20VT

מקפיץ את השרשור לצורך עדכונים. תקציר הפרקים הקודמים: אחת סיאט לאון טורבו אחד חיישן למבדה עם תקלה מאובחנת ומאומתת אחד מוסך צ'מפיון רוצה 2200 ש"ח לפני מע"מ להחלפה (2574 כולל) שני חיישנים ברכב (קדמי לפני הממיר ואחורי מאחוריו) חמישה חוטים בחיישן קדמי, ארבעה חוטים באחורי מאתיים וחמישים זוזים עולה חיישן אוניברסלי, אבל הוא לא מתאים להחליף חיישן של חמישה חוטים (wideband) והערב, פתרון התעלומה: אחרי בירורים ובדיקות ואחרי שנסעתי שבוע ברכב עם מנורת מנוע דולקת, החלטתי להילחם בשחיתות ולא לצאת פראייר. הזמנתי את החיישן המדוייק מסתם איזה חנות בארצות הברית של אמריקה. שילמתי אקסטרה על משלוח מהיר (3-5 ימים), וחיכיתי. אחרי שבוע וחצי בערך הגיעה ביום חמישי המעטפה כשהיא כמובן מסומנת "extremely urgent" . כמובן גם שבתוליה בותקו באכזריות בידיהם הגסות של פקידי המכס הישראלי, שנסיונותיהם להבין במה מדובר כנראה לא ממש הצליחו. ביום שישי רכשתי לי אחד מפתח 22 עם ידית של 30ס"מ כדברי חכמים (תודה לאיציק נ). שעתיים שלוש אח"כ כשהאגזוז התקרר טיפסו הגלגלים הקדמיים על המדרכה הקרובה, ועשר דקות אח"כ הייתי עם חיישן ישן ביד וחיישן חדש מורכב. עוד חמש דקות לקח למחוק את התקלות ממחשב הרכב, פעולה שאני כבר רגיל לעשות כל יומיים מאז שהופיעה המנורה הארורה. שתי דקות אח"כ על מושב הנוסע עם חבר שנוהג ומחשב מחובר, וידאתי שהחיישן החדש מוציא קריאות הגיוניות. כשעברתי למקומי הטבעי במושב הנהג, התגלה לי סוף סוף הפתרון גם לתעלומה שהצגתי כאן: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=63385 לא שיהוקים, לא גיהוקים, לא שיעולים ולא טיטולים. גרגור חלק של חתול. יציאה נחושה מסרק לנסיעה, כזאת שאני כבר מזמן לא זוכר. שום השהיות בתאוצה, שום מוזרויות בהחלפת הילוכים. הכל כמו שאני זוכר מהיום שהרכב התגלגל החוצה מהסוכנות. תענוג. עכשיו כשהעסק מתוקן אני יכול לומר בודאות שהחיישן הנ"ל משפיע מאוד על התנהגות המנוע בשני מצבים: 1. סרק. לא שהסרק היה גרוע. הוא היה בערך אותו דבר שאני זוכר מרכבים ישנים שלי. אבל הוא אפילו לא מתקרב לרמת החלקות של הסרק עכשיו. 2. יציאה ממצב של מצערת סגורה, או כמעט סגורה, למצב של מצערת פתוחה. זה מתבטא בעיקר בשלושת המקרים הבאים: - מעבר מעמידה לנסיעה - חזרה לדוושה אחרי עזיבתה לצורך החלפת הילוך - מעבר מבלימת מנוע להאצה בנוסף כאשר מסתכלים בקריאות במחשב בזמן נהיגה, רואים שאלה בדיוק המצבים שבהם קריאת החיישן (התקין כמובן) שונה מאפס. מי שישים לב לתאריך של השרשור בקישור למעלה יראה שאת הבעייה בחיישן ניתן היה להרגיש הרבה לפני שנדלקה המנורה בלוח שעונים. מסקנה: המחשב לא ממהר להתריע לנהג על תקלות. מסקנה 2: אולי אם הייתי מתחבר למחשב כבר אז הייתי מוצא חיווי על low performance וחוסך מעצמי כמה חודשים של נהיגה מעצבנת. ולסיום, התוכנית הכלכלית: אופציה א' החלפת חיישן למבדה במוסך צ'מפיון (עבודה+חלקים) - 2574 ש"ח כולל מע"מ. אופציה ב' רכישת חיישן מקורי הכולל את צמת החיווט, קונקטור, שרוול הגנה מפני חום ו-splice מפלסטיק המשמש להצמדת החיוט לגוף הרכב: בערך $40. משלוח מזורז (yeah, right) לארץ: עוד בערך $30. מפתח 22 איכותי: 40 שקלים. עשר דקות עבודה, plug-out - plug-in: נו, שכל אחד יתמחר לעצמו. סה"כ עלות בערך 360 שקל, מתוך זה עלות החלק עצמו פחות מ-200 שקל. אז, שלא יעבדו עליכם

שום דבר לא מושך אותו. כדי לספק יותר אוויר למנוע לא חייבים לפתוח את המצערת. ברכב עם 'מנוע צעדים' פשוט עוקפים את המצערת ומספקים נתיב נוסף לאוויר דרך 'מנוע הצעדים' שהוא בעצם שסתום אוויר ולא באמת מנוע (פשוט הוא מופעל ע"י מנוע צעדים). התמונה המצורפת מראה איך זה עובד (הבלוק שמסומן ECM הוא מחשב ניהול המנוע, ה-IAC הוא 'מנוע צעדים'): http://www.carsforum.co.il/vb/attachment.php?attachmentid=35717&stc=1 התמונה נלקחה מהמאמר הזה באנגלית שמסביר על כל מיני סוגים של בקרת סרק, לא רק 'מנוע צעדים' כהגדרתו בצרפתיות למיניהן: http://www.autoshop101.com/forms/h60.pdf אגב, ברכב עם מצערת אלקטרונית (שהיא בעצם מצערת שמבוקרת על ידי סוג של מנוע צעדים) אין 'מנוע צעדים', ותחת עומס המחשב באמת פשוט פותח קצת את המצערת בשבילך. אז זהו שלא. השיטה שהצעת היא בעצם מצערת אלקטרונית ולא 'מנוע צעדים', בגירסה שכנראה תסבול מכמה בעיות פרקטיות. בפועל מתברר שכדי לייצר מצערת אלקטרונית מדוייקת מספיק, שגם יכולה להזרים מספיק אוויר ב'פול גז', דרוש מנגנון אלקטרו מכני מסובך למדי. לכן הפתרון הפשוט הוא להשתמש בשסתום עוקף מצערת לצורך בקרת סרק בלבד, ששם מבקרים על זרימה של כמות קטנה למדי של אוויר.

כל ה-1.8T של VAG מצויידים ב-MAF (הקיצור הוא Mass AirFlow meter).

מה שענו לך כאן די נכון לגבי עניין הזמינות, במנוע טורבו הכח לא תמיד זמין, אתה צריך לדאוג שהוא יהיה זמין כשתצטרך אותו (או לספוג את ההשהיה). בקשר להספק, נתון ההספק לבד לא אומר הרבה. אתה צריך לראות עקומות מומנט (או לפחות לקבל מומנט שיא וסל"ד שבו הוא מושג) כדי לקבל תמונה כלשהי של ה'התנהגות' של שני המנועים. מבחינת צריכת דלק מנוע טורבו יהיה צמא פחות בממוצע (בגלל הצריכה הנמוכה יותר כשהוא עובד ללא גדישה או בגדישה נמוכה, ובגלל פחות משקל). מה עדיף תלוי במה אתה מחפש, ובתקציב כמובן. מנוע אטמ' גדול בד"כ יקר יותר ממנוע טורבו מקביל.

כן, זה האחורי עם 4 חוטים. מחיר בצ'מפיון: 1600 שקל לחתיכה, לפני מע"מ. אותו אפשר להחליף גם באוניברסלי של 250 שקל. ואני יכול לדעתך לסמוך על שניים כאלה שמחזיקים את הרכב, ולהיכנס מתחתיו עם הראש? לא מרגיש לי הכי בטוח... אין בורות או רמפות נטושות באיזשהו מקום ?

merc-slc: אתה צודק, מדובר בחיישן הקדמי (לפני הממיר), wideband עם 5 חוטים וקונקטור שנראה כמו 6. גם המחיר שלך נכון, אצל מוסך מורשה. המק"ט המדוייק שלו הוא 021906262B (מק"ט VAG) או 0-258-007-057/058 (מק"ט Bosch). אם יש לך עוד אינפורמציה בשבילי, תבורך. החליפי שבתמונה הזו עולה פאקינג $49.99 (!) בחו"ל: ozzy: thanks man, אני הולך לבדוק את זה. בינתיים אני משבית את הרכב מנסיעות ארוכות, ולא היה לי זמן להתעסק עם זה בכלל, ובטח שלא לחפור ממש ברכב. אני חושש מהשרטוט שהמיקום של הדבר הזה נראה לי בעייתי קצת לגישה (על ה-downpipe) ועוד אין לי רעיון טוב איך להיכנס מתחת לאוטו בנוחות מספיקה כדי לדוג אותו החוצה.

במחילה מכבודך, בולשיט. וטעות נפוצה. דוגמה 1: אתה עולה בקסטל (בדרך לירושלים). אתה לוחץ בעגלה שלך פול גז וכל 50 סוסיה מתנשפים כדי לגרור אותך ב-60 קמ"ש למעלה. מד הטורים (אם יש לך כזה) מראה לך 4500 סל"ד. דוגמה 2: אתה יורד בקסטל. עזבת את הגז ושילבת לשלישי כדי לקבל בלימת מנוע. העגלה שלך כולה רוטטת והמנוע נוהם נהימה של דב פצוע. מד הטורים (הפעם התקנת אצל 'יעקב סטריאו וחלפים') מראה לך 4500 סל"ד. האם נראה לך שאתה שורף אותה כמות דלק בשני המקרים ?

וזה לדעתך נכון גם לחיישן הקדמי וגם לחיישן האחורי? אני עוד לא סגור איזה מהם לא בסדר אצלי. מצאתי באמת רכיב 4 חוטים 'אוניברסלי' ב-250 ש"ח (נא להשוות ל-2500 שהייתי משלם במוסך!). רכיב 'תחליפי' ספציפי לרכב לא מצאתי עדיין אבל נאמרו לי מחירים סביב 600 ש"ח. ותודה רבה לך על העזרה עד כאן. כן, אני מסכים, 30 ס"מ זה אחלה ( חבל שיש לי רק 28 )

תודה על התשובות בינתיים. ובכן הבוקר הרכב במוסך פליקס. להלן התקציר: מוסכניק: "מה הבעיה?" אני: "מנורת מנוע דולקת. יכול להיות שהתנתק לי חיישן חמצן. יש סיכוי שתרימו את האוטו בקרוב, שנוכל לראות אם זה משהו פשוט?" מוסכניק: "להרים את האוטו? מה פתאום? למה חיישן חמצן? מנורה כזו זה תקלה חשמלית... יש מלא חיישנים, היום זה זה מחר זה אחר ... צריך להתחבר עם המחשב ולבדוק. סע לשלום ותחזור בערב." אני: "טוב אבל תתקשרו לפני שאתם מחליפים משהו" לפני חמש דקות בטלפון: מוסכניק: "צריך להחליף לך חיישן למבדה. 2200 שקל כולל עבודה לפני מע"מ." אני: "אל תגעו אני בא לקחת את האוטו". איציק, תודה על העצה, אתה צודק לדעתי שעדיף לי להסתדר לבד. יותר זול ובלי לריב איתם על אחריות. מה שמטריד אותי זה האם כל החיישנים האלה לגמרי אותו דבר (בהנחה שיש להם אותו מס' מגעים)? נגיד, מבחינת החיבור המכני לאגזוז, הקונקטור החשמלי, רמות המתח? אני משוכנע שלחיישן שלי יש heater ולכן כנראה 3 או 4 מגעים, צריך להסתכל. טוב אז עכשיו יש שתי בעיות: 1. להשיג חיישן. המלצות למקום רכישה יתקבלו בברכה. 2. להרכיב חיישן. אני לא יודע כמה קל לפרק/להרכיב חיישן כזה (קראתי איפשהו שהוא נוטה להיתקע באגזוז בגלל החום). הבעיה העיקרית שלי היא שאין לי אמצעים להרים את הרכב כך שאפשר להיכנס מתחתיו. אם למישהו יש עצות בעניין הזה, אני אשמח.

שלום לחכמי הפורום, אני מבקר כאן שוב בבקשה לעצה: היום התחדשתי לי בפעם הראשונה במנורה צהובה בלוח השעונים. המדובר במנורת check engine (מין ציור של מנוע) שהיא חיווי תקלה כללי. מכיוון שאני לא מסתפק בחיווי כזה של 'לך למוסך', אצתי רצתי ושלפתי את כבל הדיאגנוסטיקה שדיווח לי קודים כדלהלן: - 17511: חיווי חלש מחיישן חמצן (O2 Sensor Heating Circ.,Bank1-Sensor1 Output too Low) - 17524: חיישן חמצן מנותק (O2 Sensor Heater Circ.,Bank1-Sensor1 Open) נסיעת מבחן קצרה של 300 שניות כולל כמה לחיצות קצרות ועם logging במחשב גילתה שהאות מהחיישן עומד על אפס קבוע (הטווח התקין הוא בין פלוס 10% למינוס 10%). השאלות שלי הן: 1. מה הסבירות שהתקלה היא חשמלית ולא בחיישן? קריאה כל כך קבועה של אפס מחשידה בעיני. 2. במידה ואכן הלך החיישן: הרכב בן שנתיים וחודש, עשה 45000 ק"מ רגועים למדי יחסית לסוגו, תוך פינוק בדלק משובח וטיפולים בדיוק בזמן. אין תקלות וזיופים במנוע. האם לא מוקדם מדי (סטטיסטית) לחיישן חמצן ללכת לעולמו ? כלומר, האם יש לי סיבה להתעצבן אצל היבואן ולדרוש איזשהי השתתפות באחריות? 3. האם יכול להיות קשר לתופעה שתיארתי כאן: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=63385 לפני 3 חודשים? 4. במידה ואכן הלך החיישן: מהיכן אפשר להשיג חיישן תחליפי? ברור לי שמחיר במוסך מורשה יהיה מופקע. את המסלול דרך לדיקו (בוש) אני מכיר, והוא זול ב-10-20%. יש אולי עוד הצעות ? 5. אם יקח לי זמן להשיג חיישן תחליפי, האם יש נזק צפוי מנסיעה עם החיישן התקול (מעבר לצריכת דלק). בתודה מראש לכל העונים !

אוקיי, אז אני מבין שהמדד הוא "מדד מודרניות ומשוכללות המנוע מבחינת הביצועים". זה עדיין נשמע לי ערטילאי משהו. אולי מה שאתה מחפש זה מדד ליעילות מנוע, ואז מה שאתה כנראה צריך זה פשוט תפוקת אנרגיה ליחידת מסה של דלק (בהנחה שמדובר באותו דלק). זה בהחלט נתון שמתקדם עם השנים והטכנולוגיה. מצויין. אז ייצרת מדד להשוואה הספציפית שלך, אבל אני בספק אם כצעקתה "מדד חדש לביצועי מנוע". ברגע שהמדד שלך שונה בין 'קטגוריות', מתחילה להישאל השאלה איך מחלקים ל'קטגוריות', ואז כל האספקט המדעי המדוייק נעלם ... חוצמזה, אני ממש לא מסכים לזה שאמרת ש"ניתן להזניח את ההפרש היחסי של הגורמים האלו בין מכוניות שונות מאותה קטגוריה", אם אני מבין נכון את החלוקה לקטגוריות (למשל, משפחתומטיות, ספורטיביות קטנות, סאלון וכו').

levil, מעבר לדיון המתמטי הראוי להערצה (לא בהכרח בגלל התוכן, אבל עצם זה שיש דיון בפורום שהמונחים 'וקטורי' 'דיפרנצאילי' ו-'מקדם' מופיעים בו יותר מ-'אחי' 'פצצות' ו-'חבל"ז'), אני לא מבין מה אתה מנסה לייצר. אולי כדאי להשקיע כמה דקות חשיבה בלתת שם למדד הזה שלך, ככה שנבין מה הוא מודד. כרגע זה נשמע לי כמו "מקדם מוצלחות" או "מקדם שכלול" של המנוע, וזה לא אומר הרבה, כי יש הרבה סוגים של "משוכלל" והרבה סוגים של "מוצלח" ... מעבר לזה ברגע שהכנסת לנוסחה גורם כמו צריכת דלק, שאין דרך אובייקטיבית למדוד אותו, איבדת את האובייקטיביות של המדד שלך. כמו שאמרו כאן, צריכת דלק היא נתון של הרכב ולא של המנוע. ולא, לא ניתן להזניח בו זמנית מקדם גרר, הפסדים בצמיגים, הפסדי תמסורת, וסל"ד המנוע באותם 90 קמ"ש סטנדרטיים שהצעת. אם אני מבין נכון, אתה מחפש מדד למנוע ולא לרכב. זו לדעתי טעות בסיסית. זה כמו להגיד שאפשר בציון אחד להגיד כמה בן-אדם מסויים הוא "מוצלח". אולי הוא חכם ? אולי הוא חזק ? אולי הוא חברותי ? או כמו לנסות לכמת במספר אחד כמה מחשב הוא "מהיר". מהיר במה ? גרפיקה ? חישובים ? גישה לדיסק ? חוץ מהמתמטיקה, צריך לדאוג לשימושיות של המדד שלך. אותי למשל, ממש לא מעניין מה נפח המנוע, אם הוא מוכן להפיק בשבילי 200 כ"ס ב-3000 סל"ד ולצרוך 5 ליטר דלק לשעה תוך כדי. אם כבר משהו מעניין אותי במנוע כזה, זה רק שהוא לא שוקל חצי טון (המנוע עצמו). וגם אם נתת לי את הנתונים האלה על המנוע, כדי שאני אהיה מוכן לשלם את ה-$100K שאתה דורש עבורו, אני רוצה לדעת מה משקל הרכב שבו תתקין לי אותו. אם מדובר ב-65 טון של טנק מרכבה, אז זה לא אטרקטיבי. ואז אני רוצה לדעת האם המנוע שלך יקיים את אותו מומנט גם מ-1500 עד 6500 סל"ד, או שמכרת לי מנוע של ספינה ואני צריך גיר של 12 הילוכים כדי להחזיק אותו ברצועת הכוח שבין 2999 ל-3001 סל"ד. שורה תחתונה, המספר האחד שלך לא עונה לי על כל השאלות האלה.

אוף, איזה בלאגן. אני אנסה לעזור למוטי לעשות קצת סדר: אם גדישת הטורבו היתה תלויה רק בסל"ד, הייתי יכול לעבור ממצב של אפס גז בסל"ד גבוה (בלימת מנוע, למשל האטה בשיוט מ-120 ל-100) למצב של תאוצה מלאה באפס זמן. פשוט על ידי לחיצת גז מלא, כי הטורבו 'עובד' רק כפונקציה של הסל"ד. בפועל לצערי אני נאלץ לחכות בערך שניה של spool-up עד שהטורבו שלי מואיל בטובו להתחיל לעבוד, וזה כידוע turbo-lag (סוג אחד שלו). אתה שוכח דבר אחד חשוב וזה שלכל טורבו יש מערכת בקרת גדישה (בדרך כלל מחשב, אבל יש גם פרימיטיביות יותר שעובדות טוב). ברוב המכריע של הרכבים המערכת עושה שימוש ב-Waste Gate למנוע גדישת יתר. במידה ואין עומס, ה-WG נפתח, גזי הפליטה לא מגיעים לטורבינה (עוקפים אותה או יוצאים החוצה), ואין שום גדישה. שום כלום. אני לא יודע מה ההגדרה של 'עובד', אבל בעיני זה נקרא 'לא עובד'. המצב של האטה באפס גז (בלימת מנוע) הוא מצב של 0 עומס, 0 גדישה, וואקום בסעפת, בדיוק כמו שמוטי מתאר. המנוע לא יודע באיזה הילוך אתה. בפרט, האויר שבסעפת היניקה לא יודע באיזה הילוך אתה, כדי שיוכל להחליט באיזה לחץ להיות. האויר הזה 'יודע' רק באיזה מהירות הבוכנה נעה כלפי מטה ומייצרת ואקום, ובאיזה מהירות מסתובבים להבי המדחס של הטורבו ומייצרים לחץ. מהירות הבוכנה תלויה רק בסל"ד, באופן חד ערכי. מהירות המדחס נשלטת, כמו שהסברתי, על ידי מחשב המנוע והיא פונקציה של העומס. לכן בשני המקרים שתיארת, ובהינתן אותו עומס, הגדישה תהיה זהה. ולבסוף לעניין אותו 'עומס' לא ברור. ובכן את העומס מה שקובע זה ...... אתם ! 'עומס', בתרגום חופשי, זה כמה לחצתם על הגז ... המנוע, כמו ששלד אומר, לא מתאמץ. הוא רק 'מתרגם' את הלחץ שיש לו בסעפת היניקה ואת כמות הדלק שהוזרקה לתוכו למומנט. בהנחה שהמחשב שלכם לא עושה שטויות וכמות הדלק מותאמת תמיד לכמות האויר, אז המנוע מתרגם רק פרמטר אחד למומנט - את הלחץ בסעפת (אני מפשט קצת ומתעלם מהשפעת הסל"ד על יעילות ה'תרגום' הנ"ל). יותר עומס (=נתתם גז) ---> יותר לחץ בסעפת (=יותר גדישה) ---> יותר מומנט ---> יותר תאוצה ---> יותר כיף. אפס עומס (=עזבתם גז) ---> אפס לחץ בסעפת (אפס גדישה, ואקום) ---> אפס מומנט חיובי. העבודה של המחשב שלכם היא לתרגם את הלחיצה שלכם על הגז ללחץ אוויר נכון בכניסה למנוע. את זה הוא עושה באמצעות: 1. שליטה במצערת, אם היא אלקטרונית. 2. שליטה בגדישת הטורבו באמצעות שליטה ב-WG. אם העבודה הזאת נעשית כראוי, אז המנוע יתרגם את הרצון שהפגנתם על הדוושה למומנט הנכון. וזהו. נ.ב. לאיציק: האינטואיציה בהסבר שלך (של יובל?) נכונה, אבל צריך להוסיף ל-loop את הנהג: נוסע על 3000 סל"ד בשני המקרים. בהילוך שלישי, האוטו מאיץ מספיק טוב --> הנהג מבסוט --> הנהג לא לוחץ גז --> גדישה נמוכה. בהילוך חמישי, האוטו לא מאיץ --> הנהג מתעצבן --> הנהג נותן בגז --> גדישה גבוהה. ----------------------------------------------------------------- *עריכה* ושכחתי את העניין שלשמו השרשור - ובכן, את השאלה "האם הטורבו גודש בניוטרל / רוורס / נסיעה הצידה / נסיעה על הגג" יש לנסח, אם כן, כ-"האם מערכת הבקרה של הטורבו נותנת לו לגדוש בניוטרל / רוורס / וכו'". אם היא פרימיטיבית (ללא מחשב) אז התשובה היא בד"כ שזה תלוי רק בעומס (ובעברית - כמה גז הייתם צריכים לתת כדי להגיע ל-8000 סל"ד שאתם אוהבים בניוטרל). אם יש מחשב, ויש למחשב מידע מהגיר באיזה הילוך אתם נמצאים, אז התשובה תלויה בכמות השכל שיש למי שמתכנת את המחשב (ובעברית - אם המחשב מתוכנת לא לגדוש ברוורס, אז הוא לא יגדוש ברוורס; ואם הוא לא מתוכנת ככה, אז הוא כן יגדוש).

קודם כל תודה על כל הרעיונות. אז למען הסדר: - אין ברכב גיר אוטומט (כאילו דה ...). - אין ברכב שעון גדישה. - יש ברכב מצערת אלקטרונית. זה באמת אומר שמה שקורה במנוע זה לא מה שאני עושה בדוושה אלא מה שהמחשב מואיל בטובו להחליט בשבילי. - אין לי חוטי הצתה (כלומר יש, אבל סתם חוטים פשוטים שמעבירים 12V). יש כויל נפרד לכל צילינדר. אבל עכשיו כשבני אומר על בעיות הצתה אני באמת נזכר שהכוילים האלה ידועים לשימצה ב(חוסר) אמינות שלהם. בני, איזה עוד פרטים יכולים לעזור ? סיאט לאון, 1.8T, שנת 2003, גיר ידני, הנעה קדמית. שכחתי משהו ? - אופי הנהיגה שלי, אכן כמו שרשמתי, רגוע מאוד יחסית לרכב הזה. לא שאני לא מתחרע לפעמים, אבל ממש לא כל הזמן והרכב לא עשה תחרויות, מנחתים, ראלי וכדומה. חוצמזה אני לא גר בירושלים או חיפה ואני לא מעמיד את האוטו בעליה על הקלאץ'. אז אין שום סיבה טובה לקלאץ' להיגמר ב-40K למעט אם הוא היה פגום מראש. לגבי דיאגנוסטיקה, אכן בהזדמנות הראשונה אני אתחבר ואסתכל אם יש קודי תקלה. יש לי כבל ו-VAG-COM (ובכל זאת תודה לכל מי שהציע עזרה!). הבעיה שאני לא משוכנע שהמחשב יודע שיש לו בעיה. ל-ozzy, לגבי ה-DV, יכול להיות שאני אנצל את הצעתך הנדיבה לגבי ה-DV המקורי. אני מתכוון להחליף אותו בקרוב למשהו יותר טוב מהמקורי, ובכל זאת אני אשמח לוודא שהבעיה לא שם.

גם DSG וגם-TFSI וגם נראה ככה ? איפה חותמים (וכמה עולה) ? נ.ב. אל תספרו לנוכחית שלי שאמרתי את זה.

טוב נו, כל כלב ביג'י יומו, וכנראה שגם מי שקונה רכב חדש לא ימנע מהיום שבו יאלץ לשאול שאלה מהסוג הזה בפורום טכני ... אז לאחרונה (כמה חודשים) יש לי הרגשה כאילו משהו לא לגמרי בסדר בקלאץ' או במנוע. הרכב סיאט לאון 1.8T בן כמעט שנתיים ועשה 40K, לא נטחן בשום נסיבות מיוחדות (ע"ע פתיחות מטורפות בנסיון לרדת מנתוני יצרן 0-100). התופעה היא שאם מאיצים אחרי החלפת הילוך (למעלה וגם למטה, נדמה לי) לפעמים, לא תמיד, הרכב מתחיל להאיץ, ואז יש מין היסוס, כאילו משהו לא נכנס למקום, ואז נכנסת התאוצה הרגילה שלו. נסיונות לשחזר את התופעה בכוונה נכשלו לרוב, וזה קורה מתי שזה רוצה ואז זה די מעצבן. עד כמה שאני מסוגל להבחין ולזכור, זה לא קורה בנסיעה רציפה ללא החלפת הילוך. מעבר לתופעה הזו אין שום דבר חריג, ולכן לא נראה שמדובר בבעיה במנוע, אם כי עלתה בדעתי גם אפשרות של בעיות בשסתום פריקה (Diverter Valve) שבד"כ נכנס לפעולה בהחלפות הילוך. אני די חושד בקלאץ', אבל חוץ מהתופעה הזו גם אצלו אין שום בעיות (בטח שלא מחליק). לא יודע אם זה קשור, אבל גם זה קרה: בכמה עשרות מטרים הראשונים אחרי שאני יוצא מהבית יש (לרוב) עמידה ברמזור. בשניים שלושה בקרים בשבועיים האחרונים שמתי לב למין דפיקות קלות מכיוון תא המנוע כאשר אני מכניס / מוציא קלאץ' יחסית לאט. שוב התופעה נדירה, לא ניתנת (או קשה) לשיחזור בכוונה ולא מופיעה בנסיבות אחרות ולא באף רמזור אחר ... אלא רק בבוקר ברכב קר לגמרי. רעיונות מה יכול להיות לא בסדר ?

1. אף אחד לא מתכנן צ'יפים שחוסכים בדלק. פשוט לא יקנו את זה. אף אחד לא יוציא 5000 שקל בשיפורים לרכב כדי לחסוך אולי 1000 שקל דלק בשנה. אנשים משלמים בשביל יותר ביצועים. לכן גם אין לאף חברה צ'יפים שעושים פשרות לחיסכון וצ'יפים אחרים שעושים פשרות להספק. 2. אם מבינים מה עושה הצ'יפ ולא סתם מנפנפים במספרים ובכתבות ובסצנות מופת מ'מהיר ועצבני', אז רואים שהצ'יפ לא עושה קסמים. כל הצ'יפים לרכב מוגדש, ללא יוצא מן הכלל, עושים את אותו דבר - הם מעלים קצת את המגבלות שהיצרן הכניס, ומאפשרים לך להלחיץ את הטורבו קצת יותר ממה שהיצרן התכוון. ברגע שמשתמשים בזה ונכנס יותר אוויר למנוע, אז הצ'יפ גם משפריץ יותר דלק כדי לשמור תערובת נכונה, מן הסתם, ולהפיק יותר מומנט. אגב, כתבתי 'מאפשרים' ולא 'מכריחים'. צ'יפ נורמלי (כלומר, שמתוכנת בהגיון ולא על מנת לגרום נזק) לא מגדיל את צריכת הרכב שלך, וגם לא מקטין אותה. הוא מאפשר לך לדרוש יותר מהמנוע, לקבל יותר, ולשלם יותר (דלק) תמורת זה. מי ששולט בצריכת הדלק זה אתה, עם דוושת הגז. מכאן אפשר להסיק שמי שרוצה שיפור בצריכה, שיבוא אלי ואני אעשה לו צ'יפ שמוריד את הגדישה באיזה 30%, יהיה לו יופי של צריכה, פשוט כי הצ'יפ לא יאפשר לו ... 3. כמו שכתב חנן, כל ההצהרות של היצרנים הנ"ל כתובות בשפה מיוחדת שנקראת 'שיווקית', שפה שהומצאה בארה"ב. זו מין שפה כזו שבה הכל נשמע קצת יותר טוב ממה שהוא באמת, אבל עדיין אף אחד לא יוצא ממש שקרן. דוגמה: אם בסל"ד מסויים היה שיפור של 50 כ"ס, אבל בכל שאר הסל"דים היה שיפור של 5 כ"ס, עדיין הצ'יפ עושה שיפור של 50 כ"ס, לא ? (דוגמה 2: "I did not have sexual relations with that woman", מאת W.J.Clinton) אז לא הייתי מסתמך על כל מיני ניירות בשיווקית כדי לטעון הצ'יפ של X יותר טוב בגלל שהוא מוסיף 42.5 סוסים ושל Y מוסיף רק 38.3. 4. מי שמחפש שיפור של 20% ויותר ע"י הוספת צ'יפ בלבד, שישכח מזה (ואם יש לו רכב אטמ', שלא ייזכר בזה בכלל). גם אם יהיה איזה סל"ד מאוד מסויים (נגיד 6947.8 סל"ד) שבו יהיה איזה שיפור מוצלח במיוחד, צריך לזכור שלא נוסעים בסל"ד קבוע, ולכן אין לזה שום משמעות פרקטית. שיפור מועיל רק אם הוא לרוחב הסקלה. סה"כ צ'יפ לרכב זה בדיוק כמו לעשות over-clocking למחשב (למעבד, או לכרטיס גרפי, או לזיכרון). זה נסיון להרוויח קצת יותר ביצועים מזה שאתה מוכן להסתכן ולהפעיל את הרכיבים (במקרה הזה, טורבו) מעבר לתחום שבו הם בדוקים, אמינים וצפויים. אותו תחום שהיצרן משאיר לעצמו כמרווח ביטחון, כדי שלא כל רכב שלישי יגיע למוסך אחרי שנה. אז מי שהצליח להעלות את הביצועים של המחשב שלו ב-20% על ידי overclocking בלבד, יצליח גם להוסיף 42כ"ס למנוע עם 150 מקוריים עם צ'יפ בלבד.

מה פתאום רמאות ? זה מאוד סביר שב-$50 תקנה מכשיר שיגרום לאוטו שלך לעוף ... וגם מתאים לכל סוגי הרכב ... one-size-fits-all ... אני מתפלא שהוא לא מספר את שאר העובדות הלא-פחות-חשובות על המכשיר, שהוא גם מגדיל את איבר המין, מפחית במשקל, ומייצר תזרים הכנסה חודשי קבוע, וכל זאת מבלי שתצטרך לקום מהכורסה. כל שעליך לעשות הוא לסובב את הכפתור ל-50% (לא להתלהב עם 100% כי אז המשקל שלך עלול לרדת בפתאומיות יתר). בנוסף שים לב לאמור כאן (מצוטט במדוייק): אם תרצה אני יכול למכור לך ב-20% פחות מכשיר שייצרתי לבד, ויגדיל לך את הזמן 0-100 אפילו ביותר מ-5 שניות!

ולדעתך/ם, רכב עם מזגן ממוחשב ('בקרת אקלים' בשיווקית) מספיק חכם בשביל לדעת את כל הדברים האלה (להמתין עד שיתחמם וכו') ? מנסיון עם שניים כאלה, לא נראה לי שהם עושים את זה. וזה מתוכנת ע"י היצרן. פשוט ההשפעה של זה זניחה, כמו שאמר איציק.

היה לי סיפור דומה, רק שלי שברו את המראה ולא גנבו. החלק שאתה מתאמץ למצוא לו שם (כלומר הזכוכית של המראה, לא כל הבית שלה) נקרא 'עדשה'. תעיין פה: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=289054#post289054

אכן השרשור הזה הוא מההזויים ... אני לא רואה שום סיבה לאף אחד להוריד מרכב בא-כביש (סליחה על התרגום הצולע ל-road-going) כלשהו שום דבר שהוא לא באמת סתם מיותר בעליל (ע"ע אוסף כל מגזיני 'את' 1990-2000 של האישה שנשכח בבגאז'). ואני מרשה לעצמי לנחש שגם מוטי לא הוציא שום דבר מהרכב שבו הוא משתמש להתניידות מנהלתית יומיומית. אולי ננסה לשער בערך מה נרוויח ? בחישוב זריז, נניח שהרכב שלכם שוקל 1200 קילו (לא ראלי, אבל גם לא הרבה), והוצאתם את כל הבמבה (300 גרם, מסיבמבה!) ואת הג'ק (2 קילו) ואת המשולש (קילו?) ואת הפח זבל (200 גרם) ואת הפח של הרמקולים (קילו וחצי) ואת הרזרבי (15 קילו), ואת הפלאפון (100 גרם) וגם את התיק לא שמתם באוטו, כי יש לכם שם מילון אבן-שושן ששוקל 800 גרם, ואפילו את ה-M16 השארתם בבסיס (2.9 ומשהו קילו, לא?) ... סה"כ 20 קילו בערך. אתם יודעים מה ? 40 קילו, כמו zak. אז מה הרווחנו בתאוצה ? f=ma נכון ? אז a=f/m ... את m הורדנו מ-1200 ל-1160 שזה ירידה ל-96.6%, f נשאר קבוע (מהמנוע) אז העלינו את התאוצה ל-1/96.6% כלומר 103.5%, שיפור מדהים של 3.5% ! וצריכת הדלק ? השתפרה פלאים ... כידוע מסת דלק יחסית לאנרגיה, ואנרגיה זה mv^2, כלומר אותו שיפור מדהים באחוזים שיביא אותנו מ-1:12 ל-1:12.4 ! עכשיו נניח לרגע שהרכב שלנו אוטומטי ושוקל 1400 קילו ולא 1200. או שלא הצלחנו לגרד 40 קילו, אלא רק 20, כי אנחנו לא מוכנים להסתכן בלהיתקע בלי רזרבי. או שיש לנו שמיניית מי-עדן בבגאז' ואת הקניות מהסופר. או את אח שלנו הקטן במושב האחורי, ואת הצידנית של האוכל לחוף הים, וגם עלינו שני קילו מיותרים מהסופגניות של חנוכה. מה השיפור ? 1% ? "חבר'ה, אני מצטער, את הצידנית של הבירות לא באוטו שלי, אני מנסה לרדת מ-1:12 ל-1:12.1 ...". רוצה לחסוך דלק ? יותר טוב שתלמד לשמור מספיק מרחק ולהגיע בזמן לרמזורים כדי להשתמש פחות בברקס. אני לא מזלזל בצורך להוריד משקל מרכב מירוץ (ע"ע מוטי), ולי אישית יש בעיה רצינית להתחרות בקארטינג עם הכמעט 100 קילו שלי מול כל מיני צפלוני נהיגה ששוקלים אולי 65. אבל בלאונה שנוסעת בכביש ? ועוד להגיד שהשינוי מורגש ? תעזבו אותי, באמא שלכם ...

אני חושד שלא מדובר בפסי לחץ כמו של התל"ם אלא בכבלים מעל הכביש, וזה די נפוץ ומשמש לסטטיסטיקה. בכל מקרה לכל המפקפקים באפשרות לעשות ככה מדידת מהירות, אם המרחק בין הכבלים קטן מהמרחק המינימלי האפשרי ברכב (מהסוג שרוצים למדוד, לא כולל קורקינט ורולר-בליידס) בין הגלגל הקדמי לגלגל האחורי, אז ניתן לעשות מדידת מהירות אמינה ב-99% (יותר אמינה בהרבה מלייזר או ראדאר). המרחק בין הכבלים שמונחים הוא כעשרים ס"מ. שמישהו יראה לי רכב עם 20 ס"מ בין הסרן הקדמי לאחורי. לגבי כמה רכבים שעוברים ביחד, אם נחלק את החיישן לשני חלקים כך שכל חלק מכסה נתיב אחד, הסיכוי שנקבל מדידה שגויה בגלל רכבים שעברו במקביל יורד למספר זניח. ואם מדידה של רכב אחד מתוך 1000 התחרבשה, זה עדיין לא הופך את המערכת ללא אמינה / לא יעילה. מכיוון שלא משתמשים במידע הזה בשביל לתבוע אף אחד, זה ממש לא נורא. לדעתי המערכת בפ"ת מודדת (או לכל הפחות מסוגלת למדוד): 1. מס' רכבים= נפח תנועה 2. מהירות 3. תאוצה / תאוטה ממוצעת בקטע שבין שני זוגות הכבלים (= מהירות ממוצעת של הזוג הראשון פחות מהירות ממוצעת של הזוג השני). מדידה כזו טובה, למשל, בשביל לבדוק האם נהגים נוטים להאיט לפני צומת מסויים או שלא. מה עושים עם תוצאות המדידות האלה, זה כבר סיפור אחר.

אתה גם לא צודק, וגם כנראה לא נהגת בחיים על רכב דיזל, וגם אתה לא מבין עד הסוף מה עושה תיבת הילוכים. מה שגיבסון שכח לציין זה איפה בדיוק הקו האדום שלו, שלדעתי הוא איפשהו ב-4500 ... אם נעשה חישוב כמה זה הסל"דים שציינת באחוזים מהסל"ד המקסימלי, נראה שעם כל הכבוד (ויש לי ספציפית כבוד) ל-TDI, המספר הזה מאוד קרוב למספר בכל רכב אחר עם הספק דומה.

לאתר שאתה מאחסן בו את התמונה יש 'הגנה' מפני קישור ישיר מאתרים אחרים (= גניבת רוחב פס). אפשר לפתוח חלון אקספלורר חדש ולהעתיק את הכתובת לשם (www.angelfire.com/hiphop3/trekker/1a.JPG)

אכן תיקון טפשי, כי (א) לא נתת בסוף את הקבוע בצורה שתועיל למישהו (ב) ערך הקבוע תלוי ביחידות שבהן באים המומנט וההספק (כלומר הוא שונה עבור קג"מ / lb-ft / ניוטון-מטר / קילווט / כ"ס / PS) (ג) ממילא כל זה לא משנה לעיקרון הדיון.