20VT

איך בנויים הרדיאטורים אצלך (של המנוע ושל המזגן) ? אחד ליד השני ? אחד מעל השני ? כאשר הרכב מגיע לטמפ' עבודה הטרמוסטט של המנוע נפתח ונוזל קירור חם מתחיל לזרום ברדיאטור של המנוע. לפי מה שאתה מתאר זה גורם למזגן להפסיק לעבוד. ייתכן שהחום מהרדיאטור של המנוע מחמם (איכשהו, קצת קשה לי לחשוב איך) את הרדיאטור של המזגן, וכך מונע עיבוי של הגז של המזגן. במצב כזה המזגן לא יפיק קירור. נ.ב. ברוך הבא לפורום ומזל טוב להודעתך הראשונה

לפני המגדש יש אמנם הרבה זרימת אויר, אבל הלחץ הוא אטמוספרי בקרוב. זה שאחרי המגדש הלחץ גבוה מאטמ' לא אומר שלפניו הלחץ נמוך מאטמ'.

וואקום (חלקי, או יחסי) = לחץ אוויר נמוך מזה שבאטמוספירה. זה מה שדרוש לבוסטר. גדישה = לחץ אויר במוצא המגדש שהוא גבוה מזה שבאטמוספירה. גדישה של 1 באר = לחץ אויר בסעפת יניקה גבוה ב-1 באר מזה שבאטמוספירה. לחץ אויר ביציאה מהמגדש שווה (בערך) לזה שבסעפת יניקה, כאשר המצערת פתוחה. מסקנה - אין ואקום בסעפת יניקה בשעת גדישה. למען הדיוק, יש ואקום בצילינדר לרגע קצר מאוד בזמן שהבוכנה יורדת למטה ביניקה. הואקום הזה מוחלף מהר מאוד בלחץ שבסעפת, וזו מהות היניקה. אולי למישהו יש תשובה אחרת איך עובד הבוסטר ברכב מוגדש, או הסבר איפה אני טועה ?

'החלקה' = מהירות סיבוב המנוע לא שווה למהירות סיבוב תיבת ההילוכים (בכניסה). לעולם מהירות סיבוב ה'מאוורר' של המנוע תהיה שונה קצת ממהירות הסיבוב של 'מאוורר' הגיר, ולכן יש 'החלקה' (למעט ממיר מומנט נעול, שפירטתי לגביו למעלה). מעבר לזה תיבה אוט' היא יותר מורכבת מרגילה, ובנויה משתי דרגות לפחות, ולכן ההפסדים בה יותר גדולים גם כאשר ממיר נעול, אם כי נכון שההפסדים האלה קטנים לעומת אלה של הממיר. צריך 'מד סוסיות'. להשיג באוטו דיפו במבצע, כולל מזוודת נשיאה. וברצינות, כתבנו דיינו, לא ?

המממ ... אתה צודק בכל מילה בהודעה הזו (כמעט, האמת שדיינו אמיתי מודד במוצא המנוע ו-rolling road מודד בגלגלים, אבל היום נהוג לבלבל בין השניים). בכל זאת אני לא רואה איך כל זה מתקשר לשתי הטענות שכתבת בהודעות הקודמות ואיתן אני לא מסכים, והן: 1. ההספק הנמדד בגלגלים יהיה תלוי ביחס ההעברה של התמסורת. 2. אין שוני מהותי בהפסדים בין גיר ידני לגיר אוט'. הטענות שלי הן: 1. ההספק הנמדד בגלגלים יהיה זהה (כמעט) בכל יחס העברה של התמסורת. 2. ההספק הנ"ל יהיה נמוך מההספק שיימדד במנוע, וההפרש נובע מהפסדים בתמסורת (בזה אנחנו מסכימים) 3. ההפסדים בתמסורת אוט' יהיו גדולים משמעותית מבתמסורת ידנית. יכול להיות שאתה מבלבל בין 'יחס העברה' לבין 'הפסדי העברה' ?

