motior

מזכיר לי את הימים שהיו אנשים שחשבו שכדי לדעת כמה כוח סוס יש לרכב (או בעצם "כמה כח") יש לחלק את נפח המנוע במאה.

ברור שזאת בדיחה

ההודעה שלך שייכת לאוף-טופיק וממש לא לשרשור הזה או לפורום הזה

https://en.wikipedia.org/wiki/Dune_buggy

לא הבנתי את פות"ש - האם ראיתם שהמראה הייתה מקופלת? ברוב המכוניות המודרניות המראות מתקפלות אוטומטית עם נעילת הרכב ולא עם כיבויו - ומן הסתם הרכב לא היה נעול

כשמקבלים רכב בליסינג קשה להתעקש על רמת גימור... הרוב המוחלט זאת רמת הגימור הנמוכה ביותר

בגין גם הביא את הסכם השלום הראשון, פתח את הכלכלה (מה שגרם לאינפלציה המטורפת אבל איפשר לישראלים לנסוע לחו"ל ולקנות מכוניות ומוצרי חשמל מודרניים), תמך בחוק שכר מינימום, ניסה לצמצם פערים בין עניים ועשירים... הוא לא היה אסון. ברק היה אסון, ביבי אסון. לבגין היו יתרונות וחסרונות. היתרון הגדול שלו היה שניסה לפעול למען המדינה ולא למען עצמו.

קישון כתב מזמן: ארץ ההגבלות הבלתי אפשריות

אני חושב שיש הרבה מאוד טויוטות משנת 2015 עם סיומת 32. גם לי הייתה אחת כזאת (אוריס) שהגיעה בייבוא רשמי.

אחד הדברים הטובים שעשיתי בחיים היה לעזוב את הוט. גם יקרים וגם שרות לקוחות נוראי. עברתי לסלקום (אינטרנט + טלויזיה) ולרגע לא התחרטתי

אם אתה פוסל את הנירו הייתי בודק טויוטה קורולה קרוס ו RAV4

לגבי אנרכיסט - זאת המילה הפופולרית בשנה וחצי האחרונות למי שמתנגד לממשלה (כמו ששמאלן הוא כל מי שלא תומך בביבי - לכן ליברמן, בנט וגלנט הם שמאלנים). ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה אנריכיסטים הפגינו בהמוניהם נגד החלשת מערכת המשפט...

וכעת גם התיישבות בעזה

מבחינה כלכלית נראה לי שבהחלט נכון להחזיק רכב "עד שימות". כל אחד יכול להגדיר אחרת את שעת המוות... אבל החלפת רכב לא נובעת רק משיקולים כלכליים. בפעם הקודמת שהחלפתי רכב הנימוק העיקרי היה שאני רוצה רכב עם מערכות בטיחות מתקדמות ובפעם הבאה זה היה בגלל רציתי רכב גדול יותר (וגם חדש יותר...)

מצאתי מאמר שטוען שבארה"ב ירדה הדרישה למכוניות קטנות ולכן סגרו את המותג https://www.streetdirectory.com/travel_guide/55037/car_focus/what_happened_to_gms_geo.html

מוסיף בעקבות baer: ב-1997 הוצאתי רישיון נהיגה במדינת ניו יורק. קודם הייתי צריך לעשות מיני קורס תיאוריה (אני חושב שלא היה מבחן) - אשתי ואני היינו המבוגרים היחידים עם חבורה של ילדים... אחר כך קיבלנו learner permit - כלומר אישור לנהוג בחברת מבוגר אחראי כדי ללמוד, אבל כמובן לא ממש היינו צריכים. קבענו מיד מועד לטסט (אשתי ואני בזה אחר זה ברצף) אליו הגענו במכונית שלנו. הסבירו לנו שאנחנו חייבים להגיע עם מלווה בעל רישיון נהיגה של מדינת ניו יורק. ניסינו לקבל הקלה על סמך כך שיש לנו רישיון נהיגה בינלאומי אבל במשרד הרישוי התעקשו שחייבים... הצלחנו להביא מישהו מהעבודה שילווה אותנו. לפני הטסט הוא הראה לבוחן את הרישיון בתור המלווה ואז שאל אם הוא יכול לחזור לעבודה. הבוחן שאל אותו מי יסיע אותנו חזרה אם ניכשל... הסברנו שיש לנו רישיון בינלאומי ואחרי שהוא הסתכל עליו הוא אמר שבכלל לא היינו צריכים מלווה (הגיוני יותר). יכול להיות שבעצם עברנו את הטסט בשלב זה אבל הבוחן לקח אותנו (כל אחד בנפרד) לסיבוב בעיר (במכונית שלנו) כולל חניה ברוורס. בסוף שנינו עברנו (הייתה בושה גדולה אם לא...)

כבר ציינתי שזה מוזר? כי הוצאתי רישיון ב-1992 ובוודאות לא היה לי שלט כזה. כעת כשאני חושב על זה אולי אז זה היה גם בשילוב גיל הנהג אני הוצאתי רישיון רק בגיל 24 בערך ואולי בגלל זה הייתי פטור מהשלט. לגבי שכירת רכב באירופה - הפעם האחרונה ששכרתי רכב באירופה הייתה באפריל 2023 באיטליה. היה מבחר הרבה יותר גדול של ידני. שכרתי אופל קורסה ידנית והסתדרתי איתה לא רע (בהרבה כבישים תלולים וצרים אבל די ריקים)

מוזר... אני הוצאתי רישיון רק שנתיים לפנייך ולא היה עוד מושג של "נהג חדש". גם לא היה לי טסט פנימי. לא הכרתי בכלל מושג כזה. לימוד על רכב אוטומטי היה מאוד נדיר אז. אני זוכר מהתיאוריה שהיו גם כמה שאלות בהן היה אסור לטעות - טעות באחת מהן הייתה גורמת לכישלון

בשנים 97-99 שכרתי לא מעט קרייזלר ניאון, לא זכור לי שהיה משהו מיוחד עם המפתח... אולי זה היה תת דגם אחר (שכרתי בארה"ב ולא באירופה)

שכנעת אותי, אני מ 1993 סובארו ג'סטי 1990, המכונית הראשונה שלי במקביל חצי רנו 5 צבאית במשך כשנה... (כלומר חלקתי אותה עם עוד קצין) ואז מכונית ראשונה מהעבודה סובארו 1600 ידנית שנת 1990 גם כן שהוחלפה ע"י מאזדה 323 מהדור הראשון (המכונית החדשה הראשונה שלי) ב 1995 עברתי עבודה וקיבלתי קאיה ספיה... מכונית נוראית אבל האוטומטית הראשונה שלי ואז עברנו לארה"ב וקנינו שברולט קורסיקה שנת 1995. מכונית ממש לא משהו אבל מנוע חזק (3.1 ליטר אאל"ט) במהלך המגורים בארה"ב היו לנו כמה מכוניות שכורות לטווח ארוך שהיו בעיקר דודג' ניאון ושברולט קאווליר. וכשחזרתי לארץ קיבלתי מהעבודה דייהו לנסר אוטומטית... עוד מכונית איומה אז עברתי עבודה (לא בגלל המכונית...) וקיבלתי סקודה אוקטביה מהדור הראשון בארץ. מאוד אהבתי. אבל הסטארט אפ נסגר ובעבודה הבאה שוב חזרתי למאזדה 323, הפעם לנטיס שהוחלפה ע"י מאזדה 3 חדשה שמאוד אהבתי (היו 2 או 3 מאזדה 3 שהחליפו זאת את זאת אאל"ט) ואז הוחלפה ביונדאי I30 שהייתה חוויה מתקנת למכוניות הקוריאניות הראשונות שלי והיא הוחלפה בפורד פוקוס... בינתיים ירשנו את הטויוטה יאריס של חמי ובשלב זה החלטתי לוותר על רכב מהעבודה (לא משתלם כלכלית) ואחרי כמה שנים עם היאריס בלבד קנינו טויוטה אוריס היברידית 2015 אותה החלפנו ביאריס קרוס 2022 הרכב הראשון החדש שבאמת קניתי ולא קיבלתי מהעבודה ולאחרונה החלפנו את היאריס שירשנו מחמי ז"ל בטויוטה CHR 2020 וזהו בינתיים... פרט מעניין - מכל המכוניות ברשימה רק שתיים היו רשומות על שמי הג'אסטי שקניתי ב 1993 וה CHR שקניתי לפני שלושה חודשים. כל שאר המכוניות היו בעיקר מכוניות חברה וחלק על שם אשתי

כחליל הינבוט. צולם ב 25.5.24 בחוף נחשולים ב גלקסי S24 ללא עיבוד אך עם CROP

רציתי לכתוב שזאת לומינה אבל משהו היה לנראה לי שם מוזר... תודה!

דוגמא קלאסית של you can't win לא חשוב באמת מה הם אמרו או עשו, הם אנשים רעים ושליליים. (למה? כי הם מתנגדים לשלטון)

גם נכון, אבל ההשוואה לכרטיסי אשראי הייתה בנושא כמה ספרות יש בקוד אבטחה

והרוב המוחלט של המילואמניקים האלה התגייסו בלי להסס כשפרצה המלחמה.