכביש יהיו 1:1 כמו אלו של היבואן הרשמי. במקביל יתפתח שוק של חלפים ל10% הנוספים.

פגעת בול. אין לו אינטרס.... אבל כשהוא מתחיל להגזים מישהו צריך להעמיד אותו במקומו... המישהו זה הממשלה שצריכה לשמור על האינטרסים שלי ושלך ************************ אגב, לא רוצה לבלבל תמוח יותר מדי, אבל יש גישה בעולם שמדברת על סוג חדש של אינפלציה שלא היתה בעבר, שנגרמת מעליה ברווחים של הקונצרנים הגדולים בעולם. בעבר ייחסו לאינפלציה בעיקר עליה בחומרי גלם\אנרגיה וכו', זה בתורו השפיע על המחירים שעלו. היום, בעיקר באירופה, אבל זה נכון לרוב המדינות המתקדמות, מתמודדים עם חברות שמעלות מחירים רק כי הם יכולים, וזה מה שמושך את האינפלציה למעלה (הקורונה עברה, המלחמה כבר מתומחרת, ועדיין בצורה לא מוסברת המחירים עולים ואיתם האינפלציה). זה כמובן לא קשור לשוק הרכב, אבל אנחנו נראה יותר ויותר קולות בעולם שיהיו בעד צמצום של ה"שוק החופשי" ויותר ויותר התערבות ממשלתית שתהפוך להיות לגיטימית. {למשל מס על רווחי הבנקים שמציע סמוטריץ - מצד אחד זה מאוד פופוליסטי, מצד שני זה מאוד הגיוני... }

אם תראה את הדוחות הכספיים שלו תבין שיש לו יכולת

מה שאתה רושם זה שיש תיאום מחירים, ושאין אינטרס ליבואן להוריד את המחיר. בכלכלה זה נקרא אוליגפול (אתה זוכר שככה התחיל הדיון? זה מה שהדליק אתכם). איך מתמודדים עם זה? ניחשת נכון - התערבות ממשלתית. אי, מיסוי, רגולציה - כל אלו השפעות אבל לא שורש הבעיה. הממשלה יכולה לטפל בשורש הבעיה. ובגלל שאני ממש לא יכול להתאפק, תקרא את ההגדרה בלינק, ותראה שזה מייצר קרטל (כמובן במובן הכלכלי). צודק ב 100%. נו, אתה ממש קרוב. תמשיך עוד צעד אחד... אם משה יוריד מחיר ל9 ש"ח, גם המס שהיה 20% בדוגמא יצא פחות מ-2 ש"ח ועכשיו הוא 1.8 ש"ח. העלות של המוצר תהיה 10.8 ש"ח ופתאום תיפתח תחרות כי משה יתחיל למכור הרבה יותר (כל המוצרים דומים). מה תהיה התגובה של דוד וציון? תחרות זה כמובן לא קורה בשוק הרכב בישראל בין מוצרים דומים. זה כשל שוק.

אם משה מוכר משהו ב10 ש"ח, דוד וציון גם הם מוכרים ב 10 ש"ח. באה הממשלה ואומרת להם שלמו לי 2 ש"ח מס. זה אומר שכולם ימכרו ב 12 ש"ח. אבל זה לא מה שגרם להם לתמחר מראש ב10 ש"ח. 2 ש"ח זה מחיר אחיד לכולם. זה לא גרם למחיר אחיד של 10 לפני המס.

התקדמנו. איזה יש?

על כלי רכב מתחרים באותה רמת מחיר המס הוא אחיד (אותו אחוז). זה בטח לא הגורם שמשפיע על אחידות המחיר. אתה מבין שאתה מסביר שיש כאן קרטל חוקי (במינוח הכלכלי שלו)? ולמרות המנגנון שאתה מתאר, הרווח והמחיר הסופי הם החלטה של היבואן. זה שהוא משלם פחות בגלל המיסוי היקר שיש כאן לא משנה את כל מה שאני מסביר - אנחנו מדברים על עיקרון של כשל שוק. המזפר המוחלט לא מעניין.

אז זו קנוניה בינלאומית? אחידות המחיר בשוק הישראלי היא בגלל היצרנים?

אתה שוב מפספס את העיקר. המחיר לכשעצמו לא מעניין (אולי עלות הייצור ירדה ב20% ורק 5% מההנחה התגלגלה לצרכן). השאלה היא האם המחיר יכול וצריך להיות נמוך יותר, ואם כן מדוע הוא לא כזה. התשובה היא כן. בישראל יש כשל שוק מכל הסיבות שכבר הזכרתי. מה הקשר לשוק הרכב בבריטניה? שאלת מה אפשר לעשות, הבאתי לך דוגמאות לטיפול ממשלתי בעליית מחירים בגלל כשלי שוק. זה ממש לא משנה באיזה תעשיה או שוק. כלים הם כלים.

אתה מפספס את הנקודה. במדינה מתוקנת , בטווח הארוך לא יתכן שמחירים + רווחים ימשיכו לעלות (כי זה מראה שאין תחרות). בישראל בפועל המחירים עולים וכנ"ל הרווח, ולכן זה מלמד על כשל שוק שאותו צריך להסביר ואיתו צריך להתמודד, יש כמה צורת ארגון משקי בכלכלה, ואתה צריך לדעת להסביר היכן אתה נמצא בשביל שתוכל להבין איך אפשר להתמודד עם הכשל . (כמובן שיש אפשרות להגיד "שוק חופשי" ולפי הגישה הזו אנחנו לא רוצים לטפל בכלום, אבל הגישה הזו לא קיימת בשום מדינה מתוקנת). אם אתה לא מסכים עם הניתוח הזה (שוב, זה כלכלה תיאורטית החל מימי קיינס) אז אין לנו בסיס לדיון משותף שמשהו צריך להשתנות. קח את הרעיון שעלה השבוע למס מיוחד על הרווחים של הבנקים (זה כבר יושם בעולם), או החלטה בשנה שעברה בבריטניה למסות את חברות האנרגיה. אלו דוגמאות על קצה המזלג. יש כלים לממשלה להתמודד עם עליות מחירים אם היא תרצה.