omerkot

בשלב הזה כבר היינו צריכים לראות חיסון מעודכן דלתא/בטא/גמא ושות. הניסויים בהם התחילו באוגוסט, תוצאות היו צריכות להיות מפורסמות ברבעון האחרון של 2021 אבל בוסטרים כאלה אין. הסיבה ההגיונית והסבירה - "Original antigenic sin"; כל זמן שהוריאנטים השונים מספיק דומים לוריאנט המקורי, אנחנו יכולים לעדכן את החיסונים אבל אנחנו לא נקבל ממערכת החיסון תגובה שונה. אינדיקטיבית, בדיקות אנטיגן לקורונה עובדות טוב מאוד גם על האומיקרון, מבלי שמישהו עדכן את בדיקות האנטיגן לוראינטים השונים ולכן אנחנו עדיין נמצאים עמוק בטריטוריה של מספיק דומה.

https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2774102?s=08 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7219423/ https://www.nature.com/articles/s41467-020-19802-w ... לא חסר חומר מדעי כבד משקל, שמראה שהדבקה אסימפטומוטית בטלה בשישים ביחס להדבקה סימפטומית. קונצנזוס אין כאן. לעניין בידוד החולים, החל מתחילת אפריל 2020 אנחנו יודעים, שאפילו במקרים קיצוניים של חולים מאושפזים, אין הדבקה מעבר ל8 ימים אחרי הופעת סימפטומים: https://www.nature.com/articles/s41586-020-2196-x מתי הופחת הבידוד משתי בדיקות pcr שליליות (עניין של 3-4 שבועות) לשבועיים? מתי הופחת ל10 ימים? מתי הופחת ל7 ימים ומתי ל5 ימים? מה היתה המוטיבציה? את המסקנות יסיק כל אחד לעצמו.

סוגיית ההדבקה הלא/פרה-סימפטומטית היא עניין שנוי במחלוקת מדעית. זה יתכן בנסיבות מסוימות (למשל, במגע קרוב במיוחד/החלפת נוזלי גוף) אבל ככל הנראה לא נפוץ. אישית, הייתי בסיטואציה זהה לשלך לפני שבועיים וחצי (הייתי במשך שעות אצל ההורים ולמחרת אמא שלי פיתחה תסמינים ויצאה חיובית) ולא נדבקתי למרות שישבנו ביחד ודיברנו במשך שעות.

משך הדגירה הוא כ3-4 ימים.

רבות מדובר על ספיקה/קריסה של מערכת הרפואה. בהקשר הזה, חשוב להתבונן בנתונים הרשמיים והמוצהרים של המערכת בזמן פנדמיה (https://www.health.gov.il/Subjects/emergency/preparation/DocLib/tora/BIO_TORA_PANDEMIC_FLU.pdf - סעיפים 6 ו7 בעמוד 11) ולהשוות למצב בימי הקורונה. אמ;לק: נכון ל2007, סף הקריסה של מערכת הבריאות עמד על כרבע מליון פניות לרופא ו20,000 אשפוזים נוספים בשבוע (כל אשפוז למשך שבוע בממוצע כך שבשיא מדובר על כ30,000 מאושפזים) בזמן ש35% מהצוות הרפואי נעדר מהעבודה בעקבות תחלואה שלהם או של בני משפחה שדורשים טיפול.

כמה הערות: ראשית, למעלה משליש מהנדבקים בקורונה בכלל לא יציגו נוגדנים בבדיקה סרולוגית (כאן בנוגע לארה"ב: https://wwwnc.cdc.gov/eid/article/27/9/21-1042_article אבל ראיתי דיווחים דומים, עוד בתחילת הקרנבל, גם ממקומות אחרים בעולם). מלכתחילה, הנוגדנים שנמדדים בסרום (הנוזל שנבדק בבדיקה סרולוגית) הם תוצר של תגובה חיסונית "אגבית" ולא חלק מהתגובה העיקרית למחלות נשימתיות, שמגיעה בדמות זו של מערכת החיסון המולדת (Innate) בשיתוף נוגדני sIGA בריריות ותאי T, אותם הבדיקה לא מודדת (הרבה יותר מסובך למדוד אותם). שנית, גם כשנוצרים נוגדנים בסרום, הם דועכים בצורה דרמטית כעבור מספר חודשים מההדבקה (לרוב, אחרי 3-4 חודשים הכמות שלהם כבר נמוכה למדי) ולכן תמצא נוגדנים רק בחלון זמן מצומצם אחרי הדבקה. העדר נוגדנים לא מעיד על העדר חיסוניות. תאי הB, שמייצרים נוגדנים, יושבים בשקט במח העצם וביום פקודה הם יחזרו לפעילות וייצרו עוד נוגדנים במהירות רבה. שלישית, אצל ילדים, בטח בגילאי גן, הקורונה היא מחלה מצחיקולה ופעמים רבות מערכת החיסון המולדת מצליחה להתמודד עם הוירוס בלי צורך לערב את החלקים האדפטיביים שלה (תאי B שמייצרים נוגדנים ותאי T). בקיצור, בדיקה סרולוגית שלילית לא מעידה שהילד לא נדבק.

לעניין ה"לא יודעים" מה ההשפעות ארוכות הטווח של הוירוס, הרי שמדובר בוירוס קורונה ואלה איתנו מקדמת דנא. כולנו נדבקנו ב4 וירוסי קורונה מוכרים כבר כמה וכמה פעמים במהלך החיים שלנו וזה מספר 5. יודעים.

במסגרת קרנבל הקורונה, זכינו ל״מיתוג מחודש״ של תסמונת פוסט ויראלית (https://bjgp.org/content/37/298/212.short) בתור ״לונג-קוביד״ ותופעות דלקתיות בילדים, שנופלות תחת הספקטרום של תסמונת קוואסאקי (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7928644), בתור ״PIMS״ ו״MIS-C". התופעות האלה קיימות בכל מחלה ויראלית וזוכות לאבחון יתר (גם הוא מוכר) בתקופות מגיפה. הן אף פעם לא עניינו את הציבור בגלל השכיחות האפסית שלהן (תתי פרומילים - הרבה פחות מסוכן מ״תאונות תלמידים״) שהיתה ונותרה כזו גם לאורך תקופת הפנדמיה הויראלית הנוכחית.

אני מחזיק כזו בת 10 חודשים (אחרי מתיחת פנים) שעשתה 8,000 קילומטר ומד הטיפולים שלה מראה עוד 3,000 ק״מ. בחדשות, הבעיה כנראה נפתרה.

גם לי זה היה מוזר. אח שלי החזיק בראבו (רובוטית) עם מנוע זהה שהרגישה כמו שאתה מתאר ולא כמו הטיפו שלי.ֿ זה מה שגרם לי להסכים לקנות כזו למרות שלא היתה להם אחת לנסיעת מבחן (טעות שלא תחזור). ניהול מנוע שונה? יחסי העברה אחרים? חנק יורו6י? קשה לי להגיד. מהותית, לא היתה שם תחושה של מנוע חזק עם כח מתפרץ.

אני אחד הבודדים בארץ שקנה כזו. המנוע (tjet) לא היה מעולה. סביר שהוא יציג אמינות גבוהה אבל לא היה לו יותר מדי כח במונחים של מנועים מודרניים והוא שתה דלק בהתאם לגיל שלו (די הרבה). שאר המכונית היתה בינונית מינוס (פלטפורמה סבירה, בלמים סבירים, בולמים גרועים, הגה גרוע,...) למעט התיבה הידנית שהיתה מצוינת.

לשימוש יומיומי, עם ארגז ונוח אתה רוצה אדוונצ'ר או בעדיפות שניה נייקד. דני רשם את האופציות הקלאסיות אבל רובן כבר כלים ישנים מאוד ואישית הייתי נמנע. על הניר, כנראה שהאופציה המוצלחת ביותר עבורך היא הtrk251 של בנלי (יצרן סיני גדול, יבואן קטן) וקצת מתחת הויסטרום 250 (יצרן יפני, יבואן גדול אבל אופנוע קצת פחות נחמד). אופציות נוספות בגזרת הנייקד/רטרו הן הבנלי לאונצ'ינו 250, 250NK CFMOTO (יצרן סיני גדול, יבואן גדול) או הסוורטפילן/דיוק 250 (אופנועים אחים של אותו היצרן עם יבואנים שונים - שניהם מבוססים). כולם כלים קטנים למדי ולא צריכים להיות בעייתיים מבחינת הגובה. חלק מהכלים האלה לא מאוד רחוקים מהתקציב שלך גם כחדשים ואני מאמין שתוכל למצוא משומשים בני שנה/שנתיים בתקציב שלך.

אתה מחפש אופנוע או קטנוע?

השבוע נסעתי מאחורי קורקינט כזה ודי הופתעתי שהוא התקרב ל70 קמ"ש. הרוכב היה בלי שום הגנה. לא קסדה ולא בטיח. גם לא התעניין בחוקי תנועה.

מה שמצחיק הוא שהמראה בצד של הנהג לא מגדילה. התקינה האמריקאית מחייבת שהיא תהיה מראה של 1 ל1 ללא עיוותים. אנחנו פשוט רגילים למראות מקטינות.

תמיד מכוון לערב חג כלשהו. תורים זניחים בעליל.

שניהם אחלה אופנועים אבל פשוטים יחסית. הטרייסר 700/7 החדש (יחסית) הוא כלי מצוין. עדיף מבחינה דינאמית. תאורת לד. הויסטרום כבר די ישן (קשה להאמין שלא יוחלף בקרוב) אבל יש לו בקרת החלקה בסיסית. קח לנסיעת מבחן ותתרשם. לא חושב שתהיה בעיה למכור גם את הויסטרום. הוא כלי מבוקש ונחשב אמין להחריד.

הוא נראה ונשמע מבוגר, בלא מעט שנים, מאיתן פרידמן שיושב לידו ופרידמן בן 68. עשית שיעורי בית? אתה מבין איך העין עובדת ואיך הראיה שלך עוברת מהתמקדות על אוביקט קרוב לרחוק? כי הניתוח המדובר מחבל במנגנון הזה וכאמור, יגרום כמעט בודאות לסיבוכים. והערה כללית יותר. הרפואה לא מסוגלת לקחת משהו מקולקל ולהביא אותו למצב של כמו חדש. אנחנו לא שם. היא יכולה לקחת משהו מקולקל מאוד ולגרום לו להיות הרבה פחות מקולקל אבל המצב שאתה מתאר הוא לא של משהו מקולקל מאוד.

הוא מכניס לך עדשה מולטיפוקלית במקום העדשה הקיימת שלך. נורמלי זה לא יהיה בהגדרה. לוינגר הוא אדם מבוגר מאוד. אני מבין איך אנשים, כמוהו, שהראיה שלהם התחרבנה בגלל קרטקט והתרגלו לא לראות יותר מדי יהיו מרוצים עד הגג אבל במקרה שאתה מתאר מדובר בהטלת מום.

חייב להגיד שאני קצת בהלם ממה שאני קורא כאן, בעיקר מהנכונות של הרופא לבצע פרודצדורה כזו במצב המתואר. מעבר לשורה של סיבוכים אפשריים בניתוח והשלכות נורמליות לחלוטין (כמו קטרקט משני), לא יוצאים מניתוח כזה עם ראיה נורמלית. כשהבסיס הוא חולה קטרקט שרואה רע מאוד, אז השיפור עצום אבל זה לא המצב כאן.

החזקתי את ה2 ליטר כמה שנים ואפילו הוא לא ממש חזק בכביש.

יש לבנלי אדווצ'ר בסגנמנט של ה250 סמ"ק (trk251). חביב ולא יקר. יכול להיות שיתאים לדרישות.

הוא כלי עדין יחסית אבל מי שקונה אותו זה בעיקר צעירים שקורעים לו את הצורה בלי חשבון.

ההמלצה שלי היא להמנע מאופנוע מוגבל כזה. יש לזה רק חסרונות (כבד ומסורבל עם מכלולים באיכות נמוכה לצד מנוע מסורס). MT03 אופציה בסדר אבל CB500 משומש, Z400 (אין בעיה לרכוש משומש) או דיוק 390/האסקי 401 (עדיף לא לרכוש משומש) טובים יותר לטעמי.