סייגתי, ואף נתתי דוגמה למידת חוסר האפשריות שבעניין ע"י השוואה למספרי טלפון. כל 'אי אפשר' ניתן להפוך ל'אפשר' בהשקעת מספיק משאבים, כולל למשל טיסה במהירות האור, אם יש לך מספיק אנרגיה. בהקצנה, אם אני מסתובב עם מחשב ברכב ועליו בסיס הנתונים המלא של משרד הרישוי, הרי אני יכול לומר לך לפי המספר לא רק כיצד יובא הרכב ומתי אלא גם מי בעליו, מה נפח המנוע, מה מידת הצמיגים ועוד תופינים. אם אני מספיק משקיען על מנת לשנן את אותו בסיס נתונים, או את חלקו, או ללמוד ממנו את 500 החוקים שונים שעל פיהם ניתן לקבוע משהו לגבי הרכב מהמספר, וגם זה בהסתברות של 90% בלבד כי יש יוצאים מהכלל, אז זה פשוט יישום אחר של אותה טכניקה. זה שהייתי מספיק נדיב לאפשר בטיעון ש-10% מהאוכלוסיה ישקיעו משאבים בעניין זה, אכן טעות שלי, ואתה מוזמן לדגום מדגם מקרי של נהגים לשאול אותם כמה הם יודעים, או רוצים לדעת, או מוצאים שימושיות בידע לגבי חוקיות של מספרי רישוי. אני חושש שהמספר קצת נמוך יותר. לגבי דיונים נוספים בעתיד, אין לי שום בעיה שיהיו גם דיונים נוספים בנושא כמה כוח סוס מוסיף פילטר פתוח, ובלבד שאם אין בהם מידע חדש הם יינעלו מייד לאחר שתתוסף להם תגובה בנוסח 'בצע חיפוש', או לפני כן, או בכלל יימחקו בעודם באיבם. אני אדלג בשמחה ובשקט מוחלט מעל השרשור שתפתח אתה, או מישהו אחר, תחת הנושא "עדכון חודשי מס' 243 לגבי שינויים באופן הקצאת מספרי רישוי, מאי 2004", ובו יפורטו כל החידושים בנושא, למען המתעניינים.

מה שידוע לך חצי נכון בחלק מהמקרים. ממיר המומנט עובד כל הזמן, 'מחליק' כל הזמן ולכן מבזבז כל הזמן, גם כשאתה בהילוך. בחלק מהמכוניות יש ממיר מומנט ניתן לנעילה שבו, מעל מהירות מסויימת, קיים מנגנון שנועל את מוצא הממיר לכניסה שלו (כלומר, מנטרל את ההחלקה הטבעית שיש לממיר). המנגנון הזה נכנס לפעולה במהירויות שיוט במצבים בהם החלפת הילוך לא צפויה בקרוב, על מנת לשפר את צריכת הדלק ולמנוע את הבזבוז. נקודתית במצב הזה אכן אין הפסדים בממיר (ועדיין יש מנגנון גיר יותר מסובך עם יותר חלקים ויותר בזבוז). אבל המנגנון הנ"ל לא קיים בכל המכוניות ובטח לא משולב במצבי תאוצה שתמצא על דיינו, ולא רלוונטי לביצועי הרכב בנסיעות שאינן שיוט. ואני עומד על דעתי שאין קשר בין יחסי ההעברה להפרשים בהספק (כל עוד הכל פועל כשורה). בכל מערכת תמסורת שאינה מייצרת/צורכת/אוגרת אנרגיה, שזה בערך כל מערכת תמסורת מוכרת, הספק בכניסה שווה להספק במוצא, בכל יחס העברה. חוק שימור האנרגיה. הבהרה בעריכה: בוודאי שיש הבדל בביצועים דינמיים (תאוצות) שנובעים מיחסי העברה שונים. אבל לא לא בהספק, שזה מה שמודדים על דיינו.

קודם כל אני לא מתכוון לזלזל בתחומי עניין של אף אחד, ומי שהנושא מעניין אותו (כשם שיש הרבה אנשים שמתעניינים כמה כוח-סוס מוסיף פילטר פתוח) מוזמן לעיין בעשרות השרשורים שכבר ישנם. דבר שני אכן מדובר בסוג של סטייה, שאני יכול להבין את המקור שלה ומכבד את הלוקים בה, אבל לא מתחבר אליה בעצמי. נראה לי שזה מין רצון לדעת לפי מספר הרישוי, שהוא מידע חשוף וגלוי, כמה שיותר על הרכב/הנהג כולל מינו, גילו, מצבו המשפחתי ומספר בנות הזוג שהיו לו בעבר. ודבר אחרון, הטענה שלך שקיים מישהו/הם שמתמחה בפענוח מספרי רישוי לא מפריכה את המסקנה שלי, שעבור 90% מבני האדם, כמות המידע שיש במספר רישוי אינה עולה בהרבה מזו שניתן להסיק מהכרת הסמל שעל הרכב (כלומר, מי היצרן/יבואן). באותה מידה עובד בזק ותיק ובעל אובססיה קשה למספרים יוכל להגיד לך לפי מס' טלפון בלבד באיזו עיר, שכונה ורחוב מדובר, וזאת מכיוון שהוא טרח לזכור את כל הגחמות, העוויתות והטיקים שהיו לאחראים על הקצאת מספור בבזק מאז הקמת המדינה ועד היום. עדיין לאדם הממוצע, מספר טלפון הוא פשוט מספר, ובמקרה הטוב ניתן להסיק ממנו את העיר (שזה בערך כמו לדעת את יצרן הרכב).

רקע: הבוסטר של הבלמים עוזר לנו להפעיל יותר לחץ באמצעות דוושת הבלם על משאבת הברקס, וזו הסיבה שכשהמנוע כבוי צריך להתאמץ יותר כדי לבלום. הבוסטר משתמש בוואקום שנוצר במנוע כמקור לכוח הנוסף. שאלת תם: ברכב מוגדש, לא תמיד יש ואקום במנוע, נכון ? לפעמים יש גדישה, שבמידה והיתה מחוברת לבוסטר היתה אפילו מקשה על הבלימה. אז מה עושים ברכב מוגדש ? האם אפשר לסמוך על זה שלא תהיה גדישה בזמן בלימה ? בעצם, גם במנוע אטמ', כשהמצערת פתוחה אין ואקום ... אז נכון, זה לא הגיוני שמישהו ייתן גז ויילחץ על הבלם בו זמנית, אבל גדישה לא נעלמת ומתחלפת בוואקום כל כך מהר. או שכן ?

אשמנו, בגדנו. עוד לא נחו עיני על הגולף החדשה בשר ודם (או שמא ברזל ושמן). אולי גם בראלי החדשות יהיה אבל בינתיים הקיימות ימשיכו להסיר ממירים בהצלחה.

WTF ? 1. הדבר האחד ששום גיר / יחס העברה / דיפרנציאל לא יכול לשנות הוא ההספק שעובר דרכו. אפשר לשחק במומנט ומהירות, אבל ההספק הוא הנתון הקבוע. כך שעניין יחס ההעברה לא רלוונטי. 2. בוודאי שיהיה הבדל בהספק (תסלחו לי שאני לא משתמש בסוסים) שיורד לגלגלים בין תיבה ידנית לאוטומטית, בהנחה שהמנוע זהה. כל הפרש ההספק בין המנוע לגלגלים הוא בעצם הפסדים של מכלולי ההנעה, ומה לעשות שבתיבה אוטומטית ההפסדים יותר גדולים. רוב ההפסדים אגב נובעים מהשימוש בממיר מומנט, שזה סוג של מיקסר שמערבב בחריצות עיסת שמן, העיסה מתחממת יופי, והאנרגיה הזו צריכה לבוא מאיפה שהוא (כן, מהמנוע). בידני יש קלאצ', שכשהוא לא מחליק (כלומר, במצבו הנורמלי) אז הוא לא מבזבז אנרגיה.

אולי מספיק עם הדיונים בסיומות של מספרי רישוי ? מכל הטחינה שהיתה פה ובפורומים אחרים לנושא המסקנה העיקרית היא שאי אפשר להסיק כלום. כי פשוט יש יותר מדי אפשרויות, וכי הבלאגן במשרד הרישוי, כמו בכל משרד ממשלתי טוב, חוגג. אז אולי אפשר לתת לשרשורי סיומות-מספר-רישוי את אותו יחס שנותנים לשרשורי כמה-כוח-סוס-יוסיף-לי-פילטר-פתוח/צ'יפ/מדבקת-TURBO.

אתה טועה. אין קשר בין ממיר תקול/חסר לחיישן למבדה, הממיר נמצא אחרי החיישן, וגזים לא אמורים לחזור ממנו לשום מקום. אם הם חוזרים, יש בעיה. החיישן רק בודק כמות חמצן בגזי הפליטה. מדברים על זה שיהיו מכוניות עם חיישן נוסף גם אחרי הממיר, ואז כל מסירי הממירים לא יוכלו לצאת מזה כל כך מהר כי מערכת ההזרקה שלהם תתחרפן. אבל זה עוד לא קיים באף מכונית שאני מכיר. עשר שניות חיפוש בפורום על חיישן למבדה יוציאו בשבילך הסברים איך העסק פועל: קישור אחד קישור שני

ינון, אתה באמת חושב שמהנדסי וולוו זקוקים לבליטה מכנית כדי להפריע לך ללחוץ גז עד הסוף ? בשביל זה יש להם מחשב, ובקרת גדישה, ובקרת הזרקה ובקרת אמו. עד כמה שאני יודע יש לך מצערת Drive-by-Wire, מה שאומר שהדוושה שלך היא בסה"כ עוד 'חיישן' שמודד כמה אתה לוחץ על פני טווח מסויים. את כל העניין של פתיחת וסגירת המצערת עצמה, מנהל המחשב. אז זה באמת לא משנה איפה הדוושה נעצרת, כל עוד המחשב מזהה את זה כ'פתיחה מלאה'. הבליטה היא, לדעתי, פשוט מעצור מכני שנועד לדאוג שהאקסטרה כוח שאתה מפעיל על הדוושה בשעת התלהבות לא יופעל על מנגנון החישה של הדוושה, שמן הסתם לא בנוי להתנגד לעוצמת הלחיצה של רגל של נפיל מצוי. רצפת הרכב פשוט עושה עבודה יותר טובה בלהתנגד לרגל שלך. אם לא היה מעצור (או אם תוריד אותו) אז לחיצה בריאה פשוט תשבור את חיישן המיקום. -------- (כאן נגמרה התגובה למקרה שלך, מכאן והלאה על מצערת מכנית) ------- גם אם יש לך מצערת מכנית (לא סביר), אז מה שכתב roy נכון - גם במצערת כזאת לא חשוב לאן מגיעה הדוושה כל עוד היא פותחת את פרפר המצערת במלואו. מכיוון שציינת שזה מעבר לידע שלך, וגם עצם השאלה מעידה על אי הבנה במבנה המצערת, נפתור את הבעיה בדקה קריאה: המצערת היא בסך הכל 'ברז' שחוסם את כניסת האויר למנוע. אם המצערת לא היתה חוסמת את האויר, המנוע היה נושם כל הזמן בשיא יכולתו והסל"ד היה עולה בפראות ללא שליטה. המצערת מותקנת בתוך צינור כניסת האויר למנוע, באופן הבא בערך (כמובן שההוראות להלן אינן מציאותיות אלא להמחשה): קח את הצינור. בנה פלטת מתכת שמכסה בדיוק את פתח הצינור. סמן על הפלטה קוטר. לאורך הקוטר הזה הצמד לפלטה בורג קצת יותר ארוך מהקוטר. עכשיו יש לך ביד 'פרפר', שהבורג הוא הגוף שלו והפלטה היא הכנפיים. עכשיו קדח חור בדופנות הצינור, מצד לצד, לאורך קוטר הצינור (שני חורים למעשה). הכנס את הפלטה לצינור כך שהבורג מושחל בשני החורים שקדחת, והפלטה שיושבת עליו סותמת את הצינור לכל זרימה שהיא. מה שיש לך עכשיו זה מצערת סגורה. עכשיו סובב את הבורג ב-90 מעלות כך שהפלטה 'תשכב' בתוך הצינור, ותהווה מינימום הפרעה לזרימה. זו מצערת פתוחה. הכבל מדוושת הגז מושך מוט שמחובר לציר המצערת וכך מסובב אותה ממצב סגור לפתוח. להמחשה: הנה מצערת סגורה והנה אותה מצערת פתוחה (שים לב לאצבע בצד ימין שלוחצת על המוט שמסובב את המצערת למצב פתוח). לעניינך, אם במצב שהדוושה במעצור, המצערת נמצאת במצבה הפתוח ביותר, צריך להיות ברור שאין שום דבר שאפשר לעשות למצערת על מנת להגדיל עוד את הזרימה בצינור. אם נמשיך לסובב את הפרפר מעבר למצב 'שוכב', ברור שנקבל תוצאה הפוכה, כלומר הפרעה לזרימה. הדבר היחיד שאפשר אולי לחשוש ממנו הוא שמהנדסי הרכב לא מאפשרים פתיחה מלאה של המצערת, אבל הגבלה כזו תעשה בד"כ בגוף המצערת עצמה ולא בדוושה, וגם זה לא הגיוני במיוחד. אם כל עניין המצערת ידוע ומוכר לך, ורק עניין הבדיקה הפיזית הוא מעבר ליכולתך, אז כתבתי הרבה בתקווה שזה יועיל למישהו אחר. בכל מקרה, אצלך, כמו שכתבתי, יש כנראה מצערת DBW.

אם כבר החזרת ישן ... לשאלתך - יותר סל"ד = יותר שחיקה למנוע. לא קשור לצריכת דלק. למה התיבה שלך לא מורידה הילוך - כי היא לא יודעת שאתה בירידה ורוצה לבלום. מבחינתה כמה שפחות סל"ד יותר טוב. אם מדובר בסל"ד עצבני (נגיד, מעל 4500), אז גם מבחינתך עדיף ככה. במקרה כזה תשתמש בברקס. יש גבול לבלימת מנוע.

אני יכול להגיד לך מה לא אופציה הגיונית. Potenza RE040, שיש לי במידה 225/45/17, שווים לתחת. מפרפרים, תת היגוי, ומה לא. בני שנתיים בדיוק. יכול להיות שזה רק האקזמפלר שלי שנדפק, ויכול להיות שגם לשילדה שלי יש חלק בתת היגוי, אבל פרפורים זה לדעתי עניין של הצמיגים נטו. אני אשמח אם מישהו יאשר לי את זה כאן.

ממה שקראתי לא הבנתי את מה שאתה הבנת. לדעתי אין קשר בין ה-FlashBooster, שזה תוכנה ומכשיר בלינק הראשון שנתת, והם מעניינים כשלעצמם, לבין 'נתוני שיפור לרכבים' שזה הלינק השני. הדף שבו מופיעים הרכבים שלהם מתאים ה-Flashbooster לא עובד, ולכן לא ניתן להסיק שזה עובד ב-HGT. הנתונים שיש בלינק השני לגבי הרכבים השונים הם עבור שיפור שהסדנה עושה בשבילך, אצלהם בבית. או שאתה מפרק ושולח להם את המחשב, או שאתה מביא את הרכב, אבל זה לא משהו שעושים בבית. וזה, למיטב ידיעתי, לא חדש. אם אין לך מידע מעבר למה שמופיע באתר, לא הייתי ממהר להסיק שהכספת נפרצה.

מישהו בכלל הבין באיזה רכב ו/או מידת צמיג מדובר בשאלה המקורית (TT ?) אני לא מכיר מכוניות לא מסחריות שיחזיקו 19" עם חתך צמיג סביר (כלומר יותר מ, נגיד, 25).

לא צריך להוסיף שום דבר ! פשוט תכניס את זה לכל חריץ PCI פנוי שיש לך באוטו, ובפעם הבאה שאתה מדליק סוויץ' המחשב מנוע יגיד לך 'נמצאה חומרה חדשה', אתה תשמע קצת חלקים מסתובבים ואחרי איזה 20 שניות הוא יגיד 'החומרה החדשה שלך מוכנה לשימוש' וזהו. תן גז. וברצינות, שיפורי מנוע זה לא plug and play, ובטח שאי אפשר להגיד כמה כח-סוס זה יוסיף לך, ורשימת התוספות הדרושות על מנת שזה יעבוד כמו שצריך מתחילה כאן ונגמרת בירושלים* (דוגמא: מזרקים, תוכנת ניהול מנוע, אינטרקולר ועוד). * לא תקף למתגוררים בירושלים, לעובדי החברה ולבני משפחותיהם.

וזה באמת משנה אם זה עלה 26,582¤ או 27,342¤ ? הרישום הקפדני הזה, עם כל הכבוד, מתאים יותר לייקים מאשר לצרפתים ... וגם להם לא, לדעתי. לעשות חישוב גס של עלות אחזקה לרכב זה די פשוט. ההבדל בין הנדסה למתמטיקה הוא בזה שבהנדסה, ¶ זה בערך שלוש, ובמתמטיקה הוא 3.1415926536. תקלות של חלי זה לא אינדיקציה לאיזה תקלות אני צריך לצפות כשאני קונה צרפתיה, כי אולי יתמזל מזלי ואני אקנה את הצרפתיה של רוני. המערכת שהיא קנתה גם לא משנה לגביי, כי אני מעדיף מערכת ב-40K שקל (NOT). ירידת ערך זה עניין די צפוי באחוזים. כנ"ל ביטוח ורישוי, וטיפולים שוטפים. צריכת דלק טיפוסית אפשר לברר בדקה ממישהו או באינטרנט, וממילא אנחנו יודעים כמה זה באמת מדוייק מנהג לנהג ומרכב לרכב. סה"כ בחמש דקות חישוב אפשר לקבל מושג בפלוס-מינוס אלף-אלפיים שקל כמה יעלה לך האוטו בשנה כפונקציה של כמה תיסע איתו. מכיוון שתקלות זה יד הגורל (ורמת האחזקה), צריך להכניס לחישוב איזה סכום בתור 'ביטוח' תקלות, כמו שחברת הביטוח מחשבת את הפרמיה שלך בלי לדעת מראש אם יגנבו לך את האוטו או באיזה עמוד חשמל בדיוק תיכנס. אם רמת הדיוק של חישוב כזה לא מספקת מישהו, והוא צריך משהו יותר מדוייק, אז אנא, שלא ייכנס לסיכון של רכישת רכב. לתחבורה ציבורית יש עלויות יותר צפויות. חופשי חודשי * 12 לשנה, + מדד. אז כל הפדנטיות הזו אולי מספקת צורך של מישהו להיות בשליטה ובקרה מוחלטת על משהו, אבל אח"כ שלא יאשימו אותי בשרשורים 'טרחניים'. נ.ב. גילוי נאות: גם אני ניהלתי רישום קילומטראז', ליטרים ועלות בכל תדלוק בפינקס ברכב הראשון שלי (פולו). אחרי 3 שנים מכרתי אותו והפנקס הלך ישר לפח. סיכום תועלת: 0. נגמלתי.

כמו שהשכלת לרשום "תוספים" בתור כותרת, תרשום אותו דבר בחיפוש, ותראה איזה יופי.

ומה לגבי איזה פרסום של מה היתה התקלה, למען ההשכלה הכללית (לא שאני מבין הרבה בקרב') ?

נסיון שני ואחרון - עוד רעיונות, מישהו ?

seek help

"על הדרך" ? זה לבד נשמע כמו פרוייקט. מצטרף לשאלה כמה עלה התענוג, ובנוסף מאיפה הובאו כל הנ"ל, כי גם למצוא את כולם נשמע פרוייקט